בקשה להביא עדות מפריכה

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה להביא עדות מפריכה: 1. בפני בקשה להגשת ראיות מפריכות במסגרת הדיון בתביעה שהגישה המבקשת נגד המשיב בטענה לרשלנות מקצועית הנוגעת לרכישת דירה על ידה. (להלן: "הדירה"). טענות המבקשת 2. המבקשת מבקשת להגיש שבעה מסמכים אשר, לטענתה, מפריכים את ראיות המשיב ומערערים את גרסתו. 3. על פי גרסת הנתבע, מועד מסירת החזקה בדירה לתובעת הינו 30.9.82. וכן העיד כי בניית הבניין נסתיימה בשנת 1982. לטענת המבקשת, קיבלה היא מסמכים מעיריית חולון המפריכים טענותיו אלו של הנתבע, ומלמדים כי ניתן צו הפסקת עבודה וצו הריסה למבנה כולו ביום 19.8.82. 4. יתרה מזאת, ממסמכים של מחלקת הבדיקות של הטכניון עולה כי במועד בו העיד הנתבע כי נמסרה החזקה בדירה, רק יצקו את הגג, דהיינו, לא היתה כלל דירה. 5. מאישור עיריית חולון ניתן ללמוד כי רק בשנת 1986 חובר הבניין למים בעוד שהנתבע העיד בחקירתו הנגדית כי הדירה חוברה למים "ככתוב בחוזה", קרי, ביום 30.9.82. 6. כמו כן, המשיב טוען כי בוצעו עסקאות מכירה ורכישה בבניין אך המשיב לא גילה הנסיבות האמיתיות לעסקאות, שכן מאישור משרד הפנים עולה כי מוטי ואילנה קטן, דיירים בבניין, רכשו דירה משאול פואד ואסתר, אך למעשה, שאול פואד הוא אח של שאול קטן, מכאן כי מדובר בעסקה פיקטיבית. 7. לגרסת המבקשת, יש במסמכים אלה על מנת להפריך את טענות הנתבע, אשר מסר גרסתו בחקירתו הנגדית בלבד ולא מסרם בתצהיר מטעמו, כך שלא ניתן היה לדעת כי כך יעיד. טענות המשיב 8. מנגד, טוען המשיב כי מדובר בבקשה לביצוע מקצה שיפורים ובבקשה להבאת ראיות נוספות ולא ראיות מפריכות. 9. המבקשת לא צירפה לבקשתה תצהיר בו ציינה מתי הגיעו לידיה המסמכים והאם היו בידיה בעת הגשת התביעה. לטענתה, המסמכים היו בידיה בעת ניהול המשפט אך בחרה שלא להגישם על אף שנסתיימה פרשת התביעה והמבקשת סיימה להגיש ראיותיה. 10. עוד גורס הוא כי אין המדובר בראיות המפריכות או מערערות את גרסת המשיב אלא בבקשה לביצוע מקצה שיפורים בתביעה. 11. באשר לצו הפסקת העבודה, מסמך זה ניתן לאחר סיום עבודות הבניין ואינו מצביע על מועד מסירת החזקה בדירה למבקשת. יתרה מזאת, המבקשת היתה מודעת לצו הפסקת העבודה עוד במסגרת פרשת ההגנה וניתן ללמוד על כך משאלותיה בחקירתו של המשיב. 12. באשר לתעודה ממחלקת הבדיקות של הטכניון, ראייה זו אינה מפריכה את גרסת המשיב, והמשיב אינו מתנגד להגשתה. 13. באשר לטופס 4, לא ניתן ללמוד מהמסמך האם מדובר בחיבור למים או לחשמל. כמו כן, מסמך זה אינו חל על דירת המבקשת שכן הוא חל על תת חלקות 1-4 בעוד שדירת המבקשת רשומה כתת חלקה מס' 17. 14. מהיתר הבנייה שצורף עולה כי הוא ניתן בשנת 1985, בעוד שעל פי טופס 4 שצורף היתר הבנייה ניתן בשנת 1982. ראייה זו סותרת את גרסת המבקשת בעצמה ומאששת את ראיות המשיב. 15. באשר למכתב אגף התברואה בעיריית חולון שנשלח למבקשת, הרי שמכתב זה נשלח למבקשת בשת 1988, קרי, היה ברשותה בעת הגשת התביעה ועל כן אין להגיש ראייה זו כראייה מפריכה. 16. לעניין השאילתא ממאגר הנתונים של משרד הפנים, גם היא אינה ראייה מפריכה שכן אין מחלוקת כי מוטי ואילנה קטן רכשו דירה משאול פואד ואסתר, כפי שהעיד המשיב, ואין בכך ראיה מפתיעה, אך המשיב אינו מתנגד להגשתה. 17. באשר למכתבו של מוטי קטן לעוה"ד קסירר ודגן, אין מדובר בראייה מפריכה שכן אין מחלוקת בין הצדדים כי בני הזוג ברזילי מכרו דירה לגב' פאשה. 18. יתרה מזאת, המכתב הינו בגדר עדות שמיעה ולא ניתן לקבלו ללא חקירת עורכו. כותב המכתב מכנה את עורכי הדין כונסי נכסים אך המבקשת לא צירפה אישור שהם באמת כאלה, על כן, על פי כלל הראייה הטובה ביותר, יש לדחות את הטענה. תשובת המבקשת 19. בתשובתה לתגובת המשיב, טוענת המבקשת כי הראיות אותן היא מבקשת להגיש הם מסמכים רשמיים שהוצאו על ידי גופים מוסמכים, לרבות, עיריית חולון, הטכניון ועוד, ומדברים הם בעד עצמם, על כן אין צורך בחקירת עורכי המסמכים. 20. עוד טוענת היא כי ראיות אלו נוגעות במישרין לגופה של המחלוקת בין הצדדים, קרי, למועד מסירת החזקה בדירה למבקשת, ועל כן יש לקבלן. הכרעה 21. איני רואה טעם מהותי המצדיק העתרות לבקשה, מה גם שהלכה היא כי יש להיעתר לבקשה שכזו, לאחר פרשת ההגנה, במקרים חריגים בלבד, בהם הופתע התובע מטיעון או ראיות של הצד שכנגד. 22. מושכלות יסוד בדיני הראיות הינן כי על בעל דין להביא ראיותיו ב"חבילה אחת". יחד עם זאת, בית המשפט יתיר הגשת ראיות נוספות במקרים בו מראה בעל דין טעמים סבירים והוגנים המצדיקים סטייה מן הכלל . בית המשפט יתן דעתו לשלב אליו הגיע המשפט וכן לשאלה האם הצד המבקש ידע או אמור היה לדעת על קיומה של הראיה בשלב מוקדם יותר. ראה: רע"א 2137/02 אליהו ממן נ' פז חברת נפט בע"מ, . עוד ראה: בש"א (ירושלים) 2867/06 אברהם צימרינג נ' Wells Fargo Bank of Minnesota, , כדלקמן: "שתים מבקשות המשיב מתייחסות להתרת הגשתן של ראיות נוספות (מסמכים וחוות דעת) לאחר תום שמיעת הראיות. הכלל שנקבע בפסיקה בעניין זה הוא, כי יש לשמור על הכללים בדבר סדרי הבאת הראיות, ובהם העיקרון לפיו על בעלי הדין להגיש את ראיותיהם "בחבילה אחת", בשלב ההוכחות, כך שבסיומו יוכל בית המשפט לפסוק בתובענה (ראה: ע"א 507/64 ג'ני בטאן נ' יעקב זאבי, ואח', פ"ד יט(4) 339). רק במקרים חריגים יאפשר בית המשפט הגשת ראיות לאחר שהסתיים שלב ההוכחות, ואף בשלבים מאוחרים יותר, לרבות בשלב הערעור (ראה, למשל, ע"א 579/90 מרדכי וגילה רוזין נ' צפורה בן-נון, פ"ד מו(3) 738). בדונו בבקשה לחרוג מסדר הבאת הראיות, על בית המשפט להביא בחשבון את מגוון השיקולים הנוגעים לעניין ובראשם השאלה האם הגשתה של הראיה הנוספת דרושה לשם ברור האמת, ויש בה כדי לסייע לעמוד באופן מלא ושלם על זכויותיהם המהותיות של בעלי הדין ... עוד מתחשב בית המשפט באופי הראיה הנוספת, והאם המדובר בראיה "טכנית" ו"פשוטה" אשר הגשתה אינה כרוכה בשיבוש של ממש בסדרי דין ובגרימת עוול מהותי לבעל הדין שכנגד ... מהו השלב אליו הגיע המשפט. ככל שהמשפט מצוי בשלב מתקדם יותר, כך יטה בית המשפט שלא לקבל את הראיה ... האם הצד המבקש את הבאת הראיה הנוספת ידע או היה עליו לדעת על קיומה של ראיה זו בשלב מוקדם יותר... ומה הטעם שניתן על ידו לאי הבאת הראיה בעיתה." כן ראה: ע"א 4494/97 סלאח נ' סלאח, , כדלקמן: "..המבחן העיקרי הוא נטל ההוכחה. ענין שהתובע נושא בנטל להוכיחו, אין מתירים לו לדחות את הבאת הראיות לגביו באמצעות עדות מפריכה, אלא במקרים יוצאים מן הכלל, כאשר התובע הופתע מטיעונו או מראיותיו של הצד שכנגד. (א' הרנון, שם, בעמ' 130; וראו גם י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית - 1995) בע' 508-507)." 23. תקנה 158 (א) (1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת מה יהא סדר הטיעון במקרה של מחלוקת עובדתית, ומתי יאפשר בית המשפט הצגת ראיות מפריכות. להלן לשון ההתקנה: "(א) לא הודה הנתבע בעובדות שטען להן התובע, יהיה סדר הטיעון כזה: התובע רשאי לפתוח בהרצאת פרשתו ויביא ראיותיו, לרבות ראיות שבכתב, אחריו רשאי הנתבע להרצות את פרשתו ויביא ראיותיו הוא; בית המשפט רשאי, לפי שיקול דעתו, להרשות לתובע להביא ראיות מפריכות; (2) בתום הבאת הראיות זכאי התובע לסכם את טענותיו, ואחריו זכאי הנתבע לסכם את טענותיו, אלא אם כן הורה בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו,על סדר סיכומים אחר." 24. התקנה מאפשרת לתובע, אשר עומדות בפניו עדויות שלא ידע עליהן, או טענות מצד הנתבעים שהפתיעו אותו, לפנות אל בית המשפט בבקשה להתיר לו להביא ראיות מפריכות. 25. מקובלת עלי טענת המשיב כי המבקשת לא יכולה היתה להיות מופתעת מטענה או ראיות שהועלו על ידי המשיב בחקירתו שכן מסמכים אלו היו ברשותה כבר בראשית ההליך בין הצדדים. למשל, המבקשת ידעה על צו הפסקת העבודה בבניין עוד טרם עדות המשיב והיא שאלה אותו על כך בחקירתו הנגדית. מכאן שהרציונל המרכזי לאישור הבאת הראיות המפריכות אינו מתקיים ובענייננו. 26. יתרה מזאת, איני סבורה כי התמונה הפרושה בפני בית המשפט אינה שלמה, או כי יש בראיות המדוברות כדי לתרום לחקר האמת ולעשות בכך צדק, שכן נפרשו בפני בית המשפט ראיות בהיקף רב ביותר הנוגעות למחלוקת הצדדים. 27. מקובלת עלי טענת המשיב כי העובדה שהמשיב לא מסר גרסה זהה לזו שמסר בתצהירו, אינה מונעת מהמבקשת את היכולת להיערך כראוי לחקירתו, שהרי עיקרי הדברים היו ידועים לה. 28. כמו כן, מקובלת עלי טענת המשיב כי הבקשה הוגשה בשלב מאוחר, לאחר סיום שמיעת ראיות ההגנה ולקראת הגשת הסיכומים בתיק, ובשלב זה יתיר בית המשפט הבאת ראיות נוספות רק במקרים נדירים. 29. במקרה שלפני ברי כי המבקשת יכולה היתה להביא את הראיות בשלב המתאים שכן המסמכים אותם מבקשת היא להציג היו ברשותה עוד בעת הבאת פרשת התביעה, וגם אם לא כולם, היה באפשרותה להשיגם במועד מוקדם יותר. על כן, סבורה הנני כי המבקשת אינה מציגה טעם ממשי לכך שלא עשתה כן במועד הנדרש. 30. לעניין זה ראה: בש"א (ירושלים) 1876/05 מרמש נ' הדסה, , פסקה 5, כדלקמן: "אין ממתינים עד להגשת ראיות הנתבע ורואים מה יש באמתחתו, ואז מגישים את הראיה הנוספת וקוראים לה 'ראיה מפריכה'. לפיכך, אין כאן שום הפרכה. תקנה 158(א) הנ"ל לא נועדה לשפר עמדות לאחר סיום שלב הבאת ראיותיו של התובע"... ברי, אם כן, כי בקשה זו הנה למעשה בקשה להגשת ראייה נוספת, לאחר סיום פרשת ההוכחות, ואף ככזו דינה להדחות. " ובהמשך נקבע: ".....התיק הגיע לשלב הגשת הסיכומים, ובשלב זה יתיר בית המשפט הבאת ראיות נוספות רק במקרים נדירים. בע"א 579/90 רוזין נ' בן-נון, פ"ד מו(3) 738 נקבע: "כלל הוא לעניין הגשתן של ראיות, שבעל דין אמור וחייב להגישן ב'חבילה אחת' - כך, ולא בתפזורת, זעיר שם זעיר שם... אכן 'כאשר, מטעמים סבירים והוגנים, מבקש בעל-הדין לתקן את הפגימה שפגם בשלב הראשון של פרשתו הוא, מן הראוי כי בית-המשפט ייענה לו'... אך הנטל הוא, כמובן, על המבקש לסטות מן הסדרים הקבועים, לשכנע את בית המשפט כי יכול הוא לגדור עצמו ביוצא זה כלל. לעניין זה ייתן בית המשפט דעתו לאופי הראיה הנוספת, כגון אם הייתה ראיה 'טכנית' ופשוטה... גורם אחר שעשוי להשפיע הוא השלב אליו הגיע המשפט, וככל שיקדם כן ייטב...". וכן ראה: בש"א (תל-אביב-יפו) 5882/07 בן שני נ' נטר, , בפסקה 6, כדלקמן: " יש להבחין בין "ראיות נוספות" לבין "ראיות מפריכות". בית המשפט יתיר הבאת "ראיות נוספות" לאחר תום הבאת הראיות על פי העקרונות החלים על הבאת ראיות נוספות בערעור. ככלל לא יתיר בית המשפט הבאת "ראיות נוספות" אם יכול היה בעל הדין להביא את הראיות בשלב קודם ומה טעם שלא הובאו הראיות בזמן הראוי. " 31. הנני סבורה כי בתביעה דנן אין מדובר בבקשה להגשת ראיות מפריכות, שכן לא היתה הפתעה בטיעונים או בראיות שעליה צריכה המבקשת להגיב, אלא המדובר בניסיון להצשת ראיות נוספות. 32. זאת ועוד, הראיות המדוברות אינן ראיות גרידא שניתן לצרפן בלא שתשפענה על מצבו המשפטי של הצד שכנגד, אלא כאלה הדורשות תיאום מועד הוכחות נוסף וזימונם של עדים נוספים, דבר שיסרבל את הדיון ויאריכו שלא לצורך, וזאת אף בשימת לב שהמדובר בתיק ישן משנת 2000 ששומה לסיימו. 33. עם זאת, מאחר שהמשיב לא התנגד להגשת תעודה ממחלקת הבדיקות של הטכניון והעתק שאילתא ממאגר הנתונים של משרד הפנים, אתיר הגשתם של אלה בלבד. 34. סיכומו של דבר, דין הבקשה להידחות. 35. המבקשת תשלם למשיב הוצאות הבקשה בסך 1,000 ₪, בתוספת מע"מ וכן ריבית והפרשי הצמדה עד לתשלום המלא בפועל.עדותדיון