בפנינו תביעה לתשלום סך של 10,000 ₪ שהגיש התובע נגד הנתבעת בגין אי הפקדת תשלומים המתחייבים לפוליסת בטוח מנהלים. בכתב התביעה טען התובע כי הנתבעת הפרה את חוזה העבודה שנחתם בין הצדדים ביום 30.6.1996, וכי בגין הפרה זו הגיש התובע תביעה לבית הדין לעבודה בתיק 303222/98 - תביעה שהסתיימה בהסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין, בו נאמר כדלקמן:- "ב"כ הצדדים: הגענו להסכמה לפיה, לסילוק סופי ומוחלט של כל תביעות התובע מהנתבעת מכל מין וסוג שהוא, תשחרר הנתבעת לטובת התובע את כל כספי ביטוח המנהלים המופקדים לזכותו בחברת ביטוח "כלל" (כספי תגמולים - חלק העובד והמעביד, פיצויי פיטורין וקרן השתלמות). מכתב השחרור כאמור, ימסר לב"כ התובע בתוך 48 שעות. 2. מוסכם עלינו, כי כל הכספים בביטוח המנהלים שיועברו לזכות התובע, הם אלו שהופרשו עבורו או שהיו אמורים להיות מופרשים עבורו בהתאם לאחוזים כמפורט בנספח א לכתב התביעה וזאת בגין תקופת עבודתו מ- 30.6.96 ועד 31.8.98. חברת הביטוח תמציא אישור על הסכומים המופקדים כאמור, וב"כ הצדדים יבדקו שאכן מלוא התשלומים הופקדו בביטוח המנהלים. היה ותתעורר מחלוקת לגבי חוסר בתשלומים כאמור, יחליטו באי כח שני הצדדים במשותף ויגיעו להסכמה ביניהם בנדון. בנוסף לאמור לעיל, תשלם הנתבעת לתובע בתוך 45 יום מהיום את הסכומים הבאים: פדיון חופשה 9,090 ש"ח. שכר מחצית חודש 8/98 -10,000 ₪ פיצוי גלובלי לסילוק סופי של כל רכיבי התביעה - 3,000 ₪ הסכומים כאמור ישלחו בהמחאה לפקודת ב"כ התובע ויועברו למשרדו בתוך המועד כאמור". התובע טוען כי הסתבר כי הנתבעת לא הפקידה את הסכומים שהייתה אמורה להפקיד בקופת ביטוח המנהלים שלו, וכי באי כוח הצדדים לא הגיעו להסכמה המיוחלת. עוד טוען התובע, כי על פי דו"ח שהתקבל מחברת הביטוח, התברר כי הנתבעת הפקידה סך של 60,882₪ לטובת ביטוח המנהלים של התובע, וכי בפועל היה עליה להפקיד כ- 20.83% ממשכורתו של התובע החל מחודש יוני 1995 ועד לחודש אוגוסט 1998, לפיכך על פי חישוב שנערך היה על הנתבעת להפקיד כ- 65,955 ₪. כן לא הפרישה הנתבעת את התגמולים במועד ולכן חוייב התובע בריבית והצמדה בסך של 1,078 ₪ שלא באשמתו והוא זכאי לשיפוי בסכום זה. לכתב התביעה, צורף, בין השאר, מסמך הנושא כותרת של "רוזנפלד צבי וליאור-סוכנות לביטוח בע"מ מיום 9.12.99 שכותרתו "מצב גביה לפוליסה" הכולל פירוט התשלומים לפוליסת ביטוח המנהלים לתקופת עבודתו של התובע. בכתב ההגנה טענה הנתבעת, בין השאר, כי על פי דו"ח לשנים 95-97, אשר נמסר לב"כ התובע, התברר כי הופקד סך של 63,417 ₪ לטובת ביטוח המנהלים של התובע, וכי ההצמדה והריבית להם טוען התובע נובעים מיתרת פתיחה בחובה של התובע בטרם התקבל לעבודה בנתבעת. עוד טוענת הנתבעת כי יתרת הפתיחה שלו ב-12/96 הינה 11,562 ₪ לחובתו וכנראה בזמן שלא עבד לא שילם בעצמו לעצמו חיובי הפרשי הצמדה אשר אינם קשורים לנתבעת. לכתב ההגנה, צורף, בין השאר, מסמך בכתב יד הכולל רישומים של סכומי הפרשות שנשו לפוליסת ביטוח המנהלים של התובע. בדיון שהתקיים בפנינו, ביום 13.3.01, הוחלט כי הצדדים ימציאו אישור מחברת הביטוח על ההפרשות שנעשו על ידי הנתבעת לפוליסת ביטוח המנהלים של התובע (הפרשות עובד ומעביד), בתקופת עבודתו אצל הנתבעת החל מיום 30.6.1996 ועד ליום 31.8.1998, האם בתקופה זו נעשו מלוא ההפרשות המתחייבות, והאם יתרת החוב מתייחסת לתקופה עבודתו של התובע אצל הנתבעת או לתקופה קודמת, בטרם החל עבודתו אצלה. ביום 15.5.2001 הוגש לבית הדין אישור של כלל חברה לביטוח בע"מ בו נאמר, בין השאר, כדלקמן:- "בהמשך לפנייתך בנוגע למבוטח רמות יעקב פוליסה מספר 8-276660 להלן הנתונים: נתקבלה בעלות על הפוליסה ע"י משתלות סייג החל מ- 1.9.96. הפוליסה סולקה עקב אי תשלום החל מ- 1.6.98. השכר המדווח הינו 12,417 ₪ וההפרשות 20.83%. הפוליסה בתקופת היותה פעילה שולמה כנדרש." 7. ביום 16.4.2002 הגיש ב"כ התובע מסמך מכלל חברה לביטוח בע"מ המפרט את פירוט התשלומים שהתקבלו מהנתבעת בתקופה החל מחודש אוגוסט 1996 ועד לחודש יולי 1998, בו, נאמר, בין השאר, כי מאחר ותשלום חודש 8/97, תשלום 10/97 ותשלום 8/98 לא הועברו חסרים בפוליסה הסכומים כדלקמן:- לפיצויים - סך של 3,156 ₪ תגמולי מעסיק - 1,893 ₪ תגמולי עובד 1,893 ₪ סה"כ 6,942 ש"ח בדיון שהתקיים ביום 8.7.2002 החליט בית הדין ליתן לנתבעת הזדמנות אחרונה להגיש את אישור חברת הביטוח על ההפרשות שנעשו על ידה לפוליסת בטוח המנהלים של התובע, בתקופת עבודתו אצלה. בית הדין קבע כי הנתבעת תגיש לבית הדין תוך חמישה ימים את האישור כאמור לעיל ובמידה ולא יוגש האישור תינתן החלטה בדבר סיכומים. ביום 14.7.2002 הגישה הנתבעת שתי קבלות של כלל חברה לביטוח בע"מ על פיהן התקבל ביום 11.9.97 שיק מהנתבעת על סך של 10,415.59 ₪ - תקבול שוטף לפוליסה עדיף המתנהלת על שמו של התובע לחודש 8/97 (קבלה מספר 30-033235), ותקבול שוטף נוסף בסך של 2,630 ₪ לחודש 11/97 שהתקבל ביום 15.11.97 (קבלה מספר 30-035343). בהודעתה לבית הדין אליה צורף האישור, כאמור לעיל, הסבה הנתבעת את תשומת לב בית הדין לכך כי אכן נתקבלה קבלה כנגד תשלום שיק שמספרו 5001082 ששולם בעבור חודש אוקטובר 97, כמצויין עליו, אולם מסיבה שאיננה ידועה לנתבאת, הודפס על גבי הקבלה כי השיק ניתן בחודש נובמבר, וזאת למרות שצויין מפורשות על השיק כי הוא אכן משולם בעבור חודש אוקטובר 97. 9. בתגובתו, הודיע התובע כי מבדיקה שערך עם כלל חברה לביטוח בע"מ, כי אי הדיוק היחיד בדו"ח חברה הביטוח מיום 11.3.2002, שהוגש לבית הדין, הינו בכך שתשלום בגין חודש 10/97 שוייך לחודש 11/97. 10. ביום 17.12.2002 הגישה הנתבעת לבית הדין אישור מכלל חברה לביטוח בע"מ, בו נאמר, בין השאר, כדלקמן:- "בהמשך למכתבך מיום 11.7.02. לאחר שביצענו בדיקה אכן מתברר כי אין מקום לקיזוז הריסק בסך 5,418 ₪ שקוזז מתגמולי המבוטח שבנדון. ... לפיו זוכו כספי התגמולים בסך 5,418 ₪". 11. הצדדים ויתרו על חקירות והסכימו כי יינתן פסק דין על סמך סיכומים בכתב ועל סמך המסמכים המצויים בתיק בית הדין. 12. לאחר שעיינו בכתבי הטענות, בכל המסמכים שהוגשו לתיק ובסיכומי הצדדים אנו קובעים כדלקמן:- 12.1 תביעתו של התובע, כעולה מסיכומיו, עומדת על סך של 6,942 ₪, וזאת בהתבסס על מכתבה של כלל חברה לביטוח בע"מ (להלן-חברת הביטוח) מיום 11.3.2002, בו נאמר, בין השאר, כדלקמן:- "3. בחודש 3/99 סולקה הפוליסה עקב אי תשלום לתאריך 6/98 ונלקח ריסק מהתגמולים בסך 5,418 ש"ח לתקופה זו. 4. מאחר ותשלום 8/97 תשלום 10/97 ותשלום 8/98 לא הועברו (בהנחה שזהה לסכומים השוטפים) חסר: לפיצויים 3,156 ₪ תגמולי מעסיק 1,893 ₪ תגמולי עובד 1,893 ₪. (נספח ב לסיכומי התובע) 12.2 כעולה מתשובת מכתב ההבהרה שהעבירה חברת הביטוח לנתבעת ביום 11.3.2002 - חודש נובמבר 1997 נשאר פתוח ללא תשלום. (המסמך המצורף לנספח ג2 לסיכומיו של התובע). 12.3 באשר למכתבה של חברת הביטוח מיום 28.10.2002 בה נאמר כי זוכו כספי התגמולים בסך של 5,418 ₪ (נספח א לסיכומי הנתבעת) - אין בהם כדי לשנות מהאמור בנספח ב לסיכומי התובע באשר לסכומים החסרים בפוליסת ביטוח המנהלים, כתוצאה מאי הפרשות הנתבעת. 12.4 לאור האמור לעיל שוכנענו כי אכן לא הפקידה הנתבעת את כל הסכומים המתחייבים לפוליסת ביטוח המנהלים והם עומדים, על פי אישור חברת הביטוח על סך של 6,942 ₪. 13. סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין את הסך של 5,942 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 5.7.2000 ועד היום. הנתבעת תישא בהוצאות התובע ושכ"ט עו"ד בסך של 2,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק שישולמו אף הם תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין. ניתן לבקש רשות ערעור מנשיא בית הדין הארצי לעבודה תוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין. ניתן היום, כ"ו בתשרי, התשס"ד, 22 באוקטובר 2003, בהעדר הצדדים. דינה אפרתי, שופטת גב' חיה וולקר, נ.צ. פוליסהביטוח מנהלים