דיון בהודעה לצד שלישי בנפרד

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא דיון בהודעה לצד שלישי לאחר מתן פסק דין / דיון בהודעה לצד שלישי בנפרד: בפני שלוש בקשות למחיקת ההודעה לצד ג'. הבקשה הראשונה, הוגשה ע"י צד ג', למותב שדן בתביעה לפני כבר ביום 18.5.04. בקשה נוספת, הוגשה ע"י התובעים ביום 9.6.04 למחיקת ההודעה לצד ג' וכן הוגשה ע"י צד ג' בקשה אחרת ביום 1.2.09, להורות על מחיקת ההודעה . בחנתי את הבקשות ותגובות הנתבע ואני רואה לנכון, גם אילולי הוגשו הבקשות, להורות מיוזמתי על הפעלת סמכותי לפי סעיף 222 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן - "התקנות") כפי שיובא להלן. התובעים, הגישו תובענה לתשלום פיצוי ע"י הנתבע עקב הפרת הסכם מכר מקרקעין (להלן - "ההסכם") לרבות הפסדיה הנובעים מירידת ערך המקרקעין. התובעים טענו כי הנתבע, לא הסדיר את תשלום כל החובות בגין המקרקעין ולא דאג להעברת רישום המקרקעין על שמם ובכך, נגרמו להם נזקים והפסדים. מנגד טען הנתבע, כי לא הוכח קיומו של חוב הרובץ על המקרקעין ולחילופין, גם אם היה חוב לכאורה, חלה התיישנות לגביו. לעניין אי העברת רישום המקרקעין על שם התובעים טען הנתבע, כי האחריות בנידון מוטלת על התובעים. התובעים טוענים, כי לפי סעיף 5 להסכם היה על הנתבע להסדיר את תשלום כל החובות הרובצים על המקרקעין, לרבות החובות כלפי צד ג' ובהתאם לסעיף 3 להסכם, היה עליו להסדיר את העברת רישום הזכויות בלשכת רישום המקרקעין, על שמם. לטענתם, הנתבע הפר את ההסכם מאחר וסרב לשלם לצד ג' את דמי הפיתוח שנקבעו על ידו בסך 200,000 ₪. לטענת התובעים, הם נפלו למחלוקת וליריבות לא להם, בין הנתבע לצד ג'. עקב מחדלי הנתבע, נמנע מהם לממש את זכותם במקרקעין בקידום ההליך לקבלת היתר בנייה במקרקעין, עד לאחר תשלום החוב לצד ג'. הנתבע העלה טענות שונות כנגד החיוב בדמי הפיתוח על המקרקעין כמפורט בהודעה לצד ג', הנוגעות בין השאר לשאלת מעמדם של המנוח משה איסקולסקי ז"ל ואימו, שלא היו חברים באגודה. הנתבע טען, כי החלטות האגודה אינן מחייבות את העזבון. בהתאם לכך, הוגשה ההודעה לצד ג' ביום 13.4.04. צד ג' טען כי במסגרת הליך של הודעה לצד ג', אין הנתבע רשאי לבקש סעד הצהרתי בשאלת חובותיו כלפיו ואף טען כנגד השיהוי בנידון, במשך למעלה מ-10 שנים. בנוסף ניטען, כי משלוח הודעה לצד ג' יביא לתוצאה לא סבירה שכן, אם וככל שיינתן פסק דין כנגד הנתבע ותתקבל הודעת צד ג', יהא על צד ג', לשלם לנתבע בחזרה, את דמי הפיתוח שהוטלו לטובת צד ג' ולא לטובת הנתבע. צד ג' ביקש למחוק את ההודעה, הואיל והסעד המבוקש על ידי הנתבע, לא ראוי שיתברר במסגרת הודעה לצד ג', מאחר ואינו בגדר היריבות בין התובעים לנתבע. לטענתו, לנתבע היה ידוע כבר בשנת 1994 על קיומו של החוב, לאור תכתובות ביניהם עקב הגשת תביעה כנגד המנוח. למרות זאת, הנתבע התעלם מקיומו של החוב ונימנע מהסדרתו, קודם להתקשרותו בהסכם עם התובעים. כך גם לצד ג' טענות כנגד הנתבע, שהתחמק ממחוייבותו להסדיר את התשלום, תוך שהוא מטריח את צד ג' לפנות לאפוטרופוס הכללי. בסופם של דברים הוברר, במכתב מיום 24.1.95, כי נכסי המנוח אינם מנוהלים ע"י האפוטרופוס הכללי וכי היה בידי הנתבע יפוי כוח כללי מהמנוח עוד משנת 1969 והוא, ראה עצמו מורשה למכור את המקרקעין לתובעים, על פיו. לעניין תקפות החלטות האסיפה הכללית של צד ג' בעניין דמי פיתוח נטען כי הן מחייבות את כל בעלי המקרקעין, בין אם הם חברים באגודה ובין אם לאו. לעניין ההתיישנות טען צד ג', כי אין בהתיישנות בלבד בכדי לבטל את הזכות גופה ולכן אין צד ג' מחוייב ליתן אישור לרישום המקרקעין, כל עוד קיימת יתרת חוב. בד בבד עם ניהול תביעה זו, ניתן ביום 31.5.06 פסק דין ע"י כב' השופט ע' בנימיני בבית המשפט המחוזי בת"א בה.פ. 863/03 (להלן - ה"פ 863/03). בפסק הדין נקבע, כי הנתבע הפר את הסכם המכר הפרה יסודית, בהימנעו במשך שש שנים מלהעביר את הבעלות על המקרקעין על שם התובעים, כשהיא נקייה מכל תביעת חוב של צד ג'. במסגרת פסק הדין הצטווה בין היתר הנתבע, להשלים לאלתר את ביצוע ההסכם ולהעביר את הזכויות במקרקעין על שם התובעים. הנתבע ערער על פסק הדין בע"א 6173/06 , וערעורו נדחה ביום 1.5.08. ביום 9.5.07 , הגיש הנתבע תביעה לסעד כספי והצהרתי כנגד צד ג' בת.א 1849/07 בבית המשפט השלום ברחובות. הנתבע טען, כי שילם לצד ג' תחת מחאה סך של 227,961 ₪ אשר צד ג' לא היה זכאי לו ולפיכך, תבע את החזרו. במסגרת ת.א. 1849/07 הוגשה בקשה לפיצול סעדים לפי תקנה 45 לתקנות, להבטחת זכותו של הנתבע לתבוע את נזקיו והוצאותיו בשל התביעה שבפני, כאמור בסעיף 4 לבקשה לפיצול סעדים. התובעים, גם הם דרשו למחוק את ההודעה לצד ג' וטענו, כי מדובר בשתי מערכות עובדתיות נפרדות ועילות תביעה שונות, בין בעלי דין שונים. בנוסף נטען, כי גם אם יוכח כי לא היה קיים חוב בגין דמי פיתוח, לא יהא בכך כדי לרפא את נזקי התובעים והיה על הנתבע, להקדים להגיש את תביעתו כנגד צד ג', הרבה קודם לכן, אם סבר שהחיוב בדמי הפיתוח אינו כדין. הנתבע הגיש תגובתו לבקשת התובעים ביום 5.12.04 וטען כי דינה להידחות. זאת הן בהיעדר תצהיר בתמיכה לה והן בשל זהות המסכת העובדתית, אם קיים או לא קיים חוב כלפי צד ג' ואם החוב התיישן, הן בתביעה והן בהודעת צד ג'. יוער כי ביום 3.12.08, פג תוקף מינויו של הנתבע כמנהל עיזבון המנוח הואיל והנתבע לא הגיש דו"חות כדין לאפוטרופוס הכללי. ביום 8.2.09 ניתנה הודעה ע"י ב"כ היועץ המשפטי לממשלה, לפיה בנסיבות שנוצרו ועל מנת למנוע פגיעה בעזבון מוצע להאריך את תוקף המינוי של הנתבע בשלושה חודשים. ביום 9.2.09 ניתנה החלטה בנידון ע"י כבוד השופטת נ' מיימון ותוקף המינוי הוארך לתקופה של 60 יום. טרם ניתנה החלטה בבקשת הנתבע, שהוגשה רק לאחרונה, להורות על הארכת תוקף המינוי או על מינויו של מנהל עיזבון אחר במקומו של הנתבע. דיון ומסקנות: הודעה לצד ג', יכול שתוגש בזמן שהנתבע מעוניין להרחיב את מעגל הנתבעים, היכן שהוא סובר כי במידה ויימצא חייב בדין, יהיה זכאי לשיפוי ו/או פיצוי ע"י צד ג' (ד' שוורץ סדר דין אזרחי - חידושים, תהליכים ומגמות (תשס"ז) עמ' 138; א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה תשיעית, עמ' 424). העיקרון המנחה בהודעה לצד ג' הוא, שמדובר בתביעה על-תנאי, התלויה בתביעה העיקרית. לפיכך, חיובו של צד ג', יכול שייעשה רק במידה ויוחלט כי הנתבע חב לתובעים. מטרותיו של הליך הגשת הודעה לצד שלישי הן שלוש בעיקרן: קשירת הצד השלישי להתדיינות, הכרעה בסכסוך בין הנתבע והצד השלישי והבאת המחלוקת לידי גמר, תוך הדיון בתביעה העיקרית וכן חיסכון בהוצאות הכרוכות בהגשת תביעה נפרדת נגד הצד השלישי (א' גורן, שם, בעמ' 425). תכלית הליך של הודעת צד ג' נקבעה בבר"ע 457/83 בר"ע 457/83 Ohio Medical Products Division of. company,Inc. Air Reduction נ' קופת חולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, פד"י לז(4) 309, מפי כב' הנשיא מ' שמגר: "התדיינויות על כל הסתעפויותיהן בשל אותה עילה או בשל עילות הצומחות ממערכת עובדות אחת, יתקיימו, ככל האפשר, בצוותא חדא. כך ייחסך זמנם של בעלי הדין, של העדים ושל בתי המשפט, כי אלו הראשונים יצטרכו להתייצב למשפט או לעדות רק פעם אחת, ובית המשפט יוכל לקבוע מימצאים שיחבקו את כל הפרשה ויחייבו את כל בעלי הדין ולהכריע בדיון אחד בכל השלכותיה המשפטיות של פרשה נתונה. ההכרעה במחלוקת בין התובע לנתבע העיקריים תיפול אז בדיון בו נטל חלק גם הצד השלישי שצורף למשפט. לכך חשיבות לא רק מבחינת העילות אלא גם מבחינת עשיית הצדק, כי אך מובן, כל מה שנקבע בדיון, בו יכול היה הצד השלישי לטעון ולחקור, ישמש ממילא גם כיסוד להכרעה בינו לבין בעל הדין, שבעטיו צורף. כפועל יוצא מכך גם ימנעו החלטות סותרות של ערכאות שונות בקשר לאותה מערכת נסיבתית". תקנה 216 לתקנות קובעת: בתובענה שנפתחה במסירת כתב תביעה והוגש בה כתב הגנה, רשאי נתבע ליתן לכל אדם, לרבות אדם שהוא בעל דין בתובענה, הודעה לצד שלישי במקרים אלה: (1) כשהנתבע טוען נגד הצד השלישי שהוא זכאי להשתתפות או לשיפוי ממנו בשל כל סעד שייפסק נגדו בתובענה; (2) כשהנתבע טוען נגד הצד השלישי שהוא זכאי כלפיו לסעד הכרוך בנושא התובענה והוא בעיקרו כסעד שמבקש התובע; (3) כששאלה או פלוגתה בין הנתבע לצד השלישי הכרוכה בנושא התובענה היא בעיקרה כזו השנויה במחלוקת בין התובע לנתבע, ומן הראוי שתיפתר גם ביניהם לבין הצד השלישי" לפיכך ובהתאם לסעיף קטן (3) לתקנה, הודעת צד ג' תידון אף בשאלה או פלוגתה בין הנתבע לצד ג', כאשר היא כרוכה בנושא התובענה והיא במהותה שנויה במחלוקת. רק אז, ראוי שתיפתר, גם מול צד ג'. בפסיקה נקבע, כי נתבע רשאי ליתן הודעת צד ג' גם על יסוד עילה שאינה זהה לעילת תביעתו של התובע כנגד הנתבע ובלבד, ששתי העילות נובעות ממערכת עובדתית אחת ומעוררות סוגיה משותפת (ע"א 6381/00 חברת מעונות מרכז התרבות בע"מ נ' עו"ד יורן קפון, פ"ד נו(1) 425; ע"א 10978/04 אבנר כלפה נ' רזיה זהבי, ). יחד עם זאת, היכן שהדיון בהודעה לצד ג' עלול לסבך ולהקשות על הדיון בתובענה וכל זאת שלא לצורך, מוסמך בית המשפט, גם מיוזמתו, לעשות שימוש בתקנה 222 לתקנות ולהורות על קיום דיון בהודעה לצד ג' לאחר מתן פסק הדין בתובענה, כדלהלן: "בית המשפט או הרשם, ביזמתו או לפי בקשת בעל דין, ימחק את ההודעה לצד שלישי, אם ראה שניתנה שלא באחד המקרים המנויים בתקנה 216, והוא רשאי להורות שנושא ההודעה יידון בשעת הדיון בתובענה או אם הוא סבור שהדיון בו עלול לסבך את הדיון בתובענה שלא לצורך - לאחר סיום הדיון בתובענה או לאחר מתן פסק דין בה, ולשם כך רשאי הוא לתת הוראות בדבר סדרי הדיון בתובענה ובהודעה, כפי שימצא לנכון." בנסיבות שבפני, חיובו של הנתבע להסדיר את תשלום דמי הפיתוח לצד ג' וזאת, על מנת להביא לרישום הזכויות במקרקעין על שם התובעים, כבר הוכרע בפסק הדין שניתן בה"פ 863/03 ובע"א 6173/06. לפיכך, לצורך בירור התביעה יש לבחון, את שאלת קיומו של נזק לתובעים בשל אי רישום המקרקעין ע"ש התובעים במועד ואין בין התובעים לנתבע כל יריבות בשאלת קיומה של דרישה כדין, לתשלום דמי פיתוח לנוכח פסקי הדין הנ"ל. הוראות הסכם המכר נידונו והוכרעו בפסקי הדין, בחייבם את הנתבע להשלים את העברת הבעלות על שם התובעים, גם אם והיכן שהדבר כרוך בתשלום דמי הפיתוח. בין אם יוכרע בתביעה שהוגשה ע"י הנתבע כנגד צד ג' בת.א. 1849/07 כי לא היה קיים חוב בגין דמי פיתוח ובין אם לאו, לא יהיה בכך כדי לפטור את הנתבע בדיעבד, מקיום התחייבויותיו לתובעים לפי הסכם המכר, כפי שהללו הוכרעו בשתי ערכאות כנ"ל. הדיון בתביעה שבפני עוכב, לפי החלטת המותב הקודם, עד למתן פסק דין חלוט בתביעה שנידונה בפני כב' השופט בנימיני. משניתנו פסקי הדין ולאור קביעותיהם, אין לגרור את התובעים, ליריבות לא להם באופן שיגרום להתארכות נוספת בשמיעת התביעה. נכונים הדברים בפרט בשעה שחוקיות הדרישה לתשלום דמי פיתוח, תתברר ממילא במסגרת הדיון בת.א. 1849/07 הכוללת דרישה לסעד הצהרתי, אשר אינני מוסמכת לדון בה במסגרת ההודעה לצד ג' ובלעדיו, לא ניתן יהיה להכריע בהודעה לצד ג'. ההכרעות בפסקי הדין שניתנו בסכסוך בין התובעים לנתבע, לא חסמו את דרכו של הנתבע לטעון את טענותיו כנגד צדג' בהליך ניפרד, כפי שאכן עשה. יתירה מכך, על מנת להבטיח את זכויותיו, הגיש הנתבע כמבוא לעיל, בקשה לפיצול סעדים במסגרת ת.א. 1849/07 (בש"א 1828/07). בנסיבות אלו, בשל המסכת העובדתית והמשפטית הכרוכה בהודעת צד ג', אשר אינה חלק מהיריבות בין התובעים לנתבע ולאור פסקי הדין שהביאו לצמצום היריבות רק לשאלת הנזק הניטען, אין לגרום לסירבול בירור התובענה והתפרסות לסוגיות, הנוגעות אך ורק ליריבות הקיימת בין הנתבע לצד ג', המונחת לפיתחו של בית המשפט במסגרת התביעה של התובע כנגד צד ג' בת.א.1849/07. יוער, כי הכרעה בהודעה לצד ג' בטרם תוכרע התביעה הנ"ל, עשויה להביא להכרעות סותרות בשתי התובענות . לפיכך, אני מורה על דיון בהודעה לצד ג' לאחר מתן פסק הדין בתביעה זו ולאחר מתן פסק דין בת.א. 1849/07. ביני לביני, יש להניח שתתקבל החלטה בבקשה לפיצול סעדים אשר הוגשה גם ביחס לנזקי הנתבע, אם וככל שיחוייב בדין בתביעה זו. בנסיבות אלו, אין צו להוצאות. הודעה לצד שלישידיון