קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא כפל פיצויים דמי שימוש ירידת ערך: 1. המשיב (המבקש בתובענה), נהג מונית בעיסוקו, רכש מונית מחברת לרר את ולמר (המשיבה 2 בתובענה, להלן - חברת לרר). המונית היתה ממושכנת למבקשת (המשיבה 1 בתובענה) בשל חוב שחברת לרר חייבת לה. המשיב ידע על המשכון ולמרות זאת רכש את המונית, בשל הבטחה שניתנה לו על ידי מנהלה של חברת לרר, עמיר ולמר (המשיב 3 בתובענה) להסיר את השעבוד. לא זו בלבד שהשעבוד לא הוסר, אלא גם זאת שהמבקשת פתחה בהליכי מימוש המשכון ובא כוחה עו"ד הורנשטיין מונה על ידי ראש ההוצאה לפועל ככונס נכסים לצורך מכירת הרכב (להלן - הכונס). משנודע למשיב על כך, פנה בתובענה זו במסגרתה עתר להצהרה על ביטול המשכון והליכי ההוצאה לפועל הננקטים למימושו. 2. יחד עם התובענה, ביקש המשיב לתת צו מניעה זמני לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל, שנועדו למימוש המשכון. ביום 13.11.07 ניתן צו מניעה זמני כמבוקש, המותנה בהמצאת הערובות הבאות: א. התחייבות עצמית. ב. ערבות צד שלישי על סך 5,000 ₪. ג. פקדון כספי במזומן בסך 2,500 ₪. כל הערובות הופקדו והצו הזמני נכנס לתוקפו. 3. לאחר דיון שהתקיים במעמד הצדדים בבקשה לצו זמני, ביום 2.1.08, נוספו על הערובות הנ"ל ערובות נוספות כדלקמן: א. ערבות צד ג' בסך של 25,000 ₪. ב. פקדון כספי נוסף או ערבות בנקאית בסך 25,000 ₪. גם ערובות אלה הופקדו: ערבות צד ג' וערבות בנקאית. 4. בדיון שהתקיים בתובענה עצמה ביום 14.9.08 ניתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים להצעת בית המשפט, שאלה חלקיה הרלבנטים לבקשה זו: "התובענה תימחק. שמורה למבקש הזכות להגיש תביעה כספית כנגד המשיבים או מי מהם בגין הנזקים שנגרמו להם בעקבות המאורעות המתוארים בכתב התביעה. המבקש ישיב את המונית לב"כ המשיבה 1 בתוך 8 ימים מהיום. המשיבה תמכור את המונית. כספי המכירה ישארו בנאמנות בידי ב"כ המשיבה 1. במידה והמבקש יגיש תביעה כנגד המשיבה 1 עד ליום 1.11.08 ישארו כספי המכירה בידי ב"כ המשיבה 1 עד להכרעה בתביעה החדשה שתוגש. אם המבקש לא יגיש את התביעה עד המועד האמור רשאי ב"כ המשיבה 1 להעביר את הכספים למשיבה 1. הערבויות שהופקדו במסגרת הצו הזמני יישארו גם הן בתוקפן עד להכרעה בתביעה החדשה שתוגש, אם תוגש. במידה ולא תוגש תביעה בתוך המועד האמור שמורה למשיבה 1 הזכות להגיש בקשה לחילוט הערבויות עד ליום 1.12.08. במידה ותוגש בקשה כזו היא תועבר לתגובת המבקש ותינתן החלטה מתאימה. במידה ולא תוגש בקשה כזו עד למועד האמור יוחזרו הערבויות למבקש. " 5. המשיב לא הגיש תביעה כנגד המבקשת במועד הנזכר לעיל. הכונס מכר את הרכב בדרך של מכרז באמצעות ההוצאה לפועל. ביום 30.11.08 הגישה המבקשת בקשה זו להורות על חילוט הערבויות, עד כדי סכום הפיצויים המגיעים לה לטענתה בשל צו המניעה הזמני שניתן, בסכום כולל של 47,829 ₪. המשיב הגיש את התנגדותו לבקשה. להלן אדון במרכיבי הבקשה, תוך התיחסות לטענות הצדדים. 6. ראש הנזק הראשון הנטען על ידי המבקשת הוא הסכום שהפסידה, לטענתה, בשל ירידת הערך של הרכב מהחודש שבו ניתן הצו הזמני, 11/07, ועד לחודש שבו נמכר הרכב, 11/08, על פי החישוב דלקמן: הרכב נמכר בסכום של - 34,200 ₪. סך כל ההוצאות בגין הליכי המכרז - 10,527 ₪. התמורה בניכוי ההוצאות - 23,673 ₪. שווי הרכב בחודש 11/07 - 51,675 ₪ ההפסד - 28,002 ₪ ( 23,673 - 51,675). 7. המשיב טען, כי בשיחה שקיים עם ב"כ המבקשת לפני מכירת הרכב נמסר לו כי הרכב עתיד להימכר בסכום של 49,000 ₪, וכן הוא מפנה למחירון "לוי יצחק" לחודש 12/08, על פיו מחירו של הרכב במועד זה היה 58,100 ₪. טענה זו, דינה להידחות. הכונס מכר את הרכב בדרך של מכרז, בדרך הקבועה לכך בחוק ובתקנות ההוצאה לפועל וקיבל את אישורו של ראש ההוצאה לפועל. כמו כן, נתמך מחיר זה בחוות דעתו של שמאי מומחה (פרדי חיימוב), לפיה הוערך שווי של הרכב לאותו מועד (11/08) בסך של 32,000 ₪, לאחר כל ההפחתות הרלבנטיות, כולל הפחתה בשיעור שבין 15% - 12% בשל מכירת הרכב בדרך של מכרז. המשיב, לעומתו, לא צירף כל חוות דעת, ולא ניתן להסתמך על מחירון לוי יצחק, שאינו מתיחס למצבו של הרכב הספציפי, כולל דרך מכירתו במכרז. 8. גם השווי הנטען של הרכב בחודש 11/07 (51,675 ₪) נתמך בחוות דעתו של אותו שמאי, ובהעדר חוות דעת נוגדת ניתן להסתמך עליה. לעומת זאת, צודק המשיב בשתי טענות אחרות, שהעלה בהקשר זה. ראשית, גם משווי הרכב בחודש 11/07 צריך להפחית את סכום ההוצאות בגין הליכי המכרז. שהרי, גם אילולא ניתן הצו הזמני, המבקשת והכונס היו מוציאים אותן הוצאות. בהעדר נתון סותר אחר, ניתן להניח שסכום ההוצאות היה דומה. 9. שנית, ניתן להניח שהליכי מכירת הרכב היו מתמשכים כחודשיים, בדומה לתקופה שבה התמשכו הליכי מכירת הרכב מחודש מתן פסק הדין (9/08) ועד לחודש המכירה בפועל (11/08), ומכאן שהחודש הנכון להערכת שוויו של הרכב, אילולא הצו הזמני, היה צריך להיות בערך בחודש 1/08. גם טענה זו סבירה בעיניי. כיוון שלא נמסרה הערכה מה היה שוויו של הרכב בחודש 1/08, אני מעריך כי שוויו היו פוחת ב - 3,280 ₪, לפי החישוב הבא: השווי ב - 11/07 - 32,000 ₪, השווי ב- 11/08 - 51,675 ₪. מספר החודשים בין שתי התקופות - 12. החישוב: 3,280 ₪ = 2 X 12 : (32,000 - 51,675). 10. על פי האמור לעיל, יש להעריך את שווי הרכב לחודש 1/08 על סך 48,395 ₪ (3,280 - 51,675). בהפחתת הוצאות הליכי המכרז (10,527 ₪), התמורה שניתן היה לקבל בגין מכירת הרכב, אילולא הצו הזמני היה: 37,868 ₪. התמורה שהתקבלה בפועל היתה, כאמור: 23,673 ₪. ההפרש: 14,195 ₪. 11. ראש הנזק השני שנתבע על ידי המבקשת הינו בסכום שווי ההנאה שהפיק המשיב מהרכב, כלומר: שווי השימוש בו כמונית, בכל התקופה מאז מתן הצו הזמני ועד להשבת הרכב לידי הכונס. חישוב זה נעשה על ידי הערכות של הכונס עצמו, שנעשו, לדבריו (סעיף 6 לתצהירו), למיטב נסיונו והערכתו, כמי שמשרדו משמש מזה שנים רבות כנציגם של בעלי מוניות ותחנות מוניות. אני מסופק אם ניתן להסתמך על נסיונו והערכתו של הכונס בלבד וכן אני מסופק אם ניתן לעתור לראש נזק שכזה במסגרת בקשה לחילוט ערובות שניתנו במסגרת צו זמני. בין כה וכה, הגעתי למסקנה שיש לדחות דרישה זו, משום שהיא למעשה כפל פיצוי. זאת, משום, שאילולא הצו הזמני, הרי על פי טענת המבקשת עצמה, הרכב היה נמכר לאלתר, וממילא לא היה נעשה בו כל שימוש כמונית. במילים אחרות: לא ניתן לטעון, מחד, שאילולא הצו הזמני היה הרכב נמכר באותה עת ולתבוע, לכן, את ירידת הערך שנגרמה לו במשך התקופה מאז מתן הצו הזמני ועד למכירת הרכב בפועל, ומאידך לטעון, שאילולא הצו הזמני, היה נעשה שימוש ברכב כמונית, ולתבוע, לכן, את הפסד הרווחים לתקופה זו. 12. אין ספק, שההפסד שנגרם למבקשת מכך שהרכב נמכר באיחור של כאחד עשר חודשים הינו נזק שנגרם ממתן הצו הזמני. נזק זה בסך של 14,195 ₪ כאמור לעיל הינו בתחום הסכום הכולל שהופקד כערבון (הפקדון הכספי בסך 2,500 ₪ והערבות הבנקאית בסך 25,000 ₪). על פי תקנה 371(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לא נדרש ממי שמבקש לחלט את הערבון להוכיח את גובה הנזק שנגרם, אם כי נדרש ממנו להראות, כי נגרמו "נזק או הוצאות עקב מתן הצו" (רע"א 98/03 מפעלי גדנסקי בע"מ נ' ברום תעשיות טקסטיל (1993) בע"מ, פ"ד נז(3) 727). כיוון שכך, אני מעמיד את סכום הנזק שניתן לחלט מהערבון בסכום מוערך של 15,000 ₪, ואין צורך להזקק לבקשה להיפרע מתוך הערובות הנוספות (ערבויות צד ג' וההתחייבות העצמית). 13. התוצאה: הפקדון הכספי בסך של 2,500 ₪ יועבר למבקשת (המשיבה 1 בהמרצת הפתיחה) (באמצעות בא כוחה). מתוך הערבות הבנקאית שהפקיד המשיב (המבקש בהמרצת הפתיחה) בסך 25,000 ₪, יחולט סך של 12,500 ₪, שיועבר למבקשת (באמצעות בא כוחה). יתר הערבויות יוחזרו למשיב (באמצעות בא כוחו). לאור התוצאה, אין צו להוצאות בהקשר לבקשה זו. פיצוייםירידת ערךדמי שימוש