התנגדות להכרזה על פשיטת רגל

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא התנגדות להכרזה על פשיטת רגל:

1) החייב (להלן:ו "החייב") הגיש במסגרת תיק זה בקשה למתן צו
כינוס נכסים ולהכרזתו כפושט רגל, ולאחר שהכונס הרשמי הגיש תגובה ובה הודיע כי החייב מילא אחרי התנאים הקבועים בסעיף 17לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), תש"מ - 1980(להלן:נ "פקודת פשיטת רגל"), ניתן ביום 5/1/99צו לכינוס נכסי החייב, וזאת כקבוע בסעיף 18לפקודת פשיטת הרגל.
2) הדיון בבקשת החייב להכרזתו כפושט רגל התקיים ביום 10/6/99, ולאחר
שהכונס הרשמי הגיש את חוות דעתו לפי סעיף 18ד' לפקודת פשיטת הרגל, ולה צירף "סיכום חקירתו של החייב".
הכונס הרשמי ושלשת הנושים היחידים שהופיעו לאסיפת הנושים הראשונה שהתקיימה
ביום 11/3/99, מתנגדים להכרזתו של החייב כפושט רגל ומבקשים לבטל את צו כינוס נכסיו ולדחות את בקשתו.
3) מבקשת החייב והתצהיר שצורף לה, מהדו"ח על מצב עסקיו, מסיכום החקירה, דו"ח אסיפת נושים וחוות דעתו של הכונס הרשמי ומטענות הצדדים בפני, עולות העובדות הרלבנטיות הבאות:ב
א) נגד החייב נפתחו 42תיקי הוצל"פ, ולחייב נערכו חקירות יכולת ובשלב מסויים אוחדו חובותיו, אולם האיחוד פוזר לאחר שהחייב, לא יכל, לטענתו לעמוד בחיוב החודשי בסך -.000, 5ש"ח ואשר הוטל עליו במסגרת תיק האיחוד.
ב) בקשת החייב להכרזתו כפושט רגל הוגשה בגין חובות מוצהרים של החייב ע"ס
של 299,444, 2ש"ח ל- 40נושים, ונכון ליום הגשת חוות דעתו של הכונס הרשמי,
ה- 26/5/99הוגשו 21תביעות חוב על סך כולל של -.784,081, 2ש"ח.
ג) החייב ואישתו הגישו בעבר בקשה, לבית משפט זה, למתן צו כינוס נכסים
ולהכרזתם כפושטי רגל וזאת ביום 10/6/90, במסגרת ת.א. 384/90, בו ניתן צו
לכינוס נכסי החייב ואישתו, אולם לאחר הדיון בבקשתם להכרזתם כפושטי רגל, בוטל צו הכינוס ובקשתם נדחתה, וזאת בהתאם לפסק דין שניתן ע"י כב' השופט אמינוף, ביום 1/4/93, מהנימוק שעמד ביסוד פסה"ד היה כי החייבים ניצלו לרעה את הליכי פשיטת הרגל, בכך שלאחר מתן הצו לכינוס נכסים הם המשיכו לנהל עסקים, ולא מילאו אחרי מה שהוטל עליהם ע"פ צו הכינוס.
4) לאסיפת הנושים הראשונה שהתקיימה ביום 11/3/99הופיעו נציגיהם של שלשה
נושים שסך כל החובות המגיעים להם מהחייב, ע"פ תביעות החוב שהם הגישו, מגיע ל- -.254, 584ש"ח, וכולם הביעו, כאמור התנגדות להכרזתו של החייב כפושט רגל.
גם הכונס הרשמי, מתנגד להכרזת החייב כפושט רגל. בין הטעמים שהכונס טוען
להם להצדקת התנגדותו ניתן לציין:ו
א) שיתוף הפעולה של החייב עם הכונס היה חלקי בלבד, בכך שהחייב לא המציא את כל המאזנים של החברות שניהל, בטענה שאינם בידיו.
ב) החייב פעל בחוסר תום לב בכך שאיפשר, למעבידו, נאיף זועבי, לפעול בחשבון בנק שפתח על שמו בשעה שהיה ידוע לו כי חשבונותיו של מר זועבי מוגבלים בשל חובות כבדים.
ג) לחייב אין נכסים משמעותיים למימוש.
ד) החייב יסד חברה חדשה כל אימת שחברה אשר באמצעותה עבד נקלעה לקשיים, תוך התעקשות מצדו להמשיך ולנהל עסקים על אף שנכשל בכך באופן עקבי ורציף, ותוך שהוא צובר חובות כבדים נוספים עם יסודה של כל חברה.
לגישת הכונס, החייב קיבל על עצמו חבויות חדשות או התחיל בעסקים חדשים בעת שידע שהוא חדל פרעון ומבלי שיהיה לו כל יסוד סביר להניח כי הוא יצליח לעמוד בהתחייבויותיו, ומאחר, ובהתאם לסעיף 63(ב)(3) לפקודת פשיטת הרגל, די בנימוק זה כדי לסייג מתן הפטר לחייב, יש בכך גם להצדיק בשלב מוקדם זה, דחיית בקשת החייב להכרזתו כפושט רגל.
ה) נקבע בעבר ע"י בית המשפט, כי החייב ניצל לרעה, את הליכי פשיטת הרגל, לאחר שניתן צו לכינוס נכסיו ביום 28/3/91ואשר, כאמור, בוטל ע"פ פסק דין שדחה את בקשתו להכרזתו כפושט רגל.
ו) החייב לא עשה דבר כדי לצמצם את חובותיו הקודמים, אלא אף צבר חובות חדשים רבים מאז ניתן צו לכינוס נכסיו, מתוך החובות שבגינם הוגשה הבקשה הנוכחית סך של -.000, 500ש"ח הינם בגין חובות עבר שקדמו לצו הכינוס הנ"ל, ואילו כל יתר החובות צבר החייב לאחר מכן.
5) ב"כ החייב, טען כי אין מקום לגזור גזירה שווה בענין העובדות הקבועות בסעיף 63(ב)(3) לפקודת פשיטת הרגל והמסייגות מתן הפטר לחייב לעניין הכרזת חייב כפושט רגל.
לטענת ב"כ החייב, לא ביצע החייב מעשה מרמה, ולא התנהג בחוסר תום לב בהגשת בקשתו להכרזתו כפושט רגל; וכי בקשתו הוגשה משום שהיא ההליך הראוי בנסיבות הענין.
6) בטרם אדון במקרה שבפני; חשוב לציין, כי ביום 25/3/96, נכנס לתוקף תיקון מס' 3לפקודת פשיטת הרגל לפי "חוק לתיקון פקודת פשיטת הרגל (מס' 3) התשמ"ו - 1996" שפורסם בספר החוקים מס' 1560מיום 8/2/96, תיקון אשר הכניס שינוי מרחיק לכת בענין השיקולים הרלבנטיים שעל בית המשפט לשקול בבואו להכריע בבקשת חייב להכריזו כפושט רגל.
לפני התיקון האמור, ההוראה הרלבנטית לענין זה, היתה בסעיף 18לפקודת פשיטת
הרגל אשר קבע:נ
"לא יתן בית המשפט צו כינוס לפי בקשת החייב, אלא אם שוכנע כי בשים לב להליכי הוצאה לפועל שננקטו או שעדיין ניתן לנקוט נגד החייב ובשים לב לשאר נסיבות העניין הליכי פשיטת הרגל הם הדרך הנאותה".
כיום ולאחר התיקון האמור בוטל סעיף זה ובמקומו הוספו מספר סעיפים, שהכניסו שינויים נוספים כגון הפרדה בין מתן צו לכינוס נכסים וצו להכרזה כפושט רגל. ולענייננו ההוראה שהחליפה את הוראת סעיף 18הנ"ל, הינה הוראת סעיף 18ה' הקובעת את האפשרויות לפיהן ינהג בית המשפט לאחר שסיים את הדיון, בבקשת החייב להכרזתו כפושט רגל, ובין היתר מסמיך סעיף זה את בית המשפט לדחות את הבקשה, אולם קובע מפורשות בסעיף 18ה' (א)(2) את הסיבות המצדיקות דחיית הבקשה וזו לשון סעיף 18ה' (א)(2):ב
"לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל או, כי החייב יכול לפרוע את חובותיו".
מהוראות סעיף זה, עולה לכאורה כי בית המשפט מוסמך לדחות בקשת חייב להכרזתו
כפושט רגל, רק אם מתקיים אחד משני מצבים שסעיף זה מונה:ו
א) הבקשה הוגשה שלא בתום לב, ומתוך מטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל.
ב) החייב יכול לפרוע את חובותיו.
פירוש דווקני של סעיף זה, מביא אותנו למסקנה, כי נקודת המוצא, היא כי חייב
זכאי להיות מוכרז ע"פ בקשתו כפושט רגל, ורק אם בית המשפט שוכנע בקיומו של אחד משני המצבים שהסעיף הנ"ל מונה, ידחה בית המשפט את בקשת החייב, מלשון הסעיף אף עולה כי נטל השכנוע בדבר חוסר תום לבו של החייב ורצונו לנצל לרעה הליכי פשיטת הרגל או יכולתו לפרוע את חובותיו אינו מוטל על החייב אלא על מי שטוען טענות אלה, קרי הנושים והכונס הרשמי.
7) הוראת סעיף 18ה' (א)(2) הנ"ל, לא זכתה, עד כה, וככל שידוע לי, לפירוש ע"י בתי המשפט ובמיוחד לא על ידי בית המשפט העליון, ופסקי הדין שעלה בידי למצוא ואשר דנו בקבלתה או דחייתה של בקשת חייב להכרזתו כפושט רגל ניתנו רובם ככולם לפני שהוראת סעיף זה נכנסה לתוקף, וב"כ הצדדים לא הפנו אותי בענין הפירוש שיש לתת לסעיף זה אף לא לפסק דין אחד, לא של ערכאת הערעור ואף לא של הערכאה הדיונית, כך שמה שיאמר על ידי בעניין זה הינו בבחינת פירוש חדש.
8) הפירוש הדווקני כפי שהוצע על ידי לעיל הינו הפירוש המתבקש גם ע"פ תורת "הפירוש התכליתי"; לא יכולות להיות ספקות כי המטרה שמאחורי תיקון מס' 3ביטל בין היתר את סעיף 18המקורי, והחלפתו בסעיפים 18, 18א', 18ב', 18ג', 18ד' ו- 18ה', היתה להקל על חייבים ולאפשר להם להשתמש במנגנון של פשיטת הרגל ביתר קלות.
התיקון בא בתקופה בה, הרבו, בתי המשפט לדחות בקשות חייבים להכרזתם כפושטי רגל בשים לב להליכי הוצל"פ שננקטו נגדם או אלה שניתן לנקוט נגדם וגם מנימוק של העדר נכסים לחייב, והעדר כל תועלת בהליכי פשיטת הרגל לנושים.
מטרה זו שמאחורי התיקון; מצאה ביטוי מפורש בדברי ההסבר להצעת החוק לתיקון האמור, וכך נכתב בהצעות חוק מס' 2282מיום 21/6/94בעמ' 500:נ
"בשל הרצון להכיר מחדש באינטרס הלגיטימי של החייב לפתוח דף חדש בחייו, וכדי לאפשר לחייב, אף אם הוא חסר נכסים או הכנסות, או שהוא בעל נכסים או הכנסות מעטות בלבד, להגיש בקשות לפשיטת רגל, כדי שיוכל לפתוח דף חדש בחייו, כך גם תנותק הזיקה שבין הליכי פשיטת הרגל לבין הליכי ההוצאה לפועל והפרשנות שנתגבשה בפסיקה לענין היחס שבין הליכים אלה, אולם ביטולם של הסעיפים האמורים לא תגרע מסמכות בית המשפט לדחות את בקשת החייב להכרזתו כפושט רגל, אם זו הוגשה שלא בתום לב".
מכאן נראה לי כי הפירוש הראוי שיש ליתן להוראת סעיף 18ה' (א)(2) הוא, כי בית
המשפט מוסמך לדחות בקשת חייב להכרזתו כפושט רגל רק אם שוכנע כי הבקשה הוגשה בחוסר תום לב, ובמטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת רגל או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו, ואין עוד מקום לדחות בקשות שכאלה מנימוקים של הליכי הוצל"פ שננקטו או שניתן עוד לנקוט בהם בעניינו של החייב, כפי שבתי המשפט נהגו בעבר, ובטרם יכנס התיקון הנ"ל לתוקף. אין עוד כל משמעות לכך אם לחייב נכסים הניתנים למימוש אם לאו או אם הוא בעל הכנסות גדולות אם לאו.
9) ובאשר למקרה של החייב שבפני; אין ספק כי המדובר בחייב שנהג בחוסר
אחריות כאשר על אף כשלונותיו החוזרים ונשנים בעסקים, שב כל פעם והקים חברה נוספת שבמסגרתה ניסה מחדש, לנהל עסקים, ותוך כדי כך צבר חובות חדשים, אולם לא נראה לי כי יש בהתנהגות זו כדי לשלול מחייב זה את הזכות להשתמש במנגנון פשיטת הרגל ע"מ להתגונן מפני נושיו, ולמנוע מהם לרדת לחייו ולא רק לנכסיו.
בהקשר זה של יצירת חובותיו התלבטתי בשאלה האם לא נהג החייב בחוסר תום לב כאשר איפשר למר זועבי, שהיה מעבידו, לבצע עסקאות נכיון שיקים בחשבונו, על אף שידע שחבונותיו של זה, היו מוגבלים, ולו חובות במליונים, וזאת אף לאחר שהוא פוטר מעבודתו אצל אותו מעביד, הסיבות לכך לא הובררו דיים, ולא ברור מהם הנימוקים שהביאו את החייב להסכים למעשה כזה, אשר בסופו של דבר גרם להיווצרות חוב בחשבונו של החייב לזכות בנק מרכנתיל דיסקונט, לאחר שהשיקים בהן בוצעה עסקת הנכיון לא כובדו וחשבון החייב חוייב בגין כך; יחד עם זאת, נראה לי כי ניתן להניח כי לולא הבנק נתן את ידו למעשה זה, וכנראה מתוך שיקולים שאינם עולים בקנה אחד עם טובתו של החייב, אלא עם טובתו של מר זועבי שאף הוא היה לקוח של אותו בנק, כלל לא היה מתאפשר מצב זה, והחוב לבנק זה לא היה נוצר כלל; ומשכך הגעתי לכלל דיעה כי אין מקום ליחס לחייב מעשה מרמה ביצירת החוב, אשר יש בו גם משום העדר תום לב בהגשת הבקשה לפשיטת רגל, ואין התנהגות זו עולה עד כדי שתצדיק דחיית בקשתו של החייב להכרזתו כפושט רגל.
ראוי לציין בעניין חובותיו החדשים של החייב ואשר נוצרו לאחר מתן צו הכינוס בשנת 1991כי חלק לא מבוטל מחובות אלה הם חובות בנקים, שללא ספק אילו היו אלה יותר זהירים בעסקיהם עם החייב, חובות אלה לא היו נוצרים כלל.
לסיכום חלק זה של פסה"ד, לא שוכנעתי כי החייב הגיש את בקשתו להכרזתו כפושט רגל בחוסר תום לב, ובמטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל ולא מצאתי כי החייב נהג במרמה ביצירת חובות, נכון שהחייב נהג בחוסר אחריות עת ניסה להקים, כל פעם מחדש, עסק חדש, אולם זאת היא התנהגות מקובלת במציאות הישראלית ולא אחת, אדם החייב כספים, מנסה להקים עסק חדש, מתוך תקווה כי הוא יצליח בעסקו החדש ויזכה לרווחים והכנסות שבאמצעותם יסלק את חובותיו הישנים, כשלון חוזר, אין בו משום מעשה מרמה ואף לא חוסר תום לב, ובאשר לחוסר שיתוף הפעולה של החייב שמצא ביטוי באי הגשת כל המאזנים של החברות של החייב, איני רואה בכך חוסר תום לב וניצול לרעה של הליכי פשיטת רגל המהווים סיבה לדחיית הבקשה משום שהחייב נתן הסבר סביר לכך ובאם הכונס הרשמי סבור שהסבר זה אינו הסבר אמת והגשת המאזנים חיונית להליכי פש"ר, ניתן במסגרת הליכי פשיטת הרגל כנגד החייב לכפות עליו הגשת מאזנים אלה.
10) ב"כ הכונ"ר וב"כ הנושים הצביעו על פסק דינו של כב' השופט אמינוף האמור, ואשר קבע כי החייב ניצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, ועל כן דחה בקשתו שהוגשה בשנת 1990וביטל את צו כינוס הנכסים שניתן באותה מסגרת, וביקשו להסיק מכך חוסר תום לב וניצול לרעה מצדו של החייב בהגשת הבקשה שבפני, זאת במיוחד כי מתוך החובות שבגינן הוגשה הבקשה הנוכחית קיים חוב בסך של -.000, 500ש"ח בערך, בגין חובות שנוצרו לפני מתן צו הכינוס, דעתי אינה כדעתם, אין בקביעה שהחייב בעבר ניצל לרעה הליכי פשיטת רגל , כדי לנעול בפניו את האפשרות לשוב ולהשתמש במנגנון זה.
אילו המחוקק היה מוצא לנכון לנקוט בצעד כזה, יש להניח כי הוא היה קובע זאת במפורש בהוראות הפקודה, וכפי שמצא לנכון לקבוע בסעיף 90א' לפקודה , כי חייב שהוכרז כפושט רגל ע"פ בקשתו וקיבל הפטר, לא יהיה רשאי להגיש בקשה נוספת לפשיטת רגל תוך חמש שנים מיום מתן צו ההפטר, היה המחוקק קובע כי משניתן נגד חייב צו כינוס נכסים או הוכרז כפושט רגל וזה בוטל עקב ניצול לרעה של הליכי פשיטת רגל לא יהיה אותו חייב רשאי לבקש הכרזתו כפושט רגל, בין אם בכלל ובין אם לפרק זמן מוגדר, משלא נהג המחוקק כך, אין מקום למסקנה מרחיקת הלכת, כי חייב שנהג בעבר בחוסר תום לב וניצל לרעה הליכי פשיטת רגל חזקה עליו שהוא נוהג בחוסר תום לב ובמטרה לנצל לרעה הליכי פשיטת הרגל, גם בבקשה חדשה שלו, ובעקבות מסקנה זו לדחות את בקשתו.
11) ומכאן לשאלה, האם בהתקיים עובדות המצדיקות, ע"פ סעיף 63(ב) לפקודת
פשיטת הרגל, סיוג מתן הפטר לחייב, כדי להצדיק דחיית בקשתו של החייב לפשיטת רגל;
כפי שב"כ הכונס הרשמי סבורה.
דעתי בענין זה אינה כדעתה, העובדות שנקבעו בסעיף 63(ב) לפקודת פשיטת רגל
הינן עובדות שנקבעו, כמצדיקות סיוג של מתן פטור, ולא כעובדות המצדיקות דחיית בקשת חייב להכרזתו כפושט רגל, ואין מקום לדחות את הבקשה רק משום שבעתיד יתכן ולא יהיה מקום ליתן לחייב צו הפטר; לפיכך, פטור אני מלהכריע בשאלה אם בנסיבות המקרה שבפני קיימות עובדות מאלה המנויות בסעיף 63(ב) המצדיקות סיוג מתן הפטר.
אוסיף בעניין זה, כי קיים הבדל מהותי בין מניעת צו הפטר מחייב כאשר מתקיימת אחת מהעובדות המנויות בסעיף 63(ב) שנועדו לאפשר המשך הליכי פשיטת הרגל לרבות המשך תשלום סכומים ע"ח תובע, והמשך חלותם של כל ההגבלות על החייב לבין מניעת כניסתו של החייב ל"היכל" פשיטת הרגל, ומניעתו מהשימוש במנגנון ההגנה שע"פ הפקודה, והפקרתו להליכי הוצל"פ גם, אם אין באלה תועלת לנושה אלא רק התעללות בחייב.
12) לסיום, ראוי לציין כי בענין זה, של הכרזת חייב כפושט רגל קיים מצב של ניגוד אינטרסים, בין הנושים מצד אחד ואשר להם זכות קנין בכספים המגיעים להם, מהחייב, וזכות לגיטימית לגבות חובות אלה במלואן, לבין זכותו של החייב, להגנה על כבודו כאדם בפני הליכי הוצל"פ, הבאות לפגוע בכבודו ולרדת לחייו, ולא רק לנכסיו. ובנוסף זכותו של החייב לזקוף את קומתו ולפתוח דף חדש באם יתקיימו נסיבות שיצדיקו מתן צו הפטר, בית המשפט נדרש לאזן בין אינטרסים מנוגדים אלה. במקרה הנדון האיזון הראוי מחייב קבלת בקשתו של החייב והכרזתו כפושט רגל.
13) לסיכום, משלא שוכנעתי כי הבקשה הוגשה בחוסר תום לב, ובמטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, ומאחר וברור על פניו, ואין על כך חולק, כי החייב אינו יכול לפרוע את חובותיו, אני מקבל את בקשת החייב ומכריז עליו כפושט רגל.
כל החיובים וההגבלות שהוטלו על החייב בהתאם לצו הכינוס מיום 5/1/99ימשיכו
להיות בתוקף ועל החייב לנהוג על פיהם.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטול פשיטת רגל

  2. הליך פשיטת הרגל

  3. קיזוז בפשיטת רגל

  4. פשיטת רגל בארה''ב

  5. פשיטת רגל בגיל צעיר

  6. פשיטת רגל בקשת נושה

  7. ביטול הענקה פשיטת רגל

  8. בקשת נושה לפשיטת רגל

  9. דחיית בקשה לפשיטת רגל

  10. פגמים בהתראת פשיטת רגל

  11. בקשה חוזרת לפשיטת רגל

  12. הוצאה לפועל פשיטת רגל

  13. ביטול הענקה בפשיטת רגל

  14. בקשה נוספת לפשיטת רגל

  15. חוב מזונות בפשיטת רגל

  16. העדפת נושים בפשיטת רגל

  17. פשיטת רגל מזונות ילדים

  18. מה המשמעות של פשיטת רגל

  19. חוב בר תביעה בפשיטת רגל

  20. התנגדות להתראת פשיטת רגל

  21. הסתלקות מירושה פשיטת רגל

  22. פשיטת רגל מצב בריאותי רע

  23. אי ניהול ספרים פשיטת רגל

  24. העברת נכס לפני פשיטת רגל

  25. חובות לספקים - פשיטת רגל

  26. פשיטת רגל של אדם שהפך לצמח

  27. בקשה להכללת חוב בפשיטת רגל

  28. הענקת נכסים לפני פשיטת רגל

  29. צבירת חובות בזמן פשיטת רגל

  30. זלזול בבית משפט בפשיטת רגל

  31. התנגדות להכרזה על פשיטת רגל

  32. חובות ניהול עסק בפשיטת רגל

  33. אחריות ''איש קש'' בפשיטת רגל

  34. בקשה להמצאת התראת פשיטת רגל

  35. גירושין פיקטיביים בפשיטת רגל

  36. בקשה לביטול הליכי פשיטת רגל

  37. פשיטת רגל לאחר הרשעה בפלילים

  38. פשיטת רגל בגלל חובות של האב

  39. סעיף 18 ג לפקודת פשיטת הרגל

  40. מכירת דירת מגורים בפשיטת רגל

  41. הסתרת הכנסות בהליך פשיטת רגל

  42. פשיטת רגל עקב פציעה במילואים

  43. ניצול לרעה של הליכי פשיטת רגל

  44. התנהגות החייב בהליך פשיטת רגל

  45. בקשה לא לא להכריז על פשיטת רגל

  46. דחיית בקשה להכרזה על פשיטת רגל

  47. בקשת נאמן בפשיטת רגל לקבלת מידע

  48. פשיטת רגל עקב הלוואה לפתיחת עסק

  49. פשיטת רגל: המועד להגשת תביעת חוב

  50. פינוי שוכר ע''י נאמן בפשיטת רגל

  51. איחור בהגשת תביעת חוב בפשיטת רגל

  52. פשיטת רגל עקב ניהול כושל של חברה

  53. דוגמא להחלטה על הכרזה על פשיטת רגל

  54. חובות עקב מעשים פליליים בפשיטת רגל

  55. פשיטת רגל הפסקת תשלום מזונות ילדים

  56. ערעור על דחיית התנגדות לפשיטת רגל

  57. פשיטת רגל שאינה מביאה תועלת לנושים

  58. בקשה להעברת כספים לקופת פשיטת הרגל

  59. בקשה לפשיטת רגל של הבנק כלפי החייב

  60. ערעור על דחיית תביעת חוב בפשיטת רגל

  61. העברת מסמכים לכונס הרשמי בפשיטת רגל

  62. תביעת נאמן נגד כונס נכסים בפשיטת רגל

  63. פתיחת חשבון על שם האישה - פשיטת רגל

  64. הוצאת שיקים ללא כיסוי בהליך פשיטת רגל

  65. מידע על אפשרות לפתוח בהליכי פשיטת רגל

  66. חוב של 6 מיליון שקל - בקשה לפשיטת רגל

  67. עלאת התשלום החודשי בהכרזה על פשיטת רגל

  68. בקשת הפטר לפי סעיף 61 לפקודת פשיטת הרגל

  69. התנגדות להתראת פשיטת רגל - תביעה שכנגד

  70. התנגדות כונס הנכסים להכרזה על פשיטת רגל

  71. הוצאת שיקים ללא כיסוי - בקשה לפשיטת רגל

  72. בקשת הכונס הרשמי לביטול הליכי פשיטת רגל

  73. סמכות בית משפט בפשיטת רגל בין קרובי משפחה

  74. בקשה לאישור הצעת הסדר חובות ללא פשיטת רגל

  75. הסדר נושים לפי סעיף 19א לפקודת פשיטת הרגל

  76. התנגדות להתראת פשיטת רגל בגין פסק דין חלוט

  77. הוצאת כספים על קניות ע''י החייב בפשיטת רגל

  78. דחיית בקשה לפשיטת רגל עקב הפרת צו בית משפט

  79. משיכת שיקים ללא כיסוי ע''י החייב בפשיטת רגל

  80. בקשה לביטול פסק דין כנגד נתבע בהליכי פשיטת רגל

  81. ביקש פשיטת רגל כי נפל קורבן למעשי נוכלות מצד לקוחות

  82. דחיית תביעת חוב (על פי פסק דין) ע''י נאמן בפשיטת רגל

  83. ביקש לפרוס את חובותיו בסך 100 ₪ ולהכריז עליו חייב מוגבל באמצעים

  84. בקשה כי מתחם מגורים יאובטח מכספים בקופת פשיטת הרגל של בן הזוג המנוח

  85. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון