אי הגעה לשימוע

אי הגעה לשימוע
1. הערעור שבפנינו הוא על פסק דינו של בית הדין האזורי בבאר שבע (השופט הראשי כליף ונציגי הציבור בנני וזאבי; עב 3-703/97) אשר דחה תביעתו של המערער לביטול פיטוריו, החזרתו לעבודה ותשלום שכר עד ליום ההחזרה לעבודה.

2. העובדות וההליך בבית הדין האזורי:נ
א. המערער עבד בשירות התעסוקה כמפקח מדורי תשלומים החל מיום 1.3.1988.
עבודתו כללה מדורים בכל רחבי המדינה:ב בתחילה הוא פיקח ב- 11 מדורי תשלומים, כולל המדור בבאר שבע, ובמחצית שנת 1989 הורחבה פעילותו ל- 9 מדורים ואילו בשנת 1994 צומצמה הפעילות ל- 5 מדורים בלבד.
תפקידו של המערער היה לבדוק אם המדורים עובדים על פי הנהלים הן בתחום החשבונאי והן בגילוי אי סדרים בכל הנוגע למתן רשיונות לעובדים זרים.


ב. כנגד המערער הצטברו תלונות על תיפקודו הלקוי, ויחסי אנוש רעועים עם הממונים עליו וכלפי הסובבים אותו.
בשנת 1996 העיר מבקר המדינה בדו"ח שהוגש לגבי המשיב (ת10/), כי "בגלל היקפה ויחודה של המערכת שהוא מנהל עליו לקיים בקרה חשבונאית שיטתית ומסודרת בידי רואה חשבון".

ג. מאחר שהבקרה החשבונאית כבר בוצעה מזה כמה שנים על ידי רואה חשבון חיצוני, ובשל תיפקודו הלקוי של המערער, החליט המשיב לבטל את משרתו של המערער וזימן אותו לשימוע ביום 6.5.1996 בפני מנכ"ל שירות התעסוקה, במטרה למצוא לו תפקיד אחר.
המשיב לא הודיע למערער מהי מטרת השימוע.

ד. במהלך השימוע סירב המערער לשתף פעולה ולהשיב לשאלות, והסתפק בהקראת מכתב, שהוכן על ידו מראש, בו הודיע כי הוא בא לשימוע על מנת שלא להפר משמעת, אך אין הוא מתכוון להשמיע את דבריו כיוון שלא ניתנה לו הזדמנות נאותה להכין עצמו לקראת השימוע ואינו יודע את מהותו.

ה. בעקבות סירובו של התובע לשתף פעולה ב"שימוע", הוחלט ביום 7.5.1996 לפטרו על אתר.
לאחר פיטוריו פנה המערער לנציב תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה בבקשה לביטול הפיטורים.

ו. הנציב קבע במכתבו מיום 13.8.1996 (מוצג ת8/) שנשלח למערער כדלקמן:ו
"הבירור העלה ליקויים בהליך השימוע שהתקיים ב- 6.5.96 ולכן החליטה הנציב להצביע בפני שירות התעסוקה על הצורך לבטל את הפיטורין שבאו בעקבותיו.
הנציב קבעה כי אם יש עדיין לשירות התעסוקה ענין בביטול משרתך על השירות לעשות כן בדרך מקובלת והוגנת".

ז. ביום 18.8.1996 הגיש המערער לבית הדין האזורי בקשה למתן צו מניעה זמני ותביעה עיקרית לביטול פיטוריו, החזרתו לעבודה ותשלום שכר.
טענות המערער היו כי נפלו פגמים בהליך פיטוריו הן על פי התקשי"ר, והן על פי כללי הצדק הטבעי - כיוון שלא נערך לו שימוע כדין.
המערער אף טען כי פוטר בשל חשיפת שחיתויות ואי סדרים, ועקב שיקולים פוליטיים.

ח. המשיב כפר בטענות המערער, וטען כי פוטר מסיבות עניניות.
במסגרת הליך ההוכחות, הסכים המשיב לערוך למערער שימוע נוסף.

ט. ביום 16.12.1996, לאחר שפגישות קודמות לא יצאו לפועל, פנה מ"מ המנכ"ל בפועל, מר מרדכי שיפמן, אל ב"כ המערער והודיע לו על זימון המערער לפגישה בנושא פיטוריו וזאת בעקבות החלטת נציב תלונות הציבור.
במכתב נאמר לב"כ המערער:נ "ניתנת בזאת לך ולמרשך הזדמנות נאותה נוספת לקיום ומימוש הצבעת נציב תלונות הציבור. אבקשך להתקשר לח"מ בהקדם האפשרי לשם תאום פגישה למועד מוקדם ככל שניתן".

י. ב"כ המערער דחה במכתב מיום 25.12.1996, את הפנייה של המשיב. במכתבו נאמר כי "ענין השימוע אינו עיקר המחלוקת בין הצדדים... ניהולו של שימוע בשלב זה לא יעזור לצדדים להגיע להסדר ולגמור את תביעת התובע. ברצוני להדגיש שאנו לא שוללים שום נסיון להידברות. הנתבע מוזמן להציע הצעה ענינית וממשית לסיום המחלוקת בין הצדדים". בעקבות התגובה הזו הופסקו היחסים בין הצדדים.

3. בית הדין האזורי קבע כי המערער פוטר משיקולים עניניים, ודחה את טענותיו כי פוטר מחמת נסיונו לגלות שחיתויות ומטעמים פוליטיים.
כן קבע בית הדין האזורי, כי למרות שהליך השימוע הראשון היה פגום כיוון שלא ניתנה לגביו הודעה מראש למערער, הרי המשיב נתן למערער הזדמנות נוספת להשמיע טענותיו, כאילו לא הוצא מכתב הפיטורין.
בהזמנת המערער לשימוע נוסף, נרפא הפגם שהיה במעשה הפיטורים.

4. בית הדין האזורי אף קבע כי סירובו של המערער להתייצב לשימוע מונע ממנו להלין על תוקף הליך הפיטורים, והביע דעתו כי ב"כ המערער יעץ למערער שלא לנצל את ההזדמנות הנוספת שניתנה לו לשימוע נוסף, במטרה להגיע להסדר לפיו יפרוש המערער מעבודתו בשירות התעסוקה בתנאים משופרים ככל האפשר.

5. בית הדין האזורי קבע כי פיטוריו של המערער נעשו כדין, וכי אין מקום לאכוף את יחסי העבודה על הצדדים.
לפיכך - נדחתה תביעתו של המערער על כל מרכיביה.
מכאן - הערעור שבפנינו.

6. הטענות בערעור:ב
עיקרי טיעוניו של המערער הם:ו
א. המשיב ביצע הפרות רבות של התקש"יר, אשר יש בהם פגם היורד לשורשו של הליך הפיטורים ומביא לביטולו, וביניהם - אי קיום שימוע על פי כללי הצדק הטבעי, אי קבלת אישור מנציב שירות המדינה, ואי קבלת אישור של הסתדרות עובדי המדינה.

ב. המערער פוטר על רקע של חשיפת שחיתויות ואי סדרים, ולפיכך התנכל אליו המשיב.
פיטורין אלה הם בניגוד לחוק הגנה על עובדים (חשיפת שחיתויות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), התשנ"ז - 1997.

ג. המערער לא פוטר פיטורי צמצום, כי אם להיפך:נ במקומו הובאו שני עובדים אחרים - רואה חשבון ראשי ומנהל הקרן לביטוח סוציאלי המבצעים תפקיד זהה לשלו.

ד. פיטוריו נעשו מטעמים פוליטיים והעובדים שבאו במקומו מונו לתפקידם בגלל השקפתם הפוליטית.

ה. המשיב פעל בעת הפיטורים בחוסר תום לב ובניגוד לכללי הצדק הטבעי.

ו. לא הובאה כל ראיה מטעם המשיב כי המערער פעל בתפקוד לקוי, ולהיפך - עבודתו היתה מקצועית ויחסי האנוש עם הסובבים איתו היו תקינים.

7. עיקרי טענות המשיב הן:ב
א. המערער לא פוטר בשל חשיפת שחיתויות וליקויים, אלא בשל תיפקודו הלקוי אשר הוכח בעת הדיון, ויחסי אנוש רעועים עם מנהל האגף ומנהלי המדורים אשר מנעו עבודה סדירה ותקינה.

ב. ביטול משרתו של המערער נעשה לאחר שהוברר כי משרתו אינה נחוצה עוד, ועיקר העבודה נעשית ע"י משרד רו"ח חיצוני.

ג. העובדים שמונו, כטענת המערער, במקומו, אינם ממלאים את התפקידים שהוא ביצע, אינם שייכים למפלגה מסויימת והם בעלי השקפות פוליטיות שונות זה מזה.

ד. הליך השימוע היה תקין, והוא אף הוזמן לשימוע חדש בנושא פיטוריו, אך סרב להופיע אליו.
למערער הוצעה משרה חלופית שהוא סרב לקבלה.

ה. באשר לפגמים שנפלו בהליך על פי התקשי"ר - המשיב כופר בטענה זו, ולחלופין הוא טוען כי לא היו אלה פגמים היורדים לשורשו של ענין ומכל מקום - ניתנה למערער זכות לשימוע נוסף בו יכול היה להעלות את כל טענותיו אך הוא סרב להופיע אליו.

ו. על פי הפסיקה - אין מקום לאכוף את יחסי העבודה על הצדדים, לאור חלוף הזמן, ולא מתקיימות נסיבות מיוחדת העשויות להצדיק סעד של אכיפת יחסי עבודה.

8. כיוון שהמערער לא היה מיוצג, ניתנה לו הזכות להשלים את טיעוניו בכתב, ואף המשיב הגיש טיעונים משלימים.

9. ובאשר לדעתנו:ו
במסגרת הערעור נדרשנו לדון במספר שאלות והן:נ
האם פוטר המערער משיקולים עניניים; האם פעל המשיב בתום לב ועל פי כללי הצדק הטבעי לרבות הליך השימוע; האם יש מקום לאכוף את יחסי העבודה על הצדדים וליתן למערער את הסעדים הכספיים שתבע?

10. נדון בקצרה בשאלות שעמדו בפנינו.
האם פוטר המערער משיקולים עניניים? -
טענת המערער כי פוטר כיוון שחשף שחיתויות והתלונן עליהן בפני מבקר המדינה, לא הוכחה, ומאידך - הוכח כי תיפקודו היה לקוי.
על פי קביעת בית הדין האזורי וכעולה מהראיות, היה זה מתפקידו של המערער לבדוק אם המדורים עובדים על פי הנהלים הן בתחום החשבונאי והן בגילוי אי סדרים בכל הנוגע למתן רשיונות לעובדים זרים.
המערער היה אמור לעזור למנהל האגף (מר ברזאני) להתריע על אי התאמות בנקאיות, ואי סדרים בנהלים שונים.
כעדות מר ברזאני, הגיש המערער דוחות שגרתיים וכלליים, שלא היתה בהם כל התרעה על אי סדרים.
במהלך שנת 1991 התגלו אי סדרים חמורים במדור רמת גן, שעליו היה המערער ממונה באותה תקופה, אך הוא לא התריע עליהם ולו פעם אחת.
תפקידו של המערער אכן היה לחשוף אי סדרים, ודוקא משום שלא חשף אותם, קבע המשיב כי תיפקודו לקוי.

11. בפני בית הדין האזורי נפרשה יריעה של מערכת יחסי אנוש רעועה, שהיו למערער עם הסובבים אותו במקום העבודה, ועם הממונה עליו מר ברזאני, והוא אף סרב למלא אחר הוראותיו.
תיפקודו של המערער היה אכן לקוי מהבחינה המקצועית, ויחסי האנוש, דבר זה הביא לביטול תקן המשרה.
צדק איפוא בית הדין האזורי בקביעתו כי אין מקום לדון את מקרהו של המערער לפי חוק הגנה על עובדים (חשיפת עברות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל תקין), התשנ"ז - 1997, ואין אנו מוצאים מקום להתערב בקביעותיו העובדתיות.
יש לציין כי החוק נכנס לתוקף לאחר פיטורי המערער, אך עקרונות החוק הוחלו בפסיקת בית הדין עוד לפני חקיקתו.

12. ביום 7.5.1996 הוחלט ע"י הנהלת המשיב כי יש לבטל את תקן המשרה של המערער.
ביטול המשרה בא גם בעקבות דו"ח מבקר המדינה אשר העיר למשיב כי יש לקיים בקרה חשבונאית שיטתית ומסודרת בידי רואה חשבון, והוחלט להשאיר את עבודת הביקורת לגורם חיצוני, אשר כבר ביצע עבודה זו מזה מספר שנים - רו"ח יעקב גינזבורג.
השיקולים לפיטורי המערער היו איפוא עניניים, ונבעו מהחלטה לצמצם את תקן משרתו.

13. גם הטענה כי מדובר בפיטורים פוליטיים - אין בה ממש.
לא מצאנו בחומר הראיות הוכחה לכך כי אותם שני אנשים (שהמערער טוען כי נתקבלו במקומו) מונו לתפקיד מקביל לזה שביצע המערער.
מדובר במינוי למנהל הקרן לבטוח סוציאלי ומנהל חשבונות ראשי.
לכל אחד מאותם אנשים היתה השקפה פוליטית שונה ומכאן - שאין מדובר במינוי פוליטי או פיטורים פוליטיים. וצדק בית הדין האזורי בקביעתו כי המערער לא הביא ראיה שיש בה כדי להעלות חשד סביר של שיקול פוליטי כלשהי.

14. האם נערך למערער שימוע כדין?
בהיות המשיב גוף ציבורי, הוא כפוף לכללי המשפט המנהלי, ועליו לנהוג בתום לב ביחסי העבודה.
החובה לשמור על הגינות, על צדק ועל סדרי מינהל תקינים בכל הליך פיטורים הינה חלק מהחובה לבצע חוזה עבודה בתום לב (ראה:ב מאמרו של הנשיא (בדימ.) מנחם גולדברג, "תום לב במשפט העבודה", בספר בר ניב, ע' 139, בע' 145).

15. לפיכך - מוטלת על המשיב החובה לתת למערער המועמד לפיטורים זכות ל"שימוע".
זכות השימוע הינה זכות יסוד של העובד המוקנית לו גם מכח כללי הצדק הטבעי, המחייבים מתן הזדמנות הוגנת וראויה לעובד להשמיע את טענותיו בפני מעסיקו, בטרם יוכרע גורלו.
השימוע מהווה לגבי העובד "הזדמנות אמיתית ונאותה להשמיע את טענותיו, ויש להקפיד על כך הקפדה מדוקדקת ומלאה" (ראה דב"ע נד3-33/ יעקב בר מנשה - שירות התעסוקה פד"ע כו 423).

16. אין חולק על כך כי הליך השימוע שנעשה למערער ביום 6.5.1996, היה לקוי משום שעל המשיב היה להודיע למערער מראש מהי מטרת השימוע, והוא לא עשה כן.
כך גם קבע בית הדין האזורי, ואף נציב תלונות הציבור, במשרד מבקר המדינה.
עם זאת, קבע נציב התלונות במכתבו מיום 13.8.1996, כי "אם יש עדיין לשרות התעסוקה ענין בבטול משרתך על השירות לעשות כן בדרך מקובלת והוגנת".
בעת הדיון בבית הדין האזורי, הסכים המשיב לערוך למערער שימוע חדש.

17. פנייתו של המשיב אל המערער והזמנתו לשימוע נעשתה מתוך כוונה אמיתית לשמוע את דברי המערער, וליתן לו "הזדמנות נאותה להתייחס לנושא על כל היבטיו ולהשמיע טענותיו בענין" כאילו אין מכתב הפיטורים קיים (כלשון המכתב מיום 16.12.1996), וריפאה את הפגם שנפל בהליך השימוע הראשון (ראה עע 300337/98 תעיזי אריאן - הנהלת בתי המשפט ואח', לא פורסם).

18. כנגד חובתו של המעביד לערוך לעובד שימוע טרם פיטוריו, ניצבת חובתו של העובד להופיע להליך השימוע, והיעדרות מכוונת של העובד מהליך השימוע, היא בגדר ויתור על הזכות להישמע.
חובת תום הלב ביחסי עבודה היא הדדית והיא חלה על כל הצדדים ליחסי העבודה. (ראה דב"ע נא/ 210 - 3 יוסף וייסוסר - המועצה המקומית רמת השרון, פד"ע כד' 295).

19. ב"כ המערער במכתב מיום 25.12.1996, דחה את ההזמנה לשימוע, וכתב "אין אנו רואים טעם לקבל את הזמנתו לסור שוב למשרדיו".
בכך שהמערער סירב להופיע לשימוע אליו הוזמן על ידי המשיב, הוא החמיץ הזדמנות נאותה לקיים את ההליך, ופגע בזכותו שלו עצמו להביא טענותיו בפני המשיב.
המערער לא ניצל הזדמנות זו, ובכך - ויתר עליה.
כבר נפסק כי היעדרות מכוונת של עובד מהליך השימוע פרושה ויתור על הזכות להישמע (דב"ע נג/ 244 - 3 חיים איצקוביץ - בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ, לא פורסם, וכן דב"ע מו/ 165 - 3 חיים סחרוביץ - מדינת ישראל, פד"ע יח 337).
הזמנת המערער לשימוע מחודש על ידי המשיב, וויתורו של המערער על זכותו להופיע לשימוע - ריפאו את הפגם שנפל בהליך הפיטורים.

20. האם ניתן לתקן פגם בהליך השימוע לאחר שהחל הליך משפטי?
הפסיקה הרבה קבעה כי ניתן לקיים שימוע גם לאחר הגשת הליך משפטי ובכך לרפא את הפגם של שימוע לקוי (ראה בג"צ 649/93 עמוס ברכה נ' שר התקשורת פ"ד מח(3) 661).
גם מהחלטת מבקר המדינה נובע כי המשיב רשאי לרפא את הפגם שנפל בהליך השימוע הראשון, על ידי נקיטת הליך של שימוע נוסף על פי כללי הצדק הטבעי.
הטעם בקביעה זו הוא כי "אין זה סביר כי עובד המועמד לפיטורים יהנה מחסינות מפני פיטורים בעתיד בגלל טעות מינהלית".
ראה דב"ע מז/ 82 - 3 עירית תל אביב - ישראל אברבייה, פד"ע יט 291, עתירה נגד פסק הדין נדחתה בבג"ץ 6/88 אברבייה ישראל נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח' פ"ד מב' (4) 647.
קביעה זו אושרה מחדש בדיון עע 300085/98 פאדיה חדאד נ' עירית מעלות תרשיחא, עבודה ארצי לג' ( 2) 2 מיום 2.1.2000, בו הוחזר הענין על ידי בית דין זה למשיבה (העיריה) כדי לערוך לעובדת שימוע חדש.

21. ובאשר לפגמים האחרים להם טען המערער עפ"י התקשי"ר:ו
כל הפגמים להם טען המערער מתוך סעיפי התקשי"ר, אינם כאלה היורדים לשורשו של ענין ואשר יש בהם כדי לבטל את מעשה הפיטורים.
יתר על כן - המשיב הציע למערער לתקן את אותם פגמים, ולערוך לו שימוע חדש, אשר במסגרתו יכול היה המערער להעלות את כל טענותיו.
כאמור לעיל - ויתר המערער על זכותו זו, ואין הוא יכול להעלות טענות אלה, כאשר הוא עצמו סירב למצות הליך לתיקון אותם פגמים.

22. האם ניתן במקרה זה להורות על אכיפת יחסי העבודה?
בענייננו לא מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות אכיפה של יחסי עבודה,
ואין הצדקה לסטות מהכלל לפיו אין לאכוף יחסי עובד ומעביד מכח סעיף 3 (2) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א - 1971.
המערער לא פוטר בניגוד לחוק ההגנה על עובדים, (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), התשנ"ז - 1997, ואף לא פוטר בנסיבות שנתקיימו בדב"ע נו/ 209-3 מפעלי תחנות בע"מ - יניב ואח', פד"ע לג 289.

23. לסיכום – הערעור נדחה. אנו קובעים כי פיטוריו של המערער נעשו כדין, על פי כללי הצדק הטבעי, ואין מקום לבטלם.
העתירות לאכיפת יחסי עבודה ותשלום שכר עבודה - נדחות אף הן.
כיוון שהמשיב לא ביקש לפסוק הוצאות משפט - אין אנו פוסקים הוצאות.

ניתן היום, ז' סיון התשס"א (29 מאי, 2001 ) וישלח לצדדים בדואר.




נשיא שופט שופטת




נציג מעבידים נציג עובדים



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. שימוע מאוחר

  2. הקלטת שימוע

  3. אי הגעה לשימוע

  4. עורך דין לשימוע

  5. זכות השימוע לעובד

  6. ויתור על זכות השימוע

  7. חובת שימוע לעובד זמני

  8. פיטורי צמצום ללא שימוע

  9. שימוע בכתב מטעמי ביטחון

  10. פיצוי בגין העדר שימוע מלא

  11. ביטול השעיית עובד ללא שימוע

  12. צמצומים בעבודה מחייבים שימוע

  13. פיצויים על פיטורים ללא שימוע

  14. חובת שימוע לעובד במגזר הציבורי

  15. חובת שימוע לפני צו הפסקה מנהלי

  16. ביטול החלטה מנהלית בהעדר שימוע

  17. חובת שימוע לעובד בפיטורי צמצום

  18. זימון לשימוע לפני החלטת הגשה על מכרז

  19. ערעור על חיוב לעשות שימוע לעובדים

  20. פיטורים לאחר תקופת ניסיון ללא שימוע

  21. טענת פיטורים ללא שימוע של עובדת בהריון

  22. מחיקת כתב אישום בגין הפרת זכות השימוע

  23. האם חובה לצרף מסמכים למכתב הזמנה לשימוע

  24. זכותו של העובד לדעת מהן הטענות המועלות נגדו

  25. חובת שימוע לסודני לפני כליאה במתקן חולות

  26. חובת השימוע הספציפית שנקבעה בפקודת העיריות

  27. המלצת ועדת שימוע לפטר תוך תשלום הודעה מוקדמת

  28. חובת שימוע לאריתראים לפני כליאה במתקן חולות

  29. האם נעשו פיטורים ללא זימון לשימוע בלי נימוקים

  30. פיטורים בעקבות שימוע עד למתן הכרעה בתביעה העיקרית

  31. האם אפשר לדחות שימוע כדי לחפש ייצוג משפטי ע"י עו"ד ?

  32. בקשה לא לקיים הליכי שימוע לעובדים עד להכרעה בהליך העיקרי

  33. הזמנה לשימוע ממבקרת הפנים של הרשות ללא ציון סיבת ההזמנה לשימוע

  34. העובדת טענה כי דובר ב"זימון פיקטיבי" לשימוע, שנעשה לאחר שפוטרה

  35. שימוע: טוען כי במכתב נקבע כי עליו להשיב בכתב לטענות שהועלו כנגדו

  36. נטען כי סיבת השימוע: "חוסר התאמה לתפקיד" אינה נכונה ולא נערך פרוטוקול

  37. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון