פיטורים או התפטרות (עובדת בהריון) ?

פיטורים או התפטרות (עובדת בהריון) ?
.1התביעה שבפנינו היא לפיצויי פיטורין בצירוף פיצויי הלנה, לתמורת הודעה
מוקדמת ולפיצוי בגין פיטורי עובדת בהריון בניגוד לחוק עבודת נשים תשי"ד .1954
.2העובדות להן טוענת התובעת יובאו להלן:ב
הנתבעת הינה חברה העוסקת ביצור חלונות ודלתות אלומיניום, והתובעת הועסקה
על ידה מיום 10.3.93ועד ליום 9.8.95בתפקיד של אחראית מחלקה.
התובעת פוטרה בהיותה בהריון.
על דבר ההיריון הודיעה התובעת למנהל הנתבעת בסוף החודש השלישי להריונה,
באפריל 95'.
.3כפי טענתה - פוטרה התובעת מעבודתה אצל הנתבעת ביום 9.8.95בנסיבות
הללו:ו
התובעת התחילה לעבוד אצל הנתבעת כסטודנטית ביום 3.10.93, על בסיס 20ש"ח
לשעה, כשהוסכם בינה לבין מנהל הנתבעת כי תמלא את תפקידה בזמנה החופשי ותעבוד לפי שעות.
עקב הגידול בהיקף העבודה החלה התובעת - מחודש 10/93- לעבוד 9שעות
ליום בממוצע, כעולה מכרטיסי העבודה.
.4בחודש 6/94החלה החברה לעסוק בפיתוח של פטנט חדש, ומנהל הנתבעת הציע לתובעת, בעקבות הסכמתה, להשקיע את מלוא מירצה בעבודה, ולהגדיל היקף עבודתה באופן שיהיה לה בסיס לקידום בחברה. כאמור לעיל, הודיעה התובעת באפריל 95' למעסיקה כי היא בהריון. בסוף חודש 4/95או סמוך לכך, הודיע מר עוזי גולדברג, מנהל החברה של הנתבעת, כי עקב קשיים כלכליים, על התובעת לעבור לחצי יום עבודה, דהיינו מ- 00:נ 08עד 00:ב 14וכי במידה ויהיה צורך תמשיך לעבוד יותר מאוחר. החל מחודש 4/95ועד חודש 8/95וזו עקב הזרמת עבודה מהמפעל השני "כל חן", אשר בניהולו של מר חיים אזולאי, עבדה התובעת עד השעה 00:ו.15
.5החל מחודש 8/95דרש מנהל העבודה מהתובעת לסיים את כל עבודתה כל יום
עד השעה 00:נ 13וזו ללא כל נימוק.
התובעת הסבירה למנהל העבודה כי שינוי בהיקף שעות עבודתה עלול לפגוע בשיעורם של דמי הלידה, אשר היא זכאית להם וכי היא מציעה להקדים את יציאתה לחופשת לידה לשישה שבועות, אך עד אז לעבוד עד השעה 00:ב.16
מנהל העבודה אישר את יציאתה לחופשת לידה, אך עד היציאה לחופשת הלידה,
החליט כי עליה לעבוד עד השעה 00:ו 13וכי שכרה יקוצץ בהתאם.
.6בתאריך 8/95ניגשה התובעת אל מנהל הנתבעת כדי שיחתום על התביעה לדמי לידה, ואף חזרה על הצעתה לעבוד עד השעה 00:נ 16והביעה את נכונותה מתוך רצון להוריד את נטל שכרה על החברה - לצאת לחופשת לידה שישה שבועות לפני יום הלידה המשוער.
כדברי התובעת, השיב לה מנהל הנתבעת, מר חיים אזולאי, "מצידי תקומי ותלכי
עכשיו ואני לא מפחד לפטר אותך כי אני יודע שלא תחזרי לעבודה אחרי חופשת הלידה, בכל מקרה אצטרך לשלם לך פיצויי פיטורין". מנהל העבודה מר גולדברג הוסיף בעת פיטורי התובעת כי "אין לך זכות יותר לדרוך במפעל".
.7התובעת טוענת כי מנהל הנתבעת העסיק עובד חדש במקומה החל מיום .10.8.95העובד הנ"ל קיבל את תפקידה שבוע לפני פיטוריה. ימים ספורים לפני פיטוריה נכנס לחדר העבודה שלה בחור והודיע כי התקבל לעבודה בחברה וכי יתחיל לעבוד עוד כימים ספורים.
.8התובעת טוענת כי פיטוריה היו פתאומיים ובלתי צפויים, לאחר ששרתה את החברה ובעליה בנאמנות ובשקידה רבה במשך למעלה מ- 3שנים. בתאריך 28.8.95פנתה למנהל הנתבעת על מנת להעביר לו כי מצידה היא מוכנה ומזומנה לעבודה. (נספח א' לתצהיר התובעת). מטרת המכתב היתה ליתן הזדמנות לנתבעת לחזור בה מפעולה שעשתה בניגוד לחוק עבודת נשים.
.9התובעת טוענת כי הנתבעת לא פנתה ולא קיבלה אישור לפיטוריה מאת שר
העבודה, כעולה מהוראות סעיף 9לחוק עבודת נשים תשי"ד - 1954, ועל כן פיטוריה אינם תקפים. לפיכך - היא זכאית לפיצוי בגובה השכר, אשר היתה מקבלת לו המשיכה בעבודה בתקופה המוגנת עד יום הלידה.
.10כטענת התובעת - שכרה האחרון הוא בסך 479.32, 4ש"ח לחודש עבודה מלא,
והוא גם השכר אשר שולם על ידי המוסד לביטוח לאומי כדמי לידה. עבור כל יום ששהתה בחופשת לידה קיבלה 172.90ש"ח כפי שעולה מנספח ו' לתצהיר זה ועבור 84ימים קבלה התובעת סה"כ 524, 14ש"ח. הרי שגובה הסכום עבור יום אחד בחופשת לידה הוא 172.90ש"ח.
התובעת זכאית כטענתה לשכר עבור 21ימים, המחושבים מהיום שבו פוטרה התובעת בתאריך 9.8.95ועד ליום שבו התחילה התובעת לקבל תשלום דמי לידה, דהיינו בתאריך 2.9.95וזו לפי אישור המוסד לביטוח לאומי.
.11התובעת טוענת כי היא זכאית לפיצויי פיטורים בסך 131.49, 12ש"ח.
תקופת עבודתה היא 32חודשים ו- 15ימים, ממועד תחילת עבודתה ועד למועד סיום חופשת הלידה. מאחר שפוטרה מיידית, זכאית התובעת לקבל דמי הודעה מוקדמת של חודש ימים בסך 479.32, 4ש"ח.
.12הנתבעת כופרת בכל טענות התובעת.
לטענת הנתבעת - התובעת לא פוטרה, אלא עזבה את עבודתה מרצונה לאחר שהביעה
התנגדות לשינוי בתנאי העסקתה.
זאת ועוד - התובעת ניסתה לשכנע את מנהלי הנתבעת לשתף איתה פעולה כדי
שתוכל להגדיל באופן מלאכותי את התקבולים מהמוסד לביטוח לאומי.
.13כטענת הנתבעת - עבדה התובעת לפי שעות, ולנתבעת היתה הפררוגטיבה
לשנות את היקף משרתה לפי צורכי העבודה. כאשר סירבו מנהלי הנתבעת לשתף פעולה עם תוכניתה של התובעת, התפטרה התובעת מיוזמתה. שכרה של התובעת לא חושב כראוי, והיה נמוך מכפי חישובה של התובעת.
.14להלן - קביעתנו
השאלות שבמחלוקת הן למעשה אלה:ב
א. מה היו סיבות הפסקת העבודה של התובעת, האם כטענת התובעת פוטרה באמצעות
הודעה בע"פ של מנהל הנתבעת, או כטענת הנתבעת עזבה?
ב. מהו השכר הקובע?
ג. האם זכאית התובעת לפיצויי פיטורין והלנת פיצויי פיטורין?
ד. האם זכאית התובעת לתמורת הודעה מוקדמת?
ה. האם זכאית התובעת לפיצוי בגובה שכר העבודה עקב פיטורים בניגוד לחוק
עבודת נשים כטענתה ובאיזה שיעור?
.15האם פוטרה התובעת או התפטרה?
אנו מעדיפים את גירסת התובעת על פני גירסתה של הנתבעת.
התובעת ילדה ביום 16.10.95, והמועד הראשון בו היתה זכאית להיות בחופשת
לידה חל שישה שבועות לפני כן, כלומר - בתחילת חודש ספטמבר.
אין זה סביר שהתובעת תעזוב את עבודתה חודש לפני המועד הראשון לתחילת
זכאותה, וזאת - מיוזמתה שלה.
.16לא שוכנענו על ידי הנתבעת כי אכן התובעת עזבה מרצונה.
מעסיקה של התובעת לא הכחיש כי רצה לצמצם את היקף משרתה של התובעת, אך טען
כי הדבר הוא במסגרת סמכותו כמעביד.
התובעת התווכחה עמו בקשר לכך, וביקשה שלא לצמצם את היקף משרתה דוקא בתקופה
שקדמה ללידה, כדי לא להקטין את הבסיס לחישוב דמי לידה.
ויכוח זה ששני הצדדים אינם כופרים בו, מעיד על רצונה של התובעת להמשיך ולעבוד בנתבעת, תוך שמירה על זכויותיה, ועל רצונו של המעסיק לצמצם את היקף משרתה ללא סיבה ענינית כפי שעוד יובהר להלן.
בשלב זה, התפרץ מנהל הנתבעת מר חיים אזולאי והורה לתובעת ללכת מיד, ומר גולדברג הוסיף אחריו (כמתואר בס' 7ט' לתצהיר התובעת) כי אין לה זכות יותר לדרוך במפעל.
.17כפי שיובהר בהמשך, הוכיחה התובעת כי היא היתה העובדת היחידה שהיקף
משרתה צומצם, וללא כל סיבה ענינית.
סביר איפוא כי הנתבעת ביקשה שלא להמשיך ולהעסיק את התובעת, אשר רצתה לעבוד
בנתבעת לפחות עד צאתה לחופשת לידה.
לפיכך - אנו מקבלים את גירסת התובעת, כי פוטרה.
.18התובעת פוטרה איפוא, ועל כן היא זכאית לפיצויי פיטורין מהנתבעת.
מאחר ששכרה של התובעת השתנה מידי חודש, הרי הדרך הנכונה לחשב את הבסיס לחישוב פיצויי פיטורין הוא על פי ממוצע שכרה ב- 12החודשים האחרונים לעבודתה (ראה דב"ע נו/91-3 , 93לבנה פילוסוף נ' ב. שור ושות' מהנדסים ויועצים,
טרם פורסם). אנו מקבלים את החישוב שערכה התובעת על פי שכרה הממוצע ל- 12החודשים האחרונים וקובעים כי השכר הקובע הוא 479.32, 4ש"ח.
התובעת זכאית לפיצויי פיטורין בגין התקופה שמתחילת עבודתה אצל הנתבעת
(10.3.93) ועד לסיום חופשת הלידה (22.11.95, לפי חישוב התובעת, כאשר - הביאה בחשבון אפשרות יציאה לחופשת לידה שישה שבועות לפני מועד הלידה).
הנתבעת תשלם לתובעת סך 131.49, 12ש"ח כפיצויי פיטורין.
.19בכתב ההגנה לא נטענה כל טענת הגנה כנגד הטלת פיצויי הלנת פיצויי
פיטורין על הנתבעת. כיוון שקבענו כי התובעת פוטרה על אתר, גם לא נוצרו חילוקי דיעות של ממש, או חילוקי דיעות כלשהם באשר לזכאות התובעת לפיצויי פיטורין. לפיכך - אנו מטילים על הנתבעת חובת תשלום פיצויי הלנת פיצויי פיטורין על סכום פיצויי הפיטורין מיום 9.8.95ועד ליום התשלום בפועל.
.20התובעת פוטרה באופן מיידי, ללא מתן הודעה מוקדמת.
לפיכך - היא זכאית לתשלום הודעה מוקדמת עבור חודש ימים בסך 479.32, 4ש"ח
בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.8.95ועד ליום התשלום בפועל.
.21התובעת פוטרה בהיותה בהריון.
פיטורי התובעת נעשו בניגוד לס' 9לחוק עבודת נשים תשי"ד - 1954הקובע כי
"לא יפטר מעביד עובדת שהיא בהריון וטרם יצאה לחופשת לידה אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה...".
הנתבעת לא קיבלה היתר משר העבודה והרווחה לפיטורי התובעת, ועל כן -
פיטוריה בטלים. התובעת זכאית לפיצוי בגובה השכר שהיה משולם לה עד ליום הלידה או עד למועד יציאתה לחופשת לידה.
.22בהגינותה, תבעה התובעת את הפיצוי על פי החלופה השניה, בגין 21הימים
שנותרו עד למועד בו יכלה לראשונה לצאת לחופשת לידה (2.9.95). הנתבעת תשלם איפוא לתובעת סך 617, 3ש"ח. הסכום המשתלם אינו "שכר עבודה" אלא פיצוי בגובה השכר, ואין הוא נושא פיצויי הלנה. (ראה דב"ע נב/201-3 ירדנה אוחיון נ' ביוטי סנטר נהריה בע"מ פד"ע כה' 150; דפנה מזרחי נ' קירור ירושלים בע"מ פד"ע כה' 417). לסכום הפיצוי יצורפו איפוא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.8.95ועד ליום התשלום בפועל.
.23לכאורה, פסקנו בכל השאלות שהיו שנויות במחלוקת, אך לא נוכל להימנע מלדון בהתנהגותה של הנתבעת אשר פגעה בתובעת גם על פי חוקים אחרים (למרות שהתובעת לא תבעה כל פיצוי כספי בגינם). צימצום היקף משרתה של התובעת, מהווה הרעה מוחשית בתנאי עבודתה, לפי ס' 11לחוק פיצויי פיטורין תשכ"ג - .1963פגיעה בתנאי עבודתה של התובעת בהיותה בהריון וללא סיבה ענינית פרט להריונה, היא בניגוד לס' 2בחוק שוויון הזדמנויות תשמ"ח - .1988צמצום ופגיעה בהיקף משרתה של התובעת, בהיותה בהריון, הוא בניגוד לתיקון הנוכחי של ס' 9לחוק עבודת נשים.
.24צמצום המשרה מהווה הרעה מוחשית בתנאי עבודתה של התובעת - מהמוצגים שהוצגו לפנינו למדנו כי מאוקטובר 93' עבדה התובעת משרה מלאה אצל הנתבעת, ועבודה בהיקף זה הפכה להיות חלק מתנאי עבודתה. כרטיסי העבודה של התובעת צורפו לתצהירו של מר עזריאל גולדברג, כנספח א'. מכרטיסי העבודה של התובעת עולה כי שעות העבודה לתקופה שעד אוקטובר 93' היו כדלקמן:ו
3/93- 70 שעות
4/93- 81 שעות
5/93- 133.5שעות
6/93- 130 שעות
7/93- 108.5שעות
8/93- 89.5 שעות
9/93- 92.5 שעות
10/93- 120 שעות
.25החל מחודש 11/93החלה התובעת לעבוד בהיקף משרה גדול יותר, דבר המתבטא
ע"י מסגרת שעות עבודתה של התובעת. החל מחודש 11/93ועד לחודש 7/95עבדה התובעת מספר שעות כדלקמן:נ
11/93- 116שעות 10/94 - 207שעות
12/93- 190.4שעות 11/94 - 202.7שעות
1/94- 228.7שעות 12/94 - 180.2שעות
2/94- 174.7שעות 1/95 - 189.8שעות
3/94- 189.1שעות 2/95 - 150.2שעות
4/94- 177.2שעות 3/95 - 185.3שעות
5/94- 162.5שעות 4/95 - 169שעות
6/94- 242.4שעות 5/95 - 194שעות
7/94- 207.6שעות 6/95 - 169.2שעות
8/94- 200שעות 7/95 - 169.8שעות
9/94- 229שעות
.26הטענה כי התובעת היתה שונה מיתר העובדים בכך שקבלה שכר רק לפי מספר השעות שעבדה בפועל, נסתרה ע"י עדות התובעת אשר העידה (עמ' 1לפרוטוקול שורה 19) כי מאוקטובר 93' עבדה בממוצע 9שעות ביום, והדבר אף עולה מכרטיסי העבודה שהוצגו על ידי הנתבעת. התובעת גם העידה כי מאוקטובר 93' עבדה כמו כל עובד במפעל, וקבלה חופשות חגים הבראה ולא היתה שונה מעובדים אחרים (עמ' 2ש' 4-3). התובעת אף קיבלה נסיעות כפי שהדבר אף מופיע בתלושי השכר ת/ 1- ת/5).
עבודה במשרה מלאה הפכה איפוא חלק מתנאי עבודתה של התובעת.
.27יצויין כי התובעת ילדה בתאריך 16.10.95והודיעה על דבר הריונה עוד בחודש השלישי הינו בתחילת 4/95(ראה ס' 8לתצהירו של מר עזריאל גולדברג). בסמוך לסוף חודש 4/95הודיע מר עזריאל גולדברג לתובעת כי משרתה תצומצם לחצי וכי עליה לעבוד עד השעה 00:ב 14(ראה ס' 7ד' לתצהיר התובעת).
.28התובעת שכנעה אותנו כי צימצום שעות העבודה נדרש ע"י הנתבעת מהתובעת בלבד, ואף עובד אחר מעובדי הנתבעת לא נדרש לצמצם את היקף עבודתו. הנתבעת גם
לא הביאה כל ראיה כי כמות העבודה במפעל ירדה. התובעת מצהירה בעמ' 2שורות 8ו- 9לפרוטוקול כי "מבחינת העבודה לא היתה ירידה. יתרה מזו, אפילו היה עומס מסויים בתקופה שדרשו ממני לעבוד עד השעה 00:ו .14רק לי אמרו לעבוד חצי משרה, מאף עובד לא דרשו לעבוד פחות". צימצום שעות עבודה של התובעת עולה מפורשות בתלושי השכר של חודשים 7/95ו- .8/95
.29המעסיק אף אינו מכחיש כי לא צמצם את היקף עבודתם של העובדים האחרים
במפעל:נ
בעמ' 4לפרוטוקול שורות 20- 17מאשר מר גולדברג:ב "לא צימצמנו את היקף
העובדים".
ובעמ' 5שורות 17ו- 18לפרוטוקול מצהיר מר גולדברג כי:ו "לא קיצצנו שעות
לעובדים אחרים באדמיניסטרציה כי לא היה לנו למי. אכן צימצמנו בכח האדם אך לא במישרות. צימצמנו בשלב מסויים את כמות העובדים בייצור, קצת אחרי שהיא עזבה". לענין היקף העבודה העידה התובעת במפורש כי הוא לא קטן, אלא העומס גדל דוקא בתקופה בה צומצמה משרתה של התובעת. (עמ' 2שורות 10-9). הפגיעה בהיקף משרתה של התובעת, היתה ללא כל סיבה ענינית, נעשתה רק לגבי התובעת, והיא מהווה הרעה מוחשית בתנאי עבודתה.
.30גם אילו קבענו כי התובעת התפטרה מיוזמתה, הרי היתה זכאית לפיצויי פיטורין עקב הרעה מוחשית בתנאי עבודתה. יצויין כי התובעת מחתה כנגד הרעה זו בפני המעביד, אך הוא לא שעה לה וטען כי הוא פועל במסגרת סמכותו הניהולית.
.31התנהגות הנתבעת היתה גם בניגוד לס' 2לחוק שיוויון הזדמנויות תשמ"ח -
.1988כאמור לעיל, צומצם היקף משרתה של התובעת בלבד, ללא כל סיבה ענינית, ומכאן - שהסיבה לצמצום המשרה היתה בגין הריונה. על פי ס' 9(א) לחוק שיוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח - 1988, מוטל נטל ההוכחה בתובענה של דורש עבודה או של עובד בשל הפרת הוראות ס' 2על המעביד להוכיח כי פעל שלא בניגוד להוראות ס' .2
.32הנתבעת לא סתרה את טענת התובעת, כי הנתבעת צמצמה רק את משרתה, ולא
פגעה ביתר העובדים. מאחר שמשרתה של התובעת צומצמה מאחר שהתובעת היתה בהריון, הרי יש כאן פגיעה בתנאי עבודתה מחמת "הורות" על פי ס' 2לחוק שוויון הזדמנויות, והנטל מוטל על הנתבעת להוכיח כי אין הדבר כך, מכח ס' 9(א)(1) לחוק שוויון הזדמנויות, וזאת כיוון שהתובעת הוכיחה את קיום התנאים הנדרשים להעברת נטל ההוכחה. התובעת לא תבעה דבר על פי חוק שיוויון הזדמנויות, ועל כן אין אנו פוסקים פיצוי כלשהו, אך אנו מביעים את מחאתנו על הפגיעה בתובעת.
.33בס' 9א' לחוק עבודת נשים תשי"ד - 1954, (תיקון משנת 98') נקבע
במפורש:
"לא יפגע מעביד בהיקף המשרה של עובדת בהריון באופן העלול להקטין את הכנסתה, אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה, ולא יתר השר פגיעה כאמור אם הפגיעה היא, לדעתו, בקשר להריון...".
התיקון בא למנוע מצב בו יגרום המעביד להרעת תנאי עבודתה של אשה בהריון, ויצר את צעדיה עד כדי כך שיביא אותה למצב בו תתפטר בתקופת הריונה. פגיעה כזו טעונה היתר משר העבודה והרווחה, ומשלא ניתן היתר כזה, התפטרות העובדת בגין הרעת תנאי עבודתה תזכה אותה בפיצוי כאילו פוטרה בעת הריונה.
.34למרות שהמקרה דנן אירע בשנת 95', עוד לפני תיקון החוק, הרי ההגיון
העומד בבסיסו רלבנטי לגבי התובעת. אנו קובעים איפוא כי צמצום היקף משרתה של התובעת לא היה כדין, גרם לפגיעה בהיקף המשרה של התובעת, שהביא להפסקת עבודתה. גם אילו קבענו כי התובעת התפטרה מיוזמתה, הרי פיטוריה נעשו מחמת הרעה מוחשית, והן כדין פיטורים המחייבים קבלת היתר משר העבודה והרווחה.
.35אנו מוחים על הנסיון לטעון כאילו התובעת בקשה להגדיל באופן מלאכותי את הבסיס לחישוב דמי הלידה. מקובלת עלינו יותר הגירסה כי הנתבעת היא זו אשר רצתה להקטין את היקף משרתה של התובעת, והתובעת הפצירה בה להשאיר את היקף המשרה על כנו כדי לא לפגוע בבסיס החישוב של דמי הלידה. למעשה - הנתבעת היא זו שרצתה לפגוע בזכות סוציאליות של התובעת.
.36למרות שהנתבעת טוענת לפררוגטיבה הניהולית שלה, הרי גם לפררוגטיבה זו
יש גבולות:
המעביד יכול לנהל את מפעלו כראות עיניו ולפי שיקוליו לצורך ניהול תקין, וזוהי זכותו הנובעת מזכות הקנין שלו על מפעלו. אך מאידך - ניצבת חובת עקרון תום הלב שבעל המפעל חייב לעובדיו. וכפי שנאמר בדב"ע עע 300353/97
מדינת ישראל נ' משה נהרי - לא פורסם ניתן ביום 18.6.00: מעביד רשאי לשנות
תנאי עבודה כאשר השינוי הוא סביר ואינו פוגע בצורה לא סבירה בעובדיו. שינוי חד צדדי לרעה של תנאי העבודה אינו לגיטימי אלא אם הוא נעשה במסגרת הניהול הסביר מבלי לפגוע בעובד בצורה לא פרופורציונלית".
הנתבעת נאחזה איפוא בטענת סמכותה הניהולית, כדי להצדיק פיטורים של עובדת בהריון שלא בתום לב ובניגוד לכל החוקים כפי שפורט לעיל.
.37התביעה מתקבלת איפוא על כל מרכיביה.
הנתבעת תשלם לתובעת פיצויי פיטורין בסך 131.49, 12ש"ח בצירוף פיצויי
הלנת פיצויי פיטורין מיום 9.8.95ועד ליום התשלום בפועל. כמו כן תשלם הנתבעת
לתובעת סך 479.32, 4ש"ח כתמורת הודעה מוקדמת, וסך 617, 3ש"ח כפיצוי בגין
פיטוריה בעודה בהריון. לכל אחד מהסכומים הללו יתווספו הפרשי הצמדה וריבית
כחוק מיום 9.8.95ועד ליום התשלום בפועל.
.38הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 000, 5ש"ח + מע"מ

וזאת תוך 30יום ממועד קבלת פסק הדין.
לאחר מועד זה ישא סכום ההוצאות הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.
ניתן היום י' באלול תש"ס, 10.9.2000 בהעדר הצדדים.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. אפליית נשים בעבודה

  2. פיטורים בחודש תשיעי

  3. הריון ללא הסכמת הגבר

  4. פגיעה בהיקף משרה בהריון

  5. כניסה להריון בשנת שבתון

  6. פגיעה בהיקף משרה בהריון

  7. בקשה להיתר פיטורים בהריון

  8. אי קבלה לעבודה בגלל הריון

  9. פיטורי עובדת זמנית בהריון

  10. פיטורין בהריון סגירת חברה

  11. פיטורי מורה מחליפה בהריון

  12. זהות המעביד פיטורים בהריון

  13. אחריות הוועדה להפסקת הריון

  14. תאונת דרכים בהריון

  15. הפסקת עבודה עקב רעלת הריון

  16. מכתב פיטורים לעובדת בהריון

  17. פיטורים בהריון לפני חצי שנה

  18. פיטורים בהריון בגלל צמצומים

  19. פיטורים של עוזרת בית בהריון

  20. פיטורי אישה בהריון אחרי חודש

  21. פיטורים בהריון פחות מחצי שנה

  22. כמה מקבלים על פיטורים בהריון

  23. הפסקת הריון עקב סיבוך מיילדותי

  24. פיטורים מוצדקים של עובדת בהריון

  25. ביטול הרשמה ללימודים עקב הריון

  26. בקשה להחזיר עובדת בהריון לעבודה

  27. ביטול החלטת הממונה על עבודת נשים

  28. פיטורי עובדת בהריון פחות מחצי שנה

  29. אבחון מחלה של העובר במהלך ההריון

  30. היעדרויות מהעבודה של אישה בהריון

  31. פיטורי עובדת בהריון בגלל אי התאמה

  32. פיטורי אישה בהריון לפני 6 חודשים

  33. פסק דין דוגמא בנושא פיטורים בהריון

  34. פיטורי עובדת בהריון עקב מכירת עסק

  35. פיצויים בגין הפסקת הריון שלא לצורך

  36. רשלנות רפואית בהריון ולידה בבית חולים

  37. פיטורים או התפטרות (עובדת בהריון) ?

  38. איך מוכיחים פיטורי עובדת בגלל הריון

  39. פיטורי עובדת בהריון משיקולים כלכליים

  40. היתר לפיטורי עובדת בהריון רטרואקטיבי

  41. עובדת שהפסיקה לעבוד לפני כניסה להריון

  42. כמה פיצויים מקבלים על פיטורים בהריון

  43. רשלנות רפואית בהריון בבית חולים סורוקה

  44. ותק 6 חודשים לא רצופים לפני פיטורים בהריון

  45. התפטרות בהריון ללא מתן הזדמנות למעביד למצוא עבודה מתאימה

  46. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון