קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטול ערבות לצו עיכוב יציאה מהארץ: 1. בפניי תביעה למתן פסק-דין הצהרתי לקבוע כי כתב הערבות שחתמה עליו התובעת, במסגרת תיק ההוצל"פ כדי לאפשר לבנה-ארז לצאת לחו"ל, בטל החל מיום 22/09/1995. אין מחלוקת על כך שהתובעת חתמה על כתב ערבות ביום 03/09/1995 במסגרת תיק הוצל"פ 01-51143-95-5 (להלן: "כתב הערבות"). בכתב הערבות נאמר שהתובעת ערבה להתחייבויות של בנה החייב - ארז, וכן נאמר בסעיף 3 לכתב הערבות: "אנו מסכימים בזה כי יינתן נגדנו צו עיכוב יציאתנו מן הארץ למשך כל תקופת היעדרותו של החייב מהארץ וכי צו כנ"ל יבוטל לאחר שינתן צו לעיכוב יציאתו מן הארץ של החייב וצו עיכוב יציאתו יירשם כדין במשטרת הגבולות". בסעיף 6 לכתב הערבות הוסף בכתב יד: "התחייבותי בסעיף 1 דלעיל הינה בתוקף עד לחזרתו של החייב קרני ארז מחו"ל". ובסעיף 7 לכתב הערבות נאמר: "ערבותנו זו תהיה בתוקף עד אשר יינתן צו לעיכוב יציאתו מן הארץ של החייב ויירשם במשטרת הגבולות". לטענת התובעת ביום 05/09/1995 יצא ארז לחו"ל וחזר לארץ ביום 22/09/1995. התחייבותה הייתה בתוקף עד לחזרתו של ארז מחו"ל וממועד חזרתו פקעה הערבות, בהתאם לאמור בסעיף 6 לכתב הערבות, וכך גם הובטח לה ע"י ב"כ הנתבע. אין מחלוקת שביום 23/01/1996 יצא ארז שוב לחו"ל ולא חזר עד היום, כשהנתבע היה בקשר עם ארז, ידע שהוא חזר לארץ ולא עשה מאומה לחדש את צו עיכוב היציאה מן הארץ נגדו. לטענת הנתבע הפרשנות הראויה לפי אומד דעתם של הצדדים מביאה לפרשנות שכתב הערבות לא פג, וזאת לאור תכלית כתב הערבות הבא להבטיח את הזוכה ממצב שבו החייב יעזוב את הארץ וישאיר את הזוכה מול שוקת שבורה. לטענת הנתבע הפקעת הערבות עפ"י כתב הערבות נעשית בדרך הקבועה בסעיפים 3,7 לכתב הערבות ב3- תנאים מצטברים: חזרת החייב לארץ, מתן צו עיכוב יציאה מחודש כנגד החייב ורישום צו העיכוב המחודש כנגד החייב במשטרת הגבולות, כשסעיף 6 לכתב הערבות לא משנה פרשנות זו שניתן להגיע אליה הן מתוך המשתמע מתוך כתב הערבות והן עפ"י הנסיבות החיצוניות. 2. לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי במסמכים ובראיות שבתיק, החלטתי לדחות את התביעה. אני מעדיף את גרסת הנתבע על פני גרסת התובעת לגבי כתב הערבות הן מבחינה עובדתית והן מבחינה משפטית. א. מבחינה משפטית סעיף 3 לכתב הערבות קובע מפורשות את התנאים המצטברים לביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ שמוצא כנגד הערב למשך תקופת היעדרותו של החייב מהארץ: (1) הוצאת צו עיכוב יציאה מן הארץ של החייב, (2) רישום צו עיכוב היציאה מן הארץ כנגד החייב כדין במשטרת הגבולות. למעשה סעיפים 6,7 לכתב הערבות חוזרים על האמור בסעיף 3 לכתב הערבות בצורה יותר רחבה, כשנאמר בסעיף 6 שההתחייבות לתשלום החובות הינה עד לחזרת החייב, ובסעיף 7 נאמר שהערבות בתוקף עד למתן צו עיכוב יציאה מן הארץ של החייב ורישומו במשטרת הגבולות. ברור שהכוונה לצו עיכוב יציאה מן הארץ מחודש לאחר חזרת החייב מחו"ל, כשנוסח סעיף 7 רחב מסעיף 3ב' כך שאינו עוסק רק בעיכוב היציאה מן הארץ אלא נאמר "ערבותנו זו" , וערבות זו כוללת גם את ההתחייבות לתשלום החובות, כמפורט בסעיף 1 לכתב הערבות, וגם את ההתחייבות שבסעיף 6 לכתב הערבות. אני קובע שמדובר בפרשנות הגיונית העולה הן מלשון כתב הערבות והן לפי תכלית החוזה ואומד דעתם של הצדדים. אני קובע שמדובר בתנאים מצטברים ושכתב הערבות יפקע רק לאחר חזרת החייב מחו"ל, הוצאה מחדש של צו עיכוב היציאה מן הארץ נגדו ורישום הצו במשטרת הגבולות. כל זמן שלא בוצע הנ"ל לא פג ולא פוקע תוקף כתב הערבות. למעשה מדובר בחיובים שלובים של חזרה מחו"ל + הוצאת צו עיכוב יציאה מן הארץ מחודש ורישומו, כשבסעיף 6 מופיע רק התנאי הבסיסי שהנו חזרת החייב מחו"ל, אך תנאי זה משולב וכרוך בתנאים הנוספים לעיל, המופיעים בסעיף 7 לכתב הערבות, שהנו רחב יותר וכולל במילה "ערבותנו" גם את ההתחייבות שבסעיף 1 שנכללת בגדר התחייבויות הערבים. אני קובע שסעיפים 3,6,7 אינם עומדים בסתירה זה לזה אלא משלימים זה את זה ואין לקרוא את סעיף 6 במנותק מסעיפים 3,7 אלא ביחד עם האמור בסעיף 7 שמהווה את שני התנאים המצטברים הנוספים מעבר לתנאי של חזרת החייב מחו"ל הנקוב בסעיף 6, המהווה את התנאי הראשוני לפקיעת הערבות, אך לא בלעדי, ויש צורך גם בהתקיימותם של התנאים הנוספים כדי שלא יהא תוקף לערבות. לטעמי, גם אם לא היה לשון הסעיפים ברור והיה מקום לבחור משמעות משפטית ממגוון האפשרויות הלשוניות לפי תכלית החוזה, היה מקום להעדיף את הפרשנות של הנתבע. התכלית היא בראש ובראשונה תכלית סובייקטיבית משותפת של הצדדים ואומד דעת הצדדים שזוהי כוונתם המשותפת של הצדדים, ואם לא ניתן לקבוע תכלית זו פונים לתכלית האובייקטיבית של החוזה שהם הערבים, המטרות והאינטרסים, שחוזה, מהסוג או מהטיפוס של החוזה שנכרת, נועד להגשים [ראה בג"צ 846/93 ברק נ' ביה"ד הארצי לעבודה י-ם ואח', פ"ד נא(1) 3 וע"א 4628/93 מד"י נ' אפרופים שיכון ויזום (1991) בע"מ, פ"ד מט(2) 265]. המבחן הנו אובייקטיבי - "כוונתם" של צדדים סבירים, כשהתכלית נקבעת בהתחשב באופי החוזה ובטיפוסו תוך התחשבות בערכים (כגון צדק, סבירות ושוויון) של שיטת המשפט שלנו. בגדר התכלית האובייקטיבית ההנחה הינה כי חזקה שהצדדים מבקשים להגשים תכלית שהיא צודקת, יעילה, סבירה והגיונית, הנשיא ברק רע"א 4869/96 מליליין בע"מ נ' THE HARPER GROUP ואח', פ"ד נב(1) 845 בעמ' 856 [וכן ראה ע"א 2321/93 עמיתי מלון הרצל י-ם נ' שמידט, פ"ד נ(2) 789 וע"א 6276/95 מגדלי באך בע"מ ואח' נ' חוזה ואח', פ"ד נ(1) 562, לגבי התכלית ולגבי חיובים שלובים והפרשנות הראויה]. במקרה זה אני קובע שהתכלית הצודקת, היעילה, הסבירה וההגיונית בקשר לערכי החברה שלנו נועדה להבטיח שחייב לא יתחמק מחובו, ומי שערב לחייב שיוצא מן הארץ - לא ישוחרר מהערבות עד שימולאו כל התנאים בכתב הערבות שאחד מהם הוא חידוש צו עיכוב היציאה מן הארץ כנגד החייב ורישומו במשטרת הגבולות, שאחרת חייב הרוצה לחמוק לחו"ל יביא ערב, ייסע לחו"ל, יחזור לארץ וייסע שוב לחו"ל, והערב יופטר מערבותו - תוצאה לא הגיונית, לא סבירה ולא צודקת. תכלית זו מביאה לקבלת הפרשנות של הנתבע שמדובר בתנאים מצטברים לפקיעת הערבות ולא ניתן להסתפק רק בחזרת החייב לחו"ל בלא שהוצא נגדו צו עיכוב יציאה מן הארץ מחודש שנרשם. ב. מבחינה עובדתית אני מעדיף את גרסתו של מישאל לילי על פני עדותה של התובעת שלא זכרה את מר משאל לילי ואת נסיבות חתימתה על כתב הערבות. אני קובע כי לא הובטח לתובעת שעם שובו של החייב לארץ תפקע ערבותה ולא תהיה חייבת יותר בתיק. אני מקבל את גרסתו של מר לילי בנ1/ שהסביר לתובעת שהיא תמשיך להיות ערבה לחובות בנה וצו עיכוב היציאה מן הארץ כנגדה יישאר בתוקפו כל עוד לא יוצא כנגד הבן צו עיכוב יציאה מן הארץ מחודש כנגדו, ושמטרת סעיף 6 הינה להבהיר שאם ימולא הנ"ל לא תהיה אז התובעת חייבת נוספת בתיק ההוצל"פ. לא ניתן להתעלם מכך שמדובר באם (הערבה) ובן (החייב) שיש ביניהם קשר אמיץ, והאם ערבה לבנה ויודעת על צעדיו, ואין מקום לטעמי לשחרר אותה מהתחייבויותיה בניסיון סרק להתחמק מתשלום החוב שלו ערבה, תוך היתפסות לפרשנות משפטית של סעיף 6 בכתב הערבות, שגם אם אינו מנוסח באופן ברור, הפרשנות הראויה שלו מביאה לדחיית התביעה. 3. התוצאה הינה שאני דוחה את התביעה. אני מחייב את התובעת לשלם לנתבע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 10,000.- ש"ח בתוספת מע"מ כדין. עיכוב יציאה מהארץצוויםערבות