תאונה בהליכה על מדרכה

תאונה בהליכה על מדרכה  
 
1. התובע הגיש למוסד לבטוח לאומי תביעה לתשלום דמי פגיעה בגין תאונה בעבודה שאירעה לו לטענתו ביום 5.2.99 ובה נפגע, על פי הנטען, בברך שמאל.
 
תביעתו נדחתה על ידי המוסד לבטוח לאומי מן הטעם כי לא הוכח שאירע לו ביום 5.2.99 אירוע תאונתי תוך כדי ועקב עיסוקו במשלח ידו על פי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה- 1995 (להלן: "החוק").


(החלטת פקידת התביעות מיום 13.9.99)
 
2. התובע, יליד 1950, עסק במועד הרלוונטי לתביעה בהובלות ובסבלות, כעצמאי.נ
 
3. על פי הנטען בכתב התביעה ובתצהיר העדות ראשית, ביום שישי, בתאריך 5.2.99, בסמוך לשעה 11:00, שהה התובע ברחוב סוקולוב 18 (פינת רחוב רופין) בהרצליה, בהמתנה לקבלת עבודה.ב
 
התובע העיד בתצהירו כי ניגש לטלפון הציבורי הממוקם בפינת רחוב רופין על מנת להתקשר הביתה, אך עוד בטרם הגיע לטלפון, נתקעה רגלו השמאלית בבור במדרכה, ובעקבות כך נפל התובע ונחבל בברך שמאל (להלן:"הארוע").ו
 
התובע העיד בתצהירו כי לאחר קרות הארוע סבל מכאבים אך לא ייחס לכך חשיבות.נ
לגרסתו, במהלך סוף השבוע התגברו הכאבים בהדרגה, על כן פנה לקבלת טיפול רפואי כבר ביום א'.ב
 
4. המוסד טוען כי לתובע לא אירעה ביום 5.2.99 תאונת עבודה ולחילופין, אפילו ארעה לתובע תאונה, לא ארעה תוך כדי ועקב עיסוקו במשלח ידו.
 
הדין החל ויישומו בענייננו:
 
5. תאונת עבודה מוגדרת בסעיף 79 לחוק, לגבי עובד עצמאי, כ"תאונה שאירעה.... תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו".ו
 
6. המבחן היסודי להיותו של אירוע "תאונה" הוא ה"פתאומיות".
 
פתאומיות פרושו אירוע שניתן לאתר במישור הזמן- הווה אומר מתי אירע ובמישור השטח- הווה אומר לקבוע בדיוק את המקום שבו אירע.נ
(דב"ע לא/5-0 אסתר ושדי נ' המוסד, פד"ע ב, 200; דב"ע נו/103-0 שלמה עטר נ' המוסד, לא פורסם).ב
 
בשלב דיוני זה יש להכריע בשאלת פרטי האירוע התאונתי הנטען מיום 5.2.99 אם אכן אירע וככל שאירע – בשאלה האם אירע תוך כדי עיסוקו של התובע במשלח ידו.
 
7. כאמור, התובע הגיש תצהיר עדות ראשית ונחקר בבית הדין.ו
מטעם התובע העיד גם מר ג'יהאד חליל ג'ברין לעמור.נ

מטעם המוסד העיד חוקר המוסד, מר בסון אברהם.ב
כמו כן, הוגשה הודעת התובע לחוקר המוסד.ו
 
8. לעניין עצם קרות הארוע הנטען ביום 5.2.99 מפנה ב"כ המוסד בסיכומיו לרישום הרפואי בתיקו של התובע מיום 10.2.99 (נ/3), בו נכתב: "עובד בסבלות. כאבים בברך שמאל אשר הופיעו לאחר משחק טניס".נ
(ההדגשה לא במקור מ.ל.).ב
 
התובע העיד לעניין זה :
"ש. מציגה לך רישום של האורטופד - דר' רק מיום 10.2.99 (מסומן נ/3) ועל פיו הופיעו הכאבים לאחר משחק טניס.ו
ת. אני משחק טניס עם שלושה אנשים באופן קבוע 20 שנה בימי שישי. באותו יום שקבלתי את המכה, בשל סוג העבודה שלי – סבלות, אני מקבל מכות כל פעם וזה עובר, אנו אנשים חזקים ולא ייחסתי לזה שום חשיבות וכמנהגי מדי שבוע הלכתי לשחק אפילו שקצת כאבה לי הרגל. אני לא אעשה להם פנצ'ר שאם אחד לא בא אז זו בעיה אין רביעה.
אחרי כמה דקות ירדתי מהמגרש כי לא יכלתי לשחק כי הכאבים היו מאוד חזקים והחלטתי ללכת לרופא.נ
כאשר הוא שאל אותי אמרתי לו שהרגשתי את הכאבים בעת ששחקתי טניס אבל הסברתי לו שקבלתי מכה כשנפלתי ולא ייחסתי לזה חשיבות אבל את מלוא הכאבים הרגשתי כאשר התחלתי להתאמץ קצת בעת המשחק".ב
(עמוד 2 לפרוטוקול).
 
9. אכן הרישום בנ/3, אצל ד"ר רק, האורטופד – מנתח, יש בו כדי לשקול כנגד קבלת גירסתו של התובע באשר לקרות האירוע ביום 5.2.99, אלא, שלאחר שהעיד בפני התובע ולאחר שבחנתי את כל הראיות בתיק שוכנעתי במהימנות גירסתו באשר לקרות האירוע התאונתי ביום 5.2.99, כפי שיובהר להלן.ו
 
 
10. בטופס התביעה לדמי פגיעה שהוגש למוסד לביטוח לאומי כתב התובע בתיאור הפגיעה כי:
"הלכתי להתקשר הביתה מטלפון ציבורי ברח' רופין 1 והיה בור במדרכה ונפלתי עם ברך שמאל על המדרכה ומאז הרגל לא מתפקדת כראוי ויש לי כאבים".נ
 
לחוקר המוסד מסר התובע כי:
"... בסביבות השעה 11:00 או 11:30 הלכתי לטלפון ציבורי שנמצא ברח' רופין פינת סוקולוב כדי להתקשר הביתה לאשתי... ליד הטלפון יש בור אני הלכתי מהר לא שמתי לב ורגל שמאל נכנסה לתוך הבור ונפלתי על הברך השמאלית. קיבלתי מכה חזקה בברך מהבלטות של המדרכה".ב
 
"ברישום הרפואי מיום 12.4.99 (נ/4) נכתב: "לדבריו בשיחזור המקרה- ... שהיתה חבלה לברך בזמן נפילה בהליכה על המדרכה כתוצאה מבור".
 
בתעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה מיום 7.7.99 (נ/5) נכתב תחת תיאור התאונה: "בזמן הליכה נפילה לבור".ו
 
11. תובע מסר לחוקר המוסד כי לאירוע היו עדים ונקב בשמו של עד ספציפי- מר אברהם חייסר, אשר לטענתו עזר לו להתרומם לאחר שנפל.נ
 
מר חייסר לא הגיע להעיד בפני בית הדין.
 
עם זאת, מטעם התובע העיד מר לעמור- אחיו של מר חייסר, שגם כן נכח במקום והיה עד לארוע.ב
העד, תושב יאטה שבחברון, העיד כי הוא עובד יחד עם אחיו, חייסיר, עם המובילים בהרצליה מזה 20 שנה.ו
גרסת התובע אושרה על ידי מר לעמור:
"ש.ת. אנחנו עמדנו שם בסוקולוב, האדם פנה לטלפון ציבורי, שלמה, אני רואה פתאום שנפל, הלכנו לראות, פתאום ראיתי שהיה בור קרוב לטלפון הציבורי, באתי לעזור לו, והוא אמר שזה בסדר, נח כמה זמן ואח"כ קם לבד התחיל לצלוע ברגל ואמר "יש לי כאבים".
 
העד אישר גם בחקירתו הנגדית כי מדובר היה אכן ביום ששי, "בגלל שביום שישי אנחנו רוצים ללכת הביתה" (עמ' 8 לפרוטוקול).
 
עוד אישר העד כי אחיו חייסיר נמצא בחברון ו"אף אחד לא יכול לצאת משם" ואילו הוא יכול היה להגיע שכן "אני כבר שבועיים עובד בקלקיליה" (עמ' 9 לפרוטוקול).נ
 
12. גירסת התובע ואף העד מטעמו, אשר לא נסתרה בחקירתם הנגדית, היתה מהימנה עלי.ב
זו הגירסה שנמסרה גם בהודעה לחוקר המוסד.ו
 
13. ב"כ המוסד טוען כי אף אם אירעה לתובע תאונה ביום 5.2.99, הרי שהתאונה לא אירעה תוך כדי עיסוק במשלח ידו, אלא תוך כדי עיסוק בצרכיו הפרטיים (הליכה לטלפון ציבורי לשוחח עם אשתו בענייניו האישיים).נ
ב"כ המוסד מבסס את טענתו על הודעת התובע לחוקר המוסד, בה נרשם מפי התובע כי:
"בסביבות השעה 11:00 או 11:30 הלכתי לטלפון ציבורי... להתקשר הביתה לאשתי היא לא עובדת ביום שישי ורציתי לדבר איתה על סידורים פרטיים של שישי- שבת כמו מה לקנות מה לבשל".ב
(ההדגשות לא במקור, מ.ל.)
 
מאידך, התובע מסר בתצהירו כי מטרת שיחת הטלפון אותה ביקש לעשות, עת שנפל, היתה לדבריו: "... ולהתעדכן, בין היתר, אם נתקבלה הזמנת עבודה וכד'...".ו
התובע העיד בתצהירו כי סוללת הטלפון הסלולארי שברשותו אזלה ולכן היה צריך לבצע את השיחה באמצעות טלפון ציבורי.נ
 
14. בחקירה נגדית העיד התובע לעניין זה :
"לגבי סע' 5 לתצהירי – אני הרבה פעמים התקשרתי הביתה דרך הטלפון הציבורי כדי להתקשר לאשתי אם היו הודעות. בחלק מהפרסומות שלי הופיע מס' הטלפון שלי בבית והפלאפון שלי לא היה זמין. אנשים היו מתקשרים אלי גם הביתה בקשר להזמנות.ב
אני בטוח שאמרתי את זה גם לחוקר המוסד.
חוץ מזה חלק מהשיחה אני שואל אותה מה שלומה ומה שלום הילדים, אבל קודם כל דבר ראשון זה ההזמנות.ו
החוקר חקר אותי ברח' סוקולוב שהוא רחוב סואן ועוברים בו משאיות ומכוניות. אני בטוח שאמרתי לו את זה. אולי הוא לא שמע או שזה נשמט ממנו.
כשקראתי בחקירה את הדברים שאמרתי זה לא רשום שם.
אני תמיד מקפיד שהפלאפון יהיה טעון. לפעמים הבטריה חלשה ואחרי חצי שעה הפלאפון נכבה. זה קורה. לפעמים יותר משתלם להתקשר מטלפון ציבורי מאשר בפלאפון. זה שיחות יקרות".נ
(עמ' 1 לפרוטוקול מיום 6.3.01).
 
מר בסון- חוקר המוסד, העיד בעניין זה כך:
"ש. התובע טוען שכאשר נשאל לגבי שיחת הטלפון שהתכוון לעשות מטלפון ציבורי, אמר לך שמטרת השיחה הייתה לשאול את אשתו אם היו הודעות והזמנות.ב
ת. לא אם היה אומר לי על משהו אחר, שהלך לצלצל למשהו אחר, אני לא מעלים כלום.ו
ש.ת. בסיום העדות החתמתי אותו על עדותו.נ
ש. כאשר אתה מחתים על עדותו איך זה מתנהל?
ת. אני יושב על ידו, אני קורא בקול רם מה שכתבתי, שואל אם יש מה להוסיף לתקן ואז נותן לחתום. אם הוא רוצה לתקן, אז אני כותב, הרבה פעמים קורה לי בחקירה שאדם רוצה לתקן אז אני מתקן".
 
15. עדותו של החוקר היתה מהימנה עלי, אך כך גם גירסתו של התובע באשר למטרה ה"מעורבת" של שיחת הטלפון לאשתו.
יתרה מזאת, התובע צירף לתצהירו צילום כרטיס הביקור שלו (מסומן א') בו מופיעים מספר הטלפון בביתו, לצד מספר הטלפון של מכשיר הטלפון הסלולארי.ב
 
הרישום בכרטיס הביקור של התובע תומך בגירסתו כי נהג לקבל שיחות בענייני עבודה גם לביתו וכי לעיתים היה מטלפן הביתה כדי לבדוק האם היו לו הודעות.
 
ראוי לציין עוד כי התובע מסר שסוללת מכשיר הסלולארי שלו אזלה עוד בהודעה שמסר לחוקר המוסד, מכאן שגרסתו מתיישבת גם עם ההגיון.ו
 
16. בנוסף, כבר נפסק לעניין תאונה עבודה שאירעה למבוטח בעת נסיעה פרטית, כי נסיעה בה משולבת מטרה פרטית של המבוטח ומטרה הקשורה בעבודתו- "נסיעה דו תכליתית"- תוכר כתאונת עבודה גם כשהסיבה העסקית תהיה סיבה מקבילה, ולאו דוקא עיקרית לנסיעה.נ
(דב"ע לח/ 36-0 רפאל טלמור נ' המוסד, פד"ע ט 332)
 
על דרך ההיקש לעניינו של התובע, ניתן להסיק כי גם אם כעמדת המוסד השיחה אותה ביקש התובע לבצע היתה בעיקרה שיחה פרטית, הרי שדי בכך שהיתה משולבת בה גם מטרה הקשורה במשלח ידו של התובע, כדי שתוכר התאונה כתאונת עבודה.
 
17. עוד יש לזכור כי כבר נפסק שביטוחו של עובד עצמאי לא יהא מוגבל לאותן פעולות הנעשות "תוך כדי ועקב" (עיסוקו במשלח ידו), במובן המילולי של הביטוי.
העובד העצמאי שולט בעתותיו ומחלק את זמנו לפי שיקוליו הוא.
איש אינו מכתיב לו מתי יעשה הפסקה, ומתי ישוב ויעסוק במלאכתו.
ההגנה שהחוק פורס עליו, צמודה לשטח ורצופה בזמן כל עוד, כללית, עושה הוא למען עסקו, ואין הגנה זו ניטלת ממנו ומוחזרת לו חליפות- כהפעלת מתג חשמלי- כל אימת שנדמה כי הוא עוסק לרגע בעניין בעל אופי פרטי יותר, ולא בעניין עבודתו, או להיפך.ב
(דב"ע לד/ 162-0 מלכה ארמונד נ' המוסד, לא פורסם)
 
כך גם בעניינו של התובע.ו
 
התובע העיד בתצהירו כי במסגרת עבודתו נהג להמתין לקבלת עבודה ברחוב סוקולוב, פינת רחוב רופין, בהרצליה.
 
חוקר המוסד אישר בחקירה נגדית כי זה המקום שבו מתרכזים המובילים:
"ש.ת. אני מכיר את המקום, אני עובד הרבה זמן, אני יודע שמובילים עומדים שם. לגבי הסבלים, האמת אני לא ראיתי, אני לא מדקדק. אני רק יודע שזה המקום שלהם. של המובילים".
(עמוד 15 לפרוטוקול)
 
בנוסף, חוקר המוסד גבה מהתובע הודעה בדיוק במקום זה ואף העיד כי לתובע אין משרד:
"ש.ת. אני זוכר, זה היה בסוקולוב פינת רופין, ואני זוכר עד כמה שאני זוכר ישבנו על ספסל, או כיסא, שולחן של בית קפה כי אין לו משרד.
ש. אני אומר לך שישבתם על מנוע הרכב שלו בזמן החקירה.
ת. אני לא זוכר.
...
חקרתי אותו שם כי אין לו מקום אחר, אין לא משרד".
(עמודים 15-14 לפרוטוקול. ההדגשה לא במקור, מ.ל.)
 
18. אכן, לתובע אין מקום אחר ואין חולק כי התובע נהג להמתין בפינת הרחובות סוקולוב ורופין בהרצליה לקבלת עבודה, בדיוק כפי שנטען על ידו.
 
משכך, אין זה סביר לקבוע שהגנת החוק תחול על התובע רק אימת שהוא עומד בצמוד ממש לרכבו ואילו אם הרחיק התובע כחמישה מטרים מרכבו (על פי האמור בהודעתו לחוקר המוסד) כדי לבצע שיחת טלפון ונפל, הגנת החוק לא תפרש עליו.
 
וכבר נפסק, לגבי עובד עצמאי, כי תאונת עבודה היא כל מקרה בו נפגע אותו מבוטח עת עסק בדבר שסביר היה שיעשה תוך כדי עיסוקו במשלח ידו.
(דב"ע מה/ 128-0 זאב קליפר נ' המוסד, פד"ע יח 29)
 
אין זה סביר, בנסיבות עסקו של התובע, לצפות ממנו ש"יעמוד דום" משך ההמתנה לעבודה.
אף אם היה צועד הנה והנה בקרבת רכבו ונופל בבור, היה האירוע מוכר כקשור בעיסוקו במשלח ידו.
 
מכאן, שלא שוכנעתי כי עצם ההליכה לטלפון הציבורי יש בה כדי ליטול ממנו את הקשר לעיסוקו במשלח ידו כאמור.
 
19. מכאן, קובעת אני כי הוכח קיומו של אירוע תאונתי ביום 5.2.99 שאירע לתובע תוך כדי עיסוקו במשלח ידו, כאשר התובע הלך לטלפון הציבורי ברחוב רופין פינת סוקולוב בהרצליה, רגלו השמאלית נתקעה בבור במדרכה, הוא נפל על ברכו השמאלית וקיבל מכה חזקה בברך ממרצפות המדרכה.

נוכח מסקנה זו והואיל והצדדים חלוקים גם בשאלת הקשר הסיבתי הרפואי בין האירוע מיום 5.2.99 לבין מצבו הרפואי של התובע בברכו השמאלית, ימונה מומחה רפואי לצורך הכרעה בשאלת הקשר הסיבתי שבין התאונה מיום 5.2.99 שאירעה תוך כדי עיסוקו של התובע במשלח ידו לבין הנזק בברכו השמאלית.
 
20. בטרם ימונה מומחה יועץ- רפואי מטעם בית הדין, יודיעו ב"כ הצדדים, תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין החלקי, מהו החומר הרפואי שיש להזמין לתיק, על מנת שיעמוד בפני המומחה לצורך מתן חוות דעתו.
 
21. שאלת ההוצאות תוכרע בפסק הדין המלא, על פי התוצאה הסופית.
 



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. דמי תאונה

  2. תאונה במקלחת

  3. עורך דין תאונת פגע וברח

  4. תאונות במתקני שעשועים

  5. תאונה מבויימת

  6. תאונת טרמפולינה

  7. תאונה ללא פגיעה

  8. תאונה בבית אבות

  9. תאונה במוזיאון

  10. תאונה במעון יום

  11. תאונה קטלנית בים

  12. תאונה בבית קברות

  13. תאונה מחוץ לרכב

  14. תאונה בלתי נמנעת

  15. תאונה עם רכב צבאי

  16. תאונת שרשרת תביעה

  17. תאונה באיילון צפון

  18. תאונה בירידה מהרכבת

  19. תאונה עם עגלת סופר

  20. תאונה עם מכונת דפוס

  21. תאונה בזמן תדלוק רכב

  22. תאונה בשטח בית הספר

  23. עורך דין תאונות קשות

  24. תאונות עקב צעצועים מסוכנים

  25. תאונה בהליכה על מדרכה

  26. נוזל בברך לאחר תאונה

  27. תאונה עצירה בצד - את מי תובעים

  28. תאונה בזמן ביעור חמץ

  29. תאונה במסיבה לעובדים

  30. שינוי גירסה לאחר תאונה

  31. תאונה לאחר שייט קייקים

  32. תאונה במהלך החלפת גלגל

  33. תאונה עם מכסה תא מטען

  34. תאונה בטיול במדבר יהודה

  35. תאונה בכביש אשדוד יבנה

  36. פיצוי בגין תאונת דרגנוע

  37. תאונה במהלך טיול מהעבודה

  38. תאונה במשחק כדורסל בעבודה

  39. תאונה במהלך בדיקת חומר נפץ

  40. תאונה בזמן חיבור כבל גרירה

  41. תאונה ליד גשר ראשון לציון

  42. פינוי באמבולנס ממקום התאונה

  43. אי שמירת מרחק בתאונת שרשרת

  44. התהפכות רכב - פציעה מזכוכיות

  45. הסתרת תאונה קודמת בעסקת רכב

  46. העדר רישום רפואי אחרי תאונה

  47. חבלה אקסונלית מפושטת בתאונה

  48. גרסה ראשונית לתאונה בזמן אמת

  49. תאונות במהלך טיול שנתי מטעם בית הספר

  50. הגשת תביעה לדמי תאונה באיחור

  51. החמרה בענישה בתאונת פגע וברח

  52. חתך עמוק בכף היד לאחר תאונה

  53. תאונה עם רכב חונה בצד הכביש

  54. אי מסירת פרטים לאחר תאונה קלה

  55. קשר בין תאונה לבין טרשת נפוצה

  56. אי שמירת מרחק או בלימה פתאומית

  57. תאונה במהלך יציקת בטון עם מנוף

  58. תאונה בניסיון להוציא חפץ מהרכב

  59. תאונה בה היו מעורבים שלושה כלי רכב

  60. עיוורון מוחלט בעין אחת לאחר תאונה

  61. חבלת ראש וחתך עמוק בקרקפת בגין תאונה

  62. תאונה עקב אי שמירת מרחק - נסיעה בעליה

  63. שינוי מספר רישוי בגלל תאונה שגרמה לנזק

  64. אי פניה לקבלת טיפול רפואי מיידי לאחר תאונה

  65. "תאונת שרשרת" בה היו מעורבים שלושה כלי רכב

  66. פגיעה ברכב עומד עקב תאונה בין שני כלי רכב אחרים

  67. איבוד שליטה על הרכב במחלף שדרות רוקח בנתיבי איילון

  68. תאונה: הרגל נתקלה במרצפת בולטת, אשר יצרה הפרש גבהים בשביל

  69. חבלות בפנים, בפה, שבר באף ופגיעה בערובות העין בעקבות תאונה

  70. טוען כי נפגע בתאונה בהיותו כבן 17.5 שנים, על ידי רכב לא ידוע

  71. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון