עורך דין להגיש בקשה לאיחוד משפחות

עורך דין להגיש בקשה לאיחוד משפחות
1. עתירה זו עניינה בקשה לאיחוד משפחות ולרישום ילדים, שהוגשה על ידי העותרת(להלן - העותרת) בשביל בעלה העותר (להלן - העותר) וילדיהם (להלן - עותרים 3-5).


2. העותרת, תושבת ירושלים, נולדה בשנת 1979 בירושלים. בשנת 1996, נישאה לעותר, יליד 1972, תושב רמאללה, העובד בעטרות מאז שנת 96 ועד היום. לעותרים ארבעה ילדים.נ

3. ביום 28.10.96, פנתה העותרת למשיב והגישה בקשה לאיחוד משפחות בשביל בעלה וכן בקשה לרישום ביתם (עותרת מס' 3) במרשם האוכלוסין (מספר 887/96). לבקשה צורפו מסמכים להוכחת מרכז חיים.

4. ביום 14.4.97, התבקשו העותרים על ידי המשיב להמציא מסמכים שונים, כדי להוכיח מרכז חיים בישראל (נספח מש/2 לתגובת המשיב). אין חולק, כי מכתב דרישה זה לא הגיע לעותרים וחזר בדואר למשיב.
ביום 11.5.97 שלח המשיב מכתב לעותרים, בו נאמר, כי הבקשה מסורבת, לאחר "שלא הוכח מרכז חיים" (נספח מש/2 לתגובת המשיב). אין חולק, כי גם מכתב זה לא הגיע לידי העותרים וחזר בדואר למשיב.

5. המשיב טוען, כי העותרים לא הגישו בקשה חדשה לאיחוד משפחות ולפיכך יש למחוק את העתירה, מחמת אי מיצוי ההליכים. עוד טען המשיב כי לאור החלטת הממשלה 1813 וחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה התשס"ג-2003), לא ניתן לקבל בקשות לאיחוד משפחות ולפיכך דין העתירה להימחק על הסף. המשיב טען עוד, כי מבדיקת התיקים של העותרים (תיק הבקשה לאיחוד משפחות והתיק האישי בו מתויקים מסמכי רישום הילדים) עולה בבירור, כי העותרים ידעו, כי בקשתם לאיחוד משפחות נדחתה. לטענתו, מאז שנת 1997, פניות העותרים למשיב היו תמיד בנוגע לרישום הילדים ולא בנוגע לבקשה לאיחוד המשפחה. לטענתם, המצאת המסמכים (החלקית), שנעשתה רק באוגוסט 2002, היתה בעיקרה בעניין רישום הילדים וגם זאת ללא שקדמה לכך בקשה רשמית ומסודרת לרישום הילדים.

6. העותרים טוענים, כי המכתבים ששלח המשיב לא נשלחו לכתובתם המדויקת ומכל מקום, בעת שחזרו המכתבים למשיב, היה עליו לבדוק בתיקי העותרת (תיק הבקשה לאיחוד משפחות ותיק רישום הילדים, שם נמצא מספר הטלפון של העותרים) והיה עליו לבקש את המסמכים בעל פה או לזמן את העותרת ולמסור לה את הבקשה להמצאת מסמכים ביד.
העותרים טוענים עוד, כי לא הגישו בקשה חדשה לאיחוד משפחות, מאחר ולא ידעו על הצורך לכך ומעולם לא התבקשו על ידי המשיב להגיש בקשה נוספת. העותרים טוענים, כי ידעו על דחיית הבקשה לאיחוד משפחות רק לאחר קבלת התגובה המקדמית שהגיש המשיב בעתירה. העותרים טוענים עוד, כי העותרת פנתה למשיב, בשנת 1998 ובשנת 2001, וכאשר שאלה על גורל בקשתה לאיחוד משפחות, לא נאמר לה שהבקשה נדחית אלא ש"הנושא עדיין בטיפול" - כך נטען - ומכל מקום לא נמסרו לעותרת מכתב הדחייה או המכתב להמצאת המסמכים. העותרים טוענים, כי בשנת 1998 הגישו למשיב מסמכים המעידים על מרכז חיים ולעניין זה אין הצדקה לאבחנה שעושה המשיב בין מסמכים המוגשים בעניין רישום ילדים או בעניין בקשה לאיחוד משפחות, שכן די בכך שהעותרים הביאו הוכחות על מרכז חיים ואין להטיל עליהם להביא כפל מסמכים למשיב. העותרים טוענים, כי לא קיבלו תשובה על הבקשה לאיחוד משפחות, כמו גם על הבקשה לרישום ילדים, ולפיכך נאלצו לפנות לעורך דין, שייצגם בפני הרשות ולהגיש את העתירה שבפני.

דיון
7. על פי המדיניות הנקוטה אצל המשיב, מאז שנת 2001, הוא אינו נדרש לבקשות "ישנות" ומפנה את הפונים להגיש בקשות חדשות ועדכניות בעניינם. מאז נקבעה מדיניות זו, חל שינוי משמעותי במצב המשפטי. ביום 12.5.02 התקבלה החלטת הממשלה, שעוגנה בחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) התשס"ג-2003 מיום 31.7.03. על פי הוראה זו, לא ניתן כיום להעניק לתושב האזור רשיון לישיבת קבע בישראל. כתוצאה מכך, המשמעות המעשית, של הדרישה להגיש "בקשה חדשה", הינה דחייה על הסף של הבקשה, שהגישו העותרים.
בעת"מ (י-ם) 969/02 נדאל ג'ית נ' שר הפנים (לא פורסם), כתבתי בעניין זה:
"7. אכן, ככלל, עם חלוף הזמן מן הראוי להגיש בקשה חדשה הנתמכת במסמכים עדכניים. עם זאת, השאלה מהי "בקשה חדשה", אינה יכולה להתעלם מהמציאות השוררת מאז החלטת הממשלה לפיה - משמעות החלטת המשיב שלא לבחון את הבקשה ולהפנות את המבקש לאפיק של "בקשה חדשה", מהווה סתימת הגולל, על הסף, של בקשתו. המדיניות של המשיב, לפיה לאחר חלוף מעל לשנה מאז הוגשה בקשה לאיחוד משפחות, מוטלת על המבקש חובה להגיש בקשה חדשה, שתתבסס על נתונים עדכניים, אינה מביאה בחשבון את המצב החדש ושינוי הנסיבות שנוצרו לאור החלטת הממשלה שעוגנה בחוק, שמשמעותה דחיה על הסף של הבקשה. מצב דברים זה, שאינו מאפשר הגשת "בקשות חדשות" מחייב את המשיב לבחון מחדש את מדיניותו, תוך מתן משקל לשינוי הנסיבות שחל מאז. לפיכך ראוי כי בחינת הבקשות תעשה על בסיס מבחן מהותי ולא כעניין פורמלי-טכני בלבד, הקובע פרמטר של חלוף תקופה של שנה בלבד.
מבחן פורמלי הקובע תקופת זמן של שנה אינו מידתי ואינו מתיישב לכאורה עם התוצאה הקשה בדבר דחייה על הסף של בקשות קיימות נוכח העובדה שכיום משמעות הדרישה ל"בקשה חדשה" הינה חסימת דרכם של המבקשים על הסף וסגירת הדלת בפניהם, ללא מתן אפשרות של בדיקה עניינית של הבקשה. בדיקת הבקשות על בסיס מבחנים מהותיים אין פירושה ביטול האפשרות לדחות בקשות בשל זניחה או ויתור מצד המבקשים. השאלה אם מדובר בויתור צריכה להיבחן על בסיס מבחנים מהותיים תוך בדיקה של מכלול הנסיבות הקונקרטיות של כל מקרה ומקרה. במקרים בהם אין מדובר בהתנהגות מובהקת המעידה על ויתור וזניחה מן הראוי לאפשר לפונה להגיש בקשה לעדכן את בקשתו, במקום להורות לו להגיש בקשה חדשה, דבר שאינו יכול לעשות. כך יתאפשר למבקש, שהגיש את בקשתו לאיחוד משפחה לפני החלטת הממשלה בדבר הקפאת הטיפול בבקשות מסוג זה, להיבחן לגופה ולא להידחות על הסף.
8. טענה בדבר ויתור הנטענת כלפי עותר המבקש סעד שמקורו במשפט הציבורי, מהווה אחד היסודות המרכיבים את טענת השיהוי וביתר דיוק מדובר ביסוד המכונה "שיהוי סובייקטיבי". השאלה בדבר קיומו של השיהוי הסובייקטיבי מתמקדת בבחינת התנהגות של המבקש (העותר) ובשאלה אם התנהגותו מלמדת על ויתור על בקשתו. הויתור או השיהוי הסובייקטיבי הינו אחד מהיסודות המרכיבים את טענת השיהוי המבוססת על שני יסודות נוספים: השיהוי האובייקטיבי והפגיעה בעקרון שלטון החוק. ה"שיהוי האובייקטיבי" עניינו שינוי המצב ופגיעה באינטרסים ראויים של הרשות הציבורית או של צדדים שלישיים והיסוד השלישי עניינו מידת החומרה שבפגיעה בשלטון החוק המתגלה במעשה המינהלי שהוא מושא העתירה.ב
השאלה אם יש לדחות עתירה על בסיס טענת שיהוי או ויתור תוכרע על בסיס איזון בין מכלול היסודות השונים, תוך מתן משקל יחסי לכל אחד מהם בנסיבות הקונקרטיות של המקרה העומד לבחינה, ובמיוחד תוך קביעת היחס בין מידת הפגיעה באינטרסים של היחיד או הציבור לבין מידת הפגיעה בחוק ובערכי שלטון החוק:
"היחס בין שלושת היסודות הרלוונטיים לשיהוי ייקבע על-פי משקלו היחסי של כל אחד מהשיקולים בנסיבותיו של כל עניין. בבואו להכריע בשאלת השיהוי יפעיל אפוא בית המשפט מערכת איזונים שעל-פיה יבחן בעיקר את היחס בין הפן האובייקטיבי של השיהוי, היינו מידת הפגיעה באינטרסים ראויים של היחיד או של הרבים, לבין מידת הפגיעה בחוק ובערכי שלטון החוק" (בג"צ 5682/02 פלוני נ' ראש ממשלת ישראל ו-2 אח'. פ"ד נז(3), 84, מפי כב' הנשיא ברק).

8. בעת"מ (י-ם) 784/03 אוסמה תמימי ואח' נ' שר הפנים ואח' כתב כב' השופט עדיאל בעניין זה: "מכאן אין עולה שלא ייתכנו מקרים שנסיבותיהם יעידו על כך שהמבקש ויתר על בקשתו. אולם, כשמדובר בויתור מכללא, הכלל הוא, "שכדי להסיק ויתור מהתנהגות של אדם, חייבת התנהגות זו להיות ברורה, החלטית ושאינה משתמעת לשתי פנים" (ע"א 767/77 בן חיים נ' כהן, פ"ד לד(1) 564, דנ"א 1558/94 ויקטוריה נפיסי נ' סימנטוב נפיסי, פ"ד נ(3) 573 (סעיף 20 לפסה"ד של כב' השופט גולדברג)".

מן הכלל אל הפרט
9. התחקות אחר התנהגותם של העותרים, במקרה שבפני, אין בה כדי להעיד באופן ברור, החלטי ושאינו משתמע לשתי פנים, כי הם ויתרו על בקשתם לאיחוד משפחות.
הויתור, שמיחס המשיב לעותרים, אינו מתבטא במעשה פוזיטיבי ברור וחד משמעי. המשיב מבקש ללמוד עליו מכללא מאי מתן תשובה, משך תקופה ממושכת, על מכתב בו נדרשו העותרים להמציא מסמכים. בענייננו אין חולק, כי מכתב זה לא התקבל אצל העותרים והמשיב ידע על כך, שכן המכתב חזר אליו בדואר. זאת ועוד, למרות שברגיל הטיפול בבקשות לאיחוד משפחות אצל המשיב נמשך תקופות ממושכות, לעיתים בסדרי גודל של מספר שנים, ולמרות שהמשיב ידע, כי העותרים לא קיבלו את מכתב הדרישה, הזדרז המשיב, זו הפעם, וכתב לעותרים לאחר חלוף שלושה שבועות בלבד, כי בקשתם לאיחוד משפחות נדחתה, בשל אי הוכחת מרכז חיים. אין חולק, כי גם מכתב זה לא הגיע ליעדו וחזר בדואר אל המשיב.ו
ראוי לציין, כי באותה תקופה לא היה קיים הנוהל הפנימי, לפיו נדרשו הפונים להגיש בקשות חדשות וניתן היה "להחיות" בקשות קודמות, על ידי המצאת מסמכים עדכניים. ואכן העותרת היתה במשרדי המשיב פעמים נוספות בשנים 1998 ו-2002 והגישה מסמכים עדכניים על מרכז חיי העותרים וילדיהם.

10. בעניין זה טוען המשיב, כי מדובר במסמכים שהוגשו לצורך רישום ילדים ומדובר במחלקות שונות ובפקידים שונים. טיעון זה יש לדחות. אין הצדקה לאבחנה הפורמלית, שעושה המשיב, בין מסמכים ובדיקות הנעשות אצלו לצורך בקשות לרישום ילדים לבין אלה הנעשות לצורך בקשות לאיחוד משפחות. אבחנה זו, המובנת וידועה לרשות, אינה בהכרח נחלתו של האדם הפשוט (העותרים), הפונה לרשות הציבורית לקבלת השירות.
גם אם לא אקבל את גירסת העותרת, כי בפנייתה למשיב שאלה על גורל הבקשה לאיחוד משפחות ונאמר לה, כי העניינים "בטיפול" ואניח, כי הודע לה באותו מעמד (בשנת 98), כי בקשתה נדחתה, אין בכך כדי להעיד על ויתור מצידה על בקשתה לאיחוד משפחות. יש לזכור, כי העותרת המציאה מסמכים עדכניים על מרכז חיים, לא נאמר לה שעליה להגיש בקשה חדשה לאיחוד משפחות ואין ללמוד כלל ועיקר, כי ויתרה על בקשתה זו וכי לא ניתן היה להתייחס למסמכים העדכניים, שהגישה לידי המשיב, כמתייחסים לבקשה לאיחוד משפחות אלא דווקא לבקשה לרישום ילדים.
יש לזכור, כי על פי נוהלי העבודה של המשיב, ישנם מקרים בהם בקשות לרישום ילדים מטופלות במסגרת בקשות לאיחוד משפחות. לפיכך ראוי לחזור ולהדגיש, כי אם בידי המשיב נוהלים מסודרים על האבחנות הפורמליות והמהותיות בין בקשות לרישום ילדים לבין בקשות לאיחוד משפחות, מן הראוי, כי אלה יפורסמו ויובאו לידיעת הציבור הרלבנטי.
11. מעיון במסמכים שהגישה ב"כ המשיב עולה עד כמה הדברים לא היו ברורים ומסודרים אצל המשיב. כך עולה, כי טופס הדרישה להמצאת המסמכים, שניתן לעותרת במאי 1998, הוא אותו טופס בדיוק, שניתן גם בבקשה לאיחוד משפחות. בכותרת של הטופס ("הנדון") נימחקו המילים "איחוד משפחות" ונרשמו בכתב יד המילים "רישום ילדים" ואולם בגוף הטופס נאמר כדלקמן:
"1. הריני להודיעך כי בקשתך לאיחוד משפחות נבחנה, ונמצא כי לא הוכח שמרכז החיים שלך נמצא בישראל.נ
2. כדי להוכיח שמרכז החיים שלך נמצא בישראל, עליך להמציא את המסמכים הבאים:".ב

ובהמשך הודגשו בחתימה או ב-X כמעט כל הפריטים המופיעים באותו טופס. הנה כי-כן, גם המשיב עצמו לא עשה אבחנה ברורה בין בקשה לרישום ילדים לבין בקשה לאיחוד משפחות. אדרבה, ממסמך הדרישה ניתן למעשה להבין, כי מדובר בבקשה לאיחוד משפחות ובדרישה זהה או כמעט זהה לאותם מסמכים.
זאת ועוד, מהמסמכים שצרף המשיב לתגובה ומצויים בתיקי העותרת עולה, שחל בלבול אצל המשיב בין התיקים. כך עולה, כי על גבי מסמך הדרישה בנוגע לרישום ילד (עותרת מס' 4) נרשם "נא לצרף לתיק אחמ"ש מס. 035876762". במקום אחר, על אותו מסמך, נכתב "סירוב" וצויין מספר 887/96. יצויין כי במועד הדיון הציגה ב"כ המשיב סיכום של המסמכים, שנמצאים בתיקי העותרת (מסמכים מהתיק האישי ומסמכים בתיק האחמ"ש). מדובר במסמך שאינו חתום ונכתב בו, כי טופס הדרישה למסמכים "תויק בטעות בתיק אחמ"ש". לא נאמר מתי נכתבה המילה "סירוב" על גבי הטפסים וב"כ המשיב ציינה, בהגינותה, כי אין לה מידע על כך. עיון במסמכים מעיד, כי קשה ללמוד מהמסמכים ומתרשומות (ללא תאריכים), שנרשמו על גבי אותם מסמכים, מהי המשמעות המלאה של אותן תרשומות. נראה כי חל בלבול כלשהו בין הבקשות והמסמכים ומכל מקום, ניתן להבין את טענת העותרת, כי סברה שבמסמכים שהמציאה לאותו משרד בעניין מרכז החיים יעשה המשיב שימוש לכל העניינים.

12. בחינת המקרה גם על פי מבחן אובייקטיבי מעלה, כי אין מדובר בפגיעה באינטרסים של הרשות הציבורית, שכן קבלת העתירה אין משמעה, שעל המשיב לקבל את בקשת העותרת, אלא שעליו לבחון אותה לגופה, לאחר שהעותרים יעדכנו אותה ויגישו למשיב מסמכים מפורטים ומעודכנים להיום.

13. בבחינת כלל נסיבות המקרה שבפני הגעתי למסקנה, כי התוצאה של דחיית בקשתם של העותרים על הסף, ללא בחינה עניינית, אינה מאוזנת וראויה והתנהגות העותרים אינה מצדיקה תוצאה קשה שכזו. לא ניתן להסיק מהשתלשלות העניינים - בצורה ברורה והחלטית - כי העותרים ויתרו על בקשתם לאיחוד משפחות. אדרבה, נראה כי הם זקוקים אז ועתה לאישור המשיב לאיחוד משפחתם. במהלך השנים הם המשיכו במגעים עם המשיב, לעניין בקשות שהגישו לרישום ילדיהם ואף המציאו מסמכים להוכחת מרכז החיים בישראל ולא ניתן לראות בהתנהגותם ויתור על האישור המבוקש.
לפיכך הנני קובעת, כי אין לראות את העותרים כמי שזנחו את בקשתם ולא נפל פגם של שיהוי בהתנהגותם, המצדיק דחיית בקשתם על הסף, ללא בחינה ובדיקה.

לפיכך החלטתי לקבל את העתירה, במובן זה שעל המשיב לבחון את בקשת העותרים לאיחוד משפחות לגופה, לאחר שתעדכן אותה העותרת במסמכים ונתונים מעודכנים, בהתאם לדרישות המשיב.
אשר לבקשה לרישום ילדים - במהלך הדיון בתיק זה הודיע המשיב כי רישום הילדים ייבחן לגופו. לפיכך מתייתר הצורך במתן סעד בעניין זה.

המשיב יישא בהוצאות ושכ"ט המשיב בסכום של 5,000 ₪ בערכם היום.

ניתן היום, י"ז תמוז תשס"ד (06/07/2004).ו

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.נ



יהודית צור, שופטת



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. החלפת עורכי דין

  2. נזיפה בעורך דין

  3. פיטורי עורך דין

  4. טעות של עורך דין

  5. קללות של עורך דין

  6. הקלטת לקוח עורך דין

  7. לא מרוצה מעורך דין

  8. חתימה בפני עורך דין

  9. נזק תדמיתי לעורך דין

  10. תשלום בשחור לעורך דין

  11. מסירה כדין לעורך דין

  12. בעיות במכונית עורך דין

  13. התפטרות עורך דין מייצוג

  14. השעיית עורך דין לצמיתות

  15. התחזות מתמחה לעורך דין

  16. התבטאויות בין עורכי דין

  17. עורך דין אחד לשני הצדדים

  18. עורך דין טוב

  19. תביעת לקוח כנגד עורך דינו

  20. תביעה נגד משרד עורכי דין

  21. חתימת עורך דין בשם הלקוח

  22. חתימת עורך דין על תצהיר

  23. תביעה בין עורך דין ללקוח

  24. עבירות משמעת של עורכי דין

  25. עיכוב פיקדון אצל עורך דין

  26. זכות התייעצות עם עורך דין

  27. חובות המוטלות על עורך דין

  28. קבלת הכסף בחזרה מעורך דין

  29. הכפשת עורך דין בפני לקוחות

  30. ערעור לעליון ללא עורך דין

  31. תביעה של לקוח נגד עורך דין

  32. החלפת עורך דין מבלי להודיע

  33. ייצוג עורך דין בזמן השעייה

  34. ייצוג על ידי עורך דין מושעה

  35. טעות של עורך דין בשיקול דעת

  36. הסתרת מידע מלקוח של עורך דין

  37. חיוב עורך דין בהוצאות אישיות

  38. זכות עורך דין לקזז כספי לקוח

  39. קבלת דבר במרמה ע''י עורך דין

  40. אחריות עורך דין על ייעוץ רשלני

  41. קיצור תקופת השעייה של עורך דין

  42. תשלום לעורך דין על זימון לדיון

  43. העברת תיק מעורך דין לעורך דין

  44. סירוב עורך דין להשתחרר מייצוג

  45. הוצאת עורך דין מאולם בית המשפט

  46. ערעור על הוצאת עורך דין מהלשכה

  47. החלפת עורך דין בתיק תאונת דרכים

  48. תביעה במסגרת יחסי עורך דין - לקוח

  49. פרו בונו עורכי דין בשירות המדינה

  50. תביעה להחזר פיקדון אצל עורך דין

  51. הפרת זכות ההיוועצות עם עורך דין

  52. תביעה של לקוח נגד עורך דין שנדחתה

  53. השעיית עורך דין בגלל עבירות אתיות

  54. עורך דין להגיש בקשה לאיחוד משפחות

  55. עבירת משמעת עורך דין שיש עימה קלון

  56. תביעת עורך דין נגד לקוח שפיטר אותך

  57. האם חייבים עורך דין בעסקת מקרקעין

  58. תביעה נגד עורך דין על טיפול רשלני

  59. חובת עורך דין להסביר ללקוח סיכונים

  60. הודאה באשמה בגלל לחץ מצד עורך הדין

  61. התחזות לעורך דין ע''י עורך דין מושעה

  62. ביטול חתימה של עורך דין על הסכם פשרה

  63. תביעה נגד עורך דין בגין חוב של לקוחו

  64. שאלות על אתיקה מקצועית של עורכי הדין

  65. הגשת בקשה באיחור עקב טעות של עורך דין

  66. חתימת עורך דין על הסכם פשרה בשם הלקוח

  67. כמה אחוזים לוקח עורך דין - תאונת דרכים

  68. חובת עורך דין לדרוש בטוחות בעסקת מקרקעין

  69. מניעת מפגש עם עורך דין - עצורים פלסטינים

  70. אחריות עורך דין על הפניית תיק לעורך דין אחר

  71. פסק דין בהעדר התייצבות עקב השעיית עורך דין

  72. לפני תביעה ותביעה שכנגד, בין לקוח ועורכת דין

  73. בקשה להגיש ראיות נוספות עקב החלפת עורך דין

  74. בקשה לאיסור פרסום שם של חשוד שהינו עורך דין

  75. היתר לעובד ציבור להצטרף כשותף במשרד עורכי דין

  76. חובת עורך דין להתריע בפני לקוח על התיישנות תביעה

  77. פסיקת הוצאות לבעל דין שאינו מיוצג ע''י עורך דין

  78. האם ליווי המצווה לעורך דין מהווה השפעה בלתי הוגנת

  79. אחריות עורך דין בעסקת מקרקעין שהתגלתה כתרגיל עוקץ

  80. האם מותר לשופט להעיר הערה על התנהלות של עורך דין ?

  81. השעיית עורך דין מהלשכה עקב אי התייצבות לדיון בבית משפט

  82. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון