התפטרות איש מחשבים

התפטרות איש מחשבים
.1בפני בית הדין תביעת התובע לפיצויי פיטורים ולניכויים שנוכו משכרו. לטענת התובע קמה לו זכאות לפיצויי פיטורים עקב התפטרותו מן העבודה שבאה בשל הרעה מוחשית בתנאי העסקתו. הרעה מוחשית זו בתנאי העסקתו באה לידי ביטוי בניכויים שנוכו משכרו שלא כדין עקב העדרותו מן העבודה בגין מחלה. התובע מוסיף עוד וטוען כי קמה לו זכאות לפיצויי פיטורים מעצם היותו מבוטח בפוליסת ביטוח מנהלים ובלא קשר לנסיבות בהן נסתיימה עבודתו. בהתייחס לטענה זו תובע התובע שחרור מרכיב פיצויי הפיטורים שבפוליסה.
יצוין כי בתביעה כפי שהונחה בפני בית הדין במקורה, תבע התובע הפרשים
מסוימים בגין תשלומים לקרן השתלמות, ולא הועברו במלואם (158, 1ש"ח).
במהלך הדיון הגיעו הצדדים להסדר בהתייחס לחלק זה של התביעה ואין היא עומדת
עוד להכרעת בית הדין.
.2לטענת הנתבעת לא קמה לתובע זכאות לפיצויי פיטורים, באשר התפטרותו לא
היתה עקב הרעה מוחשית בתנאי העסקתו. אמנם, נוכו משכרו שני סכומים בגין העדרות עקב מחלה, אלא שניכוי זה מן השכר היה עקב שינוי במדיניות הנתבעת לעניין תשלום דמי מחלה לעובדיה. שינוי זה במדיניות נעשה לטענתה כדין בהסכמת התובע ומכאן שאין להתפטרות כל קשר עם הניכוי שבוצע, ואין התובע זכאי לתשלום פיצויי הפיטורים, כמו גם להחזר הניכויים. הנתבעת מוסיפה וטוענת כי בעצם ביטוחו של התובע בביטוח מנהלים אין כדי להקנות לו זכות לפיצויי פיטורים עם סיום עבודתו.
.3אלו הן העובדות הרלוונטיות שאינן שנויות במחלוקת בין הצדדים כפי שהן
עולות מן התיק (כתבי טענות, תצהירים ועדויות בבית הדין, בשלב ההוכחות):ב
א. התובע, איש מחשבים במקצועו, הועסק על ידי הנתבעת בתקופה שמיום 1.2.94
ועד .31.7.97
ב. ביום 4.6.97הודיע התובע למנהלי הנתבעת על התפטרותו מן העבודה.
על פי בקשת הנתבעת, עבד התובע עד ליום 31.7.97(ראה ס' 4לתצהיר התובע). ג. בין הצדדים נחתם חוזה העסקה (צורף כנספח א' לתצהיר התובע).
ככל שהדברים נוגעים לתביעת התובע ולעניינים הטעונים הכרעת בית הדין, כך נקבע בהסכם:ו
".14פיטורים.
.14.1העובד יהיה זכאי לפיצויי פיטורים לפי החוק, בגובה של שכר עבודה משולב לחודש אחד עבור כל אחת משנות עבודתו בחברה
ויחסית עבור חלקי השנה בהתאם למשכורתו האחרונה"
" .17חופשת מחלה
העובד יהיה זכאי לחופשת מחלה במכסה של 15ימים לכל חודש (לפי
כללי נציבות המדינה), יחסית להיקף המשרה.
.18ביטוח מנהלים
החברה תנסה להמשיך את ביטוח המנהלים של העובד בחברת
שמשון אך אם הדבר יהיה נבצר ממנה לפי שיקוליה החברה תפריש
לביטוח מנהלים של חברת אליהו מידי חודש בחודשו 5אחוזים מגובה
השכר המשולב החודשי של העובד בפוליסת ביטוח מנהלים עדיף של
אליהו".
ד. במהלך תקופת העבודה, עד שנת 1997, קיבל התובע תשלום מלא עבור כל ימי
העדרותו מן העבודה עקב מחלה.
במועד כלשהו בתחילת 1997הודע לתובע על שינוי במדיניות החברה, כך שהוא יהיה זכאי לדמי מחלה לפי הוראות החוק (ראה סעיף 2לחוק דמי מחלה, התשל"ו 1976). על פי הוראת החוק, אין זכאות לתשלום שכר מלא עבור העדרות מן העבודה עקב מחלה.
ה. במהלך חודש אפריל נעדר התובע מן העבודה עקב מחלה. עקב כך שולם לו שכרו בחסר (לעומת חודש עבודה מלא) בשיעור של 839ש"ח.
ו. במהלך חודש יולי 97נעדר התובע מן העבודה, עקב מחלה ושכרו שולם לו בחסר בשיעור של 135ש"ח.
ז. שכרו הקובע של התובע לצורך חישוב פיצויי פיטורים עמד על 922, 7ש"ח.
.4בין הצדדים שנויה במחלוקת השאלה האם נתן התובע הסכמתו לשינוי במדיניות החברה כך שדמי מחלה ישולמו לו לפי החוק, ולא כפי ששולמו עד למועד אותו שינוי.
שאלת משנה מתעוררת בהקשר זה היא האם אמנם טעתה הנתבעת, כטענתה, בשלמה לתובע דמי מחלה בשיעור שכר מלא עבור ימי ההעדרות, בעוד שלפי הסכם העבודה שביניהם לא היתה מחויבת לעשות כן.
בזיקה לכל אלו, על בית הדין להכריע בשאלת זכאותו של התובע לפיצויי פיטורים בנסיבות בהן התפטר מעבודתו.
בין הצדדים שנויה עוד במחלוקת השאלה האם זכאי התובע למרכיב פיצויי
הפיטורים שבפוליסת ביטוח המנהלים, אפילו התפטר מן העבודה בנסיבות בהן לא קמה
לו זכאות לפיצויי פיטורים לפי החוק.
.5בהתייחס לשאלות שבעובדה השנויות במחלוקת הגישו הצדדים תצהירי עדות
ראשית. לתובע העיד אך הוא עצמו. לנתבעת העידו שני מנהליה, מר רון הרי ומר
נפתלי ספיר.
העדים נחקרו בחקירה נגדית על תצהיריהם.
.6גרסת התובע
לטענת התובע - בדיון על תנאי שכרו לשנת 97הודיעה לו הנתבעת על כך שבניגוד ל- 3השנים הקודמות, החל מ- 97ואילך, תשלם לו החברה דמי מחלה לפי המינימום הקבוע בחוק. באותו מועד הבהיר לנציג הנתבעת כי הדבר אינו מקובל עליו בהיותו מנוגד לתנאי העבודה כפי שסוכמו עימו. הוא מצידו לא הסכים שהעלאת שכרו כפי שסוכם עליה תבוא כפיצוי על השינוי במדיניות בנוגע לימי המחלה.
לאחר אותה שיחה, הבטיח לו רון הרי כי יקיים עימו שיחת המשך בה יעלה התובע את התנגדויותיו. שיחה זו לא יצאה אל הפועל, על אף ההבטחות. לאחר שלא מומשה ההבטחה, ולא קוים דיון בעניין, החליט התובע לחפש מקום עבודה חלופי.
לטענת התובע, נציגי הנתבעת הודיעו לו כי הם מוותרים על החזר תשלום ששלמו לטענתם ביתר בגין דמי מחלה בשנים קודמות, ועמדו על השינוי במתכונת תשלום דמי המחלה לעתיד לבוא. הוא מצידו אמר להם במפורש שנקודה זו אינה מקובלת עליו, והמשיך לעבוד עד שמצא מקום עבודה אחר.
כך העיד לעניין זה בחקירה הנגדית:נ
"ש. אתה הסכמת אחרי אותה שיחה להמשיך ולעבוד בחברה?
ת. לא, מה ז"א הסכמתי? אני המשכתי לעבוד עד שמצאתי מקום
אחר. אמרתי להם במפורש שהנקודה הזו לא מקובלת עלי" (עמ' 4, ש' 7).
ובהמשך:ב
"ש. במשך 5, 4חודשים לא פנית לאף אחד מהם בנושא הזה?
ת. לא נכון. אפילו הארי כשהתקשר אלי בטלפון הביתה שאל אותי
אם הנקודה של ימי המחלה היא נקודה בעייתית והבטיח לי שנשב שוב על הנושא הזה.
ש. מתי זה היה?
ת. לא זוכר התאריך. זה היה ביום אחד שמאוד התעצבנתי והלכתי הביתה. הארי התקשר בערב ואמר שלמחרת ברגע שיחזור מהלקוח הוא ידבר איתי.
ש. התעצבנת והלכת הביתה אני מניח שזה היה אחרי קבלת התלוש
של אפריל.
ת. זה לא היה עם קבלת התלוש.
ש. זה היה בסמוך לזה? בהקשר?
ת. אני לא רוצה להתחייב. נדמה לי שזה היה בפברואר" (עמ' 3ש' 1120).
התובע העיד כי בהיותו בעל משפחה, ומשנוכח לדעת כי לא מדברים איתו, החל
בחיפוש מקום עבודה אחר.
התובע הוסיף עוד וציין כי אחרי שהורידו לו ממשכורת אפריל בגין ימי המחלה, לא פנה שוב למי ממנהלי הנתבעת, מאחר שראה שאין עם מי לדבר. גם לאחר שהבטיחו לו כי ידברו איתו לא דיברו איתו. בחודש אפריל לאחר הניכוי מן השכר כבר היה במו"מ עם חברה אחרת. בהמשך, בתשובה לשאלה בעניין סיבת העזיבה, האם לא היתה עקב מציאת מקום אחר, ולטובת מקום אחר, אמר התובע:ו
"ברור שלא עזבתי כדי להיות בבית. לא עזבתי כי חיפשתי מקום יותר טוב. עזבתי כי הגעתי לשלב שאין עם מי לדבר. הרעו לי תנאים ובאותו רגע חיפשתי מקום עבודה אחר. ברגע שמצאתי עזבתי. זה לא בשביל להיות בחברה האחרת אלא בשביל לא להיות בחב' הנוכחית" (עמ' 5ש' 2,ההדגשה שלי ר.ר).
בחקירה נגדית העיד התובע כי בעת שהודיע על התפטרותו מסר על עניין ימי
המחלה שאינו מקובל עליו, כאחת מן הסיבות להתפטרותו (עמ' 6ש' 21).
גרסת הנתבעת
.7שני מנהלי הנתבעת מר רון הרי ונפתלי ספיר מעידים בתצהיריהם על כך כי
בסוף שנת 96, במהלך דיונים שגרתיים שקיימו עם הנהלת החשבונות של החברה, נתברר להם כי במשך שנים לא היו מודעים להוראות החוק לפיהם לא זכאי עובד חולה, המנצל ימי מחלה, לתשלום שכר מלא עבור ימי העדרותו. בשל חוסר מודעות זו שלמו לעובדי החברה, בטעות, משכורות מלאות. לאחר שהוסבה תשומת ליבם לעניין החליטו לנסות ולהקפיד בעניין זה. לדבריהם, במהלך ישיבה שקויימה עם התובע הובהר לו כי מכאן ולהבא ישולמו דמי המחלה על פי הקבוע בחוק ובחוזה ולא מעבר לכך. לפנים משורת הדין סוכם עם התובע כי החברה לא תדרוש ממנו החזר של סכומים כשלהם בגין סכומים ששולמו לו בטעות במשך שלוש שנים. עם זאת, הובהר לתובע כי מעתה ואילך תקפיד החברה יותר בעניין דמי המחלה.
כשהודיעו לתובע על השינוי במדיניות, הביע התובע חוסר שביעות רצון מכך. עם זאת, לדבריהם, בסופו של דבר סוכמו בתחילת 97תנאי עבודתו החדשים של התובע, כולל העלאת שכר משמעותית, ניכוי תשלומים בעתיד בגין ניצול ימי מחלה על פי החוק, וויתור שויתרה החברה על ימי מחלה, שבגינם שלמה בעבר תשלום מלא. לאחר אותו סיכום לא היו לתובע כל טענות לעניין ימי המחלה או לעניין אחר כלשהו הנוגע לתנאי עבודתו. נושא ימי המחלה לא נשאר פתוח ומעולם לא הובטח לתובע כי הנושא ישוב וישקל.
גם בהודעת ההתפטרות שמסר חצי שנה לאחר מכן לא מסר על עניין תשלום דמי
המחלה כסיבה להתפטרות.
.8בחקירה נגדית היו שני עדי הנתבעת פחות חד משמעיים בנוגע לעמדת התובע באשר לתשלום דמי המחלה בעתיד.
כך העיד לעניין זה מר רון הרי:נ
"ש. כשבאתם בתחילת 97והודעתם לו על ימי מחלה. הוא לא
התנגד ולא אמר מילה.
ת. היו שני מרכיבים. אחד - הודענו על שינוי מדיניות של
החברה. השני - התחשבנות רטרואקטיבית. לגבי ההתחשבנות הרטרואקטיבית הוא אכן הביע את מחאתו. אנו כעבור ימים החלטנו אכן לרדת מזה. לגבי שינוי מדיניות אני לא זוכר שזה הועלה כבעיה אנו גם הודענו שזו מדיניות של כל החברה כלפי העובדים.
ש הוא לא התנגד לגבי העתיד.
ת. לא לפי זכרון.
..................
..................
ש. האם לא נכון שהוא התנגד לכל שינוי בנושא ימי המחלה ? ת. לגבי העתיד לא (עמ' 11, ש' 8-19).
הנה כי כן, בשלב ראשון, מר הארי אינו זוכר כי התובע התנגד לעניין שינוי המדיניות לעתיד. בהמשך, לפי זכרונו, התובע לא התנגד. ועוד בהמשך נטען באופן חד משמעי יותר כי התובע לא התנגד לגבי העתיד. לדבריו של הרי הבטיח לשוחח עם התובע רק לגבי ההתחשבנות הרטרואקטיבית. על התחשבנות זו ממילא ויתרו כעבור מספר ימים.
מר ספיר העיד בחקירה נגדית כי באותה ישיבה שקוימה עם התובע, התנגד התובע נחרצות להתחשבנות הרטרואקטיבית, בעוד שלגבי העתיד לא מחה, ודאי לא במפורש. ספיר לא זכר שום התבטאות ישירה או עקיפה או רמיזה כלשהי לגבי העתיד (עמ' 20).
תאור זה של שני מנהלי הנתבעת איננו מתיישב עם האמור בתצהיריהם.
בתצהיריהם מעידים מנהלי הנתבעת כי כבר בישיבה הראשונה סוכם על ויתור על ניכוי רטרואקטיבי. מצוין כי הובהר לתובע כי מעתה ואילך תקפיד החברה יותר בעניין ימי המחלה, וכי התובע אכן הביע חוסר שביעות רצון מכך. אין בתצהיר הבחנה בין התקופות השונות לעניין אי שביעות הרצון, ובכלל, מנוסח הדברים עולה כי אי שביעות הרצון התייחסה דווקא למדיניות לעתיד לבוא (ראה ס' 12סיפא ו  13לתצהיר הרי וסעיף 13סייפא ו- 14לתצהיר ספיר).
יצוין כי בהתייחס לטענת התובע בדבר הבטחה שלא קוימה לקיום שיחה עימו - רון הרי העיד בחקירה נגדית כי אותה שיחה הובטחה לעניין החזר התשלום, רטרואקטיבית, שממילא ויתרה עליו הנתבעת כעבור מספר ימים. אלא, שבתצהיר מעידים הן רון הרי, כמו גם נפתלי ספיר כי ויתור זה על דרישת הרטרואקטיביות נמסר עוד במפגש הראשון בו הועלה עניין מדיניות תשלום דמי מחלה בכלל. לא ברור אם כך, לפי שיטת הנתבעת, באיזה עניין היתה אמורה להתקיים שיחה.
.9הנה כי כן לעומת גרסתו העקבית של התובע בהתייחס למחאה שמחה והתנגדות שהביע על השינוי בעניין תשלום דמי מחלה, אצל עדי הנתבעת עולים בחקירה נגדית דברים ונימות שונות מאלו שבתצהירים.
.10בהסתמך על כל אלו נקבעות בזאת העובדות כדלקמן:ב
א. התובע לא הסכים לשינוי במדיניות החברה לעניין תשלום דמי מחלה, לעתיד
לבוא.
ב. הובטח לתובע כי תקוים עימו שיחה נוספת בעניין. שיחה כזו לא קוימה.
ג. בסמוך לאחר מכן החל התובע לחפש מקום עבודה חלופי.
ד. במועד בו נתברר לתובע כי היה ניכוי משכר חודש אפריל נמצא היה התובע
במו"מ עם מקום עבודה אחר.
ה. כשנמצא לתובע מקום עבודה הודיע על התפטרותו. במסגרת הודעת התפטרות מסר כי נשחק בעבודה. כמו כן, הזכיר את עניין תשלום ימי המחלה, כאחת מן הסיבות להתפטרותו.
.11השאלה הנשאלת היא, ראשית, האם יש לראות בשינוי במדיניות הנתבעת לעניין תשלום דמי המחלה, ובהתנגדות התובע, שאף לא זכתה להתייחסות הנתבעת, הרעה מוחשית בתנאי העסקתו של התובע. על כך נקבע לאחרונה בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה כי אמנם יש בשינוי כזה בתנאי העסקה משום הרעה מוחשית בתנאי העסקה, המקימה לעובד המתפטר עקב הרעה כזו, זכאות לפיצויי פיטורים מכוח הוראת ס' 6לחוק פיצויי פיטורים התשכ"ג - .1963ראה על כך בע"ע 300165שלמה מויאל נ' נפרו נגב פרוייקטיים בע"מ, ניתן ביום 8.11.00וטרם פורסם.
גם באותו עניין, בדומה לעניין שלפנינו, פתח העובד במו"מ עם מקום עבודה אחר בסמוך לאחר שנתברר לו כי מעסיקתו עומדת על קיום השינוי במתכונת תשלום דמי המחלה. שם הודיע העובד על התפטרות כחודשיים לאחר שנתברר כי המעסיקה עומדת על עמדתה.
בית הדין קבע שם בין היתר כך:ו
"יש בהתנהגות המשיבה אם כן שינוי חד צדדי בתנאי העבודה ועל כן
משום הרעה מוחשית בתנאי העבודה. אין לומר שהמערער לא התריע
על כך. היתה התכתבות שלמה שבסופה הודיעה המשיבה סופית כי אינה מוכנה לחזור בה מהודעתה. רק אז פנה המערער לחפש עבודה אחרת. אך טבעי הוא שעובד אינו מתפטר בטרם מצא עבודה אחרת.
עם התקבלו לעבודה החדשה נתן המערער למשיבה הודעה מוקדמת
ואף נענה לבקשה לדחות את מועד סיום עבודתו.
הנה כי כן, זכאי המערער לפיצויי פיטורים כחוק...." (ראה שם בעמ' 7לפסק הדין).
הנה כי כן כמו שם כך גם במקרה שלפנינו, לא הזדרז התובע להתפטר מיד לאחר
שהודע לו על החלטתה של המעסיקה, ולאחר שלא נשמעה התנגדותו לעניין.
בכך שעבר פרק זמן של כארבעה חודשים מאז שנתברר לעובד כי אין המעסיקה שומעת להתנגדותו, והחלטתה סופית, ועד למועד התפטרותו, אין כדי לשמוט את הבסיס מתביעתו. באותו זמן עסק בחיפוש מקום עבודה אלטרנטיבי, ואך טבעי הוא שעובד אינו מתפטר בטרם מצא עבודה אחרת.
.12ואם לא די בכל אלו - השינוי החד צדדי בתנאי העסקתו של התובע בעניננו
כאן מנוגד היה להסכם העבודה הכתוב שבין הצדדים. שהרי באותו הסכם נקבע מפורשות כי התשלום יהיה לפי כללי נציבות שירות המדינה. לא נקבע שם כי התשלום יהיה לפי הוראות החוק. לעניין "כללי נציבות שירות המדינה", נפנה להוראת התקשי"ר, סעיף 33.212שלפיה:נ
"עובד שחלה זכאי לחופשת מחלה במשכורת מלאה בשיעור של שני ימים וחצי בעד כל חודש שירות עם זכות צבירה בלתי מוגבלת.
בתקופת חופשת המחלה לפי פסקה זו זכאי העובד למשכורת שהיה מקבל בעד אותו זמן אילולא היה חולה, והוסיף לעבוד".
הנה כי כן לא נמצא ממש בטענת הנתבעת כאילו על פי המוסכם בין הצדדים היה עליה לשלם על פי חוק, וכאילו היא טעתה בהיותה סבורה כי היא מחויבת על פי חוק בתשלום מלא כאמור. בהחלטתה על השינוי, שינתה באופן חד צדדי מהוראות ההסכם הכתוב שבינה לבין הנתבע.
ועניין אחרון - אמנם נכון, התובע לא הודיע לנתבעת בין בסמוך לפני התפטרותו ובין קודם לכך על כך שבכוונתו להתפטר אם לא תתוקן ההרעה המוחשית בתנאי העסקתו. התובע כן מסר על כך עם מסירת הודעת ההתפטרות כאחת מן הסיבות להתפטרות. משהתובע עוד נשאר ועבד אצל הנתבעת, עד סוף יולי 97, בעוד שאת הודעת ההתפטרות מסר בתחילת יוני .97יכולה היתה הנתבעת במשך התקופה האמורה להציע לתובע כי תחזור בה מהחלטתה בעניין תשלום דמי המחלה, אלא, שהנתבעת בחרה שלא לעשות כן.
לסיכום - מכל האמור עולה כי התובע אכן התפטר מן העבודה עקב הרעה מוחשית
בתנאי העסקתו וכי קמה לו בכך זכאות לפיצויי פיטורים מן הנתבעת.
.13למעלה מן הצורך יצוין כי אין בית הדין מוצא בסיס לתביעת פיצויי
הפיטורים בהסתמך על עצם ביטוחו של התובע בביטוח מנהלים.
בחקירת התובע בבית הדין שמענו ממנו כי אין הוא מבקש להסתמך אלא על ההרעה מוחשית בתנאי העסקתו ולא על עצם היותו מבוטח כאמור בפוליסת ביטוח מנהלים (ראה עמ' 7, ש' 5).
עם זאת, ביקש בכל זאת, באמצעות בא כוחו, לנסות ולבסס תביעתו בהסתמך על
הוצאתה של הפוליסה כאמור. אלא, שבהעדר הסכם מפורש לשחרור מרכיב פיצויי הפיטורים לתובע בכל מקרה, בין של פיטורים ובין של התפטרות, ולאור הוראתו המפורשת של ההסכם כי פיצויי הפיטורים ישולמו לתובע על פי החוק, לא נמצא בסיס לטענה זו.
.14באשר לתביעה לפיצוי הלנת פיצויי פיטורים -
כמו בעניין מויאל נפרו נגב פרוייקטים בע"מ, אף כאן נראה לבית הדין כי מתוך טעות היתה סבורה הנתבעת כי לא מדובר בהרעה מוחשית בתנאי העבודה (ראה שם בענין נפרו נגב פרוייקטים בעמ' 7). על כן מופחתים בזאת פיצויי ההלנה הנתבעים לגובה של הפרשי הצמדה וריבית כחוק. אם לא ישולם הסכום בתוך המועד כפי שיקבע להלן, הוא יוסיף וישא פיצויי הלנת פיצויי פיטורין כמפורט בהמשך.
.15כפועל יוצא מן ההחלטה לעניין זכאות התובע לפיצויי פיטורים, זכאי התובע אף להפרשים בגין דמי מחלה שלא שולמו לו במלואם על פי ההסכם המקורי שבין הצדדים, הסכם אותו בקשה הנתבעת לשנות באורח חד צדדי.
בהתייחס לטענת הנתבעת לעניין זה בסיכומיה יש לומר כי תביעת התובע בגין הפרשים אלו מצוינת מפורשות בכתב התביעה כמו גם בתצהיר (המשלים) שהגיש התובע, טרם שמיעת ההוכחות. לפיכך, אין בעובדה שתביעה זו לא נכנסה בגדר רשימת הפלוגתאות, כדי למנוע בירורה של התביעה והכרעה בה.
התובע זכאי על כן להפרשי שכר בשיעור כולל של 974ש"ח ( 839ש"ח בגין משכורת חודש אפריל שלא שולמה במלואה ו- 135ש"ח בגין משכורת יולי 97שלא שולמה במלואה).
גם כאן נראה לבית הדין כי הנתבעת טעתה טעות כנה בהיותה סבורה כי היא רשאית לשנות את אופן תשלום דמי המחלה, כך שאלו ישולמו לפי הקבוע בחוק ולא באופן כפי ששולם עד כה, שיש בו הטבה עם העובד.
על כן מופחתים גם כאן פיצויי ההלנה לגובה של הפרשי הצמדה וריבית כחוק. אם לא ישולם הסכום במועד כפי שיפורט, הוא יוסיף וישא פיצויי הלנת שכר.
סוף דבר
הנתבעת תשלם לתובע פיצויי פיטורים בסך של 727, 27ש"ח. סכום זה ישולם לתובע בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.8.97ועד ליום התשלום המלא בפועל. אם לא ישולם סכום זה לתובע בתוך 15ימים מיום המצאת פסק הדין לב"כ הנתבעת, יוסיף הסכום וישא פיצויי הלנת פיצויי פיטורים ממועד המצאת פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.
הנתבעת תשלם עוד לתובע הפרשי שכר כדלקמן:ב סך של 839ש"ח בתוספת הפרשי
הצמדה וריבית כחוק מיום 1.5.97ועד ליום התשלום המלא המלא בפועל.
סך של 135ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.8.97ועד ליום
התשלום בפועל.

אם לא ישולמו הסכומים הנ"ל לתובע בתוך 9ימים מיום המצאת פסק הדין לב"כ הנתבעת, יוסיף הסכום וישא פיצויי הלנת שכר ממועד המצאת פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.
הנתבעת תשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 3000ש"ח בתוספת מע"מ כחוק.
ניתן היום כ"ז באייר תשס"א, 20.05.2001 בהעדר הצדדים.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תפיסת מחשבים

  2. פלט מחשב כראיה

  3. תפיסת חומר מחשב

  4. התפטרות איש מחשבים

  5. גניבה מחנות מחשבים

  6. תביעה נגד חנות מחשבים

  7. פריצה למחשב של המעביד

  8. תביעה נגד טכנאי מחשבים

  9. כאבים בכף היד עכבר מחשב

  10. אחריות סוללה למחשב נייד

  11. אחריות על קורוזיה במחשב

  12. מכירת משחקי מחשב מזוייפים

  13. הפרת הסכם קניית תוכנת מחשב

  14. פיטורי איש מחשבים של חברה

  15. מיקרוטראומה עבודה עם מחשב

  16. ליקויים בתוכנת מחשב של הבנק

  17. פיצוי על התקנה לקויה של מחשבים

  18. החזרת מחשבים שנתפסו ע''י המשטרה

  19. כאבים ביד עקב הקלדה במחשב בעבודה

  20. עיון בחומר חקירה פלט מתוכנת מחשב

  21. פיצוי על תקלות במחשב - תביעות קטנות

  22. פיטורים בגלל העברת קבצים מהעבודה למחשב האישי

  23. תביעה בגין תקלה קלה במחשב שהתבטאה באיטיות בעבודתו

  24. רכש מחשב נייד זמן קצר לאחר רכישתו החלו לצוץ במחשב תקלות

  25. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון