טעות בשם הנתבע - בקשה לדחיית תביעה על הסף

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא טעות בשם הנתבע: בפני בית המשפט מונחת בקשת הנתבע 5, "שדמות מחולה", לדחיית התביעה כנגדו על הסף, בשל אי היותו אישיות משפטית הניתנת לתבוע או להיתבע. רקע לתביעה: עניינה של התביעה הוא שיבוב של תגמולים אותם משלם התובע (המל"ל) בגין תאונה שאירעה ביום 25.6.99. לטענת התובע, יזמה הנתבעת 2, דהיינו, "המועצה האזורית בקעת הירדן", ו/או הנתבע 5, דהיינו, "שדמות מחולה", במועדים הרלוונטיים לתביעה, פרויקט של הנחת קווי ביוב לשכונת מגורים חדשה בישוב שדמות מחולה. ביום 26.5.99, במהלך ביצוע העבודות להנחת צינורות הביוב, הגיעו לאתר העבודות מספר פועלים, ביניהם הנפגע בתאונה (להלן: "המנוח"), על מנת להניח את צינורות הביוב בתעלה שנחפרה. את האדמה שנחפרה והוצאה מהתעלה הניחו באמצעות הטרקטור על דופן התעלה, לצורך כיסוי התעלה בשלב מאוחר יותר, לאחר הנחת הצינורות. בזמן הימצאו של המנוח בתוך התעלה, ארעה התמוטטות של דופן התעלה והעפר שהונח על דופן התעלה נשפך אל תוך התעלה וכיסה את גופו של המנוח עד למעלה מראשו (להלן: "התאונה"). המנוח פונה מן המקום באמבולנס. באותו יום נקבע מותו. התובע הכיר בתאונה כתאונת עבודה, ובהסתמך על הקבוע בחוק שילם, משלם וישלם, התובע לתלויי המנוח קצבאת תלויים. בתביעתו העיקרית מבקש התובע מבית המשפט כי יחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, להשיב לו את הסכומים אותם הוא משלם לתלויי המנוח. טענות הצדדים טענות הנתבע 5: הנתבע 5 טוען כי איננו אישיות משפטית ועל כן יש לדחות את התביעה כנגדו על הסף. שכן, לטענתו, לא קיים גוף משפטי בשם "שדמות מחולה". בעניין זה קובעות תקנה 9(4) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: התקסד"א) והפסיקה, כי על בית המשפט לדחות על הסף תביעה שהוגשה כנגד גוף שאינו אישיות משפטית. הדרישה הדיונית, לכאורה, של זיהוי בעל הדין הינה דרישה מהותית באופייה מאחר ולא כל גוף יכול לתבוע או להיתבע. עוד, מוסיף הנתבע 5 כי הפסיקה קבעה שנטל הראיה להראות בכתב התביעה כי הנתבע 5 הוא אישיות משפטית מוטל על כתפי התובע. חובה על התובע לפרט בכתב התביעה אם הנתבע הוא תאגיד משפטי ומהי צורת התאגדותו. כן טוען הנתבע 5 כי אין בסיס לטענת התובע כי על הנתבע לציין מהי האישיות המשפטית הנכונה להיתבע. הנתבע 5 משיב לטענת התובע כי בהליך קודם הסכים הנתבע 5 להיתבע בשם "שדמות מחולה", בכך שבסעיף 1 להסכם הפשרה שהוגש ביחס לתביעת המנוח נקבע מפורשות כי ההסכם הוא מבלי להודות בטענה כלשהי הכלולה בכתב התביעה, ובכפוף להכחשת הנתבעים את חבותם. לטענתו, הסכם פשרה שכזה אינו יכול לברוא יש מאין אישיות משפטית שאינה קיימת. הנתבע 5 טוען כי גם הטענה להשתק שיפוטי אינה רלוונטית כלל, שכן אין מדובר פה בטענה עובדתית שהתקבלה בהליך משפטי אחר, אלא בהליך שהסתיים בפשרה מבלי להודות בכל טענה. בעניין טענת התובע בדבר פרסום שמו של הנתבע 5 כ"שדמות מחולה" באתר האינטרנט של המועצה האזורית בקעת הירדן, מציין הנתבע 5 כי על התובע להפנות את טענותיו למועצה האזורית בקעת הירדן, בעלת האתר. טענות התובע: לטענת התובע, התביעה המדוברת הינה תביעת שיבוב, והמל"ל בא בנעלי הנפגע על כן הנתבע מושתק מלטעון טענות סותרות. התובע טוען כי לאור העובדה שהנתבע 5 לא טען טענות אלו בתביעת המנוח, שבה נדונה אותה פרשה עובדתית נשוא תביעה זו, ושם נתבע הנתבע 5 גם בשם "שדמות מחולה", הוא מנוע מלטעון טענה זו כעת. שכן, מן התביעה נגד המנוח עולה כי הנתבע 5 הכיר באישיותו המשפטית הזו, והסכים להיתבע ולהתייצב לדיונים בשם זה. הנתבע 5 אף חתם על הסדר ושילם פיצויים כשהוא מכונה "שדמות מחולה". בעניין זה מציין התובע כי הפסיקה כבר קבעה שבעל דין שטען בהליך אחד טענה, וטענתו התקבלה, מושתק מלהתכחש לטענתו גם בהליך נגד יריב אחר, ולטעון טענה הפוכה. לטענת התובע, היה על הנתבע 5 לציין מהו שמו הנכון, לטענתו, כאשיות משפטית הנכונה להיתבע. במיוחד לאור העובדה שנתבע 5 מפרסם את שמו בציבור, ואף באתרה הרשמי של המועצה המקומית בקעת הירדן, שבתחום שיפוטה הוא נמצא. דיון: סעיף 9(4) לתקנות סדר הדין האזרחי קובע כי: 9. ואלה הפרטים שיכיל כתב תביעה, וחוץ מן האמור בתקנות להלן לא יכיל אלא פרטים אלה:.... העובדה שהתובע או הנתבע הוא תאגיד או הוא פסול-דין, אם הדבר הוא כך, ואם הוא תאגיד — הצורה שבה התאגד;... תקנה 9(4) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד -1984, קובעות כי כתב התביעה יפרט את העובדה שהתובע או הנתבע הוא תאגיד, וכן את הצורה שבה התאגד. פרטים אלה הכרחיים לזיהויים של התובע ו/או הנתבע. חבר אנשים שלא התאגד, כשם שאינו רשאי לתבוע, כך אינו יכול להתבע לדין. דרישה זו היא הכרחית על מנת לאפשר קיומו של הליך משפטי, לפי הנתבע ראוי להיתבע. עיון בכתב התביעה מלמד כי נתבעת מס' 5 הוגדרה כ- "נתבעת מס' 5 שהינה ישוב בבקעת הירדן ומזמינת העבודות במהלכן נגרמה התאונה ו/או בעלת ו/או מחזיקת המקרקעין אשר עליהם התרחשה התאונה" (סעיף 6 לכתב התביעה). אין בהגדרה זו הוכחה להיותה של נתבע 5 אישיות משפטית הכשרה להתבע. ברע"א 46/94 אילה זקס אברמוב נ' הממונה על מרשם המקרקעין, (ניתן על ידי הנשיא בדימוס ברק, ביום 13.5.96), נקבע כי: אישיות משפטית היא תופעה אשר הדין מעניק לה כשרות לזכויות ולחובות (במובן הרחב)...הדין מכיר בתופעה כאשיות משפטית במפורש ובמשתמע. ההכרה היא מפורשת, כאשר הוראת חוק קובעת כי תופעה פלונית היא אישיות משפטית...ההכרה בתופעה כאשיות משפטית היא משתעת שעה שפירושן של מכלול ההוראות החקוקות על פי תכליתן מוביל למסקנה כי אותה תופעה הוכרה (מכללא, במשתמע) כאישיות משפטית...אכן, אין זה נדרש ההכרה באישיותה המשפטית של תופעה במשפט תעשה בדרך מפורשת...כדי שלתופעה מסויימת יוקנה האופי של אישיות משפטית, בהעידר הוראה מפורשת, נדרש כי הוראת החוק, על פי פירושה הראוי, מקנה לאותה תופעה, במשתמע, מעמד של אישיות משפטית...נדרש, איפוא, כי אותה הוראת חוק תהווה את המקור המשפטי-היא עצמה, או יחד עם הוראות אחרות- לאישיותה המשפטית של אותה תופעה. מפסק הדין עולה כי גוף יכול לתבוע ולהיתבע אם הדין מכיר בכשרותו בכך, ובפועל ישנם גופים שלא התאגדו כדין אשר יוכרו מכללא, כשהדבר משתמע מהוראות החוק, כבעלי דין הראויים לתבוע ולהיתבע. בתא(טב') 1091/00 ידידיה דור נ' אשר קפלן (ניתן על ידי השופטת בוהדנה, ביום 9.8.04), בה נתבע "מושב שדמות מחולה" כנתבע 3, בגין נזק גוף שנגרם לתובע, חבר המושב, בשל ריסוס מטע רימונים השייך למושב, הגובל במטע הרוזמרין האורגני של התובע. בפסק דין נכתב כי "המושב שמות מחולה הוא מושב שיתופי...". על המושב הוטלו 25% אחריות לנזק שנגרם לתובע. לעניינו, עולה מן הדברים ששדמות מחולה כמושב שיתופי הינו אישיות משפטית הכשרה לתבוע ולהיתבע. מושב שיתופי הוא אגודה שיתופית המוקמת מכוח פקודת האגודות השיתופיות, ויש לה אישיות משפטית עצמאית ונפרדת משל חבריה, כן היא חייבת ברישום כתנאי לקיומה. עצם העובדה כי נתבע 5 כונה בכתב התביעה בשם "שדמות מחולה" ולא בשם "מושב שדמות מחולה" אינו מבטל את העובדה שמדובר באישיות משפטית עצמאית, ואין בכך הצדקה לדחיית התביעה כנגדו על הסף. לכל היותר יכול הנתבע 5 לדרוש כי התובע יתקן את שמו בכתב התביעה ל"מושב שדמות מחולה". אשר על כן הינני דוחה את הבקשה לסילוקה על הסף של נתבע 5. בנסיבות העניין ישא הנתבע 5 בהוצאות הבקשה ושכר טרחת עורך דין בסך 700 ₪ כולל מע"מ. דחיה על הסף