האם העדרות מהעבודה מהווה הפרת משמעת חמורה ?

האם העדרות מהעבודה מהווה הפרת משמעת חמורה ?
1. התביעה שבפנינו עניינה, דרישת התובע לתשלום פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, ופיצוי בגין אי הפרשה לקרן הפנסיה של התובע.

התביעה:


2. התובע, מר ויאציסלב רומנו, עבד כמהנדס מכונות אצל הנתבעת, טכנוקור בע"מ, מיום 1.6.1994 ועד 2.8.2001. לטענתו אושרה לו חופשה בת 30 יום כבשנים קודמות על ידי מנהל העבודה מר משולם, היינו - מיום 2.8.2001 ועד 1.9.2001 .נ

3. במהלך החופשה התקשר מנהל הנתבעת מר משולם לביתו של התובע וביקש מרעייתו שתמסור לו שעליו לקצר את חופשתו מאחר והתקבלה במפעל עבודה דחופה ועליו לשוב לעבודה.ב
בתגובה ענתה לו אשתו של התובע כי בעלה שוהה בחו"ל ולא יוכל להקדים חזרתו, וישוב לעבודה בתום החופשה כפי שהוסכם בתאריך 1.9.2001 .ו

4. עם חזרתו מהחופשה לעבודה ביום 1.9.2001, הודיע לו המנהל לתובע כי לא יוכל לקבלו
בחזרה לעבודה מהסיבה שלא חזר מהחופשה במועד, ולדברי התובע, הפנה אותו מנהלו להסתדרות לשם קבלת עזרה.נ
ואולם, ניסיונות הסיוע של ההסתדרות במרחב לא הועילו ומכאן תביעתו שבפנינו.

5. התובע פוטר לטענתו, על ידי מנהלו לאלתר, וללא שניתנה לו הודעה מוקדמת ומבלי
שקיבל מכתב פיטורים, ודרישותיו מהנתבעת הן:-

א) פיצויים לכל תקופת עבודתו עבור הנתבעת סה"כ 7 שנים ו–5 חודשים, סכום
של-.64,087 ₪ , המבוסס על חישוב שכרו האחרון.ב

ב) דמי הודעה מוקדמת -.12,961 ₪ בגין 45 יום.ו

ג) -.147,000 ₪ בגין רכישת זכויות פנסיה, לכל תקופת עבודתו אצל הנתבעת
להבטחת פנסיה בשעור 11%, מאחר והנתבעת לא הפרישה כמצוות ההסכם
הקיבוצי שחתומה עליו.נ

ד) לחילופין , תובע החזר ההפרשות שנשללו ממנו בשיעור 6% (חלקו של המעביד),
למשך כל תקופת עבודתו אצל הנתבע. דהיינו :
6% X 8641 ₪ = 518.46 ₪ X 89 חודשים = 46,142 ₪ .ב

ההגנה:

6. לטענת הנתבעת, התובע נהג להעדר מעבודתה אצלה לתקופות ארוכות, ובאופן שיטתי,
מעבר למה שהוסכם, וזאת ללא אישורה.ו

7. בשנת 1999, נעדר התובע מהעבודה בתקופה שמאמצע נובמבר ועד תחילת ינואר 2000 ,
ובשנת 2000 – נעדר מאמצע חודש מאי ועד אמצע חודש יולי. ובעקבות כך נישלח לו
מכתב אזהרה ביום 4.7.2000.נ

8. בחודש אוגוסט 2001, אושרה לתובע חופשה ללא תשלום עד ליום 19.8.200 , אולם משלא
הגיע לעבודה נשלח אליו מכתב התראה ביום 26.8.2001 בצירוף העתקים להתאחדות
המלאכה, ולהסתדרות חיפה.

9. משחזר התובע לעבודה ביום 2.9.2001, סירבה הנתבעת לקבלו חזרה לעבודה, בשל
העדרותו ללא הסכמתה - כשלטענתה, מהווה התנהגותו הפרת משמעת חמורה המצדיקה
את פיטוריו לאלתר, תוך שלילת זכאותו לפיצויי פיטורים.ב

10. לטענת הנתבעת, למרות שהתובע פנה להסתדרות - לא נענה על ידיה, וזאת משום
שבהסתדרות היו ערים לבעיה של הפרת המשמעת מצידו של התובע, ולכן לא התערבו
בעניין.

11. מוסיפה הנתבעת שאם יקבע שהתובע זכאי לפיצויי פיטורים, יש לחשב את שכרו על בסיס
ממוצע של 12 חודשי עבודה אחרונים, לפי חישוב סה"כ -.5319 ₪, וזהו שכרו גם לעניין
זכאותו להודעה מוקדמת.ו

12. הנתבעת, לגירסתה, הפרישה עבור התובע כספי פנסיה לפוליסת ביטוח מנהלים בחב'
הביטוח "ציון" לתקופות 5/96 – עד 1/98 סה"כ שנה ושמונה חודשים, וכן מ- 1/01 –
עד 8/01, סה"כ שמונה חודשים נוספים.נ

13. הנתבעת אף מעלה טענת התיישנות וזאת לאור העובדה שתביעתו ברכיב הפנסיוני
הועלתה לראשונה רק בכתב התביעה המתוקן שהוגש בתאריך 9/4/2003, אי לכך תביעתו
ברכיב זה לגבי התקופה שקדמה לשבע שנים להגשת התביעה המתוקנת – התיישנה.\

14. התובע הגיש תצהיר עדות ראשית והעיד בפנינו וכך גם מר שמואל מועלם, מנכ"ל
הנתבעת.
הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.ב

דיון והכרעה:

15. אין מחלוקת בין הצדדים כי בפיטורים מדובר אלא שסלע המחלוקת שביניהם, האם
הפיטורים מצדיקים שלילת פיצויים והודעה מוקדמת?

16. על מנת לענות על שאלה זו, יש להכריע תחילה בשאלה האם חזרתו של התובע מחופשה
לא בתאריך המוסכם ע"י מעסיקו מהווה "הפרת משמעת חמורה" המצדיקה שלילת
פיצויי פיטורים והודעה מוקדמת.

17. סעיף 16 לחוק פיצויי פיטורים התשכ"ג- 1963 קובע :-

"לא יהיה עובד זכאי לפיצויים או יהיה זכאי לפיצויים חלקיים
בלבד הכל לפי העניין אם פוטר בנסיבות שעל פי הסכם קיבוצי
החל על המעביד והעובד .."

על הצדדים חל הסכם קיבוצי כללי לתעשיית מתכת חשמל ואלקטרוניקה (נ/1)
בפרק העוסק בפיטורים נקבע בסעיף א1(2):-
"המעסיק רשאי לפטר עובד קבוע רק מתוך סיבה מספקת ולאחר
מתן הודעה מוקדמת על הפיטורים ...הפיטורים יעשו בכתב".ו

18. להלן בקצרה השתלשלות האירועים שהביאו לפיטורי התובע.נ
בשנת 1999 נעדר התובע מהעבודה, כזכור, מממחצית נובמבר ועד תחילת ינואר 2000,
ולאחר מכן בשנת 2000 נעדר מעבודתו מאמצע חודש מאי ועד אמצע יולי – ובעקבות
היעדרות זו נשלח אליו מכתב אזהרה ביום 4.7.2000 בזו הלשון: -

"הננו להודיעך כי עקב היעדרותך ממושכת מהעבודה ללא אישור
מתאים משמעותה למעשה נטישת מקום העבודה ......לפיכך צעד חד
צדדי זה משמעותו הפסקת העבודה ונטישה חד צדדית".ב

יחד עם זאת, המשיך התובע בעבודתו לאחר מכן.

19. בשנת 2001 יצא התובע לחופשה באישור הנתבעת, ושוב לא חזר מהחופשה בתאריך
המוסכם, 19.8.01 ולכן נשלח אליו מכתב ביום 26.8.01:-
".....אושרה לך חופשה רצופה באופן חריג בין התאריכים 2.8.01 ועד 19.8.01,
.....הנני הודיעך כי לפי חוקי העבודה וההסכם הקיבוצי אי חזרתך לעבודה
כמוה כנטישת מקום העבודה והתפטרות חד צדדית הנני להודיעך כי גם
לאחר חזרתך לא נוכל לאפשר לך לחזור לעבודה ודינך כדין מתפטר מרצונו לכל
דבר" .ו

20. ביום 2.9.01 הופיע התובע לעבודה והנתבעת סירבה לקבלו בשל היעדרותו הממושכת ללא
אישור. התנהגות זו מהווה הפרת משמעת חמורה.
"האבחנה בין מקרה שבו היעדרות מעבודה תהווה רק "הפרת משמעת"
על כל הנובע מכך, ובין מקרה שבו היעדרות תהווה "זניחת העבודה"
על כל הנובע מכך אינה קלה והכל תלוי במכלול הנסיבות".נ
(ראו:דב"ע מד/29-3 מדינת ישראל נ' נביל חטיב פד"ע טו 393).ב

21. הנתבעת בטענתה לשלילת פיצויים והודעה מוקדמת הסתמכה על דב"ע נז/39-3 אליק
בביוב נ' נפתלי גפן, אולם פסק דין זה עוסק במקרה בו עובד שיצא לחופשה של מספר
חודשים ללא אישור המעביד וזאת בשעה שקודם ליציאתו לחופשה לחופשה הבהיר לו
המעביד בכתב ובעל פה מה יעלה בגורלם של יחסי העבודה שביניהם, וחרף זאת העובד
עשה דין לעצמו למרות התנגדות המעביד.
לא זה המקרה שבפנינו. התובע אמנם קיבל את אישור הנתבעת ליציאה לחופשה אך
חזר באיחור של כ-10 ימים.ו

22. המקרים של "הפרת משמעת חמורה" מפורטים בסעיפים 52 ו-53 לתקנון העבודה,
שבו נקבעה הסנקציה על עבירות שנקבעו בתקנון, וסעיפים אלו אינם עולים בקנה אחד
עם מעשיו של התובע.נ
הגם שהתובע לא חזר לעבודה במועד שנקבע לו, הרי שסעיפים אלו לתקנון, עוסקים
בעבירות במהלך העבודה, כגון: תגרות וכו', ואילו אי חזרה לעבודה מפורטת בסעיף
51(ב).ב

23. סעיף 51(ב) לתקנון, קובע את הסנקציה לעבירה אותה עבר התובע, וסעיף זה קובע כי העונש לעבירה מסוג זה של עובד שנעדר ללא רשות ובלי סיבה סבירה הוא התראה בכתב עם או בלי הודעה על גבי לוח המודעות, קנס כספי עד לשיעור שכר יום עבודה.
להפסקת עבודה ללא תשלום עד לשלושה ימים.
שנה לפני פיטוריו, התובע עבר בירור משמעתי בשל היעדרות ללא אישור, ולאחר אותו
בירור הוחזר לעבודתו.ו
למרות זאת חזר התובע על מעשיו שנה לאחר מכן, והפעם, הביא הדבר לפיטוריו.נ
24. לטעמנו, די בפיטורים עצמם, וכן בשלילת הודעה מוקדמת כדי לתת מענה לעבירות
המשמעתיות אותם עבר התובע תוך שמירה על מידתיות וסבירות העונש ביחס לעבירת
המשמעת.

25. נבחן להלן לאור האמור לעיל, את תביעותיו הכספיות של התובע.ב

פיצויי פיטורים:

26. מתלושי השכר שהוגשו בפנינו עולה ששכרו של התובע שולם לפי שעות עבודה, ולכן
יש לחשב את שכרו לצורך קביעת פיצויי הפיטורים לכל שנות עבודתו, היינו, 7 שנים
ו-2 חודשים על פי ממוצע שכרו ב- 12 חודשי עבודתו האחרונים.ו

יצויין כי התובע כלל בחישוביו רכיבים שלא היה עליו לכלול בחשבון השכר הקובע, לרבות
רכיב הבונוס, שלאחר שבחנו את תלושי השכר, נוכחנו לראות כי הבונוס שולם באופן לא
אחיד, ובסכומים לא קבועים, ולכן גם רכיב זה לא ניתן לראות כחלק משכרו הקובע של
התובע לפיצויי פיטורים.

27. חישוב פיצויי הפיטורים הוא כדלקמן:-

א) סך השכר ששולם לתובע ב-12 חודשי עבודתו האחרונים - 62,690 ש"ח.נ
ב) שכרו הקובע לפיצויים - 5,224 ש"ח.
ג) פיצויי הפיטורים - 37,439 ש"ח.ב

28. התובע טוען שהוראות ההסכם הקיבוצי לעניין פיטורים לא קוימו לגביו. סעיף א1(3)
לתקנון ההסכם קובע בזו הלשון : "ערער העובד ו/או ההסתדרות תוך 10 ימים על
הפיטורים יקיים המעסיק דיון עם נציגי ההסתדרות בעניין הפיטורים בתקופת ההודעה
המוקדמת" - אולם בעדותו סיפר התובע "כי הופנה להסתדרות אלא שנציג ההסתדרות
סירב לטפל בעניין בגלל הבירור הקודם". מלשון הסעיף עולה כי התובע יכול היה לערער
בעצמו על ההחלטה לפטרו, אף ללא סיוע ההסתדרות, אולם משלא עשה כן, אין הוא זכאי
לסעד כלשהו בעניין זה.ו


29. בשל המחלוקת הממשית שבין הצדדים ישאו פיצויי הפיטורים הפרשי הצמדה וריבית
כחוק ממועד הפיטורים - 1.9.2001 ועד התשלום בפועל, כאשר מסכום זה ינוכו הסכומים
הצבורים בחלק הפיצויים שבפוליסת ביטוח המנהלים (שיועברו לתובע).נ

דמי הודעה מוקדמת:

30. סע' 55(א) לתקנון העבודה קובע כי "הישנות עבירה על התקנון תגרום להחמרת
האחריות האמורה" התובע חזר ושנה את אותה עבירת משמעת ובאותו האופן- לא חזר
מהחופשה בתאריך שנקבע לו למרות מכתבי ההתראה שקיבל והבירור המשמעתי שנעשה
איתו.
לאור זאת יש מקום להחמיר בסנקציה המוטלת עליו, ולקבוע כי אינו זכאי להודעה
מוקדמת.

הפרשה לפנסיה:

31. על פי ההסכם הקיבוצי היה על הנתבעת להפריש לקרן הפנסיה מבטחים 6% משכרו של
התובע להבטחת ביטוח הפנסיה של התובע, אולם היא לא עשתה כן לאורך כל תקופת
עבודתו מלבד התקופות בהם הופרשו סכומים לביטוח מנהלים.ב
בית הדין הארצי נדרש לסוגית הפיצוי בגין אי הפרשה לקרן פנסיה, בשעה שכבר לא ניתן
"להחזיר את הגלגל לאחור" ולהפקיד את הסכומים בקרן עצמה.ו

"בנסיבות מיוחדות, כגון חלוף זמן רב מאז היה על המעביד להעביר את
התשלומים לקרן, ניתן לחייב את המעביד לשלם ישירות לעובד את הסכום
שהיה צריך להשתלם לקרן".נ
(ראו דב"ע נז/54-3 מישל לנקרי נ' א.נ.ש. חברה לאחזקת נכסים והשקעות בע"מ
פד"ע לו 361).ב


32. ואולם, משנעשתה הפרשה בהסכמה לפוליסת ביטוח מנהלים, הרי שעל הנתבעת לשלם
לתובע את יתרת כספי התגמולים שלא הופרשו עבורו בתקופת עבודתו, לפי חישוב: של
5% מהשכר הקובע שקבענו לעיל.ו


33. הצדק עם הנתבעת בכל הקשור לטענת ההתיישנות בנושא ההפרשות (ראו דב"ע
נב/217-3 - אגודה ארצית של מנהלים נ' הבנק הבינלאומי .תק-אר 94(2), 173).נ
לפיכך יהיה חישוב הפיצוי בגין אי הפרשה לפוליסת הביטוח בשיעור של 5% מהשכר
הקובע, היינו - 5,244 ש"ח, לכל חודש, החל מיום 9.4.1996 (7 שנים לפני הגשת התביעה),
ועד לסיום עבודתו, כשסכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.9.2001 - לאור
העובדה שההפרשה מחושבת על פי השכר האחרון, ועד לתשלום בפועל.
מהסכום האמור יופחת סכום הצבירה של חלק המעביד בתגמולים שבפוליסת ביטוח
המנהלים.ב

34. סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים:

א) פיצויי פיטורים בסך -.37,439 ש"ח.ו

ב) פיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה כאמור בסעיף 33 לעיל.

ג) הסכומים האמורים בסעיפים א' וב' לעיל - ישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום
1.9.2001 ועד ליום התשלום בפועל.

ד) הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של -.3,000 ש"ח, בצירוף מע"מ, אשר
ישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום פסק דין זה ועד ליום התשלום במלא בפועל.

ניתן היום א' בכסלו, תשס"ה (14 בנובמבר 2004) בהעדר הצדדים.נ


נציג ציבורקלמן בורנשטיין מיכאל שפיצר, שופט                

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון