הגשת ראיה מאתר אינטרנט

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הגשת ראיה מאתר אינטרנט:

מהות הבקשה וטענות הצדדים

בפניי בקשת הנתבעת להגיש תדפיס מאתר האינטרנט בכל הנוגע לחברותו ו/או השתייכותו של המנוח לארגון החמאס כראיה לתוכנו.
הנתבעת מתבססת בבקשתה על סעיף 5ב לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), תשי"ב- 1952 (להלן: "חוק הנזיקים האזרחיים") הפוטר את המדינה מאחריות כלפי מי שניזוק בעת שפעל בשליחותו או מטעמו של נתין מדינת אויב, חבר או פעיל בארגון מחבלים.

הנתבעת מצרפת לבקשתה תעודת עובד ציבור של הגב' סופיה משעניה ממשרד הבטחון, המשמשת כמתורגמנית ומאתרת פרסומים והודעות באתרי אינטרנט איסלאמיים בה נטען כי במסגרת החקירה ואיסוף החומר בתיק הנדון, אותרה על ידה הודעה באתר האינטרנט של ארגון החמאס, לפיה המנוח היה חבר בתנועת החמאס וכי פורסמה הודעה בדבר מותו באתר האינטרנט של התנועה. לשונה של ההודעה המתורגמת: "היום בשעות הבוקר מת מפצעיו השהיד הצעיר טאהר עאטף מחמוד זייד, בן 17, מיעבד באזור ג'נין... השהיד הנ"ל היה נחשב לאחר הצעירים הפעילים במסגדי יעבד ובתנועת הסטודנטים האיסלאמית של המסגדים".

הנתבעת טוענת כי מדברים אלה ניתן ללמוד כי המנוח פעל בעת האירוע במהלכו נפגע בשליחותו או מטעמו של ארגון מחבלים. כן טוענת הנתבעת כי במקרה הנדון לא ניתן היה להביא ראיות טובות יותר להיותו של המנוח חבר בארגון החמאס והמידע אשר הגשתו מתבקשת הינו הראיה הטובה ביותר ומשכך מתבקשת הגשתו כראיה.

הנתבעת מפנה בבקשתה להחלטת כב' השופטת מיכל אגמון בבש"א 4995/05 פלונית נ' בזק בינלאומי בע"מ , שם נקבע כי יש לתת משקל ראייתי מלא לראיות הנאספות מן המרחב הוירטואלי בתנאי שלוו בעדות בדבר מהימנותן.

התובעים מתנגדים לבקשה.
ראשית טוענים התובעים כי הנתבעת זנחה את טענותיה המתבססות על הודעה באתר האינטרנט של ארגון החמאס אותן העלתה במסגרת בקשה למחיקת התביעה על הסף שהגישה ביום 8.1.06 ואשר ההחלטה בה הושהתה בשל קיומו של דיון בעניין חוקיות החוק במסגרת בג"ץ 8276/05 עדאללה ואח' נ' משרד הביטחון ואח'. , לטענת התובעים, גם לאחר החלטה בבג"ץ האמור וחודשו ההליכים בתיק דנן הנתבעת לא פעלה לרענון ההליכים בבקשה אשר הוגשה על ידה.

לגופו של עניין טוענים התובעים כי התעודה שהוגשה על ידי הגב' משעניה אינה תעודת עובד ציבור כהגדרתה בפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א- 1971 (להלן: "פקודת הראיות") שכן אינה בבחינת "מסמך רשמי". התובעים מציינים כי אינם חולקים על האפשרות שאתר אינטרנט יכול להיות מסמך רשמי, לרבות המידע שמפיקים ממנו, בהנחה שמדובר באתר השייך לרשות מרשויות המדינה ונמצא בשליטתה, אלא שאתר האינטרנט של ארגון החמאס אינו עומד בקריטריונים אלה.

עוד טוענים התובעים כי ניסיונה של הנתבעת להגיש את התדפיס מנוגדת לדרכי ההגשה המקובלות של ראיות על ידי עד מגיש ומאמת ובכפוף לזכות חקירה נגדית במיוחד לאור השלב המתקדם בו מצוי התיק והחלטת בית המשפט מיום 1.4.09 לפיה לא תותר שמיעת ראיות נוספות והתיק נקבע לסיכומים.

עוד וטוענים מוסיפים התובעים לעניין קבילותה של הראיה. לטענתם, ידיעה המתפרסמת באתר אינטרנט היא בגדר עדות שמיעה ואינה קבילה. כן טוענים התובעים כי גם אם הידיעה אכן פורסמה באתר כפי שנטען, אין בעצם הפרסום כדי להעיד על אמיתות תוכנה.
בנוסף טוענים התובעים כי מסמך או פלט מאתר אינטרנט אינו מהווה רשומה מוסדית כהגדרתה בפקודת הראיות.

באשר לתוכן הידיעה שבאתר טוענים התובעים כי אין בתעודת עובד הציבור כל אזכור של כתובת אתר האינטרנט של ארגון החמאס, ממנו שאבה הגב' משעניה את המידע בדבר חברותו של המנוח בארגון טרור והם חולקים על כך שהמידע אכן נלקח מאתר האינטרנט של החמאס. כן טוענים התובעים כי אין ללמוד מהמודעה מאומה לגבי חברותו או פעילותו של המנוח בארגון. לטענתם, אין הסבר בידיעה מהי "תנועת הסטודנטים האיסלמית" שבה המנוח היה כביכול פעיל ומה הקשר של תנועה זאת לארגון החמאס.

בתשובה לתגובת התובעים טוענת הנתבעת כי לא זנחה את טענתה לגבי תחולת סעיף 5ב לחוק הנזיקים האזרחיים וכי העלתה טענה זו כבר בכתב הגנתה ובבקשה למחיקה על הסף שהגישה.


באשר לתעודה אשר הוגשה ע"י הגב' משעניה טוענת הנתבעת כי מדובר בתעודת עובד ציבור המעידה על מידע שהגיע לעובדת הציבור מאתר האינטרנט של החמאס.

באשר לטענת התובעים כי התדפיס אינו מהווה רשומה מוסדית טוענת הנתבעת כי יש לראות בארגון החמאס, אף שהינו ארגון בלתי חוקי על פי הדין הבינלאומי והדין הישראלי, מוסד המספק שירות לציבור ויש לראות את המסמך כמסמך שנערך על ידי הארגון במהלך פעילותו הרגילה. כן טוענת הנתבעת כי יתר התנאים ביחס לרשומה מוסדית המופיעים בחוק מתקיימים בענייננו.

דיון

הבקשה שבפניי עניינה למעשה בהבאת ראיה באיחור, בתום שמיעת ההוכחות וקודם להגשת סיכומים.

הכלל הוא, כי על בעל דין להגיש את כל ראיותיו כמקשה אחת, אולם ביהמ"ש רשאי להיעתר לבקשה להבאת ראיות נוספות, מקום בו מצביע בעל-דין על טעמים סבירים והוגנים המצדיקים סטייה מן הכלל הנ"ל (ראה ע"א 579/90 מרדכי וגילה רוזין נ' ציפורה בן – נון, פ"ד מו (3) 738, 742).

בשאלת הגשתן של ראיות נוספות ביהמ"ש יתחשב, בין היתר, באופי הראיה הנוספת - האם היא "פשוטה", או מורכבת והאם היא דורשת שמיעת עדים מחדש. כמו כן יבחן ביהמ"ש, האם הצד המבקש הבאת ראיה נוספת ידע או היה עליו לדעת על קיומה של ראיה זו בשלב מוקדם יותר (רע"א 2137/02 אליהו ממן נ' פז חברת נפט בע"מ, ; בש"א (חיפה) 17554/05 - לוי תולי נ' חיפה כימיקלים בע"מ, ).

העיקרון של הגשת הראיות כמקשה אחת מפנה את מקומו כאשר בית המשפט רואה כי הגשתה של ראיה נוספת דרושה לשם ברור האמת וכי יש בה כדי לסייע לו לעמוד באופן מלא ושלם על זכויותיהם המהותיות של בעלי הדין ובמקרים מסוימים אף יתיר בית המשפט הבאת ראיה נוספת בערעור.

בענייננו, מדובר בראיה אשר היתה ברשות הנתבעת זמן רב עובר להגשת ראיותיה ולא היתה מניעה להגישה במועד. הגשת הבקשה לצירוף ראיה בתום שמיעת ההוכחות היא חלק מהתנהלותה של הנתבעת בניגוד לסדרי הדין והחלטותיי לאורך כל ההליך, כפי שציינתי במספר הזדמנויות.

יחד עם זאת וחרף עיתוי הגשת הבקשה, יש לבחון האם מדובר בראיה הדרושה לשם ברור האמת אשר יש בה כדי לסייע לעמוד באופן מלא ושלם על זכויותיהם המהותיות של בעלי הדין. לצורך מענה על שאלה זו הנני נדרש לבחינת קבילותה ומשקלה של הראיה.

יש לזכור כי המגמה הכללית בתחום הראיות היא מעבר מקבילות למשקל, כדי לאפשר לבית המשפט תמונה ראויה, והוא שיקבע בהמשך את משקלה של כל ראיה (ראו ר"ע 423/83 מדינת ישראל נ' עיזבון המנוחה ורד סילוורמן פ"ד לז(4), 281 ,עמ' 287-286.

האם התעודה שהוגשה על ידי הגב' סופיה משעניה והוכתרה "תעודת עובד ציבור" היא אכן כזאת?

סעיף 23 לפקודת הראיות קובע מהי תעודת עובד ציבור ומתי בית המשפט יקבלה כראיה:

" בית המשפט רשאי, אם אין הוא רואה חשש לעיוות הדין, לקבל כראיה תעודה על דבר שנרשם במסמך רשמי; התעודה תהא חתומה בידי עובד הציבור שעשה את הרישום או את המעשה או קיבל את הידיעה שנרשמה, ואם אין הוא עוד באותו שירות - בידי האחראי על היחידה שבה עבד".

תעודת עובד ציבור מיועדת, בדרך כלל, להוכיח את עצם קיומו של רישום מסוים במסמך רשמי ולייתר את הצורך להטריח פקיד ציבור לבית המשפט, רק לשם הוכחת עובדה זו. יש גישה הרואה בתעודת עובד ציבור גם ראיה לאמיתות תוכנו של הרישום (קדמי, "על הראיות", חלק שני (מהדורת תשס"ד-2003) עמ' 811-812).

דעתי בעניין זה כדעת התובעים כי תרגום מידע אשר הופיע כביכול באתר האינטרנט של החמאס, אינו בבחינת "דבר שנרשם במסמך רשמי" ומכאן שאין לראות בתעודה זו תעודת עובד ציבור כהגדרתה בפקודת הראיות.
מאחר ותנאי לקבילותה של התעודה הוא כי בית המשפט אינו רואה חשש לעיוות דין בקבלתה כראיה ומשהגעתי למסקנה כי אין מדובר בתעודת עובד ציבור כהגדרתה בפקודת הראיות- אין להתיר הגשתה כראיה.

באשר להגשת התדפיס עצמו ותרגומו, הגשת ראיה מהעולם הוירטואלי כפופה, ככל ראיה, לדיני הראיות.

האם התדפיס מהווה "רשומה מוסדית"?
סעיף 35 לפקודת הראיות מגדיר מהי "רשומה מוסדית" - "מסמך, לרבות פלט, אשר נערך על ידי מוסד במהלך פעילותו הרגילה של המוסד".

סעיף 36 מתייחס לקבילותה של רשומה מוסדית:

(א) רשומה מוסדית תהא ראיה קבילה להוכחת אמיתות תוכנה בכל הליך משפטי, אם נתקיימו כל אלה –
(1) המוסד נוהג, במהלך ניהולו הרגיל, לערוך רישום של האירוע נושא הרשומה בסמוך להתרחשותו;
(2) דרך איסוף הנתונים נושא הרשומה ודרך עריכת הרשומה יש בהן כדי להעיד על אמיתות תוכנה של הרשומה;
(3) היתה הרשומה פלט - הוכח בנוסף, כי –
(א) דרך הפקת הרשומה יש בה כדי להעיד על אמינותה;
(ב) המוסד נוקט, באורח סדיר, אמצעי הגנה סבירים מפני חדירה לחומר מחשב ומפני שיבוש בעבודת המחשב.

על מנת שמסמך יהווה רשומה מוסדית עליו לעמוד בתנאים הקבועים בפקודת הראיות. בענייננו, מדובר בהודעה שהתפרסמה באתר אינטרנט כלשהו אשר לטענת הנתבעת הינו אתר האינטרנט של תנועת החמאס. מאחר ואין מדובר לטעמי ברישום אשר נערך במהלך פעילותו הרגילה של מוסד ומשאין מדובר באיסוף נתונים ודרך עריכת רשומה אשר יש בהם כדי להעיד על אמיתות תוכן הרישום, ההודעה אינה בבחינת רשומה מוסדית.

מאחר והתדפיס המופיע באתר האינטרנט הינו בבחינת עדות שמיעה, הדרך להגשתו הינה באמצעות עד היכול לאשר את תוכנו ולהיחקר עליו בחקירה נגדית.
בענייננו, הדרך האפשרית להגשת התדפיס הינה באמצעות עד היכול לאשר את תוכן ההודעה, כלומר: מפרסם ההודעה או עורך האתר בו פורסמה ההודעה. התדפיס לכשעצמו הינו בבחינת עדות שמיעה ואין לקבלו כראיה.

בשולי הדברים אתייחס גם לתכנה של ההודעה. כעולה מתרגום ההודעה ע"י הגב' משעניה, המנוח נחשב לאחד הצעירים הפעילים של מסגדי יעבד ושל תנועת הסטודנטים האיסלאמית של המסגדים. בתעודה אשר הוכתרה "תעודת עובד ציבור" מציינת הגב' משעניה כי לפי ההודעה באתר האינטרנט של ארגון החמאס, המנוח היה חבר בתנועת החמאס. טענה זו אינה תואמת את תרגום ההודעה ולפיה המנוח היה פעיל בתנועת הסטודנטים האיסלמית של המסגדים.

לא הובהר מה הקשר בין תנועת החמאס לבין תנועת הסטודנטים והאם תנועת הסטודנטים קשורה לחמאס. אם מדובר בשתי תנועות שונות אזי לא הובהר האם תנועת הסטודנטים נמנית גם היא על ארגוני המחבלים כהגדרתם בחוק לצורך החלת סעיף 5ב' לחוק הנזיקים האזרחיים.



לאור האמור לעיל ומשהגעתי למסקנה כי התעודה אשר הוגשה על ידי הגב' משעניה אינה בבחינת "תעודת עובד ציבור" ומשהתדפיס מאתר האינטרנט אינו מהווה "רשומה מוסדית" וכשלעצמו אינו ראיה קבילה, אין מקום להתיר הגשת הראיה.

לאור האמור לעיל אני דוחה את הבקשה. הצדדים יגישו סיכומים בהתאם למועדים שנקבעו.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הטרדות באינטרנט

  2. חשיפת זהות אימייל

  3. חשיפת זהות שולח מייל

  4. מצג כוזב באתר אינטרנט

  5. הגשת ראיה מאתר אינטרנט

  6. פוליסת ביטוח באינטרנט

  7. פרסום שם קטין באינטרנט

  8. הונאת אינטרנט איפוס חוב

  9. פרסום כתב תביעה באינטרנט

  10. העתקת תוכן מאתר אינטרנט

  11. תביעה על השמצות באינטרנט

  12. אספקת תכנים לאתר אינטרנט

  13. אחריות על מכירות באינטרנט

  14. חשיפת פרטי גולש באינטרנט

  15. חשיפת פרטים אישיים של גולש באינטרנט

  16. העתקת מאמרים לאתר אינטרנט

  17. איתור בעלים של אתר אינטרנט

  18. העתקת מודעות מאתרי אינטרנט

  19. סמכות שיפוט מקומית אינטרנט

  20. זנות באינטרנט - עבירה פלילית

  21. פיצוי על תקלה זמנית באינטרנט

  22. פרסום תמונה ללא רשות באינטרנט

  23. תביעה בגין אחסון אתר אינטרנט

  24. תביעה להסרת אתר מרשת האינטרנט

  25. חובת עירייה להקים אתר אינטרנט

  26. תביעת לשון הרע בפורום באינטרנט

  27. העלאת תמונות לאינטרנט ללא רשות

  28. תביעה נגד גולש אינטרנט אנונימי

  29. לשון הרע באינטרנט נגד עובד ציבור

  30. העלאת צילומים לאינטרנט ללא אישור

  31. סגירת אינטרנט לעובדים במקום העבודה

  32. הפרת זכויות יוצרים תמונות באינטרנט

  33. העלאת תמונה לאתר אינטרנט ללא אישור

  34. זכויות יוצרים על תמונה באתר אינטרנט

  35. איסור הורדת תמונות פדופיליה באינטרנט

  36. פיטורים בגלל שיתוף דף אינטרנט בפייסבוק

  37. העברה בנקאית באינטרנט - תביעה נגד בנק

  38. פריצה לאתר אינטרנט - גניבת רשימת לקוחות

  39. אי אספקת מוצרים שנרכשו דרך אתר אינטרנט

  40. אחריות מפעיל אתר אינטרנט לפרסום לשון הרע

  41. תביעת פיצויים על העתקת תוכן לאתר אינטרנט

  42. חשיפת זהות גולש באינטרנט עקב חשיפת שחיתות

  43. חוסר יכולת טכנית לחשוף פרטי גולש אינטרנט

  44. חשיפת זהותם של משתמשים אנונימיים באינטרנט

  45. הפצת תמונות עירום באינטרנט ע''י החבר לשעבר

  46. תביעה בגין שימוש במילות חיפוש בגוגל אדוורדס

  47. לכידת פדופילים ע''י התחזות לקטינים באינטרנט

  48. תביעה בגין פרסום באמצעות "דפי נחיתה" באינטרנט

  49. האם מותר לפרסם שמות חשודים בפלילים באינטרנט ?

  50. תביעה נגד חברה שמספקת לידים לעסקים דרך האינטרנט

  51. פיצויים על השמצת עורך דין באינטרנט - 30,000 ש''ח

  52. גילה אחרי 3 שנים שהוא משלם על שירותי אינטרנט ללא ידיעתו

  53. בקשה לאישור תביעה ייצוגית בנושא פרסום ''מטעה'' באינטרנט

  54. פשרה בתביעה ייצוגית נגד סלקום בנושא תעריף גלישה באינטרנט

  55. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון