בקשת הפטר לפי סעיף 61 לפקודת פשיטת הרגל

בקשת הפטר לפי סעיף 61 לפקודת פשיטת הרגל: בקשת הפטר לפי סעיף 61 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם - 1980 (להלן: "הפקודה"). הדיון בבקשה התנהל בפני כב' השופט עדי אזר ז"ל. לאחר שחייו נגדעו בטרם עת, נטלתי על עצמי את מלאכת כתיבת ההחלטה. החייב הוכרז כפושט רגל ביום 19.9.00, לאחר שקודם לכן, ביום 21.5.98 ניתן צו לכינוס נכסיו. בבקשתו מבקש החייב כי בית המשפט יפטיר אותו מחובותיו ויבטל את צו פשיטת הרגל וצו עיכוב היציאה מן הארץ שניתנו כנגדו. את בקשתו תמך החייב, שהינו נכה צה"ל בדרגת 56% נכות לצמיתות, בטענה כי אינו מסוגל להשתלב בשוק העבודה לאור מורכבות נכותו. כאסמכתא לטענה זו, צירף לבקשה מכתב מאגף השיקום במשרד הבטחון המאשר, כי החייב נכה שאינו בר-שיקום. עוד מצויין במכתב, כי מאז ספטמבר 2000 מתקיים החייב מתגמולי משרד הבטחון בלבד. בנסיבות אלה, טוען החייב, כי לנושיו לא תהיה כל תועלת מהמשך הליכי פשיטת הרגל, ומכאן שיש להורות על ביטולם ולהפטיר אותו מחובותיו. בהתאם להוראת תקנה 44 לתקנות פשיטת הרגל, התשמ"ה - 1985 (להלן: "התקנות") הגיש כונס הנכסים הרשמי (להלן: "הכנ"ר") תסקיר בדבר התנהגות החייב, חובותיו ונכסיו. מן התסקיר עולה, כי החייב שיתף פעולה עם חוקריו והתנהג בתום-לב לכל אורך תקופת פשיטת הרגל. כנגדו הוגשו, במסגרת הליכי הכינוס, 11 תביעות חוב, המסתכמות בסכום כולל של 1.4 מיליון ₪. אשר לנכסיו, החייב אינו בעל זכויות במקרקעין. הוא מתגורר עם משפחתו במבנה ארעי במושב ישרש בשטח של 5 דונם הרשום על שם אמו. הוריו נפטרו ולדבריו, לא הכינו צוואה המחלקת את רכושם ואף לא הוגשה בקשה לקיום צו ירושה. בנסיבות אלה, המליץ הכנ"ר על מינוי מנהל עזבון לנכסי ההורים, על-מנת לממש את חלקו של החייב, אשר לו שלושה אחים, בנכסי הוריו. עוד מציין הכנ"ר בתסקיר, כי לחייב שלוש פוליסות ביטוח חיים אצל מבטחות שונות, והוא נדרש להציג אישורים על הסכומים המופקדים בהם במועד שבו יתקיים הדיון בבקשתו. לאור דברים אלה, מסקנת הכונס הרשמי בתסקיר היא שלא ליתן לחייב הפטר, כל עוד לא נסתיימה בדיקת העזבון וחלקו של החייב בו. לחילופין, יש ליתן לו הפטר המותנה בהעברת כל זכויותיו של החייב בעזבון לידי הכנ"ר או נאמן שיתמנה לשם כך. בדיון שנתקיים ביום 12.7.04 הודיע ב"כ החייב על ההסכמה אליה הגיע עם נציג הכנ"ר, לפיה יינתן לחייב הפטר מותנה בכפוף לכך שזכויותיו הנובעות מהעזבון יימכרו והכספים שיתקבלו בתמורה יועברו לקופת הכונס הרשמי. עוד התברר כי לחייב משכנתא לטובת "המגן - חברה לביטוח בע"מ" בסך של 475,000 ₪. משכנתא זו עמדה למכשול בפני אישור בקשת ההפטר על-ידי כב' השופט אזר, כפי שעולה מהחלטתו מיום 12.7.00. השופט אזר ציין בהחלטתו, כי מוצדק לאשר את הבקשה להפטר לאור נתוני המקרה, המצביעים על העדר כל תועלת לנושים מהמשך הליכי פשיטת הרגל, התנהגותו של החייב ותמיכתו של הכנ"ר במתן הפטר מותנה. כל זאת בכפוף לכך, שההפטר לא ימנע מהכנ"ר את מימושן של זכויות החייב במשק הוריו שבמושב ישרש. כן נדרש החייב, במהלך שלושת החודשים הבאים, להמציא את האישורים הנדרשים להעברת כספי פוליסות ביטוח החיים לידי הכנ"ר, שאם-לא-כן, יתבטל צו ההפטר. בהתייחס למשכנתא לטובת חברת הביטוח, הוסכם בין כל הצדדים, כי החייב יישא בתשלומי המשכנתא גם לאחר מתן צו ההפטר. בהחלטתו קבע השופט אזר, כי הצדדים יגישו סיכומים בשאלת היחס בין המשכנתא לצו ההפטר. בסיכומיו טען הכנ"ר, כי אין כל מניעה חוקית לאשר את הבקשה להפטר, לצד קביעה כי חובה על החייב להמשיך לשאת בתשלומי המשכנתא. את עמדתו תמך הכנ"ר בלשון החוק. על-פי הנטען, חוב לנושה מובטח אינו נכלל כלל בגדרי חובות ברי-תביעה, מהם פטור פושט הרגל בעת מתן ההפטר, לפי הוראת סעיף 69 לפקודה. מכאן, כי החייב, המקבל הפטר, אינו פטור מחובתו לשלם את חובו של הנושה המובטח. בתמיכה לטענה זו, הפנה הכנ"ר להוראות סעיף 20 לפקודה ותקנה 83, מהם ניתן ללמוד, לטענתו, על אי-תחולתם של הליכי פשיטת הרגל, ובכלל זה הליך ההפטר, על הנושה המובטח. לפי סעיף 20 לפקודה, צו כינוס אינו מונע מנושה מובטח לממש את הבטוחה שבידיו. זאת בשונה מנושה רגיל, אשר אינו רשאי לנקוט בהליכים משפטיים כנגד החייב, אלא ברשות בית המשפט ובתנאים שיקבע. אשר לתקנה 83, טוען הכנ"ר כי זו קובעת שנושה מובטח רשאי להגיש תביעת-חוב למפרק, ובכך להפוך את חובו לחוב בר תביעה, רק אם ויתר על ערובתו לטובת כלל הנושים. ב"כ המבקש וב"כ חברת הביטוח אימצו את סיכומי הכנ"ר והצטרפו לדעתו בהודעות ששלחו לבית המשפט. דיון משפטי החייב הוכיח, כי אין בנכסיו הקיימים ובכושר השתכרותו הנוכחי והעתיד לבוא כדי לכסות אחר חובותיו לנושיו. במצב דברים זה, הליכי פשיטת הרגל יהיו תלויים כאבן ריחיים על צווארו של החייב, ולא תהיה בהם כל תועלת לנושים. אין לשכוח כי "מטרה לגיטימית ויסודית בהליכי פשיטת הרגל היא שמיטת חובותיו של חייב שנקלע לקשיים כספיים מתמשכים, ומתן אפשרות לחייב לפתוח דף חדש בחייו. החברה המתוקנת רואה בהושטת קרש הצלה לחייבים ובגאולתם מהשתעבדות מתמשכת לחובות אין קץ ערך חשוב". (ע"א 4892/91 שבתאי אשכנזי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מח(1) 45, 55). שיקומו הכלכלי של החייב, אשר מפאת מצבו הרפואי הינו קשה בלאו הכי, יהיה לבלתי-אפשרי במסגרת הליכי פשיטת הרגל הקיימים. זאת ועוד, התנהגותו של החייב, אשר הינה שיקול במכלול השיקולים שיש לשקול במסגרת החלטה בבקשה להפטר (סעיף 62 (א) לפקודה וכן ראו את ע"א 206/88 גרינברגר נ' אייזנברג בפשיטת-רגל, פ"ד מה(3) 397), אף היא תומכת במסקנה כי יש לאשר את הבקשה. החייב נהג בתום-לב במהלך הליכי פשיטת הרגל , שיתף פעולה עם חוקריו ולא היה במעשיו משום ניצול לרעה של ההליכים. להיפך, הוא הביע את הסכמתו לכך שהכנ"ר יממש את זכויותיו במקרקעין הנובעות מעזבון הוריו. יתרה מכך, הוא הודיע על-כך שיעשה את הדרוש ממנו על-מנת שכספי פוליסת הביטוח הרשומות על שמו יועברו לכנ"ר לשם מימושם. בתנאים אלה, יש אכן מקום לאשר את הבקשה להפטר ולאפשר לחייב לפתוח דף חדש בחייו. לא למותר לציין, כי במהלך הדיון התברר, שמשרד הבטחון יוכל להגדיל את הסיוע שהוא נותן לחייב, אם זה יופטר מחובותיו. משום כך השאלה היחידה שבפני אינה אלא, האם ניתן לאשר את הבקשה להפטר ובה בעת לקבוע, כי החייב ימשיך לשאת בתשלומי המשכנתא לטובת חברת הביטוח. על שאלה זו יש להשיב בחיוב. תשלומי המשכנתא הם בגדר חוב לנושה מובטח. סעיף 69 (א) לפקודה קובע, כי "צו ההפטר יפטור את פושט הרגל מכל חוב בר-תביעה בפשיטת-רגל". הסעיף קובע מספר חריגים לכלל. חוב לנושה מובטח אינו נמנה על החריגים הקבועים בסעיף. עם זאת, אין בכך כדי לסתום את הגולל על מסקנה, לפיה צו הפטר אינו פוטר את הנושה מחובותיו לנושים מובטחים. מלכתחילה, השאלה אותה יש לבדוק היא - האם חוב לנושה מובטח הינו בגדר חוב בר-תביעה בפשיטת-רגל. סעיף 71 (א) לפקודה מגדיר מהם חובות בני תביעה ולפיו: "חוב וחבות קיימים או עתידים, ודאים או מותנים, החלים על החייב ביום מתן צו הכינוס, או שיחולו עליו לפני הפטרו עקב התחייבות מלפני מתן הצו, יהיו חובות בני תביעה בפשיטת-רגל...", ואילו סעיף 71(ב) קובע את המועד להגשת תביעת-חוב. עיון בהוראות הפקודה והתקנות מלמד כי מעמדו של הנושה המובטח בפשיטת-רגל שונה ממעמדו של הנושה הרגיל. בעוד שהנושה הרגיל זקוק לאישור בית המשפט על-מנת לפתוח בהליכים משפטיים כנגד החייב, הרי שהנושה המובטח זכאי לממש את ערובתו, מבלי שיידרש לקבל את אישורו של בית המשפט (ראו סעיף 20 לפקודה). כמו-כן, אין בעיכוב הליכים בעת פשיטת-רגל כדי לעכב נושה מובטח מלממש את ערובתו (סעיף 22(ד)(2) לפקודה). יתרונות אלה של הנושה המובטח הביאו לדעה, כי כאשר שווי הערובה שבידיו גבוה משווי החוב, הרי "שמבחינתו הוא רשאי להתייחס אל פשיטת הרגל כאילו לא הייתה קיימת"(א' פרוקצ'יה, דיני פשיטת-רגל והחקיקה האזרחית בישראל (תשמ"ו) 152) . לנושה מובטח הרוצה לגבות את חובו נתונות ארבע אפשרויות: "(א) לסמוך על ערובתו ולא להשתתף בתביעת החוב; (ב) לממש את הערובה ולתבוע בתביעת החוב את ההפרש בין מה שהשיג במימוש הערובה לבין סכום החוב המגיע לו; לשום את שווי הערובה ולתבוע את ההפרש בתביעת החוב, אחרי ניכוי סכום השומה; לוותר על הערובה ולתבוע את מלוא חובו בתביעת החוב". (ש' לוין, א' גרוניס, פשיטת-רגל (מהדורה שניה) (תש"ס) 261). האפשרות הרביעית, אותה מציינים המלומדים, נסמכת על הוראת תקנה 83 לתקנות הנמצאת בסימן ד' לתקנות שכותרתו "תביעת נושה מובטח". לפי תקנה 83 "נושה מובטח שויתר על ערובתו לטובת כלל הנושים, רשאי לתבוע את מלוא חובו". מכלל האפשרויות העומדות לנושה המובטח המבקש לגבות את חובו עולה, כי השתתפותו בהליכי פשיטת הרגל על דרך הגשת תביעת-חוב מהווה, למעשה, ויתור על בטוחתו (צ' כהן, פירוק חברות (תש"ס) 516 - לביקורת על גישה זו, ראו: מ' דויטש, דיני קניין, כרך ב' (תשנ"ט) 93-96). אל ייפלא, אם-כך, כי בפועל נושים מובטחים אינם עושים שימוש באפשרות זו, הגורעת מהעדיפות הנתונה להם על-פי הדין. האמת ניתנת להיאמר, כי מסקנה זו, הנסמכת על האמור בע"א 213/59 מ. וס.סלומון נ' מקבל הנכסים הרשמי בתור מפרק אורלוגין בע"מ, פ"ד יג 1228, 1231, אינה מתחייבת מלשון החוק או פסק הדין (ראו: ע"א 456/71 מתילדה ושלמה פילוסוף נ' מדינת ישראל, פ"ד כה(2) 604, 610). ברם, החשוב לענייננו הוא, כי, אם הנושה המובטח בוחר להגיש תביעת-חוב מבלי לוותר על הבטוחה שבידיו - תביעתו צפוייה להיות מושבת ריקם, לאור הוראת תקנה 90 הקבועה בסימן ד' לתקנות ולפיה "נושה מובטח שהפר הוראה מהוראות סימן זה לא יהא זכאי להשתתף בחלוקת דיבידנד" (ראו: ע"א (נצרת) 128/98 טפחות בנק משכנתאות לישראל בע"מ נ' שלמה ארגוב, עו"ד (טרם פורסם)). כלומר, הנושה המובטח לא יורשה להשתתף בחלוקת הכספים המתבצעת על-ידי הנאמן ותביעתו לא תיענה (ראו: ע"א 277/73 כונס הנכסים הרשמי נ' "טפחות" בנק משכנתאות לישראל בע"מ, פ"ד כט(1) 85, ע"א 456/71 הנ"ל). היוצא מן האמור לעיל, כי מבחינה מעשית נושה מובטח אינו יכול לשמר את עדיפותו באמצעות הגשת תביעת-חוב. משום כך, אין לראות בחוב המובטח חוב בר-תביעה, אשר הפטר בפשיטת-רגל חל עליו. מכאן, שאין מניעה לקבל את הבקשה להפטר בכפוף לחיובו של החייב לשאת בתשלומי המשכנתא. זאת בתוקף סמכותו של בית המשפט מכוח סעיף 62(ב) לפקודה להתנות את ההפטר בתנאים שעל החייב לקיימם. אוסיף ואציין, כי תסקיר הכנ"ר בדבר התנהגות החייב ועסקיו התייחס גם לגב' סימה אלוני - אשתו של החייב. מהתסקיר עולה, כי אף היא הוכרזה כפושטת רגל, והשופט אזר בהחלטתו מיום 12.7.04 ציין, כי "הבקשה להפטר היא גם בקשת אשתו של החייב, אשר עובדת ומשתכרת סכום קטן יחסית, כפי שהוסבר בדברי הכנ"ר, וחובותיה נובעים מערבוית לעסק שניהל בעלה בתחום ההובלות". עם זאת, היא אינה מופיעה כצד לבקשת ההפטר. בנסיבות אלה, אין לבית המשפט סמכות לפטור אותה מחובותיה - ועליה להגיש בקשה משלה להפטר. סיכום הבקשה מתקבלת. צווי פשיטת הרגל ועיכוב היציאה מן הארץ כנגד החייב, מתבטלים. ניתן צו הפטר הפוטר את המבקש מכל חוב בר-תביעה בפשיטת-רגל. החייב ימשיך לשאת בתשלומי המשכנתא לטובת "המגן - חברה לביטוח בע"מ". זכויותיו במקרקעין הנובעות מעזבון הוריו ימומשו על-ידי הכנ"ר. כמו כן, במהלך שלושת החודשים הבאים ימציא המבקש את כל האישורים הדרושים להעברת כספי פוליסות הביטוח שברשותו לידיו של הכנ"ר. בנסיבות העניין אין צו להוצאות. ניתנה בלשכתי, היום ה' בכסלו, תשס"ה (18 בנובמבר 2004) בהיעדר הצדדים. המזכירות תשלח עותק מהחלטה זו לצדדים בדואר רשום. נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב יפו הפטרפשיטת רגל