קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא התליית הליכים הליך תלוי ועומד: השאלה להכרעה בתיק זה הינה האם על בית המשפט להפעיל שיקול דעתו ולהורות על התלית התביעה בשל הכלל של "הליך תלוי ועומד" (pendens alibi lis). רקע 1. בין הצדדים היה קשר מסחרי הנוגע לשיווק תוצרת חקלאית של התובעות ע"י הנתבעת. בין הצדדים נחתמו הסכמים במהלך השנים. היחסים בין הצדדים והחשבונות ההדדיים הם באופן מהותי שעומדים במרכז תביעה זו ובמרכז התביעה בתל אביב. ביום 20.11.05 הוגש ע"י הנתבעת כנגד התובעות כאן ואחרים (ערבים לתובעות) כתב תביעה בסדר דין מקוצר על סך כ - 3.3 מליון ₪. (להלן: "התביעה בתל אביב"). התביעה כאן הוגשה ביום 26.11.06 כנגד התובעת בתביעה בתל אביב ובמהותה מדובר בתביעה שכנגד. מדובר בתביעות שנושאן אחד כעולה מעיון בכתב התביעה בתיק זה בו מציינת התובעת בס' 15 פסקה שלישית, לאחר ההתייחסות בכתב התביעה להליך בקשת הרשות להתגונן ובהתייחס להחלטת רשם בית המשפט המחוזי בתל אביב: "כפי שעולה מהבקשה, התובעות ביקשו להגיש תביעה שכנגד. כב' הרשם לא התייחס כלל לבקשה כפי שלא התייחס למרבה הצער להרבה דברים אחרים. מכאן כי לא מצאו התובעות מנוס מלהגיש תביעה זו. 2. מעיון במסמכי התביעה מהתיק בבית המשפט המחוזי בתל אביב עלה כי השאלות במחלוקת בשתי התובענות כמעט זהות. במהות הדברים מדובר באותו נושא. בקדם המשפט שנוהל בפני התברר כי התביעה בתל אביב צפויה להסתיים בקרוב, בין היתר בשל כך שכב' השופטת רונן בפניה מתנהל התיק שריינה שני ימים מלאים לשמיעת התובענה, (ימי הדיונים צפויים להתקיים בתאריכים 2/7/09 - 3/7/09). במצב דברים זה יש להניח כי בתוך מספר חודשים ההליך בתל אביב יסתיים. לפיכך בישיבת קדם המשפט הועלתה השאלה ביוזמת בית המשפט האם אין זה נכון כי ההליך המאוחר בזמן יותלה עד לאחר ההכרעה בהליך בתל אביב. טענות הצדדים 3. התובעות מתנגדות להתליית ההליכים. לטענת התובעות, לבית המשפט בפניו מתבררת התביעה דנן, אין כלים לקבוע שמדובר בהליכים מקבילים. נטען שעילות התביעה שונות ואין זהות מוחלטת לגבי העובדות. לטענת התובעות, התיק בתל אביב עניינו הסכם המעניק לנתבעת זכות לתבוע סכום כסף בהסתמך על כספי האשראי שמסרה לתובעות כאן לעומת התביעה דנן שענייניה מכירת תפוחי אדמה. עוד נטען כי כב' רשם בית המשפט בבאר שבע כבר הכריע למעשה בסוגיה כשהורה על מתן רשות להתגונן וכי מועד ההוכחות אינו קרוב כך שאין טעם להתלות התביעה. 4. הנתבעת סבורה כי יש מקום להתלות את ההליך שכן שתי התביעות מתייחסות למערכת התקשרות אחת ולתשתית עובדתית זהה כך שההכרעה באחד מהתיקים תייתר ההכרעה בתיק השני. עוד נטען כי לבית המשפט בבאר שבע יש את כל הכלים לקבוע כי עניינן של התביעות דומה וכי מדובר במסכת עובדתית אחת הנגזרת מכוח מערכת התקשרות אחת והנתבעים הנוספים בתל אביב נתבעים על סמך ערבותם. דיון 5. כב' השופט גרוניס, התייחס לשיקול הדעת המסור לבית המשפט להתלות הליך, במסגרת רע"א 346/06 ד"ר באסם חזאן נ' קלאב אין אילת(14.5.06) (בפסקה 4): סמכותו של בית המשפט לעכב בירור תביעה כאשר קיים הליך תלוי ועומד המעורר שאלות דומות הינה סמכות שבשיקול דעת. ההחלטה בעניין עיכוב ההליכים מוכרעת על יסוד שיקולים של יעילות הדיון וחסכון במשאבי בית המשפט ובעלי הדין (ראו, ע"א 9/75 אל-עוקבי נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד כט(2) 477). כב' השופט גרוניס מאזכר בהחלטתו את הלכת ע"א 9/75 (12.6.75). בהלכה זו קובע בית המשפט העליון בעמ' 481 לגבי זהות העילות שבין התביעות: "לענין זהות העילות, אין זה הכרחי, שתהיה חפיפה מוחלטת בין כל הענינים העשויים להידון בשתי התובענות. העיקר הוא, כאמור, שבשתיהן עומדת לדיון אותה סוגיה מהותית". ביהמ"ש העליון בע"א 9/75 מתייחס להגיון הכלל של הליך תלוי ועומד (עמ' 483): "הרעיון העומד מאחורי הכלל של "ענין תלוי ועומד" הוא כפול - מניעת הכבדה מיותרת על היריב ומניעת הטרדה מיותרת של בית-המשפט. אף כי בתביעה הראשונה המערער אינו נתבע, ואין בתביעה זו כדי לקפח את זכויותיו לפי סעיף 47, אולם במקרה בו טרם הפעיל המערער את זכותו לפי סעיף 47 הוגשה כבר תביעה אחרת באותה עילה, הרי שניתן להפעיל את העקרון של "ענין תלוי ועומד". כאמור, השאלה המרכזית בשתי התביעות היא זהה. אין להכביד על בתי-המשפט בדיון מקביל באותה שאלה מהותית, שאם לא כן, שני בתי-משפט יצטרכו לשמוע בנפרד ראיות דומות וטיעונים דומים, ואף עלולים הם באותו ענין להגיע לתוצאות הפוכות". 6. מכאן ניתן לראות כי לגבי העיקרון של הליך תלוי ועומד, אין צורך להראות אלא שבמהות מדובר בתביעות אשר בשתיהן עומדת במרכז הדיון אותה סוגיה ואין צורך שתהיה חפיפה מלאה בין כל הנושאים העומדים לדיון, הרעיון הינו מניעת הכבדה מיותרת על היריב וכן על בית המשפט, אין זה משנה אם בתביעה אחת הצד הרלבנטי תובע ובשניה נתבע, שיקול הדעת להתלות הליך מסור לבית המשפט. 7. עיינתי בכתבי הטענות ובטענות הצדדים. בענייננו מדובר בשתי תביעות אשר בשתיהן ובמהותן עומדת סוגיה אחת. ההליך בבית המשפט בתל אביב הוגש שנה לפני ההליך בבאר שבע. ההליך בתל אביב צפוי להסתיים בזמן הקרוב. מדובר בשתי תביעות כמעט זהות הגם שיש הבדל מסוים בין הצדדים שכן בתל אביב בתביעה הראשית נתבעו גם ערבים לחובות החברה אשר כאן הגישה תביעה בעצמה כנגד הנתבעת ללא שהערבים הצטרפו לתביעה. בניגוד לנטען כי "לבית המשפט אין כלים לקבוע כי מדובר בהליכים מקבילים", סבור אני כי אם התובעות עצמן צירפו את מסמכי התביעה בתל אביב הרי שיש ויש כלים לבית המשפט לקבוע כי מדובר בהליכים דומים.לאחר ששקלתי את כלל הנסיבות מצאתי כי נכון יהיה להורות על התליית התביעה כאן, עד לסיום ההליך בבית המשפט המחוזי בתל אביב בשל הכלל של "הליך תלוי ועומד". סיכום 8. לאור האמור, אני מורה על התליית ההליך בת"א 7689/06 בהתאם לכלל של הליך תלוי ועומד. ב"כ התובעת יעדכן את בית המשפט בדבר תוצאות ההליך בבית המשפט המחוזי בתל אביב מיד לאחר שהסתיים ההליך ולא יאוחר מיום 31.12.2009 ועל מנת לשקול החזרת ההליך להמשך טיפול. המזכירות תעלה התיק אלי עם קבלת ההודעה ולא יאוחר מיום 15.1.2010. כיוון שהשאלה במחלוקת הועלתה על ידי בית המשפט, אני מורה על הוצאות מופחתות אשר התובעות תשלמנה לנתבעת בסך 1,000 ₪ בתוספת מע"מ. הליך תלוי ועומדהתליית הליכיםעיכוב הליכים