בקשה לצירוף נתבעת

בקשה לצירוף נתבעת
1. המבקש פתח בהליכים כנגד המשיב 1 (להלן - "המשיב") בדרך של הגשת בקשה לביצוע שטר ע"ס 30,000 ש"ח ללשכת ההוצאה פועל בירושלים.
המשיב הגיש התנגדות לבקשת ביצוע השטר, וזו נדונה ביום 2.5.04 לפני כב' הרשמת תמר נמרודי (בש"א 2345/04). ב"כ המבקש הסכים כי ההתנגדות תתקבל. מסתבר, כי השיק, שהוגשה בקשה לביצועו, ניתן על ידי המשיב למבקש כשיק בטחון במסגרת עיסקה שבגדרה הושכרה למשיבים דירה שבבעלות המבקש.
בהחלטת כב' הרשמת נאמר, כי לנוכח נתוני התובענה יש לבררה בסדר דין מהיר. לפיכך ניתנה לצדדים הוראה לפעול כאמור בתקנה 214ב1 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן - "התקנות").

2. לאחר מתן ההחלטה הנ"ל הגיש המבקש לבית משפט השלום כתב טענות שכותרתו היא "כתב תביעה בסדר דין מהיר".
בתביעה זו הרחיב המבקש את היריעה לעומת הבקשה לביצוע שטר, וכלל בה עילות תביעה נוספות שמקורן בעיסקת היסוד ובהפרות הסכם השכירות ותנאיה מצד המשיבים. מעבר לעובדה שהתביעה לא הצטמצמה עוד לעילה השטרית, צורפה לה כנתבעת נוספת גם המשיבה מס' 2 (להלן - "המשיבה"). עם זאת, סכום התביעה הכולל נותר, "לצרכי אגרה", בסך 30,00 ש"ח.
כבר עתה ייאמר, שכן מעובדת הגשת כתב התביעה הנ"ל התפתחה הפרשה שהביאה להגשת בקשת רשות הערעור, כי המבקש שגה בהגשת כתב התביעה האמור.
משהתקבלה ההתנגדות שהגיש המשיב, הפכה הבקשה לביצוע שטר לכתב תביעה ולא היה מקום להגיש כתב טענות נוסף. במצב זה הבקשה לביצוע שטר הופכת לכתב תביעה והתצהיר שתמך בהתנגדות הופך לכתב הגנה, כך שאין מקום להגשת כתבי טענות אחרים.
אכן, כב' הרשמת, בהחלטתה מיום 2.5.04, לא הורתה על הגשת כתבי טענות, אלא אך על השלמת הנדרש מתוקף היות התובענה ראויה להיות מבוררת בסדר דין מהיר.
והנה, המבקש לא רק שהגיש כתב תביעה, אלא שכלל בו עילות תביעה מעבר לעילה השטרית שנכללה בבקשה לביצוע השטר, ואף צירף נתבעת נוספת (המשיבה). כל זאת לא היה המבקש רשאי לעשות מבלי ליטול את רשות בית המשפט.
אכן, המבקש צירף לכתב התביעה הנ"ל גם בקשה לצירוף המשיבה כנתבעת נוספת, אך לשיטתו הדבר נעשה "לפנים משורת הדין", שכן, לטענתו, היה הוא רשאי להגיש את כתב התביעה, כפי שהוגש, ללא נטילת רשות. אגב, המבקש הסתמך בבקשתו לצירוף המשיבה כנתבעת על תקנה 22 לתקנות. גם בכך שגה המבקש, כפי שיפורט להלן.

3. בעקבות מהלכו הנ"ל של המבקש, הגישו המשיבים בקשה למחיקת כתב התביעה (יחד עם בקשה להארכת המועד להגשת כתב הגנה עד להחלטה בבקשת המחיקה). העילה להגשת בקשה זו ברורה - כמפורט לעיל, המבקש לא היה רשאי להגיש את כתב התביעה אותו הגיש.
ביום 15.6.04 החליט בית משפט השלום (כב' השופט מינץ) כי: "... על פניו לא היה מקום לפעול כפי שפעל התובע. אם ברצונו להגיש תביעה חדשה יעשה כן. ברם, במסגרת שהותוותה על ידי כב' הרשמת ביום 2.5.04 לא ניתן לעשות כן. לכן, התובע יודיע לבית המשפט כיצד הוא מעונין להמשיך בניהול התיק תוך 7 ימים ואז תינתן החלטה בהתאם".
כנראה בשל תקלה טכנית, כאשר הוקלדה ההחלטה הנ"ל (שנרשמה ע"י בית המשפט בכתב יד), הודפסו במקום המיועד לציון שם החותם המילים: "שופט מינהלי, עו"ד". מכל מקום, ההחלטה המקורית נחתמה כראוי ע"י כב' השופט מינץ ויש להצטער על הטעות המזכירותית האמורה.
במענה להחלטתו הנ"ל של כב' השופט מינץ, החלטה שלא הוגשה עליה בקשת רשות ערעור, הגיש המבקש לבית המשפט תשובה לבקשת המשיבים למחיקת כתב התביעה ותגובה להחלטת בית המשפט מיום 15.6.04. עמדת המבקש היתה, שהוא רשאי להגיש את כתב התביעה, ואף להביא לצירוף המשיבה כנתבעת, ללא קבלת רשות בית המשפט.
המשיבים הודיעו לבית המשפט כי אין הם מתנגדים לתיקון כתב התביעה, לרבות צירוף המשיבה כנתבעת, אך מבקשים כי המבקש יחויב בהוצאות, שכן התיקון אינו טכני (שהרי הוא כלל תוספת עילות תביעה והוספת נתבעת) מה שגרם למשיבים להוצאות.

4. ביום 1.7.04 ניתנה ההחלטה נשוא בקשת רשות הערעור. בית המשפט סבר שעל המבקש היה לפנות בבקשה מתאימה לצירוף נתבעת ולתיקון כתב התביעה, אך לנוכח עמדת המשיבים שלא התנגדו לתיקון, התיר בית המשפט את הגשת כתב התביעה המתוקן וחייב את המבקש בהוצאות המשיבים בסך 1,000 ש"ח ובתוספת מע"מ.

5. המשיבים השיבו בכתב לבקשת רשות הערעור ושני הצדדים מסכימים כי אדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על פי רשות זו, כמפורט בתקנה 410 לתקנות.
מסקנתי היא כי כלל לא היה מקום להגיש את בקשת רשות הערעור הואיל והמחלקת היא אקדמית לאחר שבפועל תוקנה התביעה, וגם לגופם של דברים אין כל יסוד לעמדת המבקש.

6. מהמפורט לעיל מתברר, כי, למעשה, לא נותרה כיום כל מחלוקת של ממש בין הצדדים, שכן בית המשפט התיר למבקש לתקן את תובענתו. במצב זה, המחלוקת בשאלה, שכונתה ע"י המבקש "עקרונית", האם היה המבקש יכול להגיש כתב תביעה כאמור ולצרף את המשיבה כנתבעת גם ללא רשות בית המשפט, אינה אלא מחלוקת תיאורטית.
לכל היותר יכול המבקש להלין על חיובו בהוצאות בסך 1,000 ש"ח, שכן, לשיטתו, אם היה יכול להגיש את כתב התביעה ללא רשות בית המשפט, לא היה מקום לחייבו בהוצאות. ואולם, לא רק שבקשת רשות הערעור אינה מתייחסת ספציפית לחיוב בהוצאות, אלא שברור שאין מקום ליתן רשות ערעור על נושא הוצאות בלבד.
נמצא, כי, ללא קשר לגופם של דברים, לא היה מקום לפנות בבקשה דנן, כאשר בפועל החלטת בית המשפט השלום אפשרה למבקש להשיג את מבוקשו בכל הנוגע לתיקון תובענתו ולצירוף המשיבה כנתבעת נוספת.

7. גם לגופם של דברים אין להסכים עם דרכו של המבקש. כפי שכבר פורט לעיל, משמתקבלת התנגדות לבקשה לביצוע שטר, הבקשה היא כתב הטענות של התובע ("כתב תביעה") והתצהיר שתמך בהתנגדות הופך לכתב הגנה, באין הוראה אחרת של בית המשפט (סעיף 81א(ב) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, ותקנה 211 לתקנות).
בכל מקרה בו מעונין התובע לשנות את תובענתו לעומת הבקשה לביצוע שטר, עליו לבקש רשות מבית המשפט (תקנה 92 לתקנות). במקרה דנן היה מדובר בתיקון "מסיבי", שמשמעותו היא הוספת עילות תביעה ותוספת בעל דין. מדובר בתיקון שאם ייעשה, יחייב את הנתבע להגיש כתב הגנה מתוקן (מעבר לתצהיר שתמך בהתנגדות, תצהיר שהפך לכתב הגנה).
זאת ועוד, התיקון האמור מוכיח כי כלל לא מדובר בתובענה שניתן היה לפתחה בדרך של הגשת בקשה לביצוע שטר, כך שההליך האמור, שחייב את המשיב להגיש התנגדות מלווה בתצהיר, הפך, לכאורה, למיותר. בנסיבות אלה אם נעתר בית המשפט לבקשה לתיקון התביעה, יש אכן מקום לחייב את התובע בהוצאות. במקרה דנן החיוב בהוצאות נעשה על הצד הנמוך ביותר.

8. כאמור, המבקש מסתמך על הוראת תקנה 22 ולמד ממנה על כך שהיה רשאי לצרף את המשיבה כנתבעת גם ללא אישור בית המשפט. אני סבור שגם בכך טועה המבקש.
תקנה 22 קובעת את המבחן לצירוף נתבעים. אין היא מטפלת במצב בו כבר הוגשה תובענה ועתה מעונין התובע לתקנה.
אם התיקון הוא על דרך של הוספת בעל דין, הרי שהתקנה הרלבנטית היא תקנה 24 לתקנות בצירוף תקנה 92 לתקנות (שעניינה תיקון כתב טענות באופן כללי).
כאשר מועלית טענה כי צירוף בעלי הדין לא היה כדין מלכתחילה, בוחנים את השאלה על פי המבחן הקבוע בתקנה 22.
ואולם, אין בתקנה הנ"ל כל הוראה המתייחסת למצב של תיקון כתב טענות שכבר הוגש. תיקון כזה, אם הוא מתבקש ביוזמת אחד מבעלי הדין, מחייב שתוגש בקשה מתאימה לבית המשפט. מרגע שמוגשת תובענה (ובמקרה דנן - מרגע שהוגשה הבקשה לביצוע שטר), אין עוד התובע אדון לעצמו. כל שינוי בתובענתו או תיקון שלה יכולים להיעשות רק אחרי נטילת רשות מבית המשפט. אכן, נראה שהמבקש היה זכאי על פי הכללים שעוסקים בצירוף בעלי הדין, לצרף את המשיבה כנתבעת נוספת לתביעה. ואולם, מכיוון שצירוף זה לא נעשה מלכתחילה, אלא רק לאחר שההליך כבר החל, יש צורך בהגשת בקשה מתאימה. בגדר דיון בבקשה זו לא שוקלים רק את כללי הצירוף (תקנה 22 לתקנות), אלא גם את הכללים הנוגעים לתיקון כתבי טענות. יכול שיהיה מצב בו מלכתחילה, מכוח תקנה 22 לתקנות, ניתן היה לצרף את בעלי הדין שרוצים לצרפו, אך בשל האיחור בהגשת הבקשה (או בשל ענין אחר שנשקל בגדר כללי תיקון כתבי טענות) לא יותר הצירוף. תקנה 22 קובעת את העילה לצירוף נתבעים, אך גם כאשר קיימת עילה לצירופם, כאשר הדבר מחייב תיקון כתב טענות שכבר הוגש, אין די בקיומה של עילה לצירוף, אלא נדרשת גם רשות תיקון.
כזכור, במקרה דנן, המבקש כלל לא היה רשאי להרחיב את עילות התביעה, מעבר לבקשה לביצוע שטר, ללא רשות בית המשפט, ומחדלו אינו רק בצירוף המשיבה ללא רשות, אלא בהרחבת החזית כולה.
במקרה כמו זה הנדון כאן, כאשר ראשית ההליכים בבקשה לביצוע שטר, יתכן שבנסיבות מתאימות לא יותר תיקון כמו זה שהתבקש כאן, שכן תוספת העילות שאינן שטריות אינה נחוצה לשם בירור השאלות השנויות באמת במחלוקת (בגדר התובענה המקורית), כפי שנדרש על פי תקנה 92 לתקנות. ממילא העילה שמקורה בעיסקת היסוד היא עילה עצמאית מזו שמקורה בשטר, ובידי התובע האפשרות לפתוח בהליך נוסף על פי עיסקת היסוד, גם לאחר סיום ההליך שבו נדונה העילה השטרית. המבקש הוא זה שבחר לצמצם את התובענה המקורית לעילה השטרית, כך שלא בכל מצב תיענה בקשת תובע כזה לתקן את התובענה ולהוסיף לה עילה נוספת. האמור כאן רק מדגיש את המסקנה, לפיה אין התובע חופשי לתקן כאוות נפשו את תובענתו המקורית, ללא קבלת רשות בית המשפט, גם אם מלכתחילה היה יכול להגיש את התביעה (בנוסחה לאחר תיקונה) כאשר המשיבה גם היא מצורפת אליה כנתבעת.

9. התוצאה היא, שדין בקשת רשות הערעור להדחות, הן מהטעם שלא נותרה עוד מחלוקת שיש מקום לבררה בהליכי ערעור (שהרי כתב התביעה תוקן בסופו של דבר) והן מהטעם שלגופם של דברים נפלה שגגה בידו של המבקש, אשר טעה כשסבר שאם כללי צירוף בעלי דין מאפשרים "מבחינתם" את צירוף המשיבה, כי אז די בכך ואין צורך בקבלת רשות מבית המשפט לתקן את כתב הטענות.

10. הבקשה נדחית. המבקש ישא בהוצאות המשיבים, לרבות שכ"ט עורך דין, בסכום כולל של 4,000 ש"ח להיום ובתוספת מע"מ. הפקדון שהפקיד המבקש יועבר לב"כ המשיבים, על חשבון סכום ההוצאות הנ"ל.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין למבקש ולב"כ המשיבים.



ניתן היום, ח' בכסלו, תשס"ה (21 בנובמבר 2004), בהעדר הצדדים.



צבי זילברטל, שופט      



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. בקשת רשות להגן

  2. בקשה להפחתת הון

  3. בקשה לחיקור דין

  4. בקשה להחלפת נתבע

  5. בקשה להחלפת מותב

  6. בקשה להסרת חסיון

  7. בקשה לאשרת ביקור

  8. תשובה לבקשה בכתב

  9. בקשה לתעודת עולה

  10. בקשה לייחוד דירות

  11. בקשה לצירוף נתבעת

  12. בקשה להוספת מוצג

  13. בקשה לצירוף משיבים

  14. בקשה להבהרת פס''ד

  15. בקשה לרישום ראשון

  16. בקשה להבהרת החלטה

  17. בקשה למתן צו מרווה

  18. בקשה למתן צו הגנה

  19. בקשה לשינוי החלטה

  20. בקשה לדיור ציבורי

  21. בקשה להפסקת תובענה

  22. בקשה לצרף תובע נוסף

  23. בקשה להקמת תחנת דלק

  24. בקשה להעיד פעם שנייה

  25. בקשה להפרדת אישומים

  26. בקשה לדחיית המשך משפט

  27. בקשה לפי סעיף 74 לחסד"פ

  28. בקשה לביטול צו חיפוש

  29. בקשה לביטול צו כינוס

  30. בקשה להחזרת ילד חטוף

  31. בקשה לא להעסיק עובדים

  32. בקשה למתן פרטים נוספים

  33. קבלת בקשה למחיקת כותרת

  34. בקשה לביטול החלטת משקם

  35. בקשה להצטרף כתובע נוסף

  36. בקשה לאישור הסדר מיזוג

  37. בקשה רשמית לקבלת חופשה

  38. בקשה לאשר ביקור עצורים

  39. בקשה להגשת תביעה שכנגד

  40. בקשה למתן הוראות פירוק

  41. בקשה למתן הוראות לנאמן

  42. בקשה להרשות לתקן תביעה

  43. בקשה להחזיר עובד לעבודה

  44. בקשה להסרת מפגעי בטיחות

  45. בקשה לקיצור תקופת צינון

  46. בקשה לפסילת החלטות משקם

  47. בקשה למתן צו אנטון פילר

  48. בקשה לחלוקה ואיחוד דירות

  49. בקשה לקבלת רשימת לקוחות

  50. בקשה למסירת החזקה בדירה

  51. בקשה לקיים אסיפות עובדים

  52. בקשה למניעת השעיה מעבודה

  53. בקשה לתקן את סכום התביעה

  54. בקשה לצירוף נתבע פורמאלי

  55. בקשה מהשופט לפסול את עצמו

  56. בקשה למתן צו למסירת פרטים

  57. בקשה לסילוק תובענה על הסף

  58. בקשה לחשיפת הקלטות ותמלילים

  59. הגשת אותה בקשה לשתי ערכאות

  60. בקשה מטעם המדינה לסגור עסק

  61. בקשה למתן החלטה בהעדר תגובה

  62. בקשה לאיסור פרסום הליך משפטי

  63. בקשה לרישום ילד במשרד הפנים

  64. בקשה לאישור חלוקה - סעיף 303

  65. הגשת בקשות חוזרות באותו עניין

  66. בקשה לפסילת תוכנית בניין עיר

  67. החלטה הדוחה בקשה לדחות תביעה

  68. בקשת דירקטור לקבל ייעוץ משפטי

  69. החלטה לא לדון בבקשת אשרת שהייה

  70. בקשה לחייב לנהל מו"מ עם ההסתדרות

  71. בקשת ארכה עקב טעות במניין הימים

  72. בקשת אישה להגיש תביעה נגד בעלה

  73. בקשה לביטול רישום בלוח הזכויות

  74. התנגדות לבקשה למתן פרטים נוספים

  75. בקשה לביצוע טיפול רפואי ניסיוני

  76. בקשה לביטול החלטה לאשר תביעת חוב

  77. בקשה לפטור מעירבון בבית המשפט העליון

  78. בקשה להארכת פסילה עד תום ההליכים

  79. בקשה להוספת פלוגתא לרשימת הפלוגתאות

  80. בקשה לביטול החלטת לשכת רואי חשבון

  81. בקשה דחופה למתן הוראות למפרק הזמני

  82. בקשת מפרק למתן הוראות לחלוקת כספים

  83. בקשה לקבלת ראיון טלויזיוני לא ערוך

  84. בקשה לביטול מחיקת התביעה מחוסר מעש

  85. בקשה למחיקת תביעה בגין שירותי עגינה

  86. בקשה להעביר לקופת כינוס כספים ממכירה

  87. בקשת מנהל מיוחד למימוש זכויות החייב

  88. בקשה למתן צו הצהרתי ביטול הפסקת עבודה

  89. בקשה לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד

  90. בקשה לפרסום הליך שהתנהל בדלתות סגורות

  91. בקשת יורשים לבטל העברת דירה בגלל אלצהיימר

  92. יש לקבל בקשת צד כי יוגש תרגום מאושר של מסמך בשפה זרה

  93. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון