הגבלת אחריות בגין שירותים בנקאיים של דואר ישראל

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הגבלת אחריות בגין שירותים בנקאיים של דואר ישראל:

בפני בקשתה של הנתבעת 3 (להלן: "הנתבעת") לדחות את התביעה שהוגשה כנגדה על הסף בשל טענה להתיישנות ולקיומה של חסינות סטטוטורית וכן לאור היות התביעה טרדנית וקנטרנית (להלן: "הבקשה"). התובע מתנגד לבקשה ונימוקיו פורטו בתשובתו לבקשה. הנתבעת הוסיפה והגישה תגובה לתשובת התובע. הבקשה, התשובה והתגובה נסמכו על טענות משפטיות ולא לוו בתצהירים.

א. העובדות שברקע התובענה והבקשה

1. הנתבעת הינה חברה ממשלתית אשר הוקמה ופועלת מכוחו של חוק הדואר, התשמ"ו-1986 (להלן: "חוק הדואר").

2. התובע ניהל אצל הנתבעת חשבון בנק שמספרו 8719881 (להלן: "החשבון"). החשבון התנהל בסניף בנק הדואר במקום מגוריו של התובע, באקה אל גרבייה.

3. על-פי הנטען בכתב-התביעה, התובע הזמין מאת הנתבעת שני פנקסי שיקים משוכים על החשבון (להלן: "פנקסי השיקים"). הנתבעת מסרה את פנקסי השיקים לא לכתובת התובע אלא לנתבעים 1 ו-2 (להלן: "הנתבעים"), אשר עשו שימוש בפנקסי השיקים תוך זיוף חתימתו של התובע עליהם, כל זאת ללא ידיעתו וללא הרשאתו של התובע. אחד השיקים הללו, בסך של 1,500 ₪, כובד על-ידי הנתבעת והחשבון חוייב בסכום השיק, זאת חרף העובדה כי חתימת המושך על-גבי השיק לא הייתה חתימתו של התובע אלא חתימה מזויפת. משנודע הדבר לתובע ניתנה על-ידו הוראת ביטול בהתייחס לפנקסי השיקים.

4. לטענת התובע, עשו הנתבעים שימוש בשבע-עשרה המחאות לכל הפחות מתוך פנקסי השיקים. מאחר שניתנה על-ידי התובע הוראת ביטול בהתייחס לשיקים אלה, ננקטו נגד התובע הליכי גבייה בגינם. בשל הליכים אלה, שהתובע נאלץ להתגונן מפניהם, נגרמו לתובע הוצאות ונזקים מנזקים שונים כמפורט בכתב-התביעה.

5. מלכתחילה הוגשה התובענה הן בגין נזק כספי והן בגין נזק גוף, שלטענת התובע נגרם לו בשל האירועים המתוארים בכתב-התביעה. בהודעה מאוחרת יותר הבהיר בא-כוח התובע כי מדובר בתביעה כספית-נזיקית.

ב. טענות הצדדים

1. לשם דיון בבקשה שלפני אין צורך להיזקק לטענות התובע ככל שהן מופנות לנתבעים, כי אם לטענות שבין התובע והנתבעת בלבד. את תביעתו נגד הנתבעת השתית התובע על שני אדנים מצטברים: האחד, כי הנתבעת התרשלה בכך שמסרה דבר הדואר שכלל את פנקסי השיקים לכתובת שאינה נכונה, באופן שפנקסי השיקים לא הגיעו לידיו של התובע, בעל החשבון, אלא לידיהם של הנתבעים. השני – כי הנתבעת התרשלה בכך שחרגה מסטנדרט התנהגות של בנק סביר, הן במסירת פנקסי השיקים למי שאינו מזמין השיקים ובעל החשבון שעליו משוכים השיקים והן בכיבוד שיק שנמשך על החשבון ואשר נשא חתימה מזויפת שאינה חתימתו של התובע.

2. טענת הנתבעת היא כי יש לדחות את התובענה כנגדה על הסף בהסתמך על כוחם של שלושה טעמים הניצבים כל אחד על בסיס איתן משל עצמו ואשר נעוצים בהוראותיו של פרק ו' לחוק הדואר.
(א) ראשית, טוענת הנתבעת כי על-פי הוראת סעיף 78 לחוק הדואר עומדת לה חסינות סטטוטורית מפני תביעות המוגשות נגדה בגין מסירה מוטעית של דבר דואר.
(ב) שנית, טוענת הנתבעת כי התובענה נגדה התיישנה על יסוד האמור בסעיף 84 לחוק הדואר. סעיף זה קובע תקופת התיישנות מקוצרת בת שנה אחת בגין תובענות שעילתן בסעיפים 77 עד 83 לחוק הדואר, וביצוע מסירה מוטעית של דבר דואר כאמור בסעיף 78(1) לחוק בכלל זה. בהקשר זה מצביעה הנתבעת על כך שעל-פי המועדים שצוינו בכתב-התביעה היה על התובע לפנות בדרישה או בתובענה, כאמור בסעיף 84 לחוק הדואר, עד חודש דצמבר 2006 לכל המאוחר. משהוגשה התובענה ביום 27.2.2008, יש לקבוע כי עילתה התיישנה.
(ג) שלישית, טוענת הנתבעת כי על-פי הוראות הגבלת האחריות שבפרק ו' לחוק הדואר, ביחד עם תקנה 1 לתקנות הדואר (היקף האחריות לדברי דואר פנים), התשס"ו-2006 (להלן: "התקנות"), הוגבל הפיצוי בו עשוי התובע לזכות בגין אובדן דבר דואר לסך של 543 ₪. לאורה של תשתית נורמטיבית זו, אין הנתבעת נושאת באחריות לנזקים העקיפים אשר פורטו בכתב-התביעה ואף לא לכל נזק ששיעורו עולה על הסך של 543 ₪. משכך, ומשמוגבלת התביעה נגד הנתבעת לסך האמור, יש לראות את התובענה כטרדנית וקנטרנית באופן המצדיק את סילוקה על הסף.

3. התובע האריך בתשובתו לבקשה ולהלן, בקליפת אגוז, עיקר הטענות שהובאו בה:
(א) מכוחה של פקודת הנזיקין [נוסח חדש] חלה על הנתבעת חובה מוחלטת לפצותו, באופן שהסייגים המצויים בחוק הדואר אינם עשויים להכשיל את התובענה.
(ב) הנתבעת הינה תאגיד ציבורי שדינו כדין המדינה ורשויותיה ועל כן יש להחיל על הוראותיו הרלבנטיות של חוק הדואר את המגמה הפרשנית הכללית לצמצם את החסינות המוקנית למדינה, למוסדותיה ולעובדיה בכל הנוגע לאחריות בנזיקין.
(ג) אין לשלול את אחריותה השילוחית של הנתבעת לפעולותיו של פקיד הדואר מקום שאלה גרמו לנזק בפעולה מכוונת או ברשלנות חמורה, ומאחר שנסיבות מעין אלה מתקיימות בענייננו יש לברר את התובענה לגופה.
(ד) הוראת ההתיישנות הקבועה בסעיף 84 לחוק הדואר אינה חלה על מקרה כגון דא, בו נמסר דבר הדואר למשלוח לא על-ידי התובע, אלא על-ידי הנתבעת.
(ה) הגבלת הפיצוי החלה מכוחם של סעיפים 77 ו-81 לחוק הדואר והתקנות שהותקנו מכוחו חלה על נזק שעניינו גניבה או אובדן של דבר דואר, ואילו בענייננו נתבע נזק שנגרם בשל מסירה מוטעית של דבר דואר.

4. בתגובתה של הנתבעת הועלו הטענות הבאות, במענה לתשובת התובע:
(א) האחריות בגין פעולה מכוונת או רשלנות חמורה חלה אך ורק על פקיד הדואר באופן אישי, ולא על הנתבעת, ואילו במקרה דנן כלל לא הופנתה התובענה נגד פקיד הדואר.
(ב) הוראת ההתיישנות שבסעיף 84 לחוק הדואר חלה בכל מקרה בו התקבל דבר דואר למשלוח והיא אינה מוגבלת אך לאותם מקרים בהם התובע והשולח – חד הם.
(ג) משילוב הוראותיהם של סעיפים 80 ו-84 לחוק הדואר נובע כי רק שולחו של דבר דואר רשאי לתבוע פיצוי בגין אובדנו, כאמור בסעיף 77 לחוק, ועל כן – ומאחר ובנסיבות המקרה דנן התובע איננו השולח – אין בכוחו של התובע ליהנות מהוראות סעיפים אלה.
(ד) אין בהעלאת טענה בדבר רשלנות חמורה של הנתבעת או בדבר פגיעה בזכותו החוקתית של התובע לכבוד האדם כדי להפקיע את תחולתה של הוראת ההתיישנות המיוחדת הקבועה בסעיף 84 לחוק הדואר.
(ה) בנסיבות המקרה דנן, אף אינם מתקיימים התנאים המפקיעים את חסינות הנתבעת והגבלת אחריותה על-פי סעיף 78(1) לחוק, וממילא חל סעיף זה בין שמדובר ברשלנות רגילה ובין שמדובר ברשלנות חמורה.

ג. דיון והכרעה

הן הנתבעת והן התובע האריכו במידה ניכרת בטיעוניהם, בגדרה של הבקשה דנן. לאחר שעיינתי בטענותיהם ובאסמכתאות שאליהן היפנו בעלי-הדין, באתי לכלל מסקנה שאין להורות על סילוק התובענה נגד הנתבעת על הסף, בנסיבותיו של המקרה שלפני.

1. מטרתן של הוראות החסינות שבפרק ו' לחוק הדואר, עליהן נסמכת התובעת בבקשתה, הובהרה לא אחת בפסיקתם של בתי-המשפט. בבר"ע (מחוזי י-ם) 653/05 הרוש נ' רשות הדואר (טרם פורסם, 19.4.2005) נאמר בעניין זה כך:

על פי ההלכה הפסוקה, במסגרת סעיף 77 לחוק רשות הדואר "ביקש המחוקק לתת חסינות לרשות הדואר בפני תביעות בגין אבדן, גניבה או נזק של דבר דואר ולצמצמן למקרים ולתנאים העונים על האמור שם" [ע"א (ת"א) 742/93 אזולאי נ' רשות הדואר, פ"מ תשנ"ה (1) 467, 471]. תביעת פיצויים נגד רשות הדואר בגין אבדן, גניבה או נזק של דבר דואר, אינה יכולה להתבסס אלא על סעיף 77 לחוק רשות הדואר ועל המבקש למלא אחר כל התנאים המוקדמים המפורטים באותו סעיף (שם). ממילא שעל תביעת הפיצויים חל גם הסייג בדבר היקף האחריות, הקבוע בסעיף 81 לחוק ובתקנות שהותקנו מכוחו, שלפיו מוגבל סכום הפיצוי לנזק הישיר אך לא למעלה מהסך של 455 ₪ לכל דבר דואר.

עוד נקבע בעניין הרוש הנ"ל (ובפסקי-דין נוספים) כי הגבלת אחריותה של הנתבעת נועדה להיטיב עם כלל ציבור הצרכנים הנזקקים לשירותי הדואר, גם אם יש בה כדי לפגוע בצרכנים מסוימים שסבלו נזק כתוצאה מליקויים בשירות (ההדגשה הוספה).


2. אף בבר"ע (מחוזי י-ם) 553/08 חברת דואר ישראל בע"מ נ' בנימין (טרם פורסם, 2.2.2008), עמד בית-המשפט על טיבה של הוראת החסינות הקבועה בסעיף 78 לחוק הדואר – היא ההוראה השוללת את אחריותה של הנתבעת, בין השאר, לנזק שנגרם בשל מסירה מוטעית של דבר דואר, בזו הלשון:

הוראת חסינות שכזו, אינה דבר של מה בכך, אך דומה שהיא נובעת מהכרת החוק בכך שבדיוור של מיליוני מכתבים ביום, אין זה מן הנמנע שתארע תקלה, או שגיאה, זעיר פה זעיר שם, ושבעטייה יגיעו מכתבים באחור ליעדם. כדי שלא לייקר את עלות משלוח דברי הדואר, בחר המחוקק להגן על המבקשת באופן האמור. ניתן היה לנקוט גם בגישה אחרת, אך זו הגישה המחוייבת על-פי החוק.

3. הוראות פרק ו' לחוק הדואר עוסקות בהגבלת אחריותה של הנתבעת לנזק שנגרם בשל היבטים שונים הקשורים בפעילותה של הנתבעת בהקשר המיוחד של מתן שירותי דואר. גם פסקי-הדין אשר נזקקו להוראות הגבלת האחריות הללו הטעימו, האמור, כי הן מבטאות הבנה של התפקיד המיוחד שהוטל על הנתבעת במתן שירותי דואר, דהיינו, בהעברה ודיוור של דברי דואר מסוגים שונים בהיקף גדול, הן בתחומה של מדינת ישראל והן בין ישראל לבין מדינות-חוץ. בפעילותה במתן שירותי דואר פועלת הנתבעת כספק המעביר דברי דואר בין שני צדדים – השולח מזה והנמען מזה, מבלי שלנתבעת תהא נגיעה ישירה בתוכנו של מושא שירותי הדואר המוענקים על-ידה.

4. הלכה היא כי בקשה לסילוק על הסף מוכרעת על-יסוד האמור בכתבי-הטענות. עיון בכתב-התביעה שהוגש מטעמו של התובע מעלה כי התובענה הוגשה נגד הנתבעת הן בכשירותה כמעניקת שירותי דואר (ביצוע מסירה מוטעית, באמצעות פקיד הדואר, של פנקסי ההמחאות) והן בכשירותה כמעניקת שירותים כספיים (העברת פנקסי המחאות למי שאינו בעל-החשבון וחיוב חשבונו של התובע בבנק הדואר בהמחאה שאינה נושאת את חתימתו של התובע, כי אם חתימה מזויפת).

5. בענייננו נסבה התובענה, אם כן, הן על פעילותה של הנתבעת בתחום של הענקת שירותי דואר – קרי, משלוח פנקסי השיקים לתובע, והן על פעילותה של הנתבעת בתחום שונה ונפרד, הוא התחום של שירותי בנק הדואר. בכל הקשור לשירותי בנק הדואר פעלה הנתבעת, בתקופה הרלבנטית לתביעה, לא בכשירותה כמעבירת דברי דואר משולח לנמען, אלא בכשירות שונה שיש בה סממנים בולטים של תאגיד בנקאי. פתיחת חשבון בבנק הדואר עבור התובע, ניהול החשבון, הנפקת פנקסי שיקים המשוכים על החשבון, מסירת פנקסי השיקים לתובע וחיוב החשבון באמצעות שיקים הלקוחים מתוך פנקסים אלה – כל אלה מצויים לכאורה בתחום הענקת שירותים בנקאיים ולא בתחום של הענקת שירותי דואר. מכיוון שכך, לא ניתן לקבוע כי על פעילותה של הנתבעת בתחום מתן השירותים הבנקאיים, כולה או חלקה, חלות הוראות הפטור והגבלת האחריות שעליהן נסמכת הבקשה. יתרה מכך, בשלב מקדמי זה של ההליך לא ניתן לקבוע את היקפו של משטר האחריות החל על הנתבעת בעת שהיא משגרת פנקסי שיקים לבעל חשבון כדוגמת התובע, תוך שימוש בשירותי הדואר של הנתבעת, כאשר אותם פנקסי שיקים עצמם הונפקו ללקוח במסגרת פעילותה של הנתבעת לא בתחום שירותי הדואר אלא בתחום השירותים הבנקאיים. לכאורה מצויה כאן שאלה משפטית שיש לה פנים לכאן ולכאן ואשר ראויה להתברר לגופה.

6. תיקון מס' 8 לחוק הדואר מתשנ"ד-2004, אשר נכנס לתוקפו ביום 1.3.2006 (דהיינו, במועד שהוא מאוחר לכאורה לפחות לחלק מן האירועים שבגינם הוגשה התובענה) תומך אף הוא בקיומה של הבחנה בין שירותי דואר לבין שירותים כספיים המוענקים על-ידי הנתבעת. תיקון 8 הנ"ל מחיל על שירותי דואר המוענקים על-ידי הנתבעת את משטר האחריות המוגבלת הקבוע בפרק ו' לחוק, ואילו בכל הנוגע לשירותים הכספיים חל משטר אחריות רגיל ורחב יותר כקבוע בפרק ו'1 לחוק. הוראת סעיף 88ח לחוק הדואר, המצויה בפרק ו'1 לחוק, מסדירה את אחריות הנתבעת בקשר עם מתן שירותים כספיים ומורה כך:

החברה תהיה אחראית למילוי כל התחייבויותיה בנותנה את השירותים הכספיים; ואולם החברה לא תהיה אחראית לנזק שנגרם בשל איחור בביצוע הוראה או בזקיפת סכום לחשבון, למעט איחור כאמור שנמשך מעבר לתקופה שנקבעה לפי דין או בהסכם עם מקבל שירותים כאמור.

חוק הדואר, בנוסחו דהיום, אינו מחיל על שירותים כספיים המוענקים על-ידי הנתבעת הוראות בדבר תקופת התיישנות מקוצרת או בדבר הגבלת הסכום שבגינו עשויה הנתבעת להיתבע. בהקשר זה חלים הדינים הכלליים, לרבות דיני ההתיישנות הקבועים בחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958. אף שתיקון 8 לחוק הדואר נכנס לתוקף במועד שהוא מאוחר לכאורה לפחות לחלק מן האירועים נשוא התובענה, יש בו כדי לתמוך בעצם קיומה של הבחנה רלבנטית בין פעילותה של הנתבעת בתחום שירותי הדואר, לגביה הוחל משטר של אחריות מוגבלת והתיישנות מקוצרת, לבין פעילותה של הנתבעת בתחום השירותים הבנקאיים, שם עומדים בעינם משטר האחריות הרגיל ותקופת ההתיישנות הכללית.

7. האמצעי הדיוני של דחיית תובענה על הסף נועד, כך נפסק, "[...] להקנות בידי השופט שיקול דעת רחב לברר מראש, ומלכתחילה, את אותה סוגיה שהכרעה בה עשויה להביא ל"מכת מוות" לתביעה, אף בלא שנדרש דיון כללי ומסועף בכל השאלות שבמחלוקת בין בעלי הדין. סוגיה כזו עשויה להיות, בין ענין שבעובדה ובין ענין שבחוק. הטעם העומד מאחורי כלל זה הוא בראש וראשונה לקצר ולייעל את ההליך השיפוטי, ולמנוע הגשת תביעות סרק. הכרעה לגופה של שאלה העולה בתובענה, המביאה לדחייתה על הסף, להבדיל ממחיקתה, נועדה להגן הן על הנתבע מפני הטרדתו החוזרת ונישנית בתביעות שאינן בנות סיכוי להתקבל, והן לקדם את עניינה של מערכת השפיטה בדרך של חסימה מפני הגשת תביעות סרק חוזרות ונישנות, כדי שתתפנה לעסוק בעניינים שיש בהם ממש" [ע"א 455/06 חלקה 21 בגוש 6539 בע"מ נ' עירית הרצליה (טרם פורסם, 11.6.2009)]. עוד נפסק, בהקשרה של דחייה על הסף, כי "רצונו (של המחוקק) היה שבית-המשפט לא יבזבז זמנו לריק ולא יעסוק בטענות שאין בהם ממש, כאשר הוא נכח לדעת שהתובע לא יוכל להצליח בתביעתו נוכח כשלונו בשאלה המשפטית המכרעת" [ע"א 50/89 ליטן נ' אילתה, פ"ד מה(4) 18, 26-25 (1991)]. מבחנים אלה להענקת הסעד של דחייה על הסף אינם מתקיימים בענייננו.

8. נוכח המסקנה שאליה הגעתי אין צורך לדון ולהכריע, בשלב מקדמי זה, בטענות האחרות אשר הועלו על-ידי הצדדים בגדרה של הבקשה דנן.

ד. סוף-דבר

בקשתה של הנתבעת לדחיית התובענה נגדה על הסף נדחית.
הנתבעת תשלם לתובע את הוצאות הבקשה בסך של 1,500 ₪ ועוד מע"מ ללא קשר לתוצאות ההליך העיקרי.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוזה בנקאי

  2. חוזה עם הבנק

  3. משכון בנקאי

  4. ארנונה - בנקים

  5. ארנונה על בנק

  6. חוב לבנק לאומי

  7. עורך דין בנקאות

  8. תרגיל עוקץ בבנק

  9. עורך דין בנקים

  10. התחזות לפקיד בנק

  11. אחריות בנק מלווה

  12. חשבון משותף בבנק

  13. הפרת הסדר עם הבנק

  14. התיישנות חוב לבנק

  15. ציפיות הלקוח בבנק

  16. חובת האמון הבנקאית

  17. עורך דין חשבון בנק

  18. התיישנות תביעת בנק

  19. חובת האמון של הבנק

  20. מניעת פעולות בנקאיות

  21. הפרת החוק מצד הבנק

  22. חוזה בין הבנק ללקוח

  23. עורך דין דיני בנקאות

  24. בונוסים למנהלי בנקים

  25. גביית יתר עמלות בנק

  26. יציבות כלכלית של בנק

  27. תביעה נגד בנק החקלאות

  28. ביטול סגירת חשבון בנק

  29. עמלת שורה בנק הפועלים

  30. תביעה של בנק נגד ערב

  31. ערעור על תביעה של בנק

  32. מענק יובל לעובדי בנק

  33. טעות בהסדר חוב עם הבנק

  34. תביעה נגד בנק דיסקונט

  35. גביית תוספת סיכון בבנק

  36. בקשה לביטול הגבלה בבנק

  37. תעריף הארנונה של בנקים

  38. קניית רכב משועבד לבנק

  39. מימוש שעבוד לבנק מלווה

  40. תביעת בנק להחזרת כספים

  41. עמלות אופציות מעוף בבנק

  42. חתימה על טופס ריק בבנק

  43. "מכתב העברה" לעובד בנק

  44. שביתת עובדי בנק דיסקונט

  45. תביעה נגד לקוח בנק לאומי

  46. פיצוי על סגירת חשבון בנק

  47. אחריות הבנק כיועץ השקעות

  48. חובת הבנק לעדכן את הערב

  49. תביעה נגד הבנק הבינלאומי

  50. אי עמידה בהסדר חוב עם הבנק

  51. גביה בלתי חוקית בחשבון בנק

  52. עורך דין תביעות נגד בנקים

  53. תביעת בנק נגד לקוח על חוב

  54. עמלת פירעון מוקדם בנק לאומי

  55. תביעה נגד בנק על הפסד במכרז

  56. תביעה נגד בנק לאומי לישראל

  57. תיאום גובה עמלות בין הבנקים

  58. רישום הסדר מחיקת חובות בבנק

  59. פעולות בחשבון בנק ללא הרשאה

  60. חובת הקטנת הנזק של לקוח בנק

  61. עבירות כלכליות מנהל סניף בנק

  62. זכות עכבון רכב מול שעבוד לבנק

  63. תביעה של בנק המזרחי נגד לקוח

  64. תביעה של בנק דיסקונט נגד ערב

  65. תביעה נגד בנק בגין הגבלת חשבון

  66. ייצוג עובדי בנק ע''י ההסתדרות

  67. חיוב לפתוח תוכניות חיסכון בבנק

  68. התנהגות בנק ברגעי משבר חריגים

  69. תביעה בגין הפרת יחסי בנק לקוח

  70. צ'קים חוזרים של לקוח בבנק לאומי

  71. תביעה על זכויות בכסף בחשבון בנק

  72. בעלות על רכב מעוקל על ידי הבנק

  73. הגבלת חשבון בנק בגלל סירוב צ'קים

  74. תביעת בנק נגד מורשה חתימה בחשבון

  75. תביעה נגד הבנק הבינלאומי הראשון

  76. אחריות בנק מלווה כלפי רוכשי דירות

  77. תביעה של בנק המזרחי על חוב בחשבון

  78. מעבר בנקים לשבוע עבודה של 5 ימים

  79. תביעה של בנק הפועלים נגד לקוחותיו

  80. סגירת חשבון בנק עקב חשד להלבנת הון

  81. תביעה להחזר כסף שהופקד בבנק הדואר

  82. משיכת כסף מכספומט - תביעה נגד הבנק

  83. אי ביצוע הוראת תשלום של הלקוח בבנק

  84. אישור הסדר נושים למרות התנגדות הבנק

  85. תביעה נגד בנק המזרחי לחייב כיבוד צ'קים

  86. אחריות בנק מלווה על איחור במסירת דירות

  87. חובת הבנק למסור מידע לערבים על הסדר חוב

  88. אחריות הבנק כלפי לקוח שאינו דובר עברית

  89. הסרת הגבלה על חשבון בנק דיסקונט בירושלים

  90. פתיחת חשבון חיסכון בבנק כתנאי להגדלת מסגרת

  91. תביעה נגד בנק לאומי בגין ניהול חשבונות לקוי

  92. מששילם הבנק לעובדו הוא זכאי כמיטיב להטבת נזקיו

  93. ויתור על דיור חלופי - חובת הסבר ע''י פקיד הבנק

  94. הגבלת אחריות בגין שירותים בנקאיים של דואר ישראל

  95. החתמת עולים חדשים שלא יודעים עברית על הסכם בבנק

  96. תביעה נגד בנק מזרחי טפחות – טעות בהוראה טלפונית

  97. נטען כי הבנק ידע אשת הנתבע "אשת קש" בלבד ללא שליטה אמיתית בחברה

  98. האם הבנק חייב כספים וזאת מכוח יישומו של "היתר עסקה" שנכרת בין הצדדים ?

  99. תביעה בשל נזקים כספיים שנגרמו (כביכול) עקב התנהלות רשלנית של הבנק ופקידיו

  100. משנקלעה החברה לחדלות פירעון הגיש הבנק את התביעה בטענה לחתימה על כתב ערבות

  101. בעסקאות ניכיון נוהג הבנק לעיתים ליצור קשר עם הסניף הנמשך על מנת לקבל אינפורמציה בדבר יכולת כלכלית

  102. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון