אי תשלום לפעילים בבחירות

.1בכתב התביעה, עתר התובע לחייב את הנתבעת לשלם לו שכר עבודה בגין התקופה שמיום 10.3.1999ועד ליום 17.5.1999, בסך 000, 7ש"ח (כשלפי כתב התביעה שכרו של התובע היה בסך 500, 3ש"ח לחודש). כתב התביעה הוגש על דרך "דיון מהיר". אולם, בהחלטת כב' השופטת שפר מיום 19.12.1999, נאמר כי התיק איננו מתאים להתברר בדרך של "דיון מהיר", כך שהתובענה הועברה להידון בדרך הרגילה. בעת הדיון המוקדם, ביום 17.1.2000, הודיע התובע כי הוא כבר איננו עומד על טענתו בענין גובה השכר החודשי, והוא מעמיד את תביעתו על שכר המינימום בלבד. .2תביעתו של התובע מבוססת על טענתו שהוא נשכר לעבודה על ידי הנתבעת, למשך כחודשיים טרם הבחירות לכנסת ולראשות הממשלה שהיו בשנת .1999 תפקידו של התובע, לגרסתו, היה להיות רכז אזורי (בצפת) של פעילות הנתבעת לקראת הבחירות. .3הנתבעת, איננה מכחישה - לפחות לא במפורש - את העובדה שהתובע ביצע פעילויות שונות לקראת בחירות 1999, אך לגרסתה, אם התובע היה עובד של גוף כלשהו בפעילויות אלה, הוא היה עובד של מפלגת חרות, ולא של הנתבעת עצמה. .4לאור מהותה של המחלוקת וגם לאור ההנחה על הקרבה האידיאולוגית בין שני הצדדים, ניסיתי ככל יכולתי להביא לכך שלא יהיה צורך להגיע להכרעה שיפוטית בתובענה זו. נסיונותי לא צלחו ונראה שהצדדים (או מי מהם) העדיפו לכבס את "הכביסה המלוכלכת" בחוץ, על פני בירור המחלוקת במסגרות הפוליטיות המקורבות אל האידיאולוגיה שלהם. לפיכך, שמעתי ביום 13.3.2000את העדויות בתיק (שמעתי בלא נציגי הציבור, שהוזמנו ולא התייצבו), ואת סיכומי הצדדים. אלה עובדות המקרה .5הנתבעת מורכבת משלוש מפלגות; מולדת, חרות ותקומה, שכל אחת מהן נרשמה כמפלגה אצל רשם המפלגות, לפי חוק המפלגות, התשנ"ב- .1992שלוש מפלגות אלה התמודדו בבחירות לכנסת החמש עשרה, ברשימה משותפת, ששמה כשם הנתבעת. .6כאשר נודע שהבחירות לכנסת החמש-עשרה ממשמשות ובאות (בחירות אלה היו טרם זמנן), ועוד טרם החליטו שלוש המפלגות האמורות להתמודד ברשימה משותפת, הקימה כל אחת מהמפלגות מטה מ-שלה וכל מפלגה העסיקה במטה שלה פעילים מטעמה. בנוסף לכך, אחד מחברי הכנסת של חרות, חה"כ בני בגין, נרשם גם כמועמד לראשות הממשלה. חלק מפעיליה של חרות הועסק גם בעבודות במטה לבחירתו של חה"כ בגין לראשות הממשלה. .7זמן לא רב לאחר מכן (כנראה בתחילת חודש מרץ 1999), החליטו שלוש המפלגות להקים את הנתבעת כרשימה משותפת. המפלגות סיכמו על איחוד מטותיהן למטה בחירות מרכזי של הרשימה, ועל שיתוף בענייני הכספים הנחוצים לשם כך. מועדו של איחוד העניינים נקבע להיות החל מיום .15.3.99 כדי למנוע סכסוכים פנימיים החליטו שלוש המפלגות המרכיבות את הנתבעת שכל התחייבות של הנתבעת תהיה חתומה על ידי נציגים של כל אחת מהמפלגות. ראש מטה הבחירות של הנתבעת היה מר אורי אריאל (כנראה נציג מפלגת תקומה). מר אריאל פרסם מודעה בעיתונות מטעם הנתבעת. שמה של הנתבעת נרשם בכותרת המודעה ומתחת לשמה נרשם באותיות גדולות יותר: "אנחנו מכבדים התחייבויות". בגוף המודעות נאמר, בין השאר, כך: " ... .1נמסרת בזה הודעה, כי יכובדו התחייבויות מכל סוג שהוא ... ובלבד שההתקשרות החוזית עם הספקים ו/או נותני השירות תהיה באמצעות הזמנה בכתב אך ורק על גבי טופס הזמנה רשמי של מטה הבחירות המרכזי. .2תשלום בגין שירות ו/או טובין יבוצע בתנאי שטופס ההזמנה הרשמי כאמור יהיה חתום בשלוש חתימות כדלקמן: חתימת המורשה מטעם מפלגת 'מולדת' ... ח"כ רחבעם זאבי או ... מר אריאל סנדר, חתימת המורשה מטעם מפלגת חרות ... ח"כ מיכאל קליינר או מר משה פרץ ... וחתימת המורשה מטעם מפלגת תקומה ח"כ צבי הנדל או מר אורי אריאל או מר יעקב כץ. תנאי נוסף לתשלום הינו שטופס ההזמנה כאמור לעיל יתקבל לפני מתן השירות ו/או אספקת הטובין במטה הכספים המרכזי כשהוא חתום על ידי הספק ו/או נותן השירות. .3אין לספק ל'איחוד הלאומי' ו/או ל'חרות' ו/או ל'מולדת' ו/או ל'תקומה' המפלגות השותפות ב'איחוד הלאומי' ו/או למי מטעמן שירותים ו/או טובין ... אלא כנגד תצלום של טופס ההזמנה הרשמי חתום כמפורט בסעיף 2דלעיל. 'האיחוד הלאומי ו/או 'חרות' ו/או 'מולדת' ו/או 'תקומה' לא ישלמו בגין שירותים או טובין שסופקו בניגוד להוראה זו. ... .5כל המספק שירותים ו/או טובין שלא מכח הזמנה כאמור לעיל שם את כספו על קרן הצבי ... .6דוגמאות של טופס ההזמנה הרשמי יפורסמו על לוח המודעות של המטה ... .7אין במודעה זו כדי לגרוע מזכותה של כל אחת משלוש המפלגות להזמין מספקים שירותים ו/או טובין עבור אותה מפלגה בלבד, וכנגד תשלום על ידי אותה מפלגה בלבד.". .8הנתבעת נזקקה לפעילים שיעבדו בעבורה בטרם הבחירות לכנסת החמש עשרה. הנתבעת העסיקה פעילים שיפעלו למענה, ביניהם - אנשים בתפקידי רכזי אזורים. הנתבעת העסיקה למעלה מ- 20רכזי אזורים ועוד כ-000, 2פעילים. עם זאת, בנוסף לפעילים המשותפים שפעלו למען הנתבעת, היו אנשים שהועסקו גם על ידי מפלגת מולדת עצמה ומולדת שילמה את שכרם (ייתכן שגם המפלגות האחרות העסיקו פעילים עצמאיים שלהן, אך על כך לא הובאה עדות). .9בנוסף לפעילות למען הבחירות לכנסת, עסקו המפלגות המרכיבות את הנתבעת גם בפעילות של יום הבחירות, פעילות הכוללת מינוי נציגים לועדות קלפי. פעילות זו בוצעה על ידי כל אחת מהמפלגות בנפרד, על פי המכסות שנקבעו על ידי ועדת הבחירות המרכזית. התשלום לנציגי המפלגות בועדות הקלפי - שולם על ידי כל מפלגה לנציגים מטעמה. .10הנתבעת ניסחה נוסח של חוזה אחיד להעסקת עובדים לתקופת מערכת הבחירות. נוסח זה היה מודפס ונכללו בו פרטים שונים על העבודה ותנאיה, וכן נותרו בו מקומות למילוי בכתב יד. בין התנאים האחידים המודפסים היו אלה: העבודה היא לצורך פעולות הנתבעת במערכת הבחירות לראשות הממשלה ולכנסת. מועד סיום העבודה - יום 17.5.99(הוא יום הבחירות). אי-תחולת חוק שעות עבודה ומנוחה. תשלום הוצאות נסיעה. התחייבות העובד לשמירת סודיות. התנאים שנועדו למילוי בכתב יד היו אלה: פרטיו האישיים של העובד. מועד תחילת העבודה. תפקיד העובד. שכר העובד. .11התובע הוא פעיל פוליטית במערכות בחירות בישראל מאז שנת 1949, ומזדהה אידיאולוגית עם הנתבעת (או לפחות עם מפלגת חרות). התובע היה בעבר ממלא מקום ראש עיריית צפת. מר משה פרץ, שהיה ראש עיריית רמלה, הוא אחד ממורשי החתימה מטעם מפלגת חרות וככזה - אף מטעם הנתבעת, כמפורט בסעיף 2למודעה שצוטטה בסעיף 7לעיל, והיה חבר במטה הבחירות של הנתבעת. הזמין את התובע לעבוד בעבור הנתבעת במערכת הבחירות, כרכז אזורי באזור צפת. התובע נענה להצעה. .12המועד המדוייק של ההצעה ממר פרץ וקבלתה על ידי התובע - לא הוברר. בכתב התביעה נטען כי התובע החל לעבוד ביום .10.3.99בתחילת עדותו של מר פרץ נאמר שהדבר היה בחודש מרץ 1999, ומהמשך הדברים ניתן להבין כי גרסתו היא שהדבר היה לאחר יום .17.3.99בהמשך, העיד מר פרץ כי התובע חתם על חוזה שתקופתו היא מיום 1.4.99, אלא שעיון בחוזה שעליו חתם התובע (ת/1) מעלה כי לא נרשם בו תאריך תחילת ההעסקה. עם זאת, ממכלול עדותו של מר פרץ והעובדה שלפי שחזורו הוא החל להיות מורשה חתימה רק לקראת סוף חודש מרץ 1999, אני סבור שניתן לקבוע שההצעה הופנתה על ידי מר פרץ לתובע - בסוף חודש מרץ .1999 .13התובע החל לעסוק בפעילות פוליטית למען הנתבעת. הוא ערך אסיפות למען הנתבעת, השתתף בכנסים ובפגישות בתל אביב. בנוסף - היה התובע בקשר טלפוני עם מטה הבחירות של הנתבעת וביצע את ההוראות שנמסרו לו. התובע קיווה לקבל מהנתבעת כלי רכב למען פעילותו - אך הוא לא קיבל. משכך, השתמש התובע במכוניתו הפרטית. הנתבעת נשאה בהוצאות שנגרמו בשל האסיפות שהתובע ארגן. .14במהלך עבודתו של התובע בעבור הנתבעת, הוא גם ריכז את פעילותם של הפעילים שהיו אמורים להיות נציגי המפלגות השונות בועדות הקלפי (אשר כאמור לעיל - קיבלו את שכרם מהמפלגות עצמן ולא מהנתבעת). .15התובע קיבל לידיו חוזה עבודה של הנתבעת דוגמת זה האמור בסיף 10לעיל (ת/1). הדרך המדוייקת שבה הגיע החוזה האמור לידי התובע - לא הובררה. בעת הדיון המוקדם, נרשם בפרוטוקול מפי התובע כי החוזה נשלח אליו בפקסימיליה לאחר שבפגישתו עם מר פרץ ועם ח"כ קליינר לא היה בידיהם עותק לתת לו, אך בעת ישיבת ההוכחות טען התובע כי הדברים שנרשמו - אינם משקפים את אשר אמר. מר פרץ העיד כי התובע חתם על החוזה (לכאורה בפני מר פרץ), אך הוא לא העיד באופן מפורש כי הוא היה זה אשר נתן לתובע את החוזה. מכל מקום, עיון בחוזה ת/ 1מלמד שאין עליו חתימה כלשהי מטעם הנתבעת, גם לא חתימתו של מר פרץ עצמו. בחוזה ת/ 1רשומים בכתב יד פרטיו האישיים של התובע ורשום כי התובע יעבוד בתפקיד של רכז אזורי , אך כל שאר הפרטים שהיו אמורים להיות ממולאים בכתב יד - לא מולאו. .16מר פרץ סבר שהתובע זכאי לשכר חודשי בסך כ- 500, 6ש"ח, שזה לדעתו היה השכר החודשי של רכז אזורי. התובע לא סיכם עם מר פרץ ולא עם גורם אחר מטעם הנתבעת על שכר עבודה בסכום מסויים, אלא כ"רכז אזורי". אינני רואה את עצמי מחוייב להחליט בענין גובה השכר המוסכם או הראוי של התובע, וזאת לאחר שהתובע צמצם את תביעתו, בדיון המוקדם, לשיעור שכר המינימום. .17במהלך מערכת הבחירות התגלעו סכסוכים כספיים בין המפלגות שהרכיבו את הנתבעת, וכתוצאה מכך היו מקרים שבהם מורשה חתימה של מפלגה מסויימת סירב לחתום על הוצאה כספית שמורשה חתימה של מפלגה אחרת ביקש להוציא. אין להוציא מכלל אפשרות שסכסוך כספי בין המפלגות הוא הגורם לכך שהחוזה ת/ 1לא נחתם על ידי 3מורשי חתימה מטעם הנתבעת. .18לאחר הבחירות ומשהנתבעת לא שילמה לתובע שכר כלשהו, הוא פנה אל מר פרץ בדרישה לקבל שכר. מר פרץ פנה לנתבעת ונאמר לו שהחוזה של התובע - אבד. מר פרץ ביקש מהתובע לשלוח את החוזה ת/ 1בפקסימיליה והתובע אכן עשה כך, ואז שב מר פרץ ומסר את החוזה לנתבעת בתקווה שהנתבעת תוציא שיק בעבור התובע, אלא שהנתבעת לא שילמה לתובע. מר פרץ פנה לראש מטה הבחירות של הנתבעת, מר אורי אריאל וביקש לדאוג לשכרו של התובע, אך גם פניה זו לא הועילה. התובע שב ופנה למר פרץ בדרישות לתשלום שכרו, עד שברבות הימים גם מר פרץ כבר התחמק מפניותיו של התובע. .19ביום 3.10.99- שלח רכז מועצת פועלי צפת מכתב אל מר פרץ בשם התובע, בו התבקשה הנתבעת לשלם את שכר התובע, אלא שמכתב זה כנראה לא נענה - ומכל מקום המכתב לא הביא לתשלום שכרו של התובע. אחר הדברים האלה - הגיש התובע את התובענה שבפני. .20בשל הסכסוכים שבין המפלגות הועבר מחלוקת כספית ביניהן להכרעת בורר, בפני חבר הכנסת לשעבר - עו"ד דוד ליבאי. המחלוקת הנוגעת להעסקתו של התובע, איננה חלק מהסכסוך הנדון בפני הבורר. האם הנתבעת חייבת לשלם לתובע את שכרו ? .20למעשה, אין חולק שהתובע עבד בעבור הנתבעת. אמנם, הנתבעת טענה (לפחות במשתמע) כי עבודתו של התובע נעשתה בעבור אחת מהמפלגות המרכיבות את הנתבעת (חרות) או בעבור המטה האישי של ח"כ בגין לבחירתו לראשות הממשלה, אלא שטענות אלה אינן גורעות מהעובדה שפעילותו של התובע נעשתה בעבור הנתבעת כרשימה משותפת של שלוש המפלגות. כאשר שלוש המפלגות התמודדו לכנסת ברשימה משותפת, וכאשר פעילותו של התובע נעשתה למען הגברת התמיכה באותה רשימה, אין לקבל טענה שהתובע עבד למעשה רק בעבור מפלגת חרות ולא בעבור הנתבעת. לא ניתן גם לנתק את הפעילות למען בחירתו של ח"כ בגין לראשות הממשלה מהפעילות למען הנתבעת. ח"כ בגין עמד בראש רשימת מועמדי הנתבעת והחוזה שנוסח על ידי הנתבעת, הנזכר בסעיף 10לעיל, ואשר אין חולק כי היה מיועד לשמש לשם העסקת עובדי הנתבעת - התייחס באופן מפורש גם לפעילות בענין הבחירות לראשות הממשלה (ראו את האמור בפיסקה השניה במבוא לחוזה). אשר על כן - אני סבור כי ניתן לקבוע בבירור שעבודתו של התובע במערכת הבחירות לכנסת החמש עשרה ולראשות הממשלה - היתה בעבור הנתבעת. .21התובע ביצע את עבודתו האמורה כשהוא שולב בפעילותה של הנתבעת; הוא קיבל ממנה הוראות כפי שרכזים אחרים קיבלו ופעל לביצוען. הנתבעת נשאה בהוצאות שנגרמו עקב פעילותו של התובע (למעט הוצאות הנסיעה במכוניתו הפרטית של התובע, אשר גם לגביה קיווה התובע לקבל החזר מהנתבעת). התובע חתם על חוזה עבודה שנוסח על ידי הנתבעת והגיע לידיו (כנראה באמצעות מר פרץ, שהיה אחד ממורשי החתימה של הנתבעת). אין לראות את התובע כמי שהיה, כביכול, בעל עסק עצמאי הפועל למען הנתבעת. כיון שכך, יש לקבוע כי התובע היה עובד של הנתבעת. .22התוצאה המתחייבת מקביעת קיומם של יחסי עובד-מעביד בין התובע לבין הנתבעת, היא התוצאה של חיוב הנתבעת לשלם לתובע את שכרו. .23טענת הגנתה של הנתבעת, ככל שהיא נסמכת על המודעה שצוטטה בסעיף 7לעיל, איננה יכולה להתקבל, וזאת בשל הטעמים הבאים: א. משנקבע כי התקיימו יחסי עובד-מעביד בין התובע לבין הנתבעת ושהתובע ביצע עבודה בעבור הנתבעת, הרי הנתבעת, כמעבידה, חייבת בתשלום השכר, בהתאם לחוק הגנת השכר, התשי"ח- 1958ולחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987, וכל מודעה שהיא מפרסמת איננה יכולה לגרוע מחובה זו. ב. החובה המוטלת על הנתבעת איננה נובעת רק ממשפט העבודה אלא גם מדיני החוזים הכלליים. משנוצר חוזה עבודה בין הצדדים, הרי שהנתבעת, כצד לחוזה, איננה רשאית להשתחרר ממנו בפרסום מודעה חד-צדדית. ג. כפי שהתובע עצמו טען, ייתכן שנכון לפרש את המודעה כמתייחסת רק לקבלת שירות ולאספקת טובין, ולא להעסקת עובדים. תימוכין לכך יש בעצם העובדה שלמרות שהמודעה מתייחסת ל"טופס הזמנה" המצוי אצל הנתבעת, הרי שהנתבעת עצמה ניסחה חוזה עבודה שאיננו "טופס הזמנה". .24בסיכומיו, טען ב"כ הנתבעת שמר פרץ חרג מההרשאה שניתנה לו על ידי הנתבעת וכי על כן יש לחייב את מר פרץ אישית לשאת בשכרו של התובע. גם טענה זו אינני מקבל, כטענת הגנה ביחסים שבין הנתבעת לתובע, שכן טענה זו מתייחסת ליחסים שבין הנתבעת לבין מר פרץ. .25הנתבעת אמנם לא טענה לכך אך התלבטתי בענין הוראת סעיף 6א(א) לחוק מימון מפלגות, התשל"ג-.1973 סעיף זה קובע: "יהיה תוקף להתחייבות ממונית של סיעה או של רשימת מועמדים רק אם ניתנה בידי מי שקבעה הסיעה ופרסמה את שמותיהם לפי הנחיות מבקר המדינה.". לכאורה, על פי הסעיף ניתן לאמר שמשאין התחייבות שניתנה בידי מי שקבעה הנתבעת (כלומר חתימות מורשי החתימה של כל שלוש המפלגות), אין תוקף להתחייבות הנתבעת לתשלום שכרו של התובע, אלא שנראה לי שבענין זה אין הנתבעת יכולה ליהנות מהגנתו של הסעיף האמור (שהיא אף לא הזכירה בכתב הגנתה ובסיכומיה), וזאת בשל כך שחיובה של הנתבעת לשלם לתובע את שכרו איננו נובע מכח "התחייבות ממונית", כאמור בחוק מימון מפלגות, אלא מכח הדין - חוק הגנת השכר וחוק שכר מינימום. מעביד שהדין מחייב אותו לשלם לעובד את שכרו, איננו יכול להשתחרר מחיוב זה בשל סעיף בחוק מיוחד העוסק בתוקפן של התחייבויות הניתנות על ידי אותו מעביד. אין לפרש את חוק מימון מפלגות ככזה המאיין את חיוביה של סיעה או של רשימת מועמדים המוטלות עליה מכח משפט העבודה המגן. ייתכן שאילו היה התובע מנסה להסתמך על ת/ 1או על התחייבות נטענת אחרת של הנתבעת לשלם לו שכר העולה על שכר המינימום - היה מקום לדחות את דרישתו זו בהעדר "התחייבות ממונית" כדין של הנתבעת, אלא - שלאחר שהתובע צמצם את תביעתו לשכר המינימום בלבד, ולצורך זכאותו לשכר המינימום לא נחוצה כל "התחייבות", הרי שאין בהוראת חוק מימון מפלגות לפגוע בזכאות התובע לשכר. .26התוצאה מהאמור לעיל היא שיש לחייב את הנתבעת לשלם לתובע את שכרו. תקופת העבודה וגובה השכר .27כאמור לעיל, קשה לדעת מתי התחיל התובע לעבוד בעבור הנתבעת. הדבר היה לאחר ההצעה שהופנתה אליו על ידי מר פרץ, אלא שלא ברור מתי הופנתה ההצעה. .28מאחר שהנטל להוכיח את תקופת העבודה מוטל על התובע, אראה את התאריך המאוחר ביותר האפשרי כתאריך תחילת העבודה. תאריך זה הוא יום 1.4.99, המועד שהוזכר בעדותו של מר פרץ כמועד שלגביו מתייחס חוזה העבודה של התובע. .29כיון שכך - תקופת העבודה המובאת בחשבון היא מיום 1.4.99ועד ליום 17.5.99, כלומר חודש ו- 17ימים. .30שכר המינימום בתקופה הרלוונטית עמד על 797.75, 2ש"ח לחודש. מכאן שלתקופת העבודה הרלוונטית היה התובע זכאי לשכר כולל של 332, 4ש"ח. פיצוי הלנה .31הנתבעת טענה, בסיכומיה, כי אם התובע ("חלילה", כניסוחו הבוטה של ב"כ הנתבעת), יימצא זכאי לשכר - הרי שאין לפסוק לו פיצוי הלנה כי מדובר במחלוקת כנה. אני סבור שאכן, היה ממש בחלוקי הדעות בין הצדדים בדבר זכאותו של התובע לשכר עבודה מהנתבעת. הנתבעת היתה זכאית לסבור שבהעדר חתימה של שלושה מורשי חתימה, אין היא חייבת לשלם לתובע את שכרו. .32כיון שכך, קמה סמכותי לבטל או להפחית את פיצוי ההלנה, לפי סעיף 18 לחוק הגנת השכר. אני סבור שלאור מידת ממשותם של חלוקי הדעות, אכן מוצדק יהיה לבטל את פיצוי ההלנה בעבור כל התקופה שמאז המועד לתשלום השכר ועד לתום 30ימים מיום שפסק דין זה יומצא לנתבעת. אולם, אם שכרו של התובע לא ישולם בתוך התקופה האמורה, הרי שמהיום ה- 31להמצאת פסק הדין ועד למועד תשלום השכר בפועל, יישא השכר פיצוי הלנה לפי סעיף 17לחוק הגנת השכר. לסיכום .33אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעת לשלם לתובע את שכר עבודתו בסך 332, 4ש"ח. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום 18.5.99ועד התשלום בפועל ובלבד שישולם לתובע תוך 30ימים מיום שפסק דין זה יומצא לנתבעת. אם הסכום לא ישולם בתוך 30הימים האמורים - יישא סכום הקרן של השכר פיצוי הלנה לפי סעיף 17לחוק הגנת השכר, אשר יחושב על התקופה שמהיום ה- 31להמצאת פסק הדין ועד לתשלום בפועל. .34על הנתבעת לשלם לתובע את הוצאות המשפט בסך 600ש"ח, שישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום 16.4.01, אם לא ישולמו קודם לכן. .35מאחר שכאמור לעיל, על פי החלטתה של כב' השופטת שפר, הועברה התובענה להידון בדיון רגיל, הרי שאין צורך בבקשת רשות לערער על פסק דין זה, וכל אחד מהצדדים זכאי לערער על פסק דין זה, בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30ימים מיום שפסק הדין יומצא לו. ניתן היום, ל' בשבט תשס"א, 23.02.2001, בהעדר הצדדים.בחירות