1. התובעת הגישה כנגד הנתבעת תביעה לתשלום זכויות המגיעות לה בהתאם לצו ההרחבה הנוהג בענף השוקולד והממתקים וזכויות נוספות וכן עותרת התובעת להחזירה לעבודה. 2. הנתבעת טענה כי בתקופת עבודתה האחרונה, התרשלה התובעת בתפקידה כמבקרת איכות ועל כן פוטרה. 3. הנתבעת טענה כי שילמה לה את דמי ההבראה וכי זכויות נוספות בהתאם לצו ההרחבה בענף השוקולד והממתקים, לא מגיעות לה הואיל והצו אינו חל על הנתבעת. 4. התובעת העידה בפני ביה"ד ואישרה כי אין לה תביעות לגבי דמי הבראה ופיצויי פיטורין. התובעת נותרה עומדת על תביעתה לתשלום מענק, תוספת ותק, הפרשות לביטוח מנהלים ופיצויים מוגדלים. התובעת סיפרה כי מתחילת עבודתה ב 1984 ועד 1992, קיבלה תוספת ותק בסך 5% משכרה. החל מ 92', התוספת היתה בשעור של 1% בלבד. 5. התובעת הגישה לביה"ד מגוון מוצרים של הנתבעת. 6. מטעם הנתבעת העיד מר דניאל ביתן המשמש משגיח כשרות כ 9-10 שנים, שהסביר כי על מוצרי ופלים יש לברך ברכות שונות מהברכות שיש לברך על מוצרי שוקולד. 7. עוד העיד מטעם הנתבעת מר רפי עמר אשר משמש כמנהל ייצור ומנהל כוח אדם בנתבעת. מר עמר סיפר כי קיימת במפעל מחלקה לציפוי שוקולד ומוצרים אלו מהווים 6-7% מכלל הייצור. התוספת שקיבלה התובעת לטענת מר עמר, היתה פרמיה ששולמה לתובעת בגין מאמץ תקופות מסויימות. כמו כן, מר עמר סיפר בחקירתו על המוצרים המיוצרים בנתבעת ביניהם ופלים, ביסקויטים, עוגיות, גליליות. 8. הצדדים הגישו סיכומים מטעמם. 9. צו הרחבה בענף השוקולד והממתקים עיקר תביעתה הכספית של התובעת נשענת על מענק שנתי אשר הורתו בסעיף 4.5 לצו ההרחבה המשולב בענף השוקולד והממתקים אשר פורסם בילקוט הפרסומים 2079 התשל"ה עמ' 778 ותחילתו מאז 31.12.74 ואשר תוקן לאחר מכן בתשל"ג, ובתשל"ט. צו הרחבה בא מכוח הסכם קיבוצי כללי בענף השוקולד והממתקים מיום 21.7.74 שמספרו 7045174. לפי סעיף 4.5 "המפעל ישלם מענק בשעור של שכר כולל של 24 ימי עבודה לכל שנת עבודה החל מיום תוקפו של הסכם זה". 10. נותר לביה"ד להכריע האם צו ההרחבה המשולב בענף השוקולד והממתקים חל על הנתבעת . שאלת תחולתו של צו הרחבה, תוך התייחסות ל"סוגי העובדים והמעבידים עליהם חל הצו", היא שאלה שבעובדה המשולבת בקביעה משפטית לגבי סיווג עסקו של המעביד ראה: דב"ע נ"ג/125-3 אלכס שרר נ' רהיטי דימור פד"ע כ"ז, 158. ע"ע18/99 יפה אפרימי נ' לילה עבד (לא פורסם). לצורך חלות צו ההרחבה נקבע בפסיקת בד"ע, כי ניתן להשתמש בסיווג האחיד של משלחי היד, אשר נקבע בידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כראיה משמעותית לסיווגו של מעביד לענף מסויים. ראה: דב"ע נ"ו/4-6 כפר הנופש של יגאל בע"מ נ' קרן הביטוח והפנסיה של פועלי הבנין והעבודות הציבוריות פד"ע ל', 119. דב"ע נ"ב/4-6 קרן הביטוח והפנסיה של פועלי הבנין והעבודות הציבוריות נ' תריסי חן בע"מ פד"ע כ"ה, 137. 11. על פי הסיווג האחיד של משלחי היד, אשר חלקו הרלבנטי צורף לתצהירו של מר עמר וסומן שם באות ד', קיים בפרק 147 - תעשיות מוצרי קונדיטוריה, ביסקויטים, ופלים ודומיהם, ענף מס' 1471 - תעשיות ביסקויטים, ופלים ודומיהם הכולל ייצור ביסקויטים, קריקרים, עוגיות, ופלים, עוגיות מן הטבע, גביעי גלידה. בפרק 151 - תעשיות שוקולד, קקאו וממתקים, קיים ענף מס' 1510 תעשיות שוקולד, קקאו וממתקים הכולל: "ייצור שוקולד בטבלאות, פתיתי שוקולד, כדורי שוקלד, שוקולד לציפוי, ממרח שוקולד, אבקת קקאו, חמאת קקאו ושומן, צמקאו, ממרח קקאו; ממתקים כגון מרציפן, חלקום, נוגט, גומי לעיסה וסוכרזית; שימור פירות בסוכר, שימור קליפות פירות ודומיהם בסוכר; קרמבו, גלידה חמה". 12. דרך אחרת לבדוק את חלות צו ההרחבה היא על פי הסתמכות על הסיווג שערך המוסד לביטוח לאומי. בתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח בפני פגיעה בעבודה) תשי"ד-1954, אנו מוצאים בתוספת הראשונה, המתייחסת לקבוצות מעבידים וסיווגי הסיכון שלהם, תחת הפריט 218 "תעשיות קקאו, שוקולד, ממתקים, גומי לעיסה וגלידה". פריט זה מצוי בענף 2-3 חרושת (תעשיה ומלאכה). בענף זה נמצא גם פריט 42 "תעשיות תוצרת מאפה (כולל יצור מקרוני, אטריות וכד'). ראה: דב"ע תש"ן /7-1 אליקים הדי נ' אורינט קולור תעשיות צילום בע"מ (1986) פד"ע כ"ג, 46, 49. 13. דרך נוספת היא לפנות להגדרה המילונית של המינוח ממתקים. כך מגדיר אברהם אבן שושן במילון החדש את המילה "ממתק": "1. דבר מתוק, סוכריה. 2. משקה מתוק". 14. במילון המילים הנרדפות "מילה במילה" מאת איתן אבניאון מצאנו את המילים הבאות כתואמות או נרדפות לממתק: "בונבון, וופל, מאכל מתוק, מגדן, מגדנית, מטעם, מנעם, מעדן, מרקחת, סוכריה, עוגה, קינוח, קצפית, רפרפת, תרגימא". 15. לביה"ד הוצגו ע"י הנתבעת דוגמאות למוצרים המיוצרים ע"י הנתבעת: ופלים מצופים שוקולד, עוגיות ממולאות, חטיף רבע לשבע שכולו שוקולד, גלילית מצופה שוקולד חלב עם מילוי קרם אגוזים, עוגיות ממולאות מצופות שוקולד, אפיפיות עם מילוי קרם אגוזים. ראה: עמ' 3 לפרוטוקול שורות 6-9. 16. מר רפי עמר ענה לשאלת ביה"ד כדלקמן: "המפעל מייצר ביסקויטים, עוגיות, כוסיות לגלידה, ג'וני שזה גלילית גדולה הממולאת בקצפת. אנו מוכרים אותה כמוצר ריק. יש לנו כ- 100 מוצרים. הנושא של ציפוי הוא בין 5%-7% שוקולד. אם זה תקופות של חורף זה הולך יותר זה 7% ואם זה תקופות של קיץ האחוז קטן יותר. חלק מהמוצרים שהוצגו לבית הדין הם מוצרים שפותח והאריזה הישנה איננה. יש את אותו המוצר בכפילות. השאר זה וופלים, ביסקווטים, עוגיות. גליליות הוא מרכיב בין 25% ל- 35%. יש נושא של עוגיות שהוא לפחות 50%. הדברים משתנים. המפעל עבר שריפה לפני כן הוא ייצר בצורה שונה למה שהוא מייצר היום. הדברים היום קצת השתנו. בתקופה הרלוונטית העוגיות היו מרכיב של 50% היום הביסקוויטים , עוגיות וקרקרים הם 60%. גם בעבר ציפוי השוקולד נע בין 5% ל- 7%. ". 17. בתצהירו סיפר מר עמר כי הנתבעת אינה מייצרת שוקולד אלא רוכשת אותו והוא לצרכי ציפוי מוצרים אשר מהווים % 6-7 מכלל הייצור במפעל. ראה: סעיף 8 לתצהיר מר רפי עמר. 18. שימוש בשלושת הכלים שהובאו לעיל, אשר אמורים לסייע לביה"ד בהכרעתו בעניין הסיווג, מביא למסקנה כי מרבית התוצרת של הנתבעת, היא עוגיות (שעל פי מראה עיניים) בד"כ ממולאות או מצופות בחומרים מתוקים, וגליליות שגם כן מכילות ומצופות בחומרים מתוקים. 19. סיווג משלח היד של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה יש בו אמנם כדי לשים את הנתבעת בקבוצת תעשיית הביסקויטים והופלים, השונה מזו של השוקולד והממתקים, אבל סיווג זה אינו נותן ביטוי אמיתי להתרשמות ביה"ד. 20. ביה"ד השתכנע שהקו המאחד את כל מוצריה של הנתבעת הוא היותם מתוקים. נכון הוא שאין בכך כדי למנוע את היותם בתוך קבוצות הביסקויטים והופלים לפי סיווג משלחי היד, אך יש לזכור שסיווג זה הוא רק כלי בידי ביה"ד אשר אין בו כדי להוות חוות דעת מחייבת וכובלת. 21. לטעמנו, סיווג משלחי היד, נותן פיתרון מכאני, אשר נצמד למילים כפשוטן מבלי להתייחס למכלול העיסוק. 22. נראה לנו, כי במכלול המצטבר, של בחינת המוצרים שהובאו בפנינו, תוך שקילת עדותו של מר עמר, וכן תוך מתן משקל לסיווג של תקנות הביטוח הלאומי, והפירוש המילונאי, הרי שהנתבעת מייצרת ממתקים ולכן צו ההרחבה בענף השוקולד והממתקים חל עליה. 23. אשר על כן, תביעת התובעת לתשלום מענק מתקבלת, כמופיע בנספח לכתב התביעה, וזאת מאחר ולא הובאה כל גרסה נגדית לסתור את הנתונים שהובאו בראש זה. הנתבעת תשלם לתובעת סך של 36,610 ₪ בתוספת ריבית והצמדה כחוק מיום 30.8.98 ועד התשלום בפועל. 24. תוספת ותק טענותיה של התובעת בעניין תוספת הותק לא הוכחו במסמכים כל שהם. לבד מכך, היה למר עמר הסבר לתוספת זו לפיה מדובר בפרמיה אשר ניתנה לפי כמות העבודה ועל כן השתנתה עם השנים ולא ייצרה לכן אין כל חובה לתיתה בשעור מסוים. הסבר זה הניח את דעתנו. ראה: עדותו של מר רפי עמר עמ' 4 לפרוטוקול שורות 14-20. 25. בשניים מתוך שלושת תלושי השכר שצורפו לכתב התביעה, קיימת תוספת מיומנות, אולם לא הוכח ממתי היא שולמה, באיזה שעור, מתי הופחתה; כאמור, מחוסר ראיות אין בידינו לקבל תביעה זו ועל כן היא נדחית. 26. הפרשי ביטוח מנהלים לטענת התובעת היתה זכאית לביטוח מנהלים בשנתיים האחרונות לעבודתה. הנתבעת, לטענת התובעת, שילמה לה אמנם כספים בגין קופת תגמולים. אמנם צו ההרחבה מחייב המעביד בהפרשות לקרן פנסיה בהתאם להסכם הפנסיה המקיפה הנוהג בענף התעשיה. אולם, משקיבלה התובעת את הפיצויים והופרשו לה כספים לקרן תגמולים, לא ברור מדוע צריכה היא עוד הפרשות לביטוח מנהלים. התובעת לא הוכיחה את תביעתה בראש זה ועל כן, היא נדחית. 27. פיצויים מוגדלים התובעת לא הוכיחה מכוח איזה הסכם קיבוצי או צו הרחבה יש לזכותה בראש זה ולכן תביעה זו דינה להידחות. לפחות מבחינת צו ההרחבה בענף השוקולד והממתקים אין אחיזה לתביעה זו. בשולי הדברים נציין, שהתובעת דרשה גם להחזירה לעבודה, אולם דרך זו אינה דרך המלך וביה"ד מצווה על החזרת עובד לעבודה כאשר הוא משתכנע כי מדובר בפיטורים שלא כדין. פיטוריה של התובעת נעשו לאחר שלטענת הנתבעת התובעת התרשלה בעבודתה. לא הובאו ראיות לסתור זאת ועל כן אין אנו יכולים לקבל את טענת התובעת. 28. סוף דבר תביעת התובעת לתשלום מענק, מתקבלת כאמור בסעיף 23 לפסק-הדין. שאר תביעותיה של התובעת נדחות. הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות בסך - 3,000 ₪, אשר ישאו ריבית והצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל. ניתן היום ח' בניסן, תשס"א (1 באפריל 2001) בהעדר הצדדים. המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים. נ.צ. -אסתר בכר נ.צ. - שאול ששון אילן סופר - שופטצו הרחבהצווים