עורך דין ביטוח ימי


מבוא ותמצית טענות הצדדים


ביום 23.4.01 בעת פריקת מטען ממשאיתו של מר יוסף סויסה בחצר חברת אלג'ים בטירת הכרמל, נשמטה מידיו של נהג המשאית תיבת קרטון ובה לוח גבישי. הלוח הגבישי ששויו 38,140 ש"ח נזוק לחלוטין.




התובעת- אריה חברה לביטוח ביטחה את מר סויסה בפוליסה שכללה גם ביטוח "סחורה בהעברה" ובכלל זה את העברת הסחורה על ידי אותה משאית.נ




הנתבעת -הכשרת הישוב חברה לביטוח ביטחה את הסחורות של חברת אלג'ים בביטוח המכונהMARINE CARGO POLICY או ברשימה marine-air-cargo.ב




התובעת שילמה למבוטחה סכום כולל של 41,505 ₪ ותבעה השתתפות בתשלום מהנתבעת בטענה של כפל ביטוח. הסכום הנתבע היה בדרך של דרישת השבת מחצית מהסכום הנ"ל בתוספת ריבית והצמדה- סכום שעמד על סך של 28,838 ₪ נכון ליום הגשת התביעה.ו




הנתבעת בקשה לדחות התביעה על הסף. לטענתה פוליסת הביטוח שלה הינה פוליסת ביטוח ימי ואוירי בעוד שהתביעה מבוססת על עילת כפל ביטוח לפי חוק חוזה הביטוח. אלא שלטענתה המחוקק קבע בסעיף 72א(2) לאותו חוק כי הוראותיו לא יחולו על ביטוח ימי ואוירי .נ




עוד מוסיפה וטוענת הנתבעת כי התשלום ששילמה התובעת גם לפי כתב הסילוקין נעשה לפנים משורת הדין ולכן אין לתובעת זכות שיבוב מכוחו. בנוסף הגישה הנתבעת הודעת צד ג' כנגד מר סויסה אשר לטענתה נהגו הודה ברשלנות שהביאה לגרימת הנזק.ב




בפתיחת ישיבת ההוכחות הגיעו הצדדים להסכמה לפיה ייחקרו בישיבת ההוכחות רק מר סויסה יוסף והגב' ניקול שור שנתנו תצהירים מטעם התובעת ולאחר מכן יהיו רשאים הצדדים להסתמך בסיכומיהם על כל החומר שהוגש במסגרת התצהירים ובישיבת ההוכחות. בהתאם לאותה הסכמה הוגשו סיכומי הצדדים בכתב.




בסיכומיו בקש ב"כ התובעת לתקן את כתב התביעה ולהעמיד את סכום התביעה לפי שעור הסיכון שכל מבוטח נטל על עצמו ולא באופן שרירותי של 50% כפי שנכתב בכתב התביעה המקורי.


השאלות הטעונות הכרעה


יש לבחון בתחילה מהי מהותה של פוליסת הביטוח שערכה הנתבעת.ו




אם ייקבע כי הפוליסה הינה פוליסה לביטוח ימי או אווירי- יש צורך להכריע בשאלה האם למרות הוראת סעיף 72א(2) לחוק חוזה הביטוח- חל במקרה כזה הכלל של כפל ביטוח.נ




אם אמור לחול הכלל של כפל ביטוח בין הצדדים, תשאל השאלה האם התשלום ששילמה התובעת- "לפנים משורת הדין" מקנה לה הזכות לתבוע השתתפות מהנתבעת והאם זכאית הנתבעת לשיפוי או השבת התשלומים מצד ג' אשר נהגו גרם לכאורה לנזק.ב




לסיום ואם תוטל חבות כספית על הנתבעת, תשאל השאלה האם זכאית התובעת לתקן תביעתה בשלב הסיכומים ולקבל את התשלום לפי חישוב של שיעור הסיכון היחסי להבדיל ממחצית הסכום ששילמה.ו




למניעת ספק, סכום הנזק שנקבע ע"י שמאי וגובה התשלומים ששילמה התובעת אינם במחלוקת, (ר' חוות דעת השמאי שהוגשה ללא חקירה, שטר הקבלה נ/1 וקבלות התשלום). טענות הנתבעת בסיכומיה בהם ניסתה לחלוק על סכום הנזק אינן מקובלות עליי. משבחרה הנתבעת שלא לחקור את השמאי או את המבוטח של הנתבעת בענין זה הפך הנושא למוסכם.נ


דיון


מעיון במסמכים שבתיק עולה כי מצד אחד ביטחה חברת הכשרת הישוב בין השאר גם את הלוח הגבישי שרכשה חב' אלג'ים בצרפת ואשר בטרם הגיע לידה נפל ונזוק. ואילו מצד שני חברת אריה ביטחה את פעולותיו של מר סויסה בעת העברת הסחורות אל חברת אלג'ים ובכלל זה את אותו לוח גבישי. לכאורה על פי נוסח ומועד הפוליסות שהוצגו בפניי ולאור נתוני המקרה, יכול היה כל מבוטח לתבוע את החברה שביטחה אותו ולקבל את הפיצוי לפי הפוליסה. אדגיש כי פוליסת הביטוח של הנתבעת הינה פוליסת "all risks" ודי בתאור שהוצג בתצהיר מר סויסה לענין ארוע הביטוח כדי להעביר הנטל אל הנתבעת.




על פי ת/3 המזמין - חב' אלג'ים לא קבל פיצוי מחברת הביטוח שלו. מאחר ורק מר סויסה בחר לתבוע את מבטחתו, נשאר רק להכריע בשאלת הכפל הביטוחי.ב


מהותה של פוליסת הכשרת הישוב.ו


הפוליסה אותה ערכה הנתבעת הינה פוליסה הנקראת marine cargo policy. על פי הרשימה הפוליסה אמורה לכסות סיכונים :worldwide to israel& vice versa
מעיון בסעיפי הפוליסה השונים עולה בבירור כי מטרתה הינה ביטוח סחורות במעבר ימי או אוירי ממקומות שונים בעולם לישראל ולהיפך. בפוליסה נקבע כי הדין החל עליה הינו:This insurance is subject to English law and practice.נ




הנתבעת תמכה כתב הגנתה בתצהירה של הגב' ויקי אורעד "עובדת במחלקה הימית" בחברת הכשרת הישוב. גם ההתכתבויות שהוגשו מטעם הנתבעת חתומות על ידי אותה גב' אורעד שליד שמה מופיע "מחלקת תביעות ימי אוירי".ב




לאור האמור לעיל ולאחר עיון בנוסח הפוליסה הנני קובע כי הפוליסה על פי לשונה, תנאיה ותכליתה הינה פוליסה לביטוח ימי ואוירי ולא רק בגלל השם בו היא כונתה. העובדה כי הפוליסה מכסה גם מקרה ביטוח בעת שהסחורה נמצאת על היבשה בדרכה מנמל היעד אינה שוללת קביעה זו, (ר' דרך פרשנות זו בע"א 5360/93 הסנה חברה ישראלית לביטוח נ' סיגנה חברה לביטוח פ"ד נ(2), 611).ו


האם חל במקרה זה הכלל של כפל ביטוח?


סעיף 59 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א- 1981 קובע: "(ג) בביטוח כפל אחראים המבטחים כלפי המבוטח יחד ולחוד לגבי סכום הביטוח החופף, בנטל החיוב בינם לבין עצמם לפי היחס שבין סכומי הביטוח. (ד) המבטחים ישאו בנטל החיוב בינם לבין עצמם לפי היחס שבין סכומי הביטוח" אלא שסעיף 72א(2) לחוק קובע "הוראות חוק זה, למעט סעיפים 62 ו-69, לא יחולו על ביטוח ימי וביטוח אוירי".




אין ספק כי לאור לשונו של חוק חוזה הביטוח, לא יחול הכלל של כפל הביטוח הקבוע בחוק על "מפגש" הפוליסות כאשר אחת מהן היא פוליסה ימית כפי שקבעתי לענין הפוליסה של הנתבעת. אלא שלאור הוראות החוק והפסיקה איני סבור כי סעיף 72 יוצר הסדר שלילי במובן שהוא קובע כי לא יחול הכלל של כפל ביטוח בין פוליסות שלפחות אחת מהן היא פוליסה ימית. סעיף 72א(2) לא מתייחס באופן ספציפי לנושא כפל ביטוח וכל שנקבע בסעיף הוא כי הפתרון המשפטי בשאלת הזכויות והחובות של חוזה ביטוח ימי ואוירי לא יימצא בהוראות חוק חוזה הביטוח. אין כל מניעה כי הפתרון לשאלה זו יימצא בהוראות חוק אחרות או בהלכה הפסוקה.ב




בטרם נצא לדרך לחפש קיומו של מקור משפטי אחר לפתרון מתאים וראוי, אציין כי לפי הוראות הפוליסה הימית שצוטטו לעיל, הדין החל עליה הינו הדין האנגלי והנוהג, אלא שמדובר בדין זר שלא הוכח במשפט זה ומכח חזקת הדינים אחפש את הפתרון במשפט הישראלי.




פסק הדין המנחה בנושא כפל ביטוח- לא בהכרח בנושא הימי, נקבע בבית המשפט העליון ברע"א 5449 ,3948/97 מגדל חברה לביטוח וא' נ' מנורה חברה לביטוח וא' פ"ד נה(3) 769 בפסק דין זה נקבע הכלל כי "גם בהעדר זהות בין המבוטחים או המוטבים על פי הפוליסות, יכול ששתי פוליסות (או יותר) יכסו סיכון זהה לפגיעה באינטרס זהה בנכס". חשוב לראות כי שופטי בית המשפט העליון מנתחים את נושא כפל הביטוח, מהותו ותוכנו לא רק לפי סעיף 59 לחוק חוזה הביטוח אלא גם על פי עקרונות מרכזיים בשיטת המשפט שלנו ומן הראוי לצטט בענין זה קטעים מפסק דינו של כב' הש' חשין באותו פסק דין: "לא נשלח בעלי-דין לביתם שעה שאחד מהם יעשה עושר ולא במשפט על-חשבון חברו. כך, רק כך, נעשה צדק, נרדוף צדק, הגם שלא תמיד נגיע עדיו. עיקרים אלה מחלחלים בכל שיטת המשפט; כל נורמה ונורמה במשפט ספוגה בהם אלא אם הורנו המחוקק אחרת. וגם אם הורנו המחוקק אחרת, נעשה כמיטבנו כדי ליישב את הוראתו עם עיקרי-יסוד אלה, עיקרים שהם לבר-החוק, אמנם, אך כוחם הוא כוח שקשה לעמוד בפניו, כוח הוא שרק הוראה מפורשת של המחוקק תכניע אותם. כוח ראשוני זה, כוח המהווה אחד מן העמודים ששיטת המשפט נשענת עליו - עיקר בו הוא שלא נתיר לראובן לעשות עושר שלא-כדין על חשבונו של שמעון - לבש בימינו מחלצות של חוק חרות הלא הוא חוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט-1979 (להלן נכנה חוק זה - חוק עשיית עושר). החוק הוא חוק-של-עיקרון: שולח הוא פארותיו אל כל פינות המשפט והוא בצופן הגנטי של כל כלל במשפט אלא אם הוראת-חוק פלונית תדחק אותו חוצה-לה, במפורש או מכללא...עיקרון זה של עשיית-עושר, נמנה הוא עם אבני-היסוד במשפט ואין אתר פנוי מיניה...אכן, הוראת סעיף 59 - בעיקרה - אינה אלא השתקפות לעקרון-האב של עשיית עושר ולא במשפט בדין הביטוח בישראל". (ההדגשות שלי א.א.)




לצידו של עקרון האב של עשיית עושר ולא במשפט שיכול לשמש אביו של הפתרון הצודק למחלוקת ניתן להוסיף כי הוראת חוק אפשרית אחרת המובילה לאותה תוצאה הינו הכלל המופיע בדיני חוזים לפיו ניתן לראות את המפגש בין שתי המבטחות כמקרה של ריבוי חייבים לפי סעיף 54 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 שקובע "שניים שחייבים חיוב אחד, חזקה שהם חייבים יחד ולחוד". ולפי סעיף 56 "(א) שניים שחייבים חיוב אחד, חזקה שהם נושאים בנטל החיוב בינם לבין עצמם בחלקים שווים. (ב) חייב שנתן לנושה לקיום החיוב יותר מכפי חלקו בנטל החיוב, זכאי לחזור על החייב השני ולהיפרע ממנו לפי חלקיהם"




כב' הש' אור ברע"א 3948/97 הנ"ל מסביר את הרעיון העומד מאחורי החלת כלל כפל הביטוח בין השאר בקובעו: "כל פיתרון אחר יוצר מצב, שבו חברת הביטוח מקבלת פרמיה, בלא שתהא חשופה לסיכון שתיתבע לשלם תגמולי ביטוח בגין מלוא האינטרס המכוסה. כפי שכבר הובהר לעיל, מצב כזה, של סיכוי שאין בצידו סיכון, אינו סביר, אינו הוגן ואינו מתקבל על הדעת".ו




על פי ת/3 הסתבר כי המבוטח של הנתבעת לא קבל פיצוי ממנה. על פי תצהירו של מר סויסה- ס' 7- המבוטח של התובעת קבל את התשלום מהתובעת והעביר אותו למזמין- המבוטח של הנתבעת. במילים אחרות הנתבעת ביטחה את המוצר השייך חברת אלג'ים, גבתה בגין כך דמי פרמיה. המוצר נזוק, המבוטח קבל את הפצוי המגיע לו ונכון לרגע זה הנתבעת לא שילמה דבר בגין כך.




לאור האמור לעיל הנני סבור כי הפתרון הראוי במחלוקת שבין שתי חברות ביטוח ישראליות לארוע ביטוחי שארע בשטח מדינת ישראל כששתיהן כיסו סיכון זהה לפגיעה באינטרס זהה מחייב להגיע לאותו צופן גנטי המוביל לכלל של אי עשיית עושר ולא במשפט. רק יד המקרה גרמה לכך שמבוטחה של הנתבעת לא תבע אותה לתשלום הנזק שנגרם ללוח הגבישי ואז היו מתחלפים התפקידים והנתבעת היתה מוצאת עצמה כתובעת ולהיפך.נ




בטרם סיום אציין כי לא מצאתי בביטוי "לפנים משורת הדין" שנרשם על גבי כתב הסילוק נ/1, כפגם המונע מהתובעת לממש את זכותה להשתתפות מהמבטחת השנייה. שוכנעתי מעדות הגב' ניקול שור כי מדובר בטופס סטנדרטי והוא נועד למערכת היחסית שבין המבטחת למבוטח למקרה שתואר על ידה "אנו מחתימים את הלקוח במקרה שהוא חייב לנו פרמיה על קבלות סילוק שלא יבוא בטענות למה שולם פחות ממה שהשמאי אישר".ב




הנני סבור כי יש לדחות ההודעה כנגד מצד ג' במקרה זה. הצדדים בחרו בדרך מקוצרת של חקירה קצרה וסיכום על סמך המסמכים- ואני מודה על כך, כך שבפועל לא התבררו במלואם נסיבות האירוע. הנתבעת לא הביאה כל ראיה באשר לרשלנות המוביל ולא חקרה את הנהג של המוביל. קבלת ההודעה לצד ג' בנסיבות אלו משמעה השבת הכסף לנתבעת ע"י מבוטחה של התובעת וכך יעוקר מתוכן הכלל של כפל ביטוח. מקובלת עליי עמדת ב"כ התובעת כי במקרה כגון זה יש להוציא את המבוטחים ממעגל ההתדינויות ולהותיר לשני המבטחים להתחשבן בינם לבין עצמם.ו




לא מצאתי לנכון להתיר לתובעת לתקן סכום תביעתה. דרך חישוב חלקו של כל מבטח במקרה של כפל ביטוח היתה ידועה מראש לתובעת ביום הגשת התביעה, במועד הישיבה המקדמית ובפתיחת ישיבת ההוכחות. תיקון כתב תביעה בשלב הסיכומים צריך להיות רק במקרים חריגים שאין בהם כדי לפגוע בצד האחר- ואין זה המקרה. כזכור על סמך הנתונים שהיו בפני הצדדים בפתיחת ישיבת ההוכחות נתנה הנתבעת הסכמתה להסדר הדיוני. איני מקבל הבקשה לשינוי הנתונים בדיעבד במקרה זה.


סיכום


הנתבעת תשלם לתובעת את הסכום של 28,838 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 30.9.02 ועד ליום התשלום בפועל.




הנתבעת תשיב לתובעת את האגרות ששולמו על ידה בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מיום התשלום ועד ליום ההשבה בפועל.
הנתבעת תשלם לתובעת שכ"ט עו"ד בסך 3,500 ₪ בצרוף מע"מ ובצרוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל.




ההודעה לצד ג' תמחק ללא צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטוח סחר

  2. ביטוח כפל

  3. פיצויים מחברת הביטוח

  4. זיקת ביטוח

  5. ביטוח צאן

  6. ביטוח חסר

  7. ביטוח יתר

  8. ביטוח שמשות

  9. תביעות נגד חברת ביטוח

  10. זיקה ביטוחית

  11. ביטוח רבדים

  12. ביטוח הבריאות בישראל

  13. חוק המפקח על הביטוח

  14. תביעת ביטוח תאונת דרכים

  15. ביטוח הסעה בשכר

  16. ביטוח טלוויזיה

  17. ביטוח צמחי נוי

  18. עורך דין תביעות ביטוח

  19. הצתת רכב - ביטוח

  20. ביטוח הצתה מכוונת

  21. שיטת סכומי הביטוח

  22. ביטוח גניבה במפעל

  23. שיעור מתאים ביטוח

  24. ביטוח שמשות לרכב

  25. מתי יש כפל ביטוח

  26. ביטוח גניבת סחורה

  27. הכנסה לצורך ביטוח

  28. עורך דין ביטוח ימי

  29. כיסוי ביטוחי להצתה

  30. ביטוח אובדן תכשיטים

  31. ביטוח סחורה בהעברה

  32. ביטוח אובדן יהלומים

  33. עורך דין חברת ביטוח

  34. גניבת תוכנה – ביטוח

  35. שווי רכב לצורך ביטוח

  36. ביטוח די וי די לרכב

  37. תאונה לאחר הצעת ביטוח

  38. ביטוח סוציאלי גרמניה

  39. ביטוח גניבת רדיו לרכב

  40. ביטוח נזילת שמן מנוע

  41. ביטוח עסק מפני גניבה

  42. התיישנות תביעת ביטוח

  43. ביטוח גניבת חלקים מרכב

  44. ביטוח סוציאלי מגרמניה

  45. ביטוח הסעת נוסעים בשכר

  46. חובת ביטוח שחקני כדוריד

  47. הסתרת מידע מחברת הביטוח

  48. תאונת דרכים - חוקרים חברת ביטוח

  49. ביטוח ציוד תאורה והגברה

  50. ביטוח נזקי עבודות שיפוץ

  51. ביטוח גניבת טייפ של רכב

  52. ביטוח משלים - תאונת עבודה

  53. רכב טוטלוס משועבד - ביטוח

  54. תביעה לתשלום עמלות ביטוח

  55. תביעת ביטוח נסיעות לחו''ל

  56. תשלום תגמולי ביטוח באיחור

  57. ההתיישנות של תביעה לתגמולי ביטוח

  58. תאונה מיד לאחר חידוש ביטוח

  59. העברת זכויות ביטוח לאדם אחר

  60. ביטוח פלסטיני - ביטוח ערבי

  61. תשלום השתתפות רכב ללא ביטוח

  62. ביטוח לאחר קרות מקרה הביטוח

  63. הסתרת מידע רפואי מחברת ביטוח

  64. ביטוח סחר רכב - תאונת דרכים

  65. ניסיון להונות את חברת הביטוח

  66. מסירת גרסה שקרית לחברת ביטוח

  67. שקר לביטוח לגבי זהות נהג הרכב

  68. מערכת מיגון לרכב כתנאי לביטוח

  69. החזר כספי ביטוח עקב מעשה מרמה

  70. ייצוג ע''י עו''ד של חברת הביטוח

  71. חובת וידוא אקטיבית של חברת ביטוח

  72. ביטוח אובדן תכשיטים במהלך פיקניק

  73. הפסקת ביטוח בריאות לישראלי בחו''ל

  74. חובת המבוטח להודיע על מקרה ביטוח

  75. תגמולי ביטוח בגין שני מקרים שונים

  76. החובה לשמור תכשיטים בכספת - ביטוח

  77. ? תאונת דרכים - שתי חברות ביטוח – מי ישלם

  78. האם חוק ההגבלים העסקיים חל על ענף הביטוח

  79. תביעה נגד סוכנות ביטוח - התיישנות

  80. פיצויים מחברת ביטוח בגין פגיעה ביד

  81. מימון הוצאות מד''א ע''י חברת ביטוח

  82. ביטוח נהג מתחת לגיל 24 תאונת דרכים

  83. ביטוח רפואי לערבי שאינו תושב ישראל

  84. פיגור בהפרשות לביטוח על ידי המעביד

  85. חתימה על הצעת פיצוי של חברת ביטוח

  86. ביטוח ציוד צילום מקצועי מפני גניבה

  87. סירוב חברת הביטוח לשלם מחיר מחירון

  88. דחיית כיסוי ביטוחי בגין תאונה עצמית

  89. החלפת חברת ביטוח - קטיעת רצף ביטוחי

  90. העדר כיסוי ביטוחי עקב אזעקה לא תקינה

  91. אי דיווח על תאונת דרכים לחברת הביטוח

  92. מחיקת סעיפים מכתב ההגנה של חברת ביטוח

  93. ביטוח אובדן יכולת לעבוד בעבודה הקודמת

  94. הגשת תביעת ביטוח לאחר מועד ההתיישנות

  95. הכחשת חברת הביטוח התרחשות תאונת דרכים

  96. האם צריך לצרף את חברת הביטוח כנתבעת ?

  97. טוטאל לוס רכב - סירוב חברת הביטוח לשלם

  98. פירוט ספציפי במכתב דחייה של חברת ביטוח

  99. חובת ביטוח עובדי מוסדות ההסתדרות הכללית

  100. דחיית כיסוי ביטוחי בגין אי הפעלת אזעקה

  101. דחיית כיסוי ביטוחי בגין תאונה באתר בניה

  102. תאונת דרכים ''מבוימת'' לטענת חברת הביטוח

  103. הארכת תקופת התיישנות במכתב של חברת ביטוח

  104. חובת חברת הביטוח ליידע על מועד ההתיישנות

  105. תשלום תגמולי ביטוח בגין אובדן כללי של רכב

  106. חובת חברת הביטוח לפרט מלוא נימוקי הדחייה

  107. בקשה לצירוף המדינה לדיון בחוק ביטוח בריאות

  108. התחייבות כספית מחברת הביטוח למימון בדיקות

  109. תביעה נגד חברת הביטוח של הנהג ולא נגד הנהג

  110. דחיית כיסוי ביטוחי בגין התקנת סוג אזעקה שונה

  111. המילים ''מבלי לפגוע בזכויות'' במכתב חברת ביטוח

  112. התחייבות כיסוי טיפולי שיקום תאונת דרכים ע"י חברת ביטוח

  113. תאונה לפני כניסת ביטוח אובדן כושר עבודה לתוקף

  114. ערעור חברת ביטוח על גובה הפיצויים בתאונת דרכים

  115. תביעת לשיבוב הסכום אותו שילמה חברת הביטוח של רכב

  116. פלסטין חברה לביטוח - סירוב לפצות על תאונת דרכים

  117. מימון בית אבות ע''י חברת הביטוח לאחר תאונת דרכים

  118. חברת הביטוח טענה כי תאונת הדרכים הייתה למעשה תחרות

  119. האם העברת בעלות שוללת אוטומטית זכות לתגמולי ביטוח ?

  120. טענות דחיית ביטוח שלא חייבים להעלות בהזדמנות הראשונה

  121. חברת הביטוח סירבה לשלם שווי רכוש שנגנב לפי דו"ח סוקר

  122. ביטוח אובדן כושר עבודה - ערעור חב' הביטוח על פסק דין

  123. חברת הביטוח חייבת לנמק את סיבת הדחייה של כיסוי ביטוחי

  124. ערעור: חברת הביטוח טענה כי המבוטח שיתף פעולה עם הגנבים

  125. אישור על עבר ביטוחי בגין שלוש השנים שקדמו לתחילת הביטוח

  126. החזרת סכומים ששולמו ביתר - תביעת חברת ביטוח נגד המל''ל

  127. פריצה לדירה: ביטוח all risk (כל הסיכונים) - אי הפעלת אזעקה

  128. סעיף 29 לחוק חוזה ביטוח - כיסוי ביטוחי בשל חריגה מתנאי הביטוח

  129. ההבדל בין מכתב חברת ביטוח ישירות למבוטח לבין מכתב לעורך דינו

  130. מכתב דחיית כיסוי ביטוחי: חובת חברת הביטוח לפרט ולפרש את הנימוקים לדחייה

  131. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון