"תביעה נגזרת" - תובענה שהגיש תובע בשם חברה בשל עילת תביעה שלה". על מהותה של התביעה הנגזרת כותב המלומד פרופ' י.גרוס בספרו "חוק החברות החדש", הוצאת תאגידים, 2007, מהדורה רביעית, עמ' 327, כדלקמן: "לחברה זכות תביעה מכוח היותה אישיות משפטית עצמאית, הכשירה לתבוע ולהיתבע בשמה היא וזאת, באמצעות הארגונים המוסמכים להפעיל את כוחות החברה. כעיקרון, אין גורם אחר יכול לתבוע בשם החברה אלא במקרים חריגים בהם רשאים גורמים מסוימים להפעיל את זכות התביעה של החברה באמצעות התביעה הנגזרת... ... על המבקש לתבוע בשם החברה בתביעה נגזרת מוטל הנטל להראות, כי הופרה זכות של החברה וכי נתקיימו תנאים המצדיקים שהוא יריב את ריבה". החוק מעמיד תנאים פורמאליים - דיוניים ותנאים מהותיים לצורך הגשת תביעה נגזרת : א. רק בעל מניות או דירקטור רשאים להגיש תביעה נגזרת (ס' 194(א) לחוק החברות); ב. הזכות להגיש תביעה נגזרת מותנית בפניה מוקדמת לחברה שבעניין בדרישה, כי תמצה את זכויותיה בדרך של הגשת תובענה ובהימנעות החברה מלהיענות לבקשה או מלפעול להשמטת עילת התביעה (סעיפים 194 - 196 לחוק); ג. קיומה של עילת תביעה (סעיף 1 לחוק); ד. הגשת התביעה וניהולה הן לכאורה לטובת החברה (ס' 198(א) לחוק); ה. התובע אינו פועל בחוסר תום לב (ס' 198(א) לחוק). תביעה נגזרת מוגדרת בסעיף 1 לחוק החברות, כתובענה אשר הגיש תובע בשם חברה בשל עילת תביעה שלה: "תביעה נגזרת" - תובענה שהגיש תובע בשם חברה בשל עילת תביעה שלה" אחד התנאים החשובים שעל מבקש להראות היא קיומה של עילת תביעה לכאורה של החברה נגד הנתבע. יחד עם זאת, "בהעדר אינפורמציה ממשית על הליכי קבלת ההחלטה בחברה, יקשה על בעלי המניות לבנות מרסיסי האינפורמאציה המתגלגלים לידיהם את סיפור ההפרה המלא, ולהצביע על קיומה לכאורה של מכלול יסודות העילה" ראה אורית חביב סגל, דיני חברות, הוצאת 4bakance התשס"ז -2007, עמ' 688. בנסיבות אלו, קיימת מגמה בפסיקה להקל עם מבקש אישור התובענה הנגזרת. כך למשל בע"א ,324/88 - הנס ברבלק ו-10 אח' נ' דבורה שביט ואח' . פ"ד מה(3), 562, נפסק כי בית המשפט רשאי לאשר תובענה נגזרת כאשר קיומה של עילת התביעה הוכח לכאורה, אך חסרים פרטים לגביה: "ואכן, תנאי בסיסי הוא בשלב הדיון האמור, כי יראו המשיבים כי קיימת עילת תביעה לחברה. ואם נמצאת העילה חסרה, אין בית המשפט יכול להכיר במעמדו של המבקש כתובע בשמה של החברה לגבי אותה עילה. אולם גם אם קבע בית המשפט... כי "הטענה כאילו ניתנו למשיבים, או מי מהם, תנורי אפיה ללא תשלום, לוקה בהעדר פרטים; כלל לא ברור מי מן המשיבים אכן מעורב בכך" - אין לומר כי לא עברו המשיבים את המשוכה להגשת תביעה נגזרת באותו עניין. שכן מדובר בהשלמת פרטים בלבד לגבי העילה, ולא לעצם קיומה." בע"א 2699/92 בכר ניסים נ' ת.מ.מ. תעשיות מזון מטוסים בע"מ, פ"ד נ(1) 238, הפנתה כב' השופטת שטרסברג כהן לדברים שנאמרו במאמר של א. חביב-סגל: "נראה שהיום יוכלו בעלי המניות לעבור את מכשולי התביעה הנגזרת ולגבש כתב תביעה המגלה עילה לכאורה, על-ידי שיראו שהפעולה לא היטיבה עם החברה מסיבה זו או אחרת; יצביעו על רסיסי אינפורמציה המספקים לבסס חשד ממשי שלא רציונל עסקי הוא שהניע את המנהלים לפעול כפי שפעלו, ויטענו כי הפעולה נעשתה תוך הפרת חובת הזהירות. או אז על מנת להראות כי עמדו בדרישות ס' 96 כו, יאלצו מנהלי החברה הנתבעים להביא ראיות... שפעלו על בסיסה של החלטה המכוונת למקסום שוויה של החברה". (אירית חביב-סגל, ספר השנה של המשפט תשנ"א, עורך אריאל רוזן-צבי, הפקולטה למשפטים ת"א, 1992 עמ' 2)."שאלות משפטיותתביעה נגזרת