בקשה לעריכת מדידה של מקרקעין

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה לעריכת מדידה של מקרקעין: 1. לפניי מספר בקשות, שהוגשו במסגרת תביעת התובעת לסילוק ידם של הנתבעים מהמקרקעין נשוא התביעה (להלן - המקרקעין או המתחם). בקשה אחת, היא בקשת התובעת למתן צו כניסה למקרקעין לצורך עריכת מדידה (בקשות מס' 5 ו-11; להלן - הבקשה לעריכת מדידה). בקשה שנייה, היא בקשת הנתבעים למחיקת כתב התביעה (בקשה מס' 15; להלן - הבקשה למחיקת כתב התביעה). ובקשה שלישית, היא בקשה נוספת מטעם הנתבעים, בה מתבקש בית המשפט להורות לתובעת להגיש "יפוי כוח תקין ותקף" (בקשה מס' 20; להלן - הבקשה להגשת יפוי כוח). הבקשה להגשת יפוי כוח הוגשה רק לאחרונה, ביום 4.5.09, ולא נדונה במהלך הדיון שנערך לפניי ביום 26.5.09 בבקשות שקדמו לה. יחד עם זאת, במהלך הדיון בבקשות אלה נסמכה ב"כ הנתבעים גם על בקשה זו - תוך טענה שבהיעדר יפוי כוח ב"כ התובעת אינו יכול לייצגה בבקשות האחרות ובהליך בכלל - ולפיכך נתחיל הדיון בבקשה זו. א. הבקשה להגשת יפוי כוח: 2. במסגרת בקשה זו (שלשם קיצור תכונה בפסקאות 2 עד 6 שלהלן - הבקשה) מתבקש בית המשפט להורות לב"כ התובעת להגיש יפוי כוח תקין ותקף "חלף יפוי הכוח הלקוי אותו היא מציגה כעת". לשיטת ב"כ הנתבעים, התנהלות התובעת בכל הקשור לדרישתה להציג יפוי כח מלמדת כי מנהליה של התובעת, שהיא חברה ממשלתית מבקשים לחמוק מאחריות אישית ל"מעשי השחיתות" הנעשים, כך לדבריה, בשם התובעת (ר' בסעיף 5 לבקשה). עוד נטען בבקשה כי רק לאחר דיונים בתיק אחר של התובעת (ת.א. (שלום תל-אביב) 51711/07; בפני כב' השופט ח' טובי) הואיל ב"כ התובעת להפקיד יפוי כוח, שאף הוא אינו עומד, כך לשיטת ב"כ הנתבעים, בדרישות הדין, באשר חסרים בו פרטים מהותיים כגון המועד בו נחתם, שם החותם עליו ותפקידו. 3. במסגרת תגובתו לבקשה הפנה ב"כ התובעת להחלטה שנתן כב' השופט טובי בתיק הנ"ל, בה קבע, בין השאר, כי "לא מצאתי ממש בטענה כי ב"כ חלמיש איננו מוסמך לייצגה הואיל ולא ניתן יפוי כוח מתאים...". כמו כן, ועל מנת שלא תישמענה "טענות סרק נוספות מיותרות", כך לפי הגדרת ב"כ התובעת, צירף ב"כ התובעת לתגובתו יפוי כוח נוסף ומפורט, שנחתם ביום 25.5.09 על ידי מר גיל סער, מנכ"ל התובעת, וגב' ברכה גיבור, חשבת התובעת, שלפי הצהרתם מורשים לחייב את התובעת בחתימתם (להלן - יפוי הכוח הנוסף). לשיטת ב"כ הנתבעים בתשובתה, גם יפוי הכוח הנוסף אינו תקין שכן, כך לטענתה, אין הוא עומד בכללים הפנימיים המחייבים חברות ממשלתיות אשר הותוו בחוזר היועץ המשפטי מיום 4.9.01 (להלן - חוזר היועץ המשפטי). 4. לעניין ייצוג לקוח על ידי עורך דין יש להבחין בין הפן המהותי לבין הפן הפורמאלי. הפן המהותי הוא יחסי השליחות, שבמסגרתם עורך הדין משמש כשלוח של הלקוח. יחסי שליחות אלה, ככול יחסי שליחות, מוסדרים בהוראות חוק השליחות, תשכ"ה-1965 (להלן - חוק השליחות). הפן הפורמאלי הוא ביטויים החיצוני של יחסי השליחות, בדרך כלל באמצעות יפוי כוח בכתב. לפיכך - ולאור הוראות סעיף 3(א) לחוק השליחות שלפיהן שליחות יכול שתוקנה גם בהרשאה בעל-פה או בהתנהגות - ברי כי "קיומו של יפוי כוח בכתב, איננו מהווה תנאי מהותי להקמת הייצוג, אלא אך אמצעי להוכחתו" (דנ"פ 2192/00 נוי, עו"ד נ' אמינוף - שופט בית המשפט המחוזי בנצרת, פ"ד נד (2) 138, 144). ייצוג בעל דין על ידי עורך דין אינו מותנה אפוא בקיומו, וממילא בהצגתו לפני בית המשפט, של יפוי כוח בכתב (ר' דנ"פ 2192/00 הנ"ל; א' ברק, חוק השליחות (ירושלים, תשנ"ו-1996), כרך א', בעמ' 567). זאת ועוד: גם תקנה 472 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן - תקנות סדר הדין האזרחי), המסדירה את נושא יפוי הכוח לעורך דין בהליכים אזרחיים, אינה מחייבת, בנוסחה כיום, את עורך הדין בהמצאת יפוי כוח בכתב ומסתפקת בהודעה של עורך הדין "בכתב הטענות הראשון שהוא מגיש, שיש בידיו... יפוי כוח מטעם בעל הדין". 5. אכן, למען הסדר הטוב רצוי שעורך דין ימציא לתיק בית המשפט, מייד עם תחילת הייצוג לפני בית המשפט, יפוי כוח בכתב, על מנת שתהא בתיק ראיה ברורה וחד משמעית לקיומו של הייצוג, כמו גם להיקפו. במקרה דנא לא המציא ב"כ התובעת לתיק בית המשפט, עם הגשת כתב התביעה, יפוי כוח בכתב ובכך גרם הלכה למעשה להגשת הבקשה המיותרת דנא. יחד עם זאת, כאמור, יפוי הכוח אינו תנאי מהותי לקיומו של הייצוג, מה גם שלתגובתו לבקשה צירף ב"כ התובעת את יפוי הכוח הנוסף, החתום על ידי מנכ"ל התובעת והחשבת שלה. 6. מכאן, שעל פני הדברים שליחותו של ב"כ התובעת כמייצג התובעת בתובענה דנא הוכחה כדבעי, ודין הבקשה להידחות. ב"כ הנתבעים אמנם טוענת כי גם יפוי הכוח הנוסף אינו תקף, באשר, כך לשיטתה, הוא אינו עומד בהנחיות חוזר היועץ המשפטי. ואולם, אין מקום שבית המשפט יערוך חקירה ודרישה בעניינים אלה, שהם אינצידנטליים לתיק שבפניו, שהרי אין לדבר סוף: ניתן גם לבחון אם מר סער הוא אכן מנכ"ל התובעת, או למצער אם הליך מינויו היה תקין ותקף וכו'. ב"כ הנתבעים אמנם מעלה - מבלי לפרט - טיעון בדבר "מעשי שחיתות", הנעשים לדבריה בשם התובעת, ולא ברור אם הכוונה היא גם לאופן החתימה על יפוי הכוח. אך כך או כך, טענות כאלה, אם יש להן בסיס ואם יש בידי ב"כ הנתבעים מידע לגביהן, מקומן במסגרת הגשת תלונה מתאימה בפני הרשויות המוסמכות לחקור או לבקר את מעשי התובעת; ובמסגרת התיק דנא אין כל מקום להידרש אליהן. ב. הבקשה לעריכת מדידה: 7. במסגרת בקשה זו (שלשם קיצור תכונה בפסקאות 7 עד 13 שלהלן - הבקשה) עותרת התובעת לצו שיאפשר ביצוע מדידה קרקעית של המקרקעין המוחזקים על ידי הנתבעים. בבקשה נטען כי מדידה מדויקת תסייע לתחום את גדר המחלוקת או אף לצמצמו, ותחסוך של התנצחויות מיותרות. הבקשה מסתמכת על הוראות תקנה 124 לתקנות סדר הדין האזרחי (להלן - תקנה 124), המאפשרת לבעל דין לבדוק את הנכס מושא התובענה, בקבעה כי "בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת לאחר הגשת התובענה, ובתנאים שקבע, לצוות על בעל דין להרשות לבעל דין שכנגד, לרבות מומחה מטעמו, לבדוק כל נכס או חפץ שנתעוררה לגביהם שאלה בתובענה...". 8. לטענת ב"כ התובעת, הצורך במדידה קרקעית נובע מכך שכל שיש בידי התובעת הוא צילומי אוויר של המתחם. גם התשריט, המצורף כנספח ג' לכתב התביעה, הוכן על סמך צילומי אוויר משנת 2004. כיוון שכך, אין בתשריט אלא תיאור משוער של המתחם, והוא אינו יכול להוות תחליף למדידה קרקעית, שרק באמצעותה ניתן לתחום באופן מדויק את היקפה של התפיסה על ידי הנתבעים. זאת ועוד: בהיעדר מדידה קרקעית לא ניתן לדעת אם יש במתחם מחזיקים נוספים, דבר הדרוש בפרט על רקע העובדה שבעבר כבר פונו מהמתחם מי מבני משפחתם המורחבת של הנתבעים. ב"כ התובעת מדגיש עוד, כי התובעת אינה מעוניינת לפגוע בפרטיותם של הנתבעים ולפיכך אף אינה מבקשת להיכנס לתוך הבתים אלא רק לחצר המתחם על מנת לבדוק ממנה את היקף החזקותיהם של הנתבעים במקרקעין (ר' בפרוטוקול הדיון מיום 26.5.09). 9. הבקשה המקורית לעריכת מדידה (בקשה מס' 5) הוגשה ביום 6.7.08, זמן קצר בטרם בא-כוחם הקודם של הנתבעים ביקש להשתחרר מייצוגם. בשל חילופי הייצוג השתהתה תגובת הנתבעים לבקשה. לבסוף, לאחר שב"כ הנוכחית של הנתבעים החלה לייצגם, הוגשה ביום 29.10.08 הודעה מוסכמת, בה הוסכם, בין השאר, על ביצוע המדידה המתבקשת ואף על מועדה. הודעה זו קיבלה תוקף של החלטה בהחלטת בית המשפט מיום 29.10.08. ואולם, המדידה לא בוצעה בשל כך שב"כ הנתבעים חזרה בה מהסכמתה למדידה ועקב כך הגיש ב"כ התובעת בקשה חוזרת לעריכת המדידה (בקשה מס' 11). 10. לענייננו אין צורך לפרט את השתלשלות העניינים שהביאה לחזרת ב"כ הנתבעים מהסכמתה האמורה - לטענתה בשל כך שהוטעתה לחשוב כי המדידה נועדה לקביעת שיעור הפיצוי המגיע לנתבעים - שכן העניין נדון בישיבת קדם המשפט שנערכה ביום 4.12.08. בסיכומה של ישיבה זו, בהמלצת בית המשפט, בוטלה בהסכמה החלטת בית המשפט מיום 29.10.08; וזאת על מנת לאפשר לב"כ הנתבעים להגיש תגובה מנומקת להתנגדותה לבקשה, דבר שטרם עשתה עד לאותו מועד על רקע הגשת ההודעה המוסכמת הנ"ל. 11. בטרם דיון בטעמי התנגדותם של ב"כ הנתבעים לבקשה, מן הראוי להעיר מספר הערות. ראשית, בתגובתה לבקשה - הכוללת "תשובה לתשובה לתגובה", שהוגשה בניגוד להנחיות שנקבעו בהחלטה מיום 4.12.08 - מתבטאת ב"כ הנתבעים בלשון חריפה מאוד הן כלפי התובעת והן כלפי באי-כוח התובעת. כמעט אין צריך לומר כי התבטאויות כאלה מיותרות הן, ולנוכח הדברים שעלו במהלך הדיון באי-כוח שני הצדדים ייטיבו עשות אם יתבטאו האחד כלפי משנהו בדרך המקובלת והראויה. שנית, בטיעוניה בבקשה - כמו גם בבקשות הנוספות, ובעיקר בבקשה למחיקת כתב התביעה - פורשת ב"כ הנתבעים יריעה רחבה, החורגת במובהק מהעניין שבפני בית המשפט. לב"כ הנתבעים טרוניות קשות אודות התנהלותה של התובעת ופעילותה בפינוי כפר שלם, לרבות בכל הקשור לקריטריונים שנקבעו למתן פיצויים למפונים. למעשה, כבר בפתיח לתגובתה מפנה ב"כ הנתבעים ל"דו"ח סודי", שהוא טיוטה של דו"ח מבקר המדינה, שלטענתה נמצא בידיה ומגלה ממצאים לכאוריים חמורים אודות התנהלות התובעת. ואולם, התביעה שבפני בית משפט זה היא תביעה קונקרטית וספציפית לסילוק יד. אין עניינה במכלול פעילותה של התובעת בכפר שלם, ואף לא בשאלת הפיצוי המגיע, אם מגיע, לנתבעים או למי מהם; ואין אפשרות במסגרת תביעה לסילוק יד לנהל מעין ועדת-חקירה אודות התנהלותה הכללית של התובעת, או אופן קביעת הקריטוריונים לפיצוי מפונים, או הדרכים שבהם נקבע שיעורם הלכה למעשה. יוער, כי אין בדברים אלה, כמובן, כדי לקבוע ממצא כלשהו אודות התנהלותה הכללית של התובעת, לחיוב או לשלילה. יתר על כן, ייתכן - ככל שלכך מכוונת ב"כ הנתבעים - כי ראוי ונכון, מבחינה חברתית וכללית, שסוגיית השלמת פינוי כפר שלם תוסדר בחקיקה ספציפית, כגון זו שהוצעה במסגרת הליכי החקיקה הראשוניים שהחלו בשלהי כהונתה של הכנסת הקודמת. יחד עם זאת, כל עוד המחוקק לא אמר את דברו בסוגייה - ולא נמסר לבית המשפט כי קיימת התקדמות כלשהי בהליכי החקיקה הנ"ל - אין לו לבית המשפט אלא את התביעה הקונקרטית שבפניו, והוא צריך לנהלה על פי הדין הקיים והמחייב לגביה. 12. לגופו של עניין מעלה ב"כ הנתבעים מספר טעמי התנגדות לבקשה. ראשית, זכויותיה של התובעת במקרקעין הן למצער שנויות במחלוקת ועל כן, כל עוד לא הוכחו, אין לתובעת כל זכות לערוך מדידה בהם. שנית, היעתרות לבקשה ומתן צו למדידת המקרקעין כמוה כפסק דין חלקי, שכן בקשת התובעת מתבססת על טענותיה לבעלות במקרקעין. שלישית, אין כל צורך אמיתי בעריכת מדידה קרקעית שכן בידי התובעת תצלומי אוויר, לרבות עדכניים, המהווים למעשה מדידה קודמת. לפיכך, אין מקום לאפשר מדידה ובדיקה חוזרת של המתחם. ולבסוף, רביעית, בעריכת המדידה יש משום פגיעה קשה ובלתי מידתית בזכויות היסוד של הנתבעים, לרבות בפרטיותם ובכבודם. ב"כ הנתבעים ערה לכך שקיימות החלטות לא מעטות של בתי משפט שלום, במותבים שונים, שנעתרו במסגרת תביעות דומות לבקשות זהות, אשר צורפו על ידי ב"כ התובעת, והיא אף לא הציגה בפני בית המשפט ולו החלטה אחת לסתור. יחד עם זאת, לטענתה, לא מדובר בהלכות מחייבות או מנחות, מה גם שבאותם מקרים לא היתה מחלוקת אודות הזכאות לפיצוי (כך לטענתה שלא גובתה באסמכתאות). 13. אין לקבל את טעמי ההתנגדות. תקנה 124 אינה דורשת, כתנאי מקדים לעריכת בדיקה, הוכחת בעלות התובע בנכס נשוא התובענה, ובוודאי שאין בה כדי לקבוע כי בעצם בדיקת הנכס יש כדי ליתן, במפורש או במשתמע, זכויות כלשהן בנכס למי שבדק אותו לפיה, לא כל שכן פסק דין חלקי לטובתו. מעבר לכך, כפי שציינה כב' השופטת א' מני גור בהחלטה בבקשה דומה בעניין אחר, די בכך שלפי המסמכים המצורפים לכתב התביעה לתובעת זכות להירשם כבעלים, אף בסייגים, על מנת להיעתר לבקשה לעריכת מדידה (ר' תא"ק (הרצליה) 7986/06 "חלמיש" חברה ממשלתית עירונית לדיור נ' הכרי ואח', החלטה מיום 22.10.07); אך מכל מקום, כאמור, תקנה 124 אינה דורשת כלל הוכחת בעלות, וכל עוד לא סולקה התביעה - ובענייננו אף לא נתבקש סילוקה על הסף - יש תחולה להוראות התקנה. בנוסף, כפי שעלה בדיון שנערך לפניי, למעשה אין מחלוקת שמדידה קרקעית בעניין היקף החזקתם של הנתבעים במתחם לא נערכה. במצב דברים זה אין לומר שנערכה במקרקעין מדידה רלוואנטית קודמת, שהרי צילומי אוויר אינם תחליף מדידה, לא רק מבחינת הפרטים שניתן לדלות מתוכם אלא גם לעניין היקף החזקתם של הנתבעים, להבדיל מאחרים, במקרקעין. לבסוף, אין לראות במדידה קרקעית - שתימשך זמן קצר יחסית, תיערך תוך תיאום מועד עם הנתבעים ואף לא תכלול כניסה לבתים עצמם - משום פגיעה בלתי מידתית בפרטיותם או בכבודם. זאת ועוד: במקרה דנא, כזכור, הנתבעים הסכימו בזמנו לעריכת המדידה. אכן, בית המשפט התיר להם לחזור בהם מהסכמתם זו, אך עצם העובדה שניתנה בעבר הסכמה לדבר מצביעה, ולו במידה מסוימת, על כך שהנתבעים לא ראו בעריכת מדידה קרקעית משום פגיעה קיצונית ובלתי נסבלת בזכויותיהם או בפרטיותם. אכן, על רקע הדברים האמורים נעתרו בתי משפט השלום, שוב ושוב, לבקשות לעריכת מדידה, ובטיעוניה בכתב, כמו גם בעל פה, לא הביאה ב"כ הנתבעים נימוק שיש בו כדי לשכנע מדוע במקרה דנא אין מקום לעריכת מדידה על אף כל שנאמר לעיל. יודגש, כי מדובר לתביעה לסילוק יד ושאלת היקף החזקתם של הנתבעים במקרקעין היא שאלה מרכזית ומהותית לתביעה. בנסיבות אלה, הבקשה לערוך מדידה בעניין, כפי שבית המשפט רשאי להורות במסגרת סמכותו לפי תקנה 124, הינה על פני הדברים בקשה סבירה ויש להיעתר לה. ג. הבקשה למחיקת כתב התביעה: 14. במסגרת בקשה זו (שלשם קיצור תכונה בפסקאות 14 עד 18 שלהלן - הבקשה) עותרת ב"כ הנתבעים למחיקת כתב התביעה בשל טענות בעניין אי עמידת התובעת בהחלטות בית המשפט בעניין ההליכים המקדמיים. ייאמר מיד, כי אף שבדיון שנערך לפניי עלה כי טענתה העיקרית של ב"כ הנתבעים בעניין זה היא בקשתה לקבלת מסמכים מסוימים ותשובות לשאלות מסוימות, הבקשה אינה עותרת לגילוי מסמכים ספציפיים או לתשובות לשאלות ספציפיות, אלא מנוסחת בצורה כוללנית כבקשה למחיקת התביעה על הסף - ובניסוח שכזה על פני הדברים אין כל מקום להיעתר לה. זאת ועוד: בתשובתה לתגובת התובעת טוענת ב"כ הנתבעים כי מנכ"ל התובעת משיב באופן מתחמק או שאינו אמין, אך טענות אלה תתברננה במסגרת שמיעת הראיות, ואין בהן כל הצדקה לנקיטה בסעד מרחיק הלכת של סילוק התביעה על הסף. 15. מעבר לנימוקים בדבר אי עמידה במועדים שנקבעו בהתאם להסדר הדיוני - נימוקים שהלכה למעשה נזנחו במהלך הדיון בבקשות - הבקשה נסובה, רובה ככולה, סביב בקשות הנתבעים לקבל תשובות ומסמכים בנושא התנהלות התובעת בסוגיית הפיצויים למפונים מכפר שלם, לרבות בשאלת סמכויותיה של ועדת הפינויים העליונה ואופן פעולתה, ואף בשאלת המחלוקות הכספיות (הנטענות) שבין התובעת לבין מנהל מקרקעי ישראל ועיריית תל-אביב ולטענת הנתבעים כי התובעת ניצלה כספים שהוקצבו לתשלום פיצויים לצרכים אחרים. 16. הנה כי כן, וכפי שצוין כבר בפסקה 11 דלעיל, המסמכים והתשובות שנתבקשו עוסקים רובם ככולם בסוגיית הפיצויים ואינם קשורים לתביעה דנא. במהלך הדיון בבקשות הסבירה ב"כ הנתבעים כי אינה טוענת לפיצויים אלא מעלה את הדברים כטענת הגנה. לשיטתה, התובעת אינה רשאית לתבוע את סילוק ידם של הנתבעים מהמתחם כל עוד לא פיצתה אותם, ומכאן הרלוואנטיות לתביעה. ואולם, לא זו בלבד שב"כ הנתבעים לא הניחה תשתית משפטית לטענתה כי סילוק ידם של הנתבעים דנא מהמקרקעין מותנה על פי הדין במתן פיצוי, אלא שהעיסוק בסוגיה משמעו הכנסת נושא הפיצוי - שכאמור ב"כ הנתבעים אינה טוענת לו, ושאמור להיות נדון בתביעה שהנתבעים יכולים להגיש - לגדרי התביעה דנא במעין "דלת אחורית". התביעה דנא היא תביעה לסילוק יד ואין אפשרות להפכה לדיון בסוגיית הפיצויים, בוודאי לא באופן הכולל והגורף בו מבקשת ב"כ הנתבעים לנקוט. 17. זאת ועוד: הבקשה מנוסחת באופן כוללני, כאשר קשה להבין ממנה מהו הצורך הקונקרטי בכל מה שהתבקש, למעט טענות כלליות על "שקיפות", שחוזרות, שוב, לבחינה כוללת של התנהלות התובעת, בחינה החורגת במובהק מעניינה של התביעה. כך, בסיפא לתשובתה לתגובת התובעת, טוענת ב"כ הנתבעים כי "האינטרס הציבורי מחייב שקיפות מלאה במעשי מנהל, שקיפות שתמנע מעשי שחיתות כגון אלו הנחשפים לכאורה בטיוטת דו"ח מבקר המדינה...". אכן, מניעת מעשי שחיתות במעשי המנהל היא ללא ספק יעד חשוב, אך אין אפשרות במסגרת התביעה דנא לערוך חקירה ודרישה בעניינים אותם מבקשת ב"כ הנתבעים לחקור ולברר. כפי שצוין בפסקה 6 דלעיל, אם יש בידי ב"כ הנתבעים מידע מבוסס בעניין עליה להגיש תלונה לגורמים המוסמכים; אך אין כל מקום להידרש במסגרת התביעה דנא - תביעה אזרחית לסילוק יד - לתלונות אלה. 18. אף בנושא הסקרים שנערכו בכפר שלם הבקשה היא כוללנית ובלתי ברורה. מתוך הבקשה והתשובה משתמע, כי מה שמתבקש הם הסקרים כולם; ורק בדיון שנערך לפניי הוברר כי ב"כ הנתבעים מבקשת לקבל מהתובעת רק את החומר הקשור לנתבעים. לעניין זה אציין, כי הכללים לגילוי מידע מתוך הסקרים המדוברים, אשר הותוו על ידי כב' השופטת א' מני גור במקרה דומה, מקובלים עלי, ועל כן אני מורה על יישומם גם במקרה דנא (ר' ת"א (הרצליה) 7719/06 "חלמיש" חברה ממשלתית עירונית לדיור נ' עדרי ואח', , החלטה מיום 19.3.08). ד. סוף דבר: 19. אשר על כן אני מחליט כדלקמן: (א) הבקשה להגשת יפוי כוח נדחית. (ב) הבקשה לעריכת מדידה מתקבלת. המדידה תיערך בנוכחות הנתבעים ו/או מי מטעמם, במועד שיתואם איתם מראש ותוך 30 יום מהיום. המדידה לא תכלול כניסה לתוך הבתים עצמם. (ג) הבקשה למחיקת כתב התביעה נדחית. הנתבעים רשאים לפנות לתובעת תוך 30 יום בהתאם לאמור בפסקה 17 דלעיל והתובעת תעביר להם את הנדרש תוך 30 יום נוספים. (ד) הצדדים יגישו ראיותיהם כדלקמן: התובעת תגיש תצהירי עדות ראשית עד ליום 1.10.09. הנתבעים יגישו תצהירי עדות ראשית עד ל‏יום 1.11.09. לתצהירי העדות הראשית יצורפו כל המסמכים שיש כוונה להסתמך עליהם, והם ימוספרו בתור ת/1, ת/2... או נ/1, נ/2... וכדומה, לפי העניין. סירב עד לתת תצהיר - תוגש עם התצהירים בקשה להעדתו ללא תצהיר, שבה יפורטו טעמי הבקשה ותמצית העדות הצפויה, ויצורפו לה המסמכים שיש כוונה להגישם באמצעות העד. חוות דעת מומחה יוגשו, במידת הצורך, עם התצהירים. צד המבקש לחקור את מומחה הצד-שכנגד, יודיע על כך לצד-שכנגד ללא דיחוי. צד הרוצה להתנגד לקבילות ראיה שהוגשה בכתב יגיש בקשה בעניין לפחות 14 יום לפני המועד שנקבע לישיבת קדם משפט. לא תורשה העדת עדים והגשת מסמכים שלא קוימו לגביהם הוראות אלו. חיוביהם הדיוניים של הצדדים אינם תלויים זה בזה.מקרקעין