קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא המצאה לעורך דין של חברה זרה: 1. התובעת הגישה בקשה "להורות, כי כתב התביעה כנגד הנתבעת 1 הומצא כדין או לחלופין ליתן היתר המצאה מחוץ לתחום המדינה". 2. התובעת ביקשה: א) להורות כי בהתאם לתקנה 482 לתקסד"א, הומצא כתב התביעה כנגד הנתבעת 1 (להלן: "צ'פארל") לידי הנתבעת 3 (להלן: "אמביל") וזאת מכח היות "מורשה בניהול עסקיה" של צפארל בישראל. ב) לחלופין, להורות כי בהתאם לתקנה 477 לתקסד"א, המצאת כתב התביעה לב"כ הנתבעות 2 ו-3 (להלן: "עו"ד רוה"), בתקופה שבה היה גם בא כחה של צפארל, הינה המצאה כדין לצפארל. ג) לחלופי חלופין, בית המשפט מתבקש ליתן היתר המצאה מחוץ לתחום המדינה מכח תקנה 500 לתקסד"א, וזאת בין היתר מכח היות העסקה מיועדת למימוש בישראל ו/או כי המשא ומתן לעסקה התקיים בישראל ו/או כי הפרת ההסכם שנכרת בוצע בישראל ו/או כי צפארל היא צד נדרש לתביעה שהוגשה כנגד אמביל בישראל כדין. 3. התביעה הוגשה בחודש אוגוסט 2008 על ידי התובעת שהיא חברה פרטית העוסקת בין היתר במכר כלי שיט (יכטות וסירות). בכתב התביעה נכתב כי צפארל חברה זרה אשר מקום מושבה בארה"ב והיא עוסקת בין היתר בייצור סירות ממונעות. נכתב בכתב התביעה, כי הנתבעת 2 (להלן: "דה בריס") היא שלוחתה של צפארל לעניין מכר הסירות המיוצרות על ידה ונטען כי אמביל היא חברה ישראלית אשר עוסקת בין היתר במכר כלי שיט (יכטות וסירות). בכתב התביעה פורטה מסכת עובדתית נטענת. התובעת טוענת,כי צפארל הפרה הסכם הפצה בלעדי שכרתה עימה, כי דה בריס הטעתה את התובעת והציגה בפניה מצגי שווא ובכך שאמביל התקשרה בהסכם הפצה בלעדי למכר סירות בישראל, עם צפארל, בהתעלם ותוך הפרת הסכם ההפצה שנכרת קודם לכן בין התובעת וצפארל, ביצעה אמביל עוולה כלפי התובעת וגרמה לצפארל להפרת ההסכם עם התובעת. 4. תמצית טענות התובעת: א) התובעת טענה, כי היא המציאה את כתב התביעה אשר היה מיועד לצפארל באמצעות מסירה לבא כוחה של צפארל באותו מועד. זאת עשתה לאחר שעו"ד רוה כתב עובר להמצאת כתב התביעה לידיו במכתב מיום 26/6/08, כי גם צפארל היא לקוחה שלו. (המכתב צורף נספח ב' לבקשה). ב) התובעת טענה, כי רק ביום 28/9/08, לאחר ההמצאה, התקבל מכתבו של עו"ד רוה ולפיו הוא מייצג רק את אמביל ודה בריס והוא לא מייצג את צפארל ומשרדו אף אינו מהווה מען להמצאת כתבי בי דין עבור צפארל. עו"ד רוה החזיר את כתב התביעה ואת ההזמנה לדין לב"כ התובעת במכתב מיום 28/9/08. ג) התובעת טענה, כי לאור ההלכות המשפטיות בנוגע לתקנה 482 לתקסד"א, הרי שלצורך המצאת כתב בי דין למורשה בניהול עסקים יש צורך בקיומו של מורשה אשר בינו ובין הנתבע קשר אינטנסיבי המאופיין בשיתוף פעולה, כאשר ניתן להסיק מקשר זה, כי המורשה יעביר לידיעת הנתבעת את דבר ההליכים המשפטיים שהוגשו נגדו, ובמקרה דנן, קיים קשר כזה. ד) עוד טענה התובעת, כי עו"ד רוה הציג עצמו בעבר באופן מפורש, כבא כוחה של צפארל ועל כן במועד הגשת התביעה לידי עו"ד רוה הוא היה עורך דין של צפארל וההמצאה בוצעה כדין גם בהתאם לתקנה 477 לתקסד"א. 5. תמצית טענות הנתבעות 2 ו-3: א) צפארל היא חברה אמריקאית אשר משנת 1998 לא היתה לה נציגות ו/או מפיץ בישראל ולא ניתן היה לרכוש את הסירות שלה בישראל ומי שביקש לרכוש את הסירות שלה, הופנה לאחד מהמפיצים שלה בחו"ל. ב) צפארל אינה רק עוד "בעל דין דרוש" או "נתבע פורמלי" אלא בעל הדין העיקרי בתביעה דנן וכתב התביעה לא כולל התייחסות לסמכותו הבינלאומית של בית משפט זה כלפי צפארל או כלפי דה בריס שגם היא חברה זרה כאמור בכתב התביעה. ג) עו"ד רוה קיבל במשרדו רק עותק אחד של כתב התביעה והחזיר אותו ביום 28/9/08 לב"כ התובעת לאחר שהבהיר, כי הוא לא מייצג את צפארל וכי הוא ו/או מי ממשרדו לא הוסמכו ולא הורשו לייצג את צפארל בתיק או לקבל עבורה כתבי בי-דין. ד) ביום 16/10/08 הוגש כתב הגנה על ידי הנתבעות 2 ו-3. ה) כתב התביעה לא "הומצא" לצפארל. אמביל קיבלה עותק אחד של כתב התביעה והיא קיבלה אותו עבורה, ועבורה בלבד ולא ניתן לה עותק נוסף עבור צפארל, ולפיכך לא היתה המצאה כהוראת תקנה 476 לתקסד"א לצפארל. ו) בכתב התביעה לא נטען, כי אמביל היא "מורשה בהנהלת עסקים" מטעם צפארל ולא נאמר שם כי מענה של אמביל מהווה מען להמצאה לצפארל. אמביל אינה "מורשה בהנהלת עסקים" לפי תקנה 482 לתקסד"א והתובעת לא הביעה בבקשתה כל ראיה לדרגת אינטנסיביות בקשר בין אמביל לצפארל שיש בה כדי לבסס את היות אמביל "מורשה בהנהלת עסקים". ז) עוד נטען, כי משלוח כתב התביעה לעו"ד רוה אינה המצאה כדין לצפארל. מערכת יחסים בין עורך דין ללקוח היא מערכת יחסים של שליחות והיא קיימת רק בנושאים לגביהם קיימת הרשאה מפורשת. כאשר עו"ד מכחיש במפורש את עצם הייצוג, אין מקום לקבוע כי בוצעה המצאה כדין. לעניין זה צוינו ההחלטות בבש"א 7308/08 אייל גפן ואח' נ' מנחם מנדל ואח', , וכן בע"מ 1378/07 צפורה יוסף זדה ואח' נ' אליהו יוסף זדה, . ח) בבקשה אין ראיה המוכיחה הרשאה לעו"ד רוה לקבל כתבי בי דין עבור צפארל או לייצג את צפארל בהליכים דנן ולפיכך החזיר עו"ד רוה את כתב התביעה שנמסר לו בצירוף הזמנה לדין ויידע את ב"כ התובעת, כי משרדו אינו מהווה מען להמצאת כתבי בי דין עבור צפארל. ב"כ הנתבעים 2 -3 ציין, כי מכתב אחד אינו הופך עו"ד למורשה להמצאה של כתבי בי דין עבור נתבע זר וקיום יחסי עו"ד לקוח בעבר, לא שולל מעיקרו את אפשרות ניתוק היחסים. (לעניין זה הפנה לע"א 4588/96 חרמץ נ' מרגוליס פ"ד נו (6) 742. 6. ביום 29/12/08 הוגשה הודעה לתיק על ידי עו"ד מיכאל שחור שכותרתה: "מודעה ובקשת הצטרפות מוגבלת מטעם הנתבעת 1". עו"ד שחור ציין, כי צפארל מינתה את משרדו בהתאם לייפוי כח מוגבל לייצגה אך ורק לצורך התנגדות להכרה בהמצאה וביטול היתר המצאה מחוץ לתחום, ככל שיינתן כזה. עו"ד שחור ביקש לאפשר לו להגיב לבקשה. 7. ב"כ תובעת השיבה לתגובת ב"כ הנתבעות 2 ו-3 וציינה, כי נוכח בקשת הצטרפות להליך מיום 28/12/08 אשר הוגשה על ידי צפארל, מוכח באורח וודאי, כי אמביל ו/או עו"ד רוה אכן הביאו לידיעתה של צפארל את דבר קיום ההליכים, וממילא בנסיבות אלו בית משפט צריך לקבל את הבקשה של התובעת. 8. בדיון שהתקיים בפני נכח גם עו"ד שחור וטען את טענותיו בעל פה. הצעתי לב"כ התובעת, לוותר על הבקשה הראשית ולהסכים לכך שאתיר המצאה מחוץ לתחום המדינה בהתאם לתקנה 500 לתקסד"א. ב"כ התובעת לא קיבל את ההצעה. 9. לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, הגעתי למסקנה ולפיה דין הבקשה הראשית להידחות ודין הבקשה החלופית, להתיר המצאה מחוץ לשיפוט להתקבל וזאת מהנימוקים הבאים: א) בהתאם לתקנה 477 לתקסד"א, ההמצאה תהיה ככל האפשר מבחינה מעשית לנמען גופו. אך אם יש לנמען מורשה לקבלת כתבי בי דין לשם המצאה לפי התקנון, ניתן להסתפק בהמצאה למורשה ואם יש לו עורך דין, ניתן להמציא לעורך הדין והכל אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת. ב) כאשר מדובר בנתבע שאינו גר באזור השיפוט של בית המשפט המוציא כתב בי דין, ניתן להמציא כתב בי דין בהתאם לתקנה 482 לתקסד"א למנהל או למורשה "העוסק אותה שעה בעצמו מטעם האדם בהנהלת העסק או העבודה באותו אזור שיפוט". ג) אמביל טוענת, כי היא לא קיבלה עותק של כתב התביעה עבור צפארל אלא רק עותק אחד. זאת ועוד, נטען בתצהירו של מר יורם בלום מטעם אמביל, כי היא לא משווקת ולא מוכרת ספינות של צפארל ואין לה הסכם עם צפארל לגבי הפצת סירותיה ואמביל אינה סוכנת ו/או נציגה של צפארל בישראל. ד) במסגרת ההליכים המקדמיים בתיק אין מקום לערוך בירור עובדתי בעניין ולקבוע, אם טענה זו נכונה, אם לאו או שמא מדובר בקשר אחר, כנטען על ידי התובעת, אך התובעת לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח, כי אמביל יכולה להיכנס לגדר "מנהל" או "מורשה" כמשמעותו בתקנה 482 לתקסד"א. ה) אינני מקבלת גם את הטענה ולפיה המסירה לעו"ד רוה מהווה "המצאה" לצפארל. ו) בתצהירו של מר בלום מטעם הנתבעות 2 ו-3 צוין הקשר בין עו"ד רוה לבין צפארל. לגרסת עו"ד רוה הוא לא ייצג ולא מייצג את צפארל בהליכים משפטיים כלשהם ולמעט המכתב שצורף לבקשת התובעת, הוא לא ייצג את צפארל בשום פעולה או עניין אחרים בישראל. עו"ד רוה אכן מסר זאת לב"כ התובעת והחזיר את כתב התביעה ואת ההזמנה לדין שהיו מיועדים לצפארל. ז) העובדה שמי מטעם הנתבעות ו/או בא כוחם הודיעו לצפארל על קיומה של התביעה, אין בה כדי להפוך את הידיעה ל"המצאה כדין". צפארל אינה חברה אשר צריכים לעשות מאמצים לאתר אותה או לאתר את כתובתה. מדובר בחברת חוץ אשר מינתה עורך דין מטעמה על פי יפוי כח מוגבל לייצג אותה לצורך התנגדות להכרה בהמצאה וביטול היתר המצאה מחוץ לתחום, ככל שיינתן היתר שכזה, ואין הצדקה לערוך קיצורי דרך ולהסתפק ב"המצאה" לעו"ד רוה, אשר החזיר את המסמכים לב"כ התובעת. ח) צודק עו"ד שחור בטיעונו ולפיו התובעת לא הוכיחה, כי עו"ד רוה היה בא כוחה של צפארל באופן המכשיר המצאה לעו"ד רוה בהתאם לתקנה 477 לתקסד"א. יפים לעניין זה פסקי הדין אשר ציין: ע"א 2747/01 (ת"א) WOODWEST ENTERPRISES INC ואח' נ' סטיבן מייקל ואח' , שם נקבע בין היתר (סעיף 6 לפסה"ד), כי יש להיזהר בהרחבה יתרה של תקנה 477 ועל התובע להוכיח שבין עורך הדין לבין הנתבע קיימים יחסי עורך דין - לקוח, זהו תנאי שבלעדיו לא ניתן ליתן תוקף להמצאה. נקבע שם, כי נקודת המוצא היא, שיש לקבל את דבריו של עורך הדין כנכונים, והנטל על התובעת בענייננו, לשכנע את בית המשפט שההמצאה בוצעה כדין ולסתור את המצג שהוצג על ידי עורך הדין. במקרה שבפני לא הוצגו בפני כל נתונים שיכולים לסתור את טענת עו"ד רוה ולפיה הוא לא הוסמך על ידי צפארל לייצג אותה. כמו כן יפה לעניין זה ההחלטה שניתנה בבית המשפט העליון ברע"א 842/00 רסקו חברה להתיישבות חקלאית ועירונית בע"מ נ' צויקל ואח', , שם נקבע בסעיף 6: "... מושכלות ראשונים הם כי בלא הרשאה פורמלית אין עורך דין מוסמך לייצג לקוח ולפעול בשמו ובמקומו לצורך כל ענין, לרבות לצורך הליך משפטי. שאלת קיומה של הרשאה כאמור הינה שאלה שבעובדה הטעונה הוכחה. בענייננו טוען וחוזר וטוען עו"ד גולדברג כי אין הוא מורשה לייצג מי מן המשיבים וחזקה עליו כי הדברים המצויים בידיעתו המיוחדת הינם מהימנים. המבקשת לא הצליחה לסתור מצג זה גם במסמכים שהגישה, והקושי הפרוצדורלי אליו נקלעה עקב היות המשיבים תושבי חוץ ונוכח העובדה כי אינם מיוצגים על ידי עורך דין בישראל אינו יכול להוות עילה לעיקום הדין ועיוות המציאות בדרך של הפיכת עו"ד גולדברג לבא כוח המשיבים כאשר הוא אינו מורשה לכך, וכל זאת לצורך פתרון בעיה שנוצרה לענין מסירת כתבי-בי-דין". ט) בענייננו, המצב העובדתי פשוט יותר מהמצב בפניו עמדה המערערת ברע"א 842/00. כתובתה של צפארל ידועה. אין זה מסובך לבצע לה המצאה מחוץ לתחום השיפוט באופן מסודר ואין צורך לקבוע כי עו"ד רוה היה בא כוחה של צפארל ו/או לקבוע כי אמביל היא מנהלת העסקים של צפארל לצורך המצאה כדין, קביעות אשר לא הוכחו במקרה דנן בשלב שבו אנו מצויים. 10. באשר לבקשה להתיר המצאה מחוץ לתחום השיפוט בהתאם לתקנה 500 לתקסד"א: לאור האמור בבקשה (סעיפים 36, 37, 38, 39, 40 לבקשה), יש מקום להתיר המצאת התביעה אל מחוץ לתחום השיפוט. התובעת תמציא העתק כתב התביעה מתורגם לשפה האנגלית לצפארל. צפארל תגיש כתב הגנה או בקשה בהתאם לתקנה 502 (ב) לתקסד"א, בתוך 60 יום מקבלת כתב התביעה. 11. הבקשה במהותה נדחתה. לו היה מבוקש רק להתיר המצאה מחוץ לתחום המדינה, כלל לא היה צורך בקבלת תגובת הצדדים הנוספים ובקיום דיון בנושא זה. לפיכך תשא התובעת בהוצאות הנתבעות 2 ו-3 ושכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪ + מע"מ.עורך דיןמשפט בינלאומיחברה זרה