בקשת צו לגילוי מסמכים בסדר דין מהיר

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא גילוי מסמכים בסדר דין מהיר: 1. עניינה של החלטה זו, בבקשת התובעת למתן צו המחייב את נתבעת 2 לגלות את כל המסמכים המצויים ברשותה, ואשר קשורים בתאונה מושא תביעה זו. הבקשה מעוררת את השאלה, האם בעל דין בתביעה המתבררת בסדר דין מהיר, יכול לפנות לבית המשפט בבקשה לאכוף על חברו לגלות מסמכים אשר, לטענת בעל הדין הראשון, לא גולו על-ידי האחרון כנדרש וכמתחייב. 2. נציג נתבעת 2 מתנגד לבקשה וטוען, בין היתר, כי לגבי תביעות שהוגשו בסדר דין מהיר קובעת תקנה 214ח'(ג) כי "הוראות פרק ט' לא יחולו על תובענות בסדר דין מהיר, למעט תקנות 102, 103 ו-119, בשינויים המחוייבים..." עניינו של פרק ט' הוא ב"הודיות, שאלונים וגילוי מסמכים". לצד זאת, נציג נתבעת 2 אינו מכחיש כי המסמכים שגילוייָם נדרש מצויים בחזקתו. 3. אכן, כך קובעת תקנה 214ח'(ג), ואולם תקנה 214ח'(א), היינו הרישא של אותה תקנה ממש, מסדירה הליך של "גילוי מסמכים מוקדם", והיא קובעת, כי "לכתב טענות בתובענה בסדר דין מהיר יצרף בעל דין רשימה של המסמכים הנוגעים לעניין הנדון, המצויים או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו, ושאותרו על ידו לאחר חקירה ודרישה." תקנה 214ח'(ב) קובעת, כי אם המסמך מצוי ברשותו של בעל הדין, עליו לצרף העתק או צילום שלו לכתב הטענות. 4. מן האמור עולה, שאם המסמכים מושא בקשת התובעת מצויים, או שהיו מצויים ברשות נתבעת 2, היה עליה לציין עובדה זו ברשימה אותה היה עליה לצרף לכתב ההגנה שהגישה, ואם הם מצויים ברשותה, היה עליה לצרף עותק או צילום שלהם לכתב ההגנה. וזאת, בין אם מסמכים אלה "מועילים" לה, ובין אם לאו, או אפילו אם מדובר במסמכים ה"מזיקים" לה. אין מחלוקת, כי נתבעת 2 לא עשתה כן. 5. ומה הדין אם בעל דין לא כלל ברשימת המסמכים שהגיש ביחד עם כתב טענותיו את כל המסמכים המצויים או שהיו מצויים ברשותו - האם בעל הדין שכנגד בהליך המתברר בסדר דין מהיר, יכול לפנות לבית המשפט בבקשה לאכוף על חברו לגלות אותם מסמכים? אני סבור, כי יש להשיב על כך בחיוב. 6. אמנם, תכליתם של הליכים בסדר דין מהיר היא "לקצר את משך ההתדיינות בתובענות בסכומים נמוכים, ולהוזיל את העלות הכרוכה בניהולם..." [מתוך דברי ההסבר לתקנות סדר הדין המהיר המופיעות בספרם של כב' השופטים רחמים כהן ומנחם קליין, "סדר דין מהיר בבית משפט השלום" (2005, הוצ' נבו)]. ואולם אין בכך כדי להפחית מחשיבות הצורך לרדת לחקר האמת במקרים המתבררים בפני בית המשפט בהליך מסוג זה. נדמה, כי העובדה שמתקין התקנות קבע חובת "גילוי מסמכים מוקדם" מעידה על כך שיצא מנקודת הנחה, כי ירידה לחקר האמת באופן יעיל ומהיר, תתבצע במסגרת של "קלפים פתוחים", בה יחשפו הצדדים זה בפני זה את החומר הרלבנטי שברשותם כבר בשלב מוקדם של התובענה. בהקשר זה נאמר בדברי ההסבר, כי "מטרת גילוי המסמכים המוקדם הנה.. ייעול הדיון וקיצורו, מתוך תפיסה שבתובענות שסכומן הכספי נמוך, יש חשיבות יתרה למשך ההתדיינות ולעלויות הכרוכות בה. זאת, כמובן, לצורך הגשמת המטרה של עשיית צדק עם בעלי הדין. הבאת הצדדים למצב שבו מרבית הקלפים יהיו גלויים מראש בשלב מוקדם, תעודד גם מגעים לפשרות ותייתר, בחלק גדול מהמקרים, הגעה לדיון בבית המשפט" (שם - ההדגשה שלי - א"ר). ניתן לומר, אפוא, כי העובדה שמתקין התקנות קבע חובת גילוי מסמכים, מעידה על החשיבות שהוא ייחס לעניין זה ועל כך שבמובן מסוים, הוא "שדרג" את הסדר גילוי המסמכים במסגרת סדר הדין המהיר בהשוואה להליך גילוי המסמכים ב"מסלול הרגיל". 7. לנוכח האמור, אין זה סביר בעיניי, כי מתקין התקנות, אשר עמד על חשיבות גילוי המסמכים המוקדם בסדר הדין המהיר, לא נתן לבית המשפט יכולת לאכוף הסדר זה באופן אפקטיבי על-ידי מתן צו לגילוי מסמכים, כפי שהדבר נעשה, כדבר שבשגרה, בתובענות המתבררות בסדר דין "רגיל". אם תאמר שבתובענות המתבררות בסדר דין מהיר לא ניתן לאכוף על צד לקיים את הוראות הדין, ייצא שלא ניתן יהיה להגשים את תכלית התקנות, ו"באין דיין, אין דין". לפיכך, אני סבור שאין לקרוא את תקנה 214ח'(ג) כהוראה החוסמת דרכו של צד לדרוש לממש את זכותו לעיין במסמכים הרלבנטים של חברו, אלא כהוראה שנועדה לחסוך "הגשת בקשות על-ידי בעלי הדין ומתן הוראות על-ידי בית המשפט בכל הנוגע לגילוי מסמכים... [שבגינם] ההליך כולו מתעכב שלא לצורך" (דברי ההסבר לתקנה 214ח', "סדר דין מהיר בבית משפט השלום"). וכך כותבים בעניין זה כב' השופטים כהן וקליין בספרם: "כאשר בעל דין אינו מצרף העתק או תצלום של מסמך המפורט ברשימת המסמכים, זכאי בעל הדין שכנגד לבקש להורות לו להמציא את המסמך. מה יעשה בעל דין היודע שבידי הצד שכנגד מצוי מסמך רלוונטי שלא צורף לכתב הטענות ולא פורט ברשימת המסמכים? לדעתנו, התשובה לכך ברורה: אף שכעיקרון אין תחולה לפרק ט' לתקנות בסדר דין מהיר, בית המשפט מוסמך לתת צו המורה לבעל הדין המסתיר מסמך רלוונטי, לגלות את המסמך ולהמציאו לצד שכנגד. העובדה שמדובר בסדר דין מהיר בתובענה המוגבלת לסך של 50,000 ₪, אינה מפחיתה מחשיבות גילוי המסמכים וחשיפת האמת ואינה גורעת מזכות הצדדים לעיין במסמכים הרלוונטים לתובענה. תקנה 214ח', השוללת את תחולתו של פרק ט' לתקנות על הליך סדר דין מהיר, יוצאת מנקודת הנחה שבעל הדין יגלה את כל המסמכים הרלוונטיים, ואם אינו עושה כן, יורה לו בית המשפט לגלות את המסמך לאחר שיבחן את הרלוונטיות שלו למחלוקת שבין הצדדים" (שם בעמ' 39-40 - ההדגשות הוספו - א"ר). 8. העמדה המובעת על-ידי המחברים מקובלת עליי לחלוטין, ועל-כן אני קובע, כי על הנתבעת מס' 2 להמציא לתובעת את המסמכים הבאים, בתוך 10 ימים מעת קבלת החלטתי: א. כל מסמכי התביעה הקטנה שהוגשה נגד הנתבעת, ובכללם כתב ההגנה מטעם הנתבעת, פרוטוקול הדיון שהתקיים ופסק הדין שניתן בעקבותיו; ב. העתק הודעת הנהגת ברכב הנתבעת לאחר התאונה לנתבעת, או הודעת שוכר הרכב לנתבעת; ג. העתק מלא של חוזה ההשכרה לרכב על כל נספחיו המלאים; ד. העתק מהסכם הפשרה שנחתם בין הנתבעת ו/או שוכר הרכב לבין מבוטח התובעת במשרדי הנתבעת. 9. בקשת התובעת כוללת גם בקשה לקבוע מועד לשמיעת עדותו של מר קרויזר, שתצהירו הוגש לתובעת במעמד שמיעת ההוכחות ביום 9.7.09, וזאת בהתאם להחלטתי מאותו יום (פרו' עמ' 11). כמו-כן מבקשת התובעת כי במועד שייקבע, יישמעו סיכומים בעל-פה. אני מחליט להיעתר לבקשה וקובע, כי ביום 15.6.10 בשעה 13:00 ייחקר מר קרויזר על תצהירו, והצדדים יסכמו טיעוניהם בעל-פה. 10. בטרם סיום אבקש להזכיר, כי בהחלטתה מיום 19.1.09 הציעה כב' השופטת מאק-קלמנוביץ הצעת פשרה. התובעת, אמנם, הודיעה כי אין היא מקבלת אותה, ואולם בית המשפט סבור, כי ראוי שהצדדים יבואו בדברים בנסיון להגיע להסדר מוסכם. ב"כ התובעת מתבקש ליצור קשר עם נציג הנתבעת, ולהודיע לבית המשפט, תוך 10 ימים ממועד קבלת החלטתי זו, האם הצדדים הגיעו להסדר מוסכם. גילוי מסמכיםצו גילוי מסמכיםסדר דין מהירמסמכיםצווים