איחוד תביעות

איחוד תביעות
1. בפנינו בקשה לאיחוד שני תיקים:
האחד, תיק עב 7563/00, אשר נפתח ביום 06/09/00 והמתנהל בפני מותב בראשות כב' השופטת סלע;
והשני – תיק עב 7573/01, אשר נפתח ביום 1.11.01.

2. המבקש טוען כי יש לאחד את הדיון בשני התיקים, מאחר ששני כתבי התביעה מתמקדים בפרשות דומות עם סעדים שונים, הצדדים במסגרת שתי הפרשות הינם זהים, באי כוחם וכן העדים.

3. המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי המדובר בשתי תביעות זהות, המושתתות על אותן עובדות ואותם נספחים שעל יסודם הוגשה התביעה הראשונה. אין המדובר בעובדות חדשות או עובדות שלא היו בידיעת המבקש במועד הגשת התביעה המקורית וכל העובדות המועלות בתביעה החדשה מוצאות ביטוי בתביעה הראשונה. בנוסף ישנה זהות בסעדים, שהרי הסעד המבוקש בשתי התביעות הוא כי המבקש יתקבל לתפקיד של מציל קבע.

המשיבה ממשיכה וטוענת כי מדובר לכל היותר בתיקון של התביעה העיקרית שהתובע מבקש להגיש באמצעות הגשת תביעה חדשה, וכי המבקש מנצל לרעה את הליכי בית הדין ומטריד את בית הדין ואת המשיבה בבקשותיו.

4. לאור תגובת המשיבה, התבקש המבקש להבהיר מה החידוש בתביעתו החדשה לעומת התביעה הראשנה ומדוע יש צורך בהגשתה בנוסף לתביעה המקורית.

המבקש הסביר כי בתביעה הראשונה הוא ביקש צו עשה המורה למשיבה להימנע לתת קביעות למר שאשו, צו מניעה כנגד פיטוריו וצו עשה להעסקתו גם בחורף. עילות התביעה הראשונה היו זכותו של המבקש לשוויון ואי אפלייה בינו ובין מצילים אחרים שכישוריהם ונסיונם קטנים מזה של התובע. לעומת זאת, המבקש טוען כי התביעה השניה עניינה באכיפת התחייבותה של המשיבה להעניק לו משרת קבע של מציל קבוע. לטענת המבקש, הסעד הוא שונה מאחר שעניינו לטווח זמן ארוך יותר, לעומת הסעדים שהתבקשו בתביעה הראשונה שעניינה עונת הרחצה לשנת 2000.

בתשובה לתגובת המשיבה, טען המבקש כי גם עמדת המשיבה, לפיה מדובר באותן תביעות, תומכת בבקשתו לאיחוד שתי התביעות.

5. מבדיקת כתבי התביעה בשני התיקים מתברר כי אכן מדובר באותה תביעה בדיוק. התשתית העובדתית בשתי התביעות הינה זהה וכך גם הנספחים, עליהם מבסס המבקש את טענותיו המשפטיות והעובדתיות. בנוסף, גם הסעדים הם זהים -

בתיק הראשון, בסעיף 18.ב. לכתב התביעה מתבקש סעד של "צו עשה המורה לקבל באופן מיידי את התובע לעבודה בתקן – מציל קבוע אצל הנתבעת מס' 2" (היא המשיבה – ו.ו.ו.ל).

אותו הסעד מתבקש גם בפתח כתב התביעה השני, שם נאמר –

"התביעה מתמקדת בהתחייבות ובהבטחת הנתבעת לקלוט את תובע 1 (המבקש – ו.ו.ול) לתפקיד מציל של קבע במסגרת מחלקת החופים במסגרתה."

6. מכאן שהמדובר בשתי תביעות זהות, שאין מקום לנהלן במקביל, ולהטריד פעמיים הן את המשיבה והן שני מותבים של בית הדין בשל אותה פרשה. יתירה מכך, ברור כי התביעה החדשה אינה מוסיפה כל טענה עובדתית או משפטית חדשה, שלא תתברר במסגרת התביעה הראשונה.

השאלה המתעוררת היא האם זהו המקרה הראוי לאיחוד שתי התביעות. בתקנה 120 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991, נקבע כך -

"ענינים אחדים התלויים ועומדים בבית דין אחד וכרוכות בהם שאלות זהות או שאלות דומות, של משפט או של עובדה, רשאי בית הדין, לפי שיקול דעתו, להורות על איחודם, בין על פי בקשת בעל דין ובין ללא בקשה כזאת, ובתנאים שייראו לו."

כלומר, מחוקק המשנה השאיר את שאלת איחוד העניינים לשיקול דעת בית הדין. נראה לי, כי זהו המקרה שבו אין מקום לאחד את שתי התביעות, דווקא משום הזהות המוחלטת בין שתיהן. התביעה השניה הינה כפילתה של התביעה הראשונה. סמכות בית הדין לאחד עניינים דומים לא נועדה לתת תוקף להגשת שתי תביעות זהות במהותן. בהקשר זה אציין כי לאבחנה שעורך המבקש בין התביעה הראשונה, הצופה פני עונת 2000 לעומת התביעה השניה שהיא לטווח רחוק יותר, אין זכר בכתבי התביעה.

זאת ועוד, בתביעה הראשונה התיק בשל להוכחות, ואלמלא בקשת דחיה שהגיש המבקש, דיון ההוכחות בתיק היה מתקיים במועד שנקבע לכך בנובמבר 2001. לעומת זאת, התביעה השניה הוגשה באותו חודש, ולכן איחוד עם התביעה הראשונה יביא בהכרח לדחייה משמעותית בבירור התביעה הראשונה.

7. לאחר שהגענו למסקנה כי התביעה השניה זהה לתביעה הראשונה, נותרה השאלה האם ראוי כי המשיבה וכן בית הדין יוטרדו פעמיים בשל אותו עניין. נראה לנו כי התשובה לשאלה זו הינה שלילית.

מהו אם כן דינה של התביעה השניה? לבית הדין סמכות למחוק על הסף תביעה מיוזמתו, וזאת מכח תקנה 44, לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991, בה נקבע -

"בית הדין רשאי, בכל עת, לבקשת בעל דין או אף בלא בקשה כזאת, למחוק על הסף כתב טענות מאחד הנימוקים האלה:
(1) אין הכתב מראה עילה;
(2) מתוך כתב הטענות נראה שהוא טרדני או קנטרני;


בעל הדין נדרש, מכוח סעיף 18(ד) לחוק, לבצע פעולה בקשר לכתב טענות שהגיש, ולא ביצע אותה במועד."


בית הדין לעבודה רשאי למחוק כתב תביעה מיוזמתו, הגם שהוא יפעיל סמכותו זו לעתים נדירות.

"דעת מלומדי המשפט היא, כי בית משפט רשאי למחוק כתב תביעה אף מיזמתו אם נוכח לדעת שהתמלאו התנאים לכך (זוסמן, סדר הדין האזרחי, מהדורה חמישית בעריכת ש.לוין, סעיפים 309,307; וינוגרד, תקנות סדר דין, עמ' 202).

אף לנו נראה כי אין כל טעם שבית הדין ינהל דיון לגופה של תביעה אם הוא שוכנע כי אין לתובע עילת תביעה. מכאן שרשאי בית הדין, אף שלא התבקש לעשות כן – למחוק כתב תביעה." (דב"ע מט/ 44-3 שני – ועד עובדי מערך הניסויים –רפא"ל, פד"ע כ 404).

בענייננו, מחיקת התביעה השניה לא תפגע במבקש כלל. לכל היותר המבקש יוכל לבקש תיקון כתב התביעה הראשון והמותב הדן באותה תביעה יפעל על פי שיקול דעתו, אם יש מקום בשלב זה לתקן את כתב התביעה. מאחר שמדובר בכפילתה של התביעה הראשונה, הרי שטענות המבקש יתבררו במסגרת התביעה הראשונה המתבררת בפני כב' השופטת סלע. לעומת זאת, השארת התביעה השניה על כנה תטריד את המשיבה ותגרום לבזבוז זמן שיפוטי יקר. לאור שיקולים אלה והעובדה המרכזית, שהיא הזהות בין התביעה הראשונה והתביעה השניה, יש מקום למחוק את התביעה השניה על הסף.

8. סוף דבר – הבקשה לאיחוד התביעות נדחית.

התביעה בתיק עב 7573/01 נמחקת.

המבקש ישא בהוצאות הבקשה בסך 1,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק.

ניתן היום כ"ג בטבת, תשס"ב (7 בינואר 2002) בהעדר הצדדים.








נ.צ. – גב' הלר נ.צ. – מר ימיני ו. וירט – ליבנה, שופטת                          
                       שופט ראשי      

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון