הכנת מסמך לצורכי משפט

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הכנת מסמך לצורכי משפט: בפני בקשה בעניין גילוי מסמכים ודחיית עיון בהם. המדובר בקלטות המצויות ברשות פרקליטות מחוז מרכז (להלן: "הפרקליטות"), האחת (להלן: "הקלטת החסויה") מתעדת שיחה בין המשיב 1 (להלן: "גרשון") למנהל המבקשת, מר אלי שטרית (להלן: "שטרית") מיום 25.3.02, והשניה (להלן: "הקלטת הנוספת") מתעדת עימות שנערך במסגרת הליכי חקירה משטרתית בין גרשון למשיב 2 (להלן: "עמירם") ביום 13.2.05. 1. הרקע לתובענה 1.1 המדובר בתובענה כספית שהגישה המבקשת על רקע חילוקי דעות בעניין תשלום היטל השבחה בו חויבה המבקשת על ידי הועדה המקומית לתכנון ובניה ביבנה (להלן: "הועדה") בגין נכס ביבנה (להלן: "הנכס"), ששיעורו נקבע במסגרת שומה שנערכה על ידי גרשון בתפקידו כשמאי מכריע מטעם הצדדים. המבקשת טוענת כי לאור לחץ שהפעילו עמירם שכיהן כשמאי הועדה על גרשון, והבטחות לעבודות שמאות נוספות, נאות האחרון לקבוע היטל השבחה בסכום גבוה שאיננו תואם את השומה האמיתית של הנכס כפי שאף התבטא בפניהם קודם לכן, ובכך גרם למבקשת נזק כספי גבוה. 1.2 גרשון כפר בטענת המבקשת וטען כי שומתו הושתתה על בסיס שיקולים מקצועיים בלבד. 1.3 בעקבות תלונה שהגיש שטרית כנגד גרשון, נפתחה חקירה משטרתית (להלן: "החקירה") במסגרתה הועברו לפרקליטות מספר קלטות, ביניהן הקלטת החסויה והקלטת הנוספת. יצויין כי בהתאם להודעת הפרקליטות מיום 20.6.07, תיק החקירה נסגר. 1.4 המבקשת פרטה את הקלטת החסויה ותמלולה במסגרת תצהיר גילוי המסמכים מטעמה, אולם במהלך הדיון שהתקיים ביום 25.6.06 שעה שבאי כוח המשיבים ביקשו לחשוף אותה, ביקש ב"כ המבקשת כי העיון בקלטת האמורה ידחה עד לאחר הגשת תצהירי עדות ראשית מאת המשיבים. לאחר שתמליל הקלטת החסויה הועבר לעיון בית המשפט, נקבע בהחלטה מיום 9.7.08 כי העיון בה ובתמליל על ידי המשיבים ידחה עד לאחר הגשת ראיות ההגנה. 1.5 בדיון שהתקיים בפני ביום 27.7.08, עלתה בשנית סוגיית חשיפת הקלטת החסויה, בעקבות בקשות שהגיש גרשון להורות לפרקליטות לאפשר לו לעיין בכל חומר החקירה, ולהורות לשטרית למסור לידיו העתק מן הקלטת החסויה מאחר והוגש זה מכבר תצהיר עדות ראשית מטעמו. באותו דיון נקבע כי הקלטת החסויה תוצג במהלך חקירתו של שטרית על ידי התובעת, ובלבד שבאותה ישיבה ייחקר גם גרשון על תצהירו, בכך ימנע החשש מפני ניסיון תיאום גרסאות. 1.6 בינתיים נמסרה הודעת הפרקליטות לפיה איננה מתנגדת להעברת הקלטת החסויה לגרשון, ועל יסוד ההודעה החלטתי ביום 27.7.08 להתיר לגרשון לערוך תמליל של השיחה שבקלטת. המבקשת הגישה בקשה לביטול ההחלטה, בעקבות הגשת תגובת המשיבים ותשובת המבקשת עוכב ביצוע ההחלטה מיום 27.7.08, עד לדיון שנקבע בעניין ליום 23.12.08. 1.7 בנוסף עתרה המבקשת להורות לפרקליטות לחשוף את הקלטת הנוספת, לאחר שהאחרונה הצהירה כי אכן היא מצויה בידה. בתגובתו לבקשה ציין גרשון כי הוא איננו מתנגד לחשיפת הקלטת הנוספת, ובלבד שיתאפשר לו לקבלה לידיו במסגרת עיון בכל חומר החקירה שאיננו חסוי. המבקשת בתשובתה מתנגדת לעיון בכל חומר החקירה מקום בו לא הוגש ערעור על החלטת בית המשפט מיום 25.6.06, ומשלא אירע שינוי נסיבות המצדיק סטייה מהחלטה זו. 1.8 ביום 23.12.08, התקיים בפני דיון במהלכו סיכמו הצדדים טענותיהם בסוגיית חשיפת הקלטות וחומר החקירה לאחר שנתתי דעתי לטענות בעלי הדין אני פוסק כדלקמן: 2. עיקרון הגילוי המלא והחריגים לו 2.1 בהליכי גילוי מסמכים, חל העיקרון של גילוי מלא שתכליתו לחתור לחקר האמת, על מנת לאפשר לבעל דין לדעת מראש אילו מסמכים רלוואנטיים מצויים בידי יריבו. זכות זו נגזרת מזכות היסוד של גישה לערכאות וכוללת בחובה גם את הזכות להליך ראוי (ראה: אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי עמ' 162, 166 [מהדורה שביעית] להלן: "גורן"). 2.2 עיגון לכך מצוי בתקנה 114 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), בה נקבע כי מסמך שנזכר בכתבי טענותיו או בתצהיריו של בעל דין, רשאי הצד השני לדרוש ממנו בכל עת שיחשוף את המסמך לעיון ולהעתקה. עם זאת בתקנה 119 לתקנות הוכרה האפשרות לטעון לחיסיון מסמך פלוני. 2.3 אחת מטענות החיסיון המוכרות היא זו המתבססת על הטענה בדבר חיסיונו של מסמך שנערך לצורך הליכים משפטיים. טענה זו, ככל שתוכח על רכיביה השונים, גוברת בדרך כלל על זכותו של בעל הדין שכנגד לגילוי תוכנו של אותו מסמך ולעיון בו. הרציונל לפיו נסוגה זכות העיון הכללית מפני חיסיון של מסמך שהוכן לצורך הליכים משפטיים, מתבסס על התובנה לפיה יש לאפשר לבעל דין להכין את עצמו לקראת משפט כשהוא משוחרר מן החשש שהכנותיו יחשפו בפני בעל הדין שכנגד (ראה: גורן, עמ' 169, וכן רע"א 1412/94 הסתדרות מדיצינית "הדסה" נ' גלעד, פ"ד מט(2) 516, להלן: "פרשת הדסה"). עם זאת, הטוען לחריגה מן הכלל, עליו הנטל להצדיקה (השוו: בר"ע 1753/04 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' רונן גולד, , להלן: "עניין גולד"). 2.4 בתיק שבפני, מעבר לסוגיית חשיפת הקלטת החסויה לעיון המשיבים, עולה על מדוכת הדיון גם השאלה בדבר מועד חשיפת הקלטת הנוספת ושאר חומר החקירה. שאלת עיתוי חשיפת מסמכים נידונה אף היא בהרחבה בפסיקה, ונקבע בה חריג לכלל הגילוי, לפיו אם סבור בית המשפט כי הגילוי לא ישרת את המטרה להגיע לחקר האמת, רשאי בית המשפט שלא להתירו (רע"א 4249/98 סויסה נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ, פד"י נה(1) 515, להלן: "עניין סויסה"). 2.5 חשיפת הקלטת החסויה 2.5.1 המבקשת מודה כי הקלטת החסויה מתעדת שיחה שנערכה בין גרשון לשטרית ביום 25.3.02 דהיינו כשנה ושלושה חדשים טרם הגשת התביעה (עמ' 17 לפרוטוקול). חרף פרק זמן בלתי זניח זה, טענה המבקשת כי הקלטת הוכנה לצורך ניהול המשפט (שם, שם), וכי חשיפתה תאפשר לגרשון להתכונן לחקירתו. כמו כן, נטען כי מאחר וניתנו מספר החלטות בעניין הקלטת החסויה, כשהאחרונה בהן דוחה את מועד חשיפתה למועד חקירתם של שטרית וגרשון, ומשלא הוגש ערעור עליהן, הרי שאין לחזור ולעיין מחדש בהחלטות האמורות ולשנותן. גרשון טען כי סרובה של המבקשת לאפשר עיון בקלטת החסויה נועד להעמיד את זכרונו של גרשון למבחן, וככזה אין לקבלו. כמו כן נטען בפני, תוך הסתמכות על הפסיקה בת.א. (ת"א) 30154/94 עזבון המנוחה מרים חורשדי ואח' נ' בית אבות גאולה בע"מ, , כי אין להחיל את ההלכה שנפסקה בפרשת נתיב (שאוזכרה בהלכת חורשידי) לגבי קלטת המתעדת שיחה שבין בעלי הדין וכי יש להגבילה לגבי חומר חקירה שהופק על ידי צדדים שלישיים. ההלכה בפרשת חורשידי נומקה בין השאר בנימוקים בדבר מודעות בעלי הדין לתוכן השיחה שביניהם וכן על שיקולים שעניינם הגינות דיונית. 2.5.2 ההלכה הגורסת חיסיון לגבי מסמך שהוכן לצורך משפט חלה לא רק לעניין מסמך שהוכן שעה שהמשפט היה תלוי ועומד, אלא גם כאשר בזמן הכנת המסמך היה צפי כלשהו לקיומו של משפט. תנאי מצטבר נוסף הוא כי מטרתו העיקרית של אותו מסמך הייתה כהכנה למשפט צפוי (ראה פרשת הדסה לעיל). 2.5.3 בדיון שהתקיים בפני ביום 23.12.08, נדרש בא כוח המבקשת לפער הזמן הגדול שבין מועד עריכת הקלטת ובין מועד הגשת התביעה, וטען: "הקלטת נערכה עוד שלא נערכה השומה. היה פרק זמן בין השלב שהעניין התופצץ לבין הגשת כתב התביעה. (שם, עמ' 21, שו' 1-2) 2.5.4 לכאורה, מציבה גרסה זו בעיה בהקשר של אלמנט הצפי הנדרש לצורך הגדרתו של מסמך ככזה הנועד להכנה להליך משפטי, שכן אם טרם נערכה שומה הרי על פניו לא היה מקום לחשש מצד המבקשת להטיה כלשהי מצידו של גרשון. אולם, מעיון בכתב התביעה עולה כי לפי גרסת המבקשת שם, כחודש לפני עריכת הקלטת החסויה ביקר גרשון בנכס ובמהלך אותו ביקור, הודיע לשטרית כי בדעתו להוציא שומה מכרעת לפיה לא חל במקרה זה כל היטל השבחה (שם, סע' 5.ה.). בהמשך משלא הוגשה השומה המכרעת על ידי גרשון פנה אליו שטרית ובשיחות ביניהם התבטא גרשון כי הוא בבעיה ולכן מתלבט לעניין השומה (שם, סע' 5.ח.-5.י.). בנסיבות אלו נוצר החשש בקרב שטרית כי גרשון נתון ללחצים ואיומים של שמאי הועדה בעקבותיהם יאלץ לשנות מהכרעתו ולהוציא שומה גבוהה (שם, סע' 5.ח.). על גרסתו זו חזר שטרית גם בתצהיר עדותו הראשית, תוך שהוא מעבה את הגרסה ומוסיף עליה סממנים נוספים שיש בהם לכאורה כדי להעיד על עומק חשדותיו (שם, סע' 35-53) 2.5.5 בצד העקרוני סבורני כי חשדו של שטרית כפי שהתבסס על טענותיו הינו בבחינת נימוק מספק להתקיימות התנאים שנקבעו בפסיקה דהיינו: צפי לקיומו של הליך משפטי, כמו גם להתקיימותו של תנאי הדומיננטיות של המסמך שהוכן לצורך ההליך. 2.5.6 עיינתי בתצהיר עדותו הראשית של גרשון, ומצאתי כי זה בחר שלא ליתן גרסה עניינית באשר לפעולות ולמעשים המיוחסים לו בכתב התביעה ובתצהיר שטרית, לרבות בהתייחס לטענה כי הוא (גרשון) אמר לשטרית כי היה נתון למערכת לחצים מטעם הועדה על מנת שישנה את השומה המכרעת ויעמידה על סך של 90,000 ₪. גרשון פטר את עצמו בטענה כי "כל האמור בסעיפים 42-64 לתצהיר שטרית נחקר על ידי המשטרה וכי הוא היה נתון לבקשתו תחת הקלטה שוטפת של כל השיחות" (שם, עמ' 6 באמצע, בפסקה המתייחסת לסעיפים 42-62 לתצהיר שטרית). משמעותה המעשית של העמדה בה נקט גרשון בתצהירו הינה הימנעות ממתן גרסה בכל הנוגע לטענות הבוטות שנטענו נגדו. 2.5.7 בנסיבות אלו, וחרף עמדתי העקרונית הגעתי למסקנה כי משקלו של החשש לפיו יוכל גרשון לשנות "מגירסתו" בעקבות האזנה לקלטת הינו נמוך ונופל מן המשקל שיש לייחס לעובדה כי מדובר בקלטת אשר מתעדת שיחה בין בעלי הדין עצמם, שלגביה ולאור הטעמים שפורטו בפרשת חורשידי וכן בעניין גולד, יש להעדיף את עיקרון הגילוי. 2.6 חשיפת הקלטת הנוספת ושאר חומר החקירה 2.6.1 לעניין הקלטת הנוספת, הרי שיש הסכמה בין הצדדים,ואף גרשון מסכים לחשיפתה, ובלבד שיותר לו עיון בחומר החקירה המצוי בידי הפרקליטות (פרוטוקול יום 23.12.08, עמ' 20, שו' 6). 2.6.2 בעניין זה, טוענת המבקשת כי העברת מלוא חומר החקירה לידי גרשון תאפשר לו להכין את עדותו, ועל כן אין להתיר לו לעיין בה. יצוין כי ביום 2.6.08, צרפה באת כוח הפרקליטות את עמדתה בעניין חשיפת חומר החקירה והודיעה כי תכבד כל החלטה שתינתן בעניין על ידי בית המשפט (נספח א' לבקשה להבהרת החלטה מיום 5.6.08). 2.6.3 המבקשת לא הביאה כל טעם לסירובה לאפשר לגרשון לעיין במלוא חומר החקירה. 2.6.4 לפיכך, ולאור עמדת הפרקליטות, אינני רואה עילה למנוע את זכותו של גרשון לעיון בחומר זה, ואני מתיר לו את העיון בחומר החקירה, וכן מאשר את חשיפת הקלטת הנוספת בפני כל הצדדים. 3. סוף דבר 3.1 אני מורה למבקשת להמציא לבא כוח גרשון, ולבית המשפט במקביל, עותק נאמן למקור של הקלטת החסויה ושל התמליל שלה, וזאת עד ליום 15.3.09 שעה 12:00. 3.2 כמו כן, הנני מורה לפרקליטות לאפשר לבא כוחו של גרשון במלוא חומר החקירה, לרבות הקלטת הנוספת שעותק ממנה יועבר גם לשאר הצדדים, תוך 30 יום מהיום. 3.3 בנסיבות הבקשה, אין צו להוצאות. מסמכים לצורכי משפטמסמכים