קג"מ משיכת כספי פנסיה תביעות

קג"מ משיכת כספי פנסיה תביעות
רקע כללי
1. התובעת עבדה כמורה אצל הנתבעת מחודש 12/1987 ועד שפוטרה ב 8/1999.
זוהי תביעתה לפיצויי פיטורים. הנתבעת הפרישה בגין עבודת התובעת למבטחים, לפנסיה מקיפה בשיעור 17.5% מהשכר, ובכך לשיטתה יצאה ידי חובת תשלום פיצויי פיטורים.



ההליך המשפטי
2. הצדדים הסכימו שהמחלוקת הינה בעיקרה מחלוקת משפטית ולכן לאחר הדיון המוקדם, בפני כב' הרשמת, ולאחר שהוגשו התצהירים הסכימו לעבור לשלב הסיכומים, כאמור בפרוטוקול מיום 8.12.02.
סיכומי הנתבעת הוגשו ביום 6.2.03, סיכומי תשובה הוגשו ביום 16.2.03 וההודעה של התובעת על תיקון חיקוק הוגשה ביום 3.4.03.

3. בבואי לכתוב את פסק הדין מצאתי שמסמך הנזכר בסיכומי הנתבעת כמש/1 לא צורף. מסמך זה פורסם בילקוט הפרסומים 4659 מיום 30.6.98 והוא מתייחס לאישור שר העבודה והרווחה בהתאם לסעיף 14. מדובר בחלק מהדין, ראה דב"ע מד/ 107-3 הלפרט נ' סמינר לגננות בית יעקב (לא פורסם); לאור זאת התבקש ב"כ התובעת בהחלטה, מיום 4.12.03, לשגרו בפקס לביה"ד וכן עשה.

טענות הצדדים
4. לטענת הנתבעת ההפרשות שהופרשו לקרן הפנסיה באו במקום פיצויי פיטורים, כאמור בסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, ואישור שר העבודה באשר לכך. אישור שר העבודה, מיום 21.2.66, סומן כנספח ב' לעיקרי הטיעון של התובעת וקיומו לא היה שנוי במחלוקת (המחלוקת הינה על היקפו, תוקפו, ותחולתו של הצו).נ
לטענת התובעת אין לראות בהפרשות כבאות במקום פיצויי פיטורים, הן מחמת שלא ניתן לכך אישור כנדרש ואף אם ניתן אישור הרי שזה לא ניתן כדין ובכל אופן האישור בוטל או בטל.ב

5. לטענת הנתבעת היא הפרישה כחלק מהפרשותיה סכום של 8.33% לפחות במקום פיצויי פיטורים ואילו יתרת ההפרשה עד 13.5%, הינו דמי גמולים חלק מעביד. זה כמו זה, בצירוף הפרשות העובד, מגיעים לשיעור 17.5% מהשכר ומקנים לאחרון זכאות לפי תקנות מבטחים לפנסיה מקיפה.
לטענת התובעת, כעולה מסיכומיה, צו של שר העבודה משנת 1966 אינו חל במקרה זה - בו הופקדו הכספים לקופת פנסיה מקיפה.ו
לחילופין טוענת התובעת כי הצו, אבד עליו הכלח, נוכח השינויים במערכת יחסי העבודה מאז 1966 ולכן הצו בטל. לחילופין יש לאמר שבוטל לאור האישור הכללי עליו חתם שר העבודה ושפורסם ביום 30.6.98 מש/1א.נ

רקע עובדתי
6. מהראיות, שהגישו הצדדים, עולה כי אין מחלוקת שהסכום שהופרש למבטחים ועומד לזכות התובעת עולה על פיצויי הפיטורים להם היא זכאית.
עם פיטוריה של התובעת ניתן לה אישור למבטחים לפיו הנתבעת משחררת לתובעת את כל הזכויות במבטחים, כאמור בנספח א' לתצהירו של מר לוקר.
יצוין כי באישורים שנתקבלו ממבטחים, באשר לזכויות שנצברו לתובעת, לא נרשם הסכום שהופרש על חשבון פיצויים ואין חלוקה בהפרשות בין חלק הפיצויים לדמי הגמולים. החלוקה הינה רק בין החלק שהפריש העובד לבין החלק שהופרש על ידי המעביד. לא היתה מחלוקת, כעולה מסעיף 5 למוסכמות, כי שיעור ההפרשות שהפריש המעביד הוא 13.5% ועוד 4% שנוכו מהעובד והופרשו אף הם ובסך הכל 17.5%.

7. כעולה מסיכומי התובעת, לאחר פיטוריה, החלה לעבוד אצל מעסיק אחר שאף הוא מפריש למבטחים את חלקו ואת חלק התובעת בקרן פנסיה מקיפה לעמיתים ותיקים וכך נשמרת רציפות הזכויות של התובעת. אין חולק כי משיכת כספים מהקרן עשויה לפגוע בזכויות הפנסיוניות של התובעת.ב
ההסכם הקיבוצי המיוחד המתייחס לעובדי הוראה חל על מעסיק, שאינו משלם פנסיה תקציבית, ונקבעה בו חובה לבטח את המורה בקרן פנסיה מקיפה. בהסכם הקיבוצי לא נאמר כי תשלומים אלה הינם במקום פיצויי פיטורים.ו

פסק דין
המסגרת הנורמטיבית
8. עלינו, אפוא, לעסוק בסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, העוסק ביחס שבין פיצוי פיטורים לתגמולים ובו נקבע כדלקמן:
"תשלום לקופת תגמולים, לקרן פנסיה או לקרן כיוצ"ב לא יבוא במקום פיצויי פיטורים אלא אם נקבע כך בהסכם הקיבוצי החל על המעביד והעובד ובמידה שנקבע, או אם תשלום כאמור אושר על ידי שר העבודה ובמידה שאושר"

באישור שניתן ביום 21.2.1966 על ידי שר העבודה דאז, (להלן הצו) נרשם כדלקמן:
"בתוקף סמכותי לפי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים תשכ"ג 1963 אני מאשר כי:

  1. תשלומי מעביד בעד עובד במוסד חינוך על יסודי ל"מבטחים" מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ (להלן הקרן) יבואו במקום פיצויי פיטורים לעובד כאמור, בכפוף לסייג שבסעיף 2.נ
  2. סעיף 1 לא יחול על סכום פיצויי פיטורים במידה שעולה על הסכום שהעובד היה זכאי לקבלו מהקרן מתשלומי מעבידו - או גם מתשלומי מעביד קודם שלגביו ניתנה התחייבות לפי פסקה (2) שלהלן - אילו מימש את זכויותיו בקרן ואולם סייג זה לא יחול בכל אחד מאלה:

(1) אם העובד או שאיריו זכאים לקיצבה מהקרן..."

9. השאלה, אפוא, בה עלינו לעסוק הינה, כאמור, תוקפו ותחולתו של הצו ובאם הצו חל במקרה דנן והאם אין לתובעת זכאות לפיצויי פיטורים.


תחולת הצו - האם חל על קרן פנסיה?
10. ב"כ התובעת צירף לתצהיר, שהוגש מטעמו, את דברי ההסבר של מבטחים לקשר בין פנסיה מקיפה לפיצויי פיטורים, כאמור בת/6, מינואר 1987. בדברי הסבר אלה שנכתבו על ידי מבטחים נרשם כדלקמן:
"קרן הפנסיה מקבלת מהמעסיקים והעובדים כספים בשיעור 17.5% מהשכר (בחלוקה של 4.5% העובד + 13.5% המעסיק, המקובלת לגבי עובדי הוראה) שיעודם להבטיח לעובדים זכויות זקנה ולמקרה נכות ופנסיה לשאירו למקרה פטירתו.ב
כדי למנוע תשלום - כפל לפנסיה ולפיצויי פיטורים נתן המחוקק בידי ארגוני העובדים והמעסיקים, במסגרת סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, שתי דרכים חילופיות העשויות להביא לכך שהתשלום לקרן פנסיה יבוא במקום או על חשבון פיצויי פיטורים.ו
הדרך האחת - קביעה בהסכם קיבוצי, והדרך השניה - אישור של שר העבודה.
לגבי עובדים במוסדות חינוך על יסודיים אשר שר העבודה בצו מיום 21.2.66 (פורסם בילקוט פרסומים 1261) כדלקמן:
(1) תשלומי מעסיק לקרן פנסיה במבטחים יבואו במקום פיצויי פיטורים .נ
(2) במקרה ותשלומי המסיק לקרן הפנסיה אינם מכסים את מלוא הסכום המגיע לעובד כפיצויים, ישלים המעסיק לעובד את ההפרש בין הסכומים.ב
משמעותו המעשית של הצו היא בכל מקרה של הפסקת עבודה בנסיבות הזכות עובד בפיצויי פיטורים יפנה המעסיק למבטחים לקבלת דוח על ערך סך כל הפרשותיו לקרן הפנסיה לזכות אותו עובד. אם ערך ההפקדות הפנסיוניות נמוך מסכום הפיצויים המגיעים לעובד, ישלים המעסיק לעובד את ההפרש.

11. לטענת ב"כ התובעת ההפרשות לפנסיה מקיפה למבטחים, בשיעור שהופרש, הינן מכח ההסכם הקיבוצי ואין הן באות במקום פיצויי פיטורים. התובעת שאינה מושכת את הסכומים מהקרן בעקבות הפיטורים ממשיכה לצבור זכויות לפנסיה מקיפה ועל הנתבעת לשלם פיצויי פיטורים על פי חוק.

12. לטענת ב"כ התובעת הצו אינו חל במקרה שבו ההפרשות הינן לקרן פנסיה אלא רק כאשר ההפרשות הינן לקופת תגמולים. את זאת למד ב"כ התובעת מהעובדה שבצו נרשם בכותרתו "צו בדבר אישור תשלום לקופת תגמולים כפיצויי פיטורים". לטענה זו לדידי אין בסיס. סעיף 14 לחוק מונה מספר אפשרויות שבהם תשלום יבוא במקום פיצויי פיטורים אם אושר על ידי שר העבודה. מדובר בתשלום לקופת תגמולים לקרן פנסיה או לקרן כיוצא באלה. כך הוא לשונו של סעיף 14 לחוק. בצו עצמו נרשם מפורשות כי "תשלומי מעביד...למבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ (להלן: הקרן) יבואו במקום פיצויי פיטורים" אין כל הבחנה בין קרן פנסיה שמנוהלת על ידי מבטחים לבין קופת התגמולים שמנוהלת על ידי מבטחים, על זו כמו זו חל הצו. אין גם חולק כי הנתבעת אכן פעלה והעבירה את הכספים למבטחים, מוסד לביטוח סוציאלי של עובדים בע"מ.ו

13. נציין כי במספר חוקים הוגדרה "קופת גמל" ככזו שכוללת בתוכה גם קופת תגמולים גם קופת גמל וגם קרן פנסיה, כאמור בסעיף 1 לחוק הגנת השכר, כמו גם סעיף 47 לפקודת מס הכנסה. לענייננו אין כל הבחנה בין קופת גמל או קופת תגמולים לצורך סעיף 14. יודגש כי בצו עצמו בס"ק 2 (1) הובא מקרה בו מדובר על "קצבה מהקרן" ברור, אפוא, כי כוונת מתקין הצו שזה יחול גם כאשר עסקינן בקרן פנסיה שהיא המעניקה קצבה (זאת בשונה מקופת גמל שם מדובר בחסכון ולא בקצבה). על כורחך התכוון מתקין הצו שזה יחול גם כאשר עסקינן בקרן פנסיה. אך לא רק מלשונו הברורה של הצו עולה כן אלא אף מתכליתו של הצו, ברור כי כאשר המעביד מפריש לקרן פנסיה בשיעור המקנה פנסיה מקיפה, הרי שאז יהיה פטור מתשלום פיצויי פיטורים ובלבד שהסכום שהפריש לא יפחת מהסכום של פיצויי הפיטורים הסטטוטורים, כאמור בצו.

14. יש לזכור שבאותה תקופה, ההסכם הקיבוצי המיוחד לא חל ולא היתה התחייבות להפריש לפנסיה מקיפה שלא היתה אותה שעה ההסדר המקובל במשק. מתקין הצו ביקש, אפוא, ליצור תמריץ למעסיקים להפריש לקופת גמל כמו גם לפנסיה מקיפה ולכן פטר מעסיק שיעשה כן מתשלום פיצויי הפיטורים. אין כל בסיס להבחנה ביניהם ותכלית זו מתקיימת בין אם מדובר בקופת גמל ובין אם מדובר בקרן פנסיה.נ
יש לזכור ששיעור פיצויי הפיטורים הינו 8.33% מהשכר. כיום מעסיקים רבים מפרישים סכום זה כדי להבטיח תשלום פיצויי פיטורים או פנסיה. במקרה דנן, ההפרשה הינה לפנסיה מקיפה. אכן רשאית התובעת לשמר לעצמה את הזכויות הפנסיוניות שצברה. שמירה של זכויות אלה באה למעשה על חשבון הזכות לתשלום פיצויי פיטורים.ב
ב"כ התובעת, בסיכומי התשובה, טוען מפורשות כי אילו היתה התובעת נותרת לעבוד אצל הנתבעת ופורשת לפנסיה בגיל פרישה, לא היתה זכאית לפיצויי פיטורים.ו
כאן נשאלת השאלה במה שונה, אפוא, התובעת שהמשיכה לעבוד במסגרת אחרת, כמורה, וממשיכה לצבור הפרשות לפנסיה מקיפה במבטחים על יסודו של אותו צו ממורה שנשאר לעבוד בנתבעת ולהמשיך לצבור זכויות שמופרשות לקרן מבטחים עד הגיעו לפנסיה. הרי רציפות הזכויות של התובעת כמו גם צבירת הפנסיה לא שונתה וזאת לאור שחרור הזכויות שנתנה לה הנתבעת. אם כן במה היא שונה מזה שהמשיך לעבוד אצל הנתבעת וזכויותיו המשיכו להצטבר בקרן הפנסיה המקיפה מבטחים?! ברור שהקניית זכויות לפיצויי פיטורים בנוסף לזכות בפנסיה המקיפה יצור הפליה, ללא כל בסיס כלכלי בין התובעת לבין מי שהמשיך לעבוד בנתבעת.
זוהי, אפוא, תוצאה מפלה שאין להסכים עימה אלא שהתובעת ממשיכה לצבור זכויות לפנסיה מקיפה כמו גם עובד שנשאר לעבוד אצל הנתבעת זה כמו זו לא יהיו זכאים לפיצויי פיטורים לאור הזכויות הפנסיוניות שצברו, ולאור האמור בצו.

15. התובעת רשאית כמובן למשוך את פיצויי הפיטורים, בכפוף לתקנות הפנסיה ובמקרה כזה תפגע בזכאותה לפנסיה, עניין זה אינו מומלץ בדרך כלל אך נתון לשיקול דעתה. משבחרה, וטוב שכך, בהמשך צבירת זכויות הפנסיה כעמיתה ותיקה, אין לדרוש מהנתבעת לשאת בתשלום נוסף או כפול שהרי הזכויות שנצברו בקרן עולות על פיצויי פיטורים. כאמור, מטרתו של סעיף 14 הינו למנוע תשלום כפל, כפי שאמר בית הדין הארצי לעבוד בפסק דין מנחה:
"סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים בא למנוע - באותם המקרים שקיים הסכם קיבוצי, או שניתן צו כאמור באותו סעיף - נטל כספי כפול על המעביד וזכיה כפולה בפיצויי פיטורים על ידי העובד.נ
נטל כפול כיצד? ידוע לבית דין זה, כבית דין לעבודה, שדמי הגמולים המשתלמים על ידי מעביד לקופת פנסיה, תמורת ביטוח מקיף (פנסיה מקיפה) עולים על 8.33% מהשכר, היינו כלולים בהם גם פיצויי פיטורים, כשם שידוע כי דמי הגמולים המשתלמים תמורת ביטוח יסוד (פנסית יסוד) אינם מגיעים כלל לסכום הנדרש להבטחת פיצויי פיטורים בלבד, וקטנים הם בהרבה מ 8.33%. זכיה כפולה על ידי העובד כיצד? קבלת פיצויי פיטורים מהמעביד במישרין, בנוסף לסכום השווה לפחות לפיצויי פיטורים - מקרן הפנסיה".
(דב"ע לה/ 29-3 רוזי רחל פוטקר נ' אגד פד"ע ו 288, 297).ב

16. הסדר זה, בו ביקש מתקין הצו לתמרץ מעסיקים להפריש לקרן פנסיה מקיפה ואזי להפטר מתשלום פיצויי פיטורים ובלבד שבקרן יהיה סכום העולה על פיצויי פיטורים, מקובל היה אותה עת כעולה מנספחים 1-16 לסיכומי הנתבעת . בנספח 1 לדוגמא מתקין הצו השתמש בלשון דומה ונקט הסדר דומה, אף כאשר עסק בתשלום לקרן קג"מ - קרן הגמלאות המרכזית של ההסתדרות בע"מ שהיא קרן פנסיה מקיפה.
כאמור התכלית הכלכלית היתה לעודד מעסיקים להפריש לקרן פנסיה המקנה פנסיה מקיפה. אין כל טעם להבחין בין הפרשות לקופת גמל להפרשות לפנסיה זה כמו זה מקיימים את התכלית שלשמה ניתן הצו ושאותה ביקש מתקין הצו לתמרץ. מדובר בזכות משמעותית לעובד, שראוי היה לתמרץ המעסיקים לרכוש אותה לעובדים, כדי להבטיח את עתידם לעת זקנה או ליום פקודה. תמריץ זה נעשה, על ידי הטבות מס וע"י פיטורי המעסיק מחובת תשלום פיצויי הפיטורים, בהם יתכן ויתחייב בבוא העת. ברור שמבחינה כלכלית עדיף היה, אותה עת, למעסיק שלא לרכוש פנסיה מקיפה, שעלותה, מבחינתו, היתה גבוה יותר (מסכום פיצויי הפיטורין). לא זו אף זו, כאן מדובר בכספים שהוא נדרש להפריש בשוטף ולעומת זאת פיצויי פיטורים עתידם להשתלם, אולי - אם יתמלאו הנסיבות המזכות - בעתיד. עשוי היה מעביד לאמר לעצמו "ברי ושמא ברי עדיף" - הינו לא כדאי להפריש, רק על צד, שאולי בעתיד אדרש לשלם פיצויי פיטורים. תמריץ כאמור, אם יבוצעו הפרשות לקופת גמל או לקרן פנסיה מקיפה, ניתן כעולה מהצווים שהוציא השר באותה תקופה כאמור לעיל, לגבי גופים שונים.ו

17. כעולה ממסמך מבטחים, שהובא לעיל, וצורף ע"י ב"כ התובעת, אף מבטחים פרשה את ההפרשות כאן שהקנו פנסיה מקיפה, כמחליפות את פיצויי הפיטורים יש לראות בצווים האחרים, כמו גם בפרשנות שנקטה מבטחים, כחלק מההקשר התעשיתי, לאורו יש להבין את משמעות הצו שנועד, אפוא, לפטור מתשלום פיצויי פיטורים.נ
נציין כי עובדים שהגישו תביעה, לאחר שהופרשו להם כספים לקרן פנסיה מקיפה קג"מ ודרשו פיצויי פיטורים, חרף צו דומה ביחס לסעיף 14, תביעתם נדחתה וכך נאמר שם:
"בענייננו ניתן האישור הדרוש לעניין סעיף 14 לחוק וברור שאישור כזה דרוש ויכול להינתן רק באין הסכם קיבוצי. לשונו של האישור...ברורה, חד משמעית ובלתי מסוייגת. נאמר בו שהתשלום לקרן התגמולים "יבוא במקום פיצויי פיטורים".ב
(דב"ע שם/ 139-3 מועצת פועלי חיפה נ' יהושע ירחמיאל ואח', פד"ע י"ב 365, בעמ' 373 בסעיף 10 לפסק הדין).

בית הדין הארצי לא הבחין באותו מקרה בין קופת תגמולים לקרן פנסיה.ו

18. התכלית הכלכלית, כמו גם ההקשר התעשייתי, מצביעים על כי אין אבחנה בין קופת תגמולים לקרן פנסיה וכאשר מדובר בהפרשות לקרן פנסיה מקיפה אותה רוכש המעסיק לעובדו הרי שהוא יפטר מתשלום פיצויי פיטורים ובלבד שהסכום שהופרש עולה על סכום פיצויי הפיטורים לו זכאי העובד.

19. טענת ב"כ התובעת בסעיף 13, לפיה הסייג שבסעיף 2 לצו מחייב את המסקנה כי מתקין הצו התכוון לקופת תגמולים דווקא ולא לקרן פנסיה, אינה מסקנה מתחייבת שהרי יתכן שסכום פיצויי הפיטורים לו זכאי התובע גדל, בתקופה שבסמוך לסיום עבודתו בשל גידול בשכר. במקרה מעין זה עשוי לבוא לידי ביטוי הסייג הקבוע בסעיף 2 לצו.נ
ב"כ התובעת מפנה למספר פסקי דין כדי להראות שהפקדה לקרן אינה פוטרת מתשלום פיצויי פיטורים. במקרים נשוא פסקי דין אלה לא חל סעיף 14 ולכן אין הנדון דומה לראייה.

העדר ההפרדה בין מרכיבי ההפרשות ונפקותו
20. לדידי, במקרה דנן, בו חל הצו, וההפרשות היו על יסוד הצו ובהתאמה לו והקנו פנסיה מקיפה לתובעת, הרי שהעובדה שלא סומן חלק מההפרשה כפיצויי פיטורים ואילו היתרה כתשלום על חשבון דמי גמולים, אין בה כדי לשנות את התוצאה. ההפרשות היו בהתאם לצו והצו היה בתוקף ובכך סגי.ב
העובדה שביחס לתובעת לא ערכה מבטחים הבחנה בין הכספים שהועברו לה על ידי הנתבעת, בין חלק פיצויי הפיטורים לדמי הגמולים אינה מזכה את התובעת בזכויות נוספות. ב"כ התובעת צירף הודעה על תיקון חיקוק תקנות מס הכנסה (כללים לאישור וניהול קופת גמל) תשס"ג - 2003, ובו נקבע כי על קופת הגמל חלה חובה לערוך הפרדה בין מרכיבי הכספים שהופשרו בין תגמולי העובד לתגמולי המעביד לבין מרכיב פיצויי הפיטורים. חובה זו חלה מכאן ואילך ובודאי לא חלה ביחס לתקופת העבודה של התובעת אצל הנתבעת, שהסתיימה בחודש 8/99.ו

האם הצו בוטל/בטל
21. לטענת ב"כ התובעת לפיה הצו בטל משום "שאבד עליו הכלח" לא מצאתי עיגון. כל עוד לא בוטל הצו, על ידי המתקין, הרי שהוא שריר וקיים. ביטולו יכול להיעשות, כמובן, על ידי המתקין, עפ"י ס' 15 לחוק הפרשנות, אם ימצא השר שיש הצדקה לביטולו. ב"כ הנתבעת מפנה למקרה בו השר ביטל צווים מעין אלה כאשר לא החלו לפעול לאורם, כאמור ביה"פ תשס"ג עמ' 2367 מיום 15.5.02. הדרך לבטול צווים ידועה וקבועה בדין. משלא נקטו בה אין לאמר כי הצו בטל מאליו.נ
אף באישור הכללי שהוצא ופורסם ביה"פ 4695 ביום 30.6.98 אין כדי לבטל את הצו דנן. ביטול צריך להיעשות מפורשות. העובדה שכיום שיעור ההפרשות המקובל גבוה יותר לגבי עמיתים חדשים אינה משנה את הצו, מה גם שלא ברור ההפרשות כאן אינן נכנסות לגדרו של האישור הכללי. בכל אופן הודעה מיום 5/5/02 נספח 17 לסיכומי הנתבעת, (להלן ההודעה על ביטול אישורים) על ביטול אישורים ישנים עפ"י ס' 14 לחוק, מתייחסת לאישור הכללי מיום 30/6/98 וקובעת שאישורים ישנים יבוטלו מיום 1/6/02 וזאת רק בתנאי שהמעביד לא פעל בהתאם לאישור הפרטני.ב
מכאן אתה למד שעד המועד הנ"ל היו האישורים הפרטנים בתוקף והרי התובעת סיימה עבודתה ב 8/99 ממילא בודאי שאין לאמר שהצו לא היה בתוקף ביחס אליה. יתר על כן, מאחר והמעביד - הנתבעת - פעל ביחס אליה עפ"י הצו דנן הרי שבודאי, אף לאחר המועד הנ"ל, הצו לא בטל והוא ממשיך לחול. לאור זאת בחר כי הצו דנן היה שריר וקיים בכל תקופת עבודת התובעת אצל הנתבעת. את האישור הכללי (מיום 30.10.98) שניתן ע"י השר, יש לקרוא יחד עם ההודעה על ביטול האישורים שניתנה ע"י השר ומשניהם יחדיו עולה כי אין באישור הכללי ביטול של הצו דנן ואף בהודעה על ביטול אישורים אין כדי לבטל את הצו דנן.
יש לזכור כי תחום הפנסיה צופה פני העתיד ומי שהחל לעבוד בעת פרסום הצו עדיין יכול להיות במעגל העבודה, חלוף הזמן לכשעצמו אינו פוגם בתוקפו של הצו.
אם מבקש ב"כ התובעת לבטל הצו רשאי הוא לפנות לשר כדי שישקול את השימוש בסמכותו. אך בהעדר מעשה מעין זה אין הצו בטל מאליו.ו
נציין כי שינוי כזה צריך שיעשה תוך שיקול דעת ובחינת משמעות והיקף השינוי שעשוי להשפיע על רבבות מורים. שינוי כזה בודאי, אם יעשה, יעשה בהתייעצות עם הצדדים להסכמי העבודה.נ
לאור כל זאת אנו בדיעה כי הנתבעת פעלה עפ"י הצו שהיה בתוקף ביחס לתובעת לפיכך, ועפ"י ס' 14 לחוק פיצויי פיטורין, היא פטורה מתשלום פיצויי פיטורין ודין התביעה להידחות.

סוף דבר
22. התביעה נדחית.ב
התובעת תשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 7,500 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. עורך דין פנסיה

  2. תוספת 10% לפנסיה

  3. הפסדי פנסיה לקטין

  4. חישוב פנסיית זקנה

  5. חישוב הפנסיה מקפת

  6. הקפאת זכויות פנסיה

  7. הוצאות רכב בפנסיה

  8. טעות בחישוב פנסיה

  9. קבלת פנסיה מגרמניה

  10. תשלום פנסיה לגרושה

  11. זכויות כבאים לפנסיה

  12. תאונות דרכים - הפסדי פנסיה

  13. פנסיה מוקדמת לימאים

  14. שכר קובע לפנסיית זקנה

  15. סעד הצהרתי ביטוח פנסיה

  16. הסכם רכישת זכויות פנסיה

  17. פנסיה לפי משכורת אחרונה

  18. הסכם רציפות זכויות פנסיה

  19. בקשה להגדלת אחוזי פנסיה

  20. תוספת משמרות הפרשה לפנסיה

  21. התפטרות עקב אי תשלום פנסיה

  22. ניכוי פנסיה מפיצויים בנזיקין

  23. אפליה בין נשים לגברים בפנסיה

  24. קג"מ משיכת כספי פנסיה תביעות

  25. חישוב הפסד פנסיה של הרוג בתאונת דרכים

  26. המשכורת הקובעת לפנסיה של שוטר

  27. השלמת פיצויי פיטורים - פנסיה

  28. התיישנות תביעה להפרשות לפנסיה

  29. פיטורים לפני צבירת ותק לפנסיה

  30. פיצוי בגין אובדן זכויות פנסיה

  31. צירוף תקופות עבודה לצורך פנסיה

  32. דרגה של עובד לצורך חישוב פנסיה

  33. הגדלת תקופת שירות לצורך פנסיה

  34. הגדלת ההפרשות לפנסיה של רופאים

  35. פיטורי עובדת קשישה אחרי גיל פנסיה

  36. הוצאת עובד לפנסיה בגין עבירת משמעת

  37. הסכם פנסיה של עובדים אדמיניסטרטיביים

  38. משכורת קובעת לפנסיה - דמי אחזקת רכב

  39. פיטורי אחיות 3 שנים לפני יציאה לפנסיה

  40. הבחירה בין אבדן פנסיה לאבדן תשלומים סוציאליים

  41. צירוף זכויות פנסיה - עבודה במשרות שונות

  42. חישוב הפנסיה של עורך דין בשירות הציבורי

  43. חישוב משכורת קובעת לפנסיה עובדי משרד החוץ

  44. בקשה לדחייה על הסף של תביעה להפרשי פנסיה

  45. פנסיה מוקדמת עובדי בנק זכאות לקבלת אופציות

  46. הוצאת עובד לפנסיה מוקדמת באישור נציגות העובדים

  47. פרישה לגמלאות: אי הכללת תוספת שכר בחישוב הפנסיה

  48. בקשה לצו מניעה זמני לאסור על הוצאת המבקשת לפנסיה במלאות לה 67 שנים

  49. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון