קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא גילוי מסמכים של צד שלישי סוד מסחרי: 1. המבקש הגיש תובענה נגד הנתבעת בעילות רשלנות, גרם הפרת חוזה ולשון הרע, מצג שווא ומרמה, הפרת חוק הגנת הפרטיות, הפרת הזכות לפרטיות כאמור בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ועוד. במסגרת ההליכים המקדמיים הוגשה על ידי התובע בקשה לגילוי מסמכים ספציפי. לטענת המבקש-התובע על הנתבעת-המשיבה להמציא לו את המסמכים הבאים כדלקמן: א. הסכם ההתקשרות ו/או תנאי ההתקשרות בין הנתבעת למקורות בהתאם לסעיף 12 א לכתב הגנתה. ב. דרישות/בקשות של מקורות כלפי הנתבעת בעניין התובע ואילו בחינות עליו לעבור. ג. כל האסמכתאות ורישומים בעניין מבחן ההשמה שעבר התובע אצל הנתבעת. ד. כל האסמכתאות והרישומים בעניין תוצאות התובע במבחני ההשמה. ה. כל המסמכים שהנתבעת מסרה למקורות בעניין התובע. ו. כל האסמכתאות והמבחנים אשר מוכיחים את המהמנות של הבחינות ניהוליות, ארגוניות ומנהיגויות. נטען כי המבקש לא התקבל לעבודה בחברת מקורות, בין היתר ובעיקר לנוכח הניהול הרשלני של מבחני ההשמה והמידע שהועבר מהמשיבה למקורות. לטענתו, מדובר במסמכים מהותיים הדרושים לצורך בירור המחלוקת בין הצדדים לתיק. 2. המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה מדובר בבקשה גורפת, כללית ובלתי מידתית. נטען כי חלק מהמבחנים אינם רלוונטיים להליך ולא הובהרה מטרת העיון בהם וכי חלקם חוסים תחת טענת חיסיון בשל חובת סודיות כלפי הלקוח וכן בהיותם סוד מסחרי. כרקע עובדתי נטען שהמשיבה הינה מכון הפעיל משנת 1982 ועוסקת במיון עובדים במגזר הפרטי והציבורי לכל סוגי התפקידים והמשרות. נטען כי המכון הוכר על ידי משרד הבריאות כמכון להתמחות בפסיכולוגיה תעסוקתית- ארגונית ומעסיק מאבחנים ופסיכולוגים. שיטות העבודה של המכון והמבחנים בהם נעשה שימוש הינם פרי פיתוח של מומחי המכון ומהווים סוד מסחרי כפי שפורט בבקשה בהרחבה. עוד נטען כי המשיבה זכתה בשנת 2004 במכרז של מקורות לביצוע מבחני מיון לעובדים עד שנת 2007, כאשר המכרז כלל דרישות מפורטות לגבי סוגי המבחנים אשר מקורות דורשת לעובדים פוטנציאלים ומבחני המיון למועמדים שנשלחו ממקורות הותאמו לדרישות אלו. המבקש- מהנדס מים בהכשרתו, הגיש מועמדות לעבודה במקורות ונשלח למשיבה לביצוע מבחני התאמה בהתאם לדרישות התפקיד שהוגדרו על ידי מקורות. נטען כי למבקש נערך ראיון, בוצעו מבחנים, מולא שאלון וכל החומר הוערך על ידי פסיכולוג. חוות הדעת הסופית נשלחה למקורות, אשר החליטה משיקוליה שלא להעסיקו. נטען כי המסמכים המבוקשים הינם חסויים וסודיים. 3. בנוגע למסמכים המבוקשים בסעיף א' נטען כי הם אינם רלוונטים היות ומדובר בתנאי התקשרות מסחריים כלליים בין שני גופים שאינם קשורים למבקש או לעניינו ואף אינם משליכים על עילתו. בנוגע לסעיף ב' נטען כי הנושא היחיד הרלוונטי הוא קטע ההתקשרות הנוגע למבחני המיון שנערכו למבקש, כלומר, מה היתה דרישת מקורות לגבי הגדרת התפקיד אליו ניסה המבקש להתקבל. נטען כי מסמך זה הומצא למבקש ואף צורף כנספח 1 לכתב ההגנה. באשר למסמכים בסעיפים ג' ד' ו-ה' נטען כי הרלוונטיות שלהם מוטלת בספק היות ומבחני המיון הינם רק אחד הכלים והשיקולים העומדים לרשות מעביד בבואו להחליט על קבלת עובד לעבודה או דחייתו. נטען כי ההחלטה שלא לקבלו לעבודה אינה מהווה ראייה מספקת לכך שנפל פגם במבחני המיון ולא הונחה תשתית ראייתית לכאורית אחרת. עוד נטען בהקשר זה, כי אף אם המסמכים רלוונטיים הרי שחל לגביהם חיסיון בשל חובת סודיות של המשיבה כלפי הלקוחה- מקורות. לטענת המשיבה, חוות הדעת הוכנה עבור מקורות ולא עבור המבקש ועליו לפנות למקורות. המשיבה הפנתה בתגובתה לאסמכתאות בנוגע לחוק הגנת הפרטיות ולפסיקה המכירה בזכות לחיסיון למידע. נטען כי מבחני האיזון נוטים לטובתה. עוד נטען כי בית הדין לעבודה הכיר במכשיר זה כמכשיר לגיטימי למיון עובדים ובחיסיון שיש לתוצאות המבחנים גם במסגרת ההליך המשפטי. נטען כי הנזק שיגרם ליחסי האמון בין המשיבה ללקוחותיה עולה על התועלת של גילוי המסמכים כלפי המבקש. עוד נטען לנזק חברתי כתוצאה מפגיעה באפשרות להשתמש בכלי החשוב של עריכת מבחני מיון. לטענת המשיבה המבקש קיבל מידע מפורט במסגרת תצהיר תשובות לשאלון. המשיבה מוסיפה ומציינת כי למבקש אין עילת תביעה כנגדה וכי לא הונחה תשתית המצדיקה את הסרת החיסיון של הנתבעת כלפי מקורות. בנוגע לסעיפים ד' ו- ו' נטען כי מדובר ב"דייג" אסור לנוכח הניסוח הכוללני והגורף, כאשר לא ברור מהם המסמכים המבוקשים שרובם אינם רלוונטים לתביעה. נטען כי במידה ומדובר בחומר הגולמי הנוגע למבחנים במכון ולשיקולים המקצועיים העומדים בבסיסם הרי שהם אינם רלוונטים לתביעה ומשמשים את המשיבה בעיסוקה הכללי. נטען כי כל עוד לא הונחה תשתית ראייתית לפיה המבחנים אינם מוכרים מדעית, אינם מקובלים או שהמשיבה אינה מורשית לבצעם- אין להתיר את גילויים. עוד נטען כי מדובר במסמכים המהווים סוד מסחרי אשר לגביהם חל חיסיון. המשיבה מפנה בתגובתה לחוק עוולות מסחריות ולאסמכתאות בנושא. דיון 4. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה הגעתי למסקנה כי דינה להידחות. ראשית, לאור נסיבות מיוחדות המתקיימות במקרה הנדון, שאלות בנוגע לגילוי ועיון והמתח בין חובת הגילוי והזכות לסודיות אינן עולות במלוא חריפותן. מכתב ההגנה עולה כי המבקש היה מודע היטב לתנאי מסירת המידע וחתם לפני ביצוע המבחנים על כתב ויתור והרשאה המאשר זאת. מעיון בסעיף 3 לכתב הויתור עליו חתם המבקש עולה כי המבקש "משחרר/ת בזאת אתכם וכל מנהליכם ו/או פסיכולוג מוסמך אחר מטעמכם מחובת שמירת סודיות מקצועית בכל הנוגע לתכני הבדיקה הפסיכולוגית, לממצאי הבדיקה הנ"ל ולחוות דעתכם לגבי ואני מוותר/ת בזאת על סודיות זו כלפי מזמין הבדיקה הנ"ל בלבד" (הקו הוסף ד.פ.). סעיף 4 לכתב הויתור לשונו- "ידוע לי ואני מסכים/ה בזאת לכך כי לא אהיה רשאי לקבל מכם ו/או ממזמין הבדיקה את ממצאי הבדיקה בין בע"פ ובין בכתב, אלא על פי שיקוליכם המקצועיים בלבד (במסגרת יעוץ ו/או משוב) ואני מוותר/ת בזאת על כל תביעה ו/או טענה בהקשר לקבלת ממצאי הבדיקה כאמור". הויתור על תביעות יבדק במסגרת ההליך, אולם יש בו כדי להשפיע כבר בשלבים המקדמיים של ההליך בנוגע לגילוי ועיון. 5. עוד יצויין כי חלק מהמסמכים המבוקשים הינם מסמכים אשר שייכים למזמינת השירות - הלקוח (מקורות) והמצאתם על ידי המשיבה יהוו הפרת החיסיון בין המשיבה לבין הלקוח. הסרת החיסיון במקרה זה עלולה לפגוע בקשרי המשיבה עם לקוחותיה ובאיזון האינטרסים שבין המבקש למשיבה ואין להתירה. לגבי מרבית המסמכים המבוקשים, מדובר בבקשה כוללנית וגורפת. בנוסף, מדובר במסמכים המהווים סוד מסחרי שעניינו שיטות העבודה של המשיבה ואינני מוצא לנכון להתיר את גילויים, דבר העלול לרוקן את עבודת המשיבה מתוכן בסופו של יום. אציין בהקשר זה, וזאת כמובן מבלי להביע את עמדתי בנוגע לסיכויי התביעה, כי המבקש התקשר לצורך העניין עם מקורות ולא עם המשיבה. משיקוליו, בחר המבקש שלא לצרף את מקורות לתביעתו וללא צירופה לא ניתן לבקש לעיין בחומר הרלוונטי להתקשרות עימה מבלי שתוותר על טענת החיסיון (י' עמית, "קבילות סודיות חסיון ואינטרסים מוגנים בהליכי גילוי במשפט האזרחי - ניסיון להשלטת סדר", ספר א' קיטאי, (נבו) תשס"ח-2007) 247 בעמ' 276). מעיון בנספחי כתב ההגנה עולה כי המשיבה צירפה את פרופיל התפקיד- מנהל פרוייקטים כפי שהוגדר על ידי מקורות, לרבות דרישות התפקיד, התכונות הנדרשות והכישורים ההכרחיים. לטעמי, מסמך זה עונה על דרישת הגילוי כפי שהוגדרה בסעיף ב' לבקשה. ההחלטה אלו בחינות על המבקש לעבור בהתאם לכך, הינה בגדר סוד מסחרי בהתאם לשיטות העבודה הנהוגות אצל המשיבה ואין חובה לגלותן. בסעיף 12 לכתב הגנתה מציינת המשיבה כי המבקש משיקוליו בחר שלא לתאם פגישת משוב עם המכון לצורך קבלת מידע על תוצאות המבחנים. יודגש כי מדובר בפגישה בתשלום. לטעמי, על המשיבה לכל היותר חלה החובה לגלות למבקש את אותם נתונים אשר היתה מוסרת לו במסגרת פגישת הייעוץ או המשוב במידה והיה מעוניין בה. אציין כי היות ומדובר בצד שאינו מזמין השירות ואינו נושא בתשלום כלשהו - זכותה המלאה לדרוש כי יעוץ/משוב זה יהא כרוך בתשלום. משבחר המבקש שלא לפנות לאפיק זה- אין לו אלא להלין על עצמו. לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית. 6. אני מורה כי העדויות הראשיות תוגשנה בדרך של תצהיר ובהעדר החלטה אחרת, על המצהירים להופיע לבית המשפט, למועד שיקבע להוכחות. סדר הגשת התצהירים הוא כמפורט להלן: ב"כ התובע/ת/ים יגיש תצהירי עדיו תוך 20 יום מהיום. ב"כ הנתבע/ת/ים יגיש תצהירי עדיו תוך 40 יום מהיום. ימי הפגרה לא יחולו במניין הימים. הוראה זו ניתנת, בין היתר, לפי תקנה 168 (א) לתקסד"א, במובן שבמידה ובעל דין אחד לא יגיש את תצהיריו במועד, יחול הסיפא לאותו סעיף ועל בעל הדין השני להגיש את תצהיריו במועד שנקבע לו. כמו כן חלה תקנה 168 (ב) לתקסד"א. לתצהירים יצורף תיק מסמכים, אשר בדעת הצדדים להפכם למוצגים בתיק. כל צד יסמן כל מסמך בצורה ברורה, בסימון מודגש ועבה, בצד השמאלי התחתון, בשולי הדף. ינתן מיספור רץ לפי הצד, תובע - ת, נתבע - נ, צדדי ג' - ג. לכל מסמך יינתן מספר סידורי, בסמוך לאות, כגון: ת/1, נ/1, ג/1 וכו'. במידה וישנם יותר מתובע או נתבע אחד, יש לסמן את המסמכים לפי המספר של אותו צד בתבנית ההחלטות של בית המשפט. לדוגמא: לגבי נתבע מס' 3 - נ 3 / 1, נ 3 / 2 וכו'. ביום הדיון על כל צד להגיש תיק מוצגים עם המסמכים המקוריים שבדעתו להגיש לאחר סימונם כאמור לעיל. כן יציין כל אחד מבעלי הדין, את מספר העדים שעדותם אינה יכולה להיות מוגשת בתצהיר. כל אחד מבעלי הדין, ימציא העתק מתצהירי עדיו ומתיק המסמכים, לרבות הודעתו לבית המשפט, ישירות לבעל הדין האחר. שום דבר האמור בתצהירי הצדדים לא יחרוג מגדר העובדות שהמצהירים יכולים להעיד עליהם מידיעתם האישית, ולתצהירים יצורפו אך ורק מסמכים אשר ניתן היה להגישם באמצעות המצהירים אילו היו מוסרים עדותם בע"פ במהלך המשפט. צד הסבור שבתצהירי הצד שכנגד נכללו הצהרות או שצורפו להם מסמכים, בניגוד לדיני הראיות, יהיה רשאי להשמיע התנגדויותיו טרם חקירת העדים. הצדדים לא יהיו רשאים להעיד עדים אשר ניתן היה לקבל את עדויותיהם הראשיות בתצהירים. הצדדים אחראים לזימון עדיהם ועליהם לזמנם באמצעות בית המשפט על ידי הגשת בקשת זימון עד תוך 10 ימים מיום החלטה זו. כמו כן, על הצדדים להוציא תזכורת חודש לפני הדיון לעדיהם. גילוי מסמכיםסודיותמסמכיםסוד מסחרי