הוצאה לפועל כדורגל

1. ביום 14.01.99 הגיש התובע נגד הנתבעת בלשכת ההוצאה לפועל בנצרת שלוש בקשות לביצוע שיקים, לפי הפירוט שלהלן: 1. שיק מס' 716 ע"ס 15,000 ₪ ז.פ. 21.8.98 וזאת בתיק הוצל"פ 4-99-00650-10. 2. שיק מס' 142 ע"ס 10,000 ₪ ז.פ. 08.10.98 בתיק הוצל"פ 5-99-00651-10. 3. שיק מס' 088 ע"ס 19,000 ₪ ז.פ. 15.11.98 וזאת בתיק הוצל"פ 4-98-07540-10 בתיקים אלו הוגשו התנגדויות לביצוע השיקים וביום 23.01.00 ניתנה החלטה לאחד את הדיון בשלושת התיקים לאור בקשתם המוסכמת של הצדדים. ביום 28.01.00 הגיעו הצדדים לידי הסדר דיוני, לפיו, יסכמו את טענותיהם בכתב על סמך החומר הנמצא בתיק ובית המשפט יתן פסק דינו בהתאם. 2. טענות התובע התובע הנו מנהל קבוצת כדורגל מכבי משהד (להלן: "הקבוצה") והאחראי על קופתה. לטענתו, הוא פנה, במהלך שנת 98, לנתבעת וביקש את תמיכתה בקבוצה וראש המועצה דאז, מר חוסין סולימאן (להלן: "ראש המועצה הקודם"), וכל חברי המועצה בירכו על ההצעה ולפיכך ביקש תקציב שנתי בסך של 100 אלף ₪, דבר אשר אושר ע"י הנתבעת, שהסכימה לשלם את הסך הנ"ל ב - 10 תשלומים. התובע הוסיף וטען, כי בחודש 8/98 התקיימה ישיבה בלשכת ראש המועצה הקודם ובנוכחות רב כל חבריה וסוכם בכתב, כי המועצה תתחיל לשלם לקבוצה ובהתאם לכך שחררה לה שני שיקים : שיק מס' 142 על סך 10,000 ₪ שזמן פירעונו 8/10/98 ושיק מס' 716 על סך 15,000 ₪ שזמן פירעונו 21/8/98. עוד טען התובע, כי משחזרו שיקים אלה כבלתי נפרעים, הוא פנה להנהלה החדשה של הנתבעת אך זו סירבה לכבד את השיקים ואת ההסכם ופיטרה את מאמן הקבוצה, מה שגרם להידרדרותה. נוכח כך, טען התובע, כי הוא נאלץ לשלם מכספו האישי סכומים גדולים לשחקני הרכש ולמאמן ומשבא להתחשבן עם ההנהלה החדשה של המועצה לאחר הבחירות הוא נענה בסירוב, בטענה כי המצב הכספי קשה ועל כן הוא פנה, ביום 15/11/98 , לראש המועצה הקודם, והבהיר בפניו כי ראש המועצה הנבחר מתח ביקורת קשה על הקבוצה וביקש ממנו שישלם לו את הכסף שמגיע לו. לטענתו, ראש המועצה הקודם נעתר לבקשתו ושיחרר לו מחשבון המועצה שיק מס' 088 על סך 19,000 ₪. שיק זה חזר מסיבה של א.כ.מ. 3. טענות הנתבעת לטענת הנתבעת, התביעה החלה כתביעה כספית שעילתה שטרית, אך משתוקנה התביעה והתובעת הפכה להיות מכבי משהד ע"י סלימאן עבד אללטיף ולא עבד אללטיף אישית, נשמט הבסיס השטרי של התביעה ובכך הפכה להיות תביעה כספית. עוד טענה הנתבעת, כי בישיבה בה נערך סיכום הדברים מיום 25.8.98 בין המועצה לתובע, שעליו מתבססת התביעה, לא נכחה הנהלת המועצה ואף חבר לא נכח וסיכום דברים זה אינו חתום ע"י גורם כלשהו ואף לא ע"י הגזבר, אשר גם לא נכח בישיבה הנטענת. הנתבעת הוסיפה וטענה, כי קיים נוהל מפורט ומחייב למתן תמיכות בקבוצות כדורגל ואשר רק לפיו רשאית המועצה להעניק תמיכה כלשהי וכי הלכה פסוקה היא, שיש לקיים בקפידה את הנהלים למתן תמיכות של רשויות מקומיות כפי שנקבעו על ידי שר הפנים ושיש לבטל את החלטותיה של ועדת התמיכות, שנתקבלו ללא קריטריונים ושלא על פי הנוהל למתן תמיכות. לטענת הנתבעת, זכות החזרה של התובע לנתבעת מותנית במשלוח הודעת חילול לשיק, אך משלא נשלחה הודעת חילול היא מופטרת. עוד טענה הנתבעת, כי ראש המועצה היוצא פעל בניגוד לסעיף 27 לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), אשר הגביל את סמכויותיו של ראש רשות המסיים את תפקידו. 4. דיון הלכה פסוקה היא כי העילה השטרית עומדת בפני עצמה ללא כל זיקה לעסקת היסוד. בע"א 164/62 שפירא נ. רבינוביץ, פ"ד יז 341 קבע כב' השופט זוסמן (כתוארו אז): "שיק שחולל משמש, כידוע, הוא עצמו, עילה לתביעה, ואין לערבבו עם עסקת היסוד שבקשר אתה ניתן. מכאן, שהעובדות הנוגעות לעיסקת היסוד אינן נמנות על העובדות המעמידות עילה לתשלום השיק". וכן נאמר בספרו של ד"ר זוסמן , סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית בעריכת ד"ר ש. לוין), בעמ' 138: "שיק שחולל משמש, הוא עצמו, עילה לתביעה; העילה עומדת בפני עצמה, ללא כל זיקה לעסקת היסוד שבעקבותיה ניתן השיק". אין בסיס לטענת הנתבעת, כי משתיקן התובע את תביעתו, נשמט הבסיס השטרי של התביעה. תיקון כתב התביעה לא הוסיף, לא במפורש ולא במשתמע, עילת תביעה חלופית לעילה השטרית. התיקון שנעשה התמקד אך ורק בשינוי שם התובע, משמו האישי ל"מכבי משהד" באמצעות התובע, תיקון אשר לא נגע כלל לעילת התביעה ומכאן אין להתייחס לתביעה זו אלא כתביעה שעילתה שטרית. משכך הם פני הדברים, יש להעיר כי פסק הדין של כב' השופטת מויאל מיום 15.10.00, אשר ביקש הנתבע לצרפו לסיכומיו, אינו רלוונטי לענייננו, מאחר ושם לא היה מדובר בתביעה שהוגשה ביסודה כתביעה שעילתה שטרית. 5. יתר טענותיה של הנתבעת, לעניין תוקף החוזה שנערך ע"י ראש המועצה הקודם והנוהל התקין למתן תמיכות בקבוצות כדורגל וכו', יפות הן ויכולות לשמשם בסיס להגנה לו הייתה התביעה מתבססת על עילה חוזית, שעניינה אכיפת ההסכם שקשר את הצדדים בעסקת היסוד; אך התובע לא תבע בגין עסקת היסוד ולא דרש ביצוע עסקת היסוד, אלא התביעה התמקדה באופייה השטרי ובשלושת השיקים שחוללו ומעבר לכך לא נטען. לעניין זה יפים דבריה של פרופ' ס' אוטולנגי: "בתביעה שטרית, השטר עצמו הוא עילת התביעה, ולא התמורה שניתנה עבורו, אף אם זו רשומה בשטר גופו. טענות הגנה שונות, היפות בתביעה על פי עסקת היסוד, אין כוחן יפה בתביעה שטרית; והגם שיש למושך/עושה הגנה כלפי הנפרע, הקשורה בביצוע לקוי של התחייבות האחרון כלפיו, יהא הוא מחוייב לפרוע את השטר, תוך שנשמרת לו האפשרות להגיש מצדו הוא תביעה, על הנזק שנגרם לו". (ההדגשה שלי, ש.א.) (ראה: פרופ' ס' אוטולונגי, "תנאי ותניה בשטר", בתוך גבורות לשמעון אגרנט (התשמ"ז), 381, בעמ' 386). 6. באשר לטענתה של הנתבעת, כי יש לדחות את התביעה משלא נשלחה לה הודעת חילול, דין טענה זו להידחות. טענה זו הועלתה לראשונה בסיכומיה של הנתבעת ואין לה שום זכר בבקשות הרשות להגן, ומסיבה זו בלבד יש לדחותה על הסף. 7. באשר לטענתה של הנתבעת, כי ראש המועצה הקודם פעל בניגוד לסעיף 27 לחוק הרשויות המקומיות, אבהיר כי מבין שלושת השיקים, רק השיק השלישי ניתן בתקופת המעבר, דהיינו, לאחר הבחירות ולפני כניסת ההנהלה החדשה לתפקידה. לפי סעיף 27 (ב) - " ראש רשות המסיים תפקידו, לא יהיה ראשי (4) לחתום על שטרות לפי סעיף 199 לפקודה או על מסמכי תשלום לפי סעיף 191 לפקודה בסכום העולה על החלק השנים עשר של התקציב הרגיל, לכל חודש של כהונה כראש רשות המסיים תפקידו". ולפי סעיף 27 (ג): "פעל ראש הרשות המסיים תפקידו בניגוד להוראות סעיף קטן (ב),לא יהא תוקף למינוי עובד, לפיטורי עובד או להעלאתו בדרגה, כאמור בפסקאות (1) עד (3), וכל תשלום כאמור בפסקה (4) ייחשב בלתי חוקי ויחולו הוראות סעיף 21 לפקודה". מסעיף זה עולה כי ראש הרשות מוסמך לחתום על שטרות, אך אם הסכום עולה על החלק השנים עשר של התקציב הרגיל ייחשב התשלום בלתי חוקי; הנתבעת לא הביאה שמץ של ראייה כי סכום השיק הנ"ל עולה על החלק השנים עשר של התקציב הרגיל, ובשל כך, לא הוכח כי ראש הרשות לא היה רשאי לחתום על השטרות. 8. אשר על כן, ומשדובר בתביעה על פי השטר ובהעדר טענות הגנה המשמיטות את הבסיס מתחת לעילה השטרית, אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעת לשלם לתובע את סכומי השיקים נשוא התביעה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מתאריך הפירעון הנקוב בשיקים ועד התשלום המלא בפועל; כמו כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם, לתובע את הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ בתוספת מע"מ. ניתן היום א' בשבט, תשס"א (25 בינואר 2001) במעמד הצדדים. אטרש שאהר, שופט כדורגלדיני ספורטהוצאה לפועל