עורך דין מיסוי בינלאומי



עורך דין מיסוי בינלאומי
התביעה בתיק זה הינה לסעד הצהרתי כי ס' 9 ו- 10 להחלטת הוועדה הפריטטית ניתנו שלא בסמכות ועל כן מבוטלים.
המבקשת הינה חברה העוסקת בעמלות מכס ובשילוח בינלאומי וחברה בלשכת המסחר בתל-אביב יפו.
המשיב מס' 2 הועסק ע"י המבקשת כמנהל חשבונות, בתקופה שמ 23.1.95 ועד 22.2.96.
לטענת המבקשת, המשיב התגלה כעובד בעייתי שגרם בין השאר למערכת יחסים עכורה עם העובדים ומנכ"ל המבקשת וגרם נזקים במהלך עבודתו, עד כדי דרדור מערכת יחסי האנוש במבקשת לשפל המדרגה.
ב- 22.2.96 נמסר למשיב מכתב בו הודע לו על הפסקת עבודתו שנכנסה לתוקף ב 7.3.96.
ב- 27.2.96 שיגרה המשיבה למבקשת מכתב ובו קבלה על כי סיבת הפיטורין אינה מצויינת בהודעת הפיטורין וכי לטענת המשיב סיבת הפיטורין נוגדת את ההסכם הקיבוצי. בסייפא של אותו מכתב נאמר כי מזכיר האיגוד המקצועי מערער על הפיטורים ומבקש ליצור קשר ביחס לדיון בעניין הפיטורין.
ב- 3.3.96 נתקיימה שיחה בין ב"כ המבקשת לבין מזכיר המשיבה בה הובהרו לו סיבות הפיטורין.
ב 24.6.96 נקטה המשיבה מס' 1 הליך של בקשת צד בסכסוך קיבוצי (נו/ 41-64, נו/ 4-65) ובבקשה למתן צו זמני דחוף בסכדוך קיבוצי.
ב- 3.7.96 נערכה פגישה אצל המשיבה בנוכחות ב"כ המבקשת. מזכיר האיגוד המקצועי של המשיבה והמשיב בפגישה זו נציג ב"כ המבקשת שורה ארוכה של טענות ונימוקים בקשר לפיטורי המשיב. מנגד לא המשיב ולא נציג המשיבה העלו טענה או תגובה עניינית אחרת.
כשבוע לאחר קיום הפקישה הגיעו הצדדים להסכם פשרה לפיו, בין השאר, בהעדר הסכמה בעניין פיטוריו של המשיב, יובאו חללוקי הדעות בפני וועדה פריטטית, כאמור בהסכם הקיבוצי.
הסכם הפשרה הוגש לבית הדין שנתן לו תוקף של פסק דין.
בעקבות כך נתכנסה וועדה פריטטית ברשות עו"ד יונית רביב, מלשכת המסחר ומר נהוראי שטרית מהמשיבה.
הוועדה הפריטטית קיימה ישיבה אחת ב 21.7.96 וישיבה נוספת ב- 19.9.96 שבמסגרתה נשמע המשיב ובעקבותיה סיכמו הצדדים ונקבע כי תינתן החלטה.
ביום 20.10.96 נתנה החלטה בוועדה הפריטטית שקבעה כי לא שוכנעה מעדותו של המשיב, שלא נתמכה בראיות כלשהן וקבעה כי הפיטורין היו מוצדקים וכי הם נכנסו לתוקפם ביום שנקבע בהודעת המבקשת, דהיינו, ב- 7.3.96.
יחד עם זאת, קבעה הוועדה בס' 9 להחלטתה כי בשל השיהוי בכינוס הוועדה שנגרם ע"י המעביד, זכאי העובד לפיצוי כספי השווה לשכר של שלושה חודשי עבודה.
בס' 10 להחלטה נקבע כי התשלום יבוצע לא יאוחר מ- 15 יום המצאת ההחלטה ליד הצדדים.
לטענת המבקשת יש לבטל את ס' 9 ו- 10 מהחלטת הוועדה הפריטטית , בהיותם נגועים בסתירה פנימית ובטעות משפטית. משהגיעה הוועדה לכלל דיעה ומסקנה כי הפיטורין נכנסו לתוקפם ב- 7.3.96, אין היא יכולה לחייב את המבקשת בתשלום שכר כלשהוא.
כמו כן, הוועדה לא היתה מוסמכת לדון בשיהוי כינוס הוועדה ובשאלת פיצוי המשיב או בשאלת תשלום שכר לתקופה זו או אחרת של המשיב וכם לךא היתה מוסמכת ולא נדרשה ע"י מי מהצדדים עפ"י ההסכם הקיבוצי או על פי דין לקבוע את אשר קבעה בס' 9 ו-10 להחלטתה.
בהתאם לס' א.4 לפרק הרביעי להסכם הקיבוצי יחד עם ס' 2 לפרק החמישי להסכם הקיבוצי הוועדה הפריטטית הוסמכה לדון ולפסוק בשאלה אחת ויחידה מכח ס' א.1 לפרק הרביעי של ההסכם הקיבוצי והוא: האם המשיב פוטר מתוך סיבה מספקת ולאחר מתן הודהע מוקדמת על הפיטורין.
לטענת המבקשת, לוועדה אין סמכות לקבוע חיובים אובליגטורים והיא מוגבלת לקביעות דקלרטיביות בלבד.
מנגד טוענת המשיבה מס' 1 כי לאחר משלוח הערעור על פיטורי המשיב, הסתבר כי המבקשת מסרבת למלא אחר הוראות ההסכם הקיבוצי וכל שהיא מוכנה הוא להסביר את עילת הפיטורים מבלי לאפשר לגביהן הליך של בירור ובדיקה כמתחייב מההסכם הקיבוצי.
בשלב זה פנתה מוע"פ ללשכת המסחר ודרשה לזמן וועדה פריטטית כמתחייב מההסכם הקיבוצי אך חרף הפניות הרבות סרבה לשכת המסחר לכנס את הוועדה הפריטטית בטענה שהיא לא מצליחה לקבל את הסכמת המבקשת לקיום הדיון. לבסוף נאלצה מוע"פ לפנות לבית הדין לעבודה בבקשת צד בסכסוך קיבוצי. בעקבות כך נחתם הסכם פשרה שבו נקבע כי יכנסו וועדה פריטטית.
ביום 20.10.96 נתנה הוועדה הפריטטית את החלטתה.
לטענת המשיבה מס' 1, הוועדה הפריטטית מוסמכת עפ"י ההסכם הקיבוצי להכריע בכל העניינים הנוגעים והכרוכים בפיטורין, לרבות בנוגע למועד הפיטורין ובנוגע ליחסי הצדדים בתקופת הבירור.
כמו כן, עפ"י הסכם הפשרה וכנלמד מכוונת הצדדים ומהמצג שיצרה החברה, מוסמכת הוועדה הפריטטית לפסוק בנוגע לשכרו של העובד בתקופת הבירור.
משיבה מס' 1 טוענת כי בבקשת הצד לבית הדין התבקש בית הדין לחייב את המבקשת לשלם למשיב שכר בגין תקופת הבירור (מיום: 7.3.96 ועד למועד ההחלטה) ולכן סעד זה נכלל בסמכות הוועדה.
משיב מס' 2, אשר לא היה מייצג, הגיש סיכומים מטעמו ובהם חזר על השתלשלות העניינים והטענות כלפי המבקשת שהועלו מפי משיבה מס' 1.
במהלך הדיונים נשמעו עדויותיהם של בג' ריש איריס שהינה מנהלת מדור עבודה בלשכת המסחר בת"א, מר ניר גביש/ המשיב מס' 2.

להלן החלטתנו:
לאחר ששמענו את העדויות בתיק וקראנו את כתבי הטענות והסיכומים, הגענו למסקנה כדלקמן:
כאמור הסעד המבוקש בתיק זה הינו ביטול 2 סעיפים בהחלטת הוועדה הפריטטית.
אשר על כן, השאלות שמתעוררות הן מהם סמכויותיה של הוועדה הפריטטית ומתי יש לבית הדין סמכות להתערב בהן.
בפסיקה נקבע כי הועדות הפריטטיות הן יציר כפיהם של הצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים ובתור שכאלה – משקלן רב ובית הדין אשר לו הפיקוח השיפוטי על פעולתן, ייתן להחלטותיהן נפקות מלאה, כל עוד מילאו אחר כלל הצדק הטבעי ולא חרגו מהסמכות שהוקנתה להן בהסכם שהקימו. (דב"ע מה/ 3-30 אליה צביאל נ. הוטל קוסמופוליטן בע"מ פד"ע יז' 225, 230).
במקרה שלפנינו הועדה הפריטטית שואבת את סמכותה מההסכם הקיבוצי הכללי בענפי המסחר והשרותים שנחתם ב יום 21.2.77 ומכח הסכם הפשרה שנערך בין הצדדים וקיבל תוקף של פסק דין בתיק נו/ 61014 נו/ 63-4).
ראשית, נבדוק האם מכח ההסכם הקיבוצי היתה לוועדה סמכות להחליט כי למרות שהמשיב פוטר מסיבה צודקת, הוא זכאי לפיצוי, מאחר והמבקשת עירבה את כינוס הוועדה הפריטטית.
בהסכם הקיבוצי בפרק רביעי בס' א.4 נאמר כי היה והצדדים לא יגיעו להסכמה בעניי הפיטורין, יועברו חילוקי הדעות להכרעה תוך 14 יום בפני הוועדה הפריטטית כאמור בפרק חמש.
בפרק החמישי נקבע בס' 2 כי הצדדים להסכם הקיבוצי יקימו וועדה פריטטית, לשם יישוב חילוקי דעות שיתעוררו בין עובד או עובדים לבין מעסיקיהם לגבי פרוש סעיפי ההסכם ולגבי ענייני פיטורין והתפטרות.
לאחר שעיינו בהסכם הקיבוצי, לא מצאנו בו כל הוראה בדבר פיצוי בגין עיכוב כינוס וועדה פריטטית. כמו כן, בס' 2 לפרק החמישי, מדובר על כינוס וועדה פריטטית בעניין פיטורין ויש לבדוק את פרוש המונח, כדאי לדעת אם מדובר אך ורק בעניין הפיטורין עצמם או שמא מדובר גם בכל נושא ה קשור לפיטורין.
בפסיקה נקבע כי על פרשנותו של הסכם קיבוצי חלים דיני החוזים הרגילים ובראש ובראשונה סעיף 25 (א) לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג – 1973, הקובע כי יש לפרש את החוזה לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ואם אינו משתמע ממנו מתוך הנסיבות. (בג"צ 193/88, ההסתדרות הרפואית ב ישראל נ. בית הדין הארצי לעבודה ואח' פ"ד מג (4) 577).
כמו כן, בית הדין מוסמך רק לפרש את ההסכם ולא לקבוע תוכן חדש להסכם (דב"ע לה/ 8-7 ראובן ושמעון נ. מ"י פד"ע ז' 120).
מקריאת ההסכם הקיבוצי עולה כי כוונת הצדדים להסכם היתה לענייני פיטורין בלבד ולא לכל עניין שקשור בפיטורין.
וועדה פריטטית אינה מוסמכת לדון בכל עניין שנוגע ישירות ובעקיפין לעניין פיטורין מבלי שהדבר יצויין במפורש (כפי שנעשה בס' 1 לפרק חמישי בעניין שביתה והשבתה).
דבר זה נלמד גם מכך שאין וועדה פריטטית רשאית לדון לדוגמא, בשלילת פ"פ (בג"צ 623/87 שלפי שרה נ. בית הדין הארצי לעבודה פ"ד מ"ב (3) 148, כך שאין לקבל הפירוש הגורף בעניין זה.
לאחר שהגענו למסקנה כי לא היתה לוועדה סמכות לעניין הפיצוי מכח ההסכם הקיבוצי, נבדוק האם היתה לה סמכות מכח הסכם הפשרה.
בפסיקה נאמר כי הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין – מהותו כפולה: האחת היא חוזית והאחרת משפטית. המהות החוזית של הסכם פשרה דורשת לעיתים פירוש. זה ייעשה כשם שהדבר נעשה בכל הסכם אחר.
(דב"ע נא/ 171-3 קרן השתלמות למורים תיכונייים נ. יוסף זיגלמן (לא פורסם)).
עיקרי העיקרים בפירוש חוזה הוא הנסיון לברר את כוונתם האמיתית של הצדדים. כוונה זו היא כמובן כוונתם המשותפת של הצדדים, כפי שהתבטאה בחוזה. בכך דומה פירוש חוזה לפירוש חוק. בפרוש חוק מתחקים אחר כוונתם המשותפת של הצדדים, שהיא מטרת החוזה ותכליתו, ולא אחר מטרותיהם האינדבדואליות של הצדדים, אשר יכולות להיות מנוגדות. (ספרה של פרופ' ג שלו, דיני חוזים).
במקרה נשוא תיק זה, ראשית הסכסוך בין הצדדים נבע מן העובדה כי המשיבים רצו לקיים וועדה פריטטית שתדון בכשרות פיטוריו של המשיב מס' 2 ולטענתם המבקשת לא רצתה בכך, ועל כן הגישו תביעה לבית הדין.
בתביעה לבית הדין התווספו גם סעדים נוספים וחלופיים. כאמור, הצדדים הגיעו להסכם פשרה שקבע:
"כי בהעדר הסכמה בעניין פיטוריו של זמר, יובאו חילוקי הדעות בפני וועדה פריטטית, כאמור בסעיף א' לפרק הרביעי של ההסכם הקיבוצי".
ס' א' הנ"ל, קובע כי היה והצדדים לא יגיעו להסכמה בעניין הפיטורים, יועברו חילוקי הדעות להכרעה בוועדה הפריטטית תוך 14 יום.


כבר הגענו למסקנה שהכוונה "בעניין הפיטורין" בהסכם הקיבוצי, היא לפיטורים בלבד ולא לכל נושא שקשור בהם. וזה הפירוש שיש לתת ל"בעניין הפיטורין" גם בהסכם הפשרה.
באשר לכוונת הצדדים, מאחר ומדובר בהסכם פשרה בו שני הצדדים מוותרים על חלק מתביעותיהם ומאחר והעניין המרכזי היה קיום וועדה פריטטית שתקבע עם פיטורי המשיב היו צודקים, נראה לנו כי הכוונה בהסכם הפשרה היתה לקיים את הוועדה הפריטטית לעניין הפיטורים עצמם ולזנוח את כל המחלוקות הצדדיות שכאמור התווספו רק בעת הגשת התביעה לבית הדין. מכאן, שגם הסכם הפשרה לא העניק סמכות לוועדה הפריטטית לפסוק בעניין פיצוי על עיכוב כינוס הוועדה.
לאור כל האמור לעיל, יש לקבל את התביעה ולמחוק את ס' 9 ו- 10 להחלטת הוועדה הפריטטית, מאחר והם ניתנו בחוסר סמכות.

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון