מחיקת סעיפים בתגובה לבקשה לאכיפת פסק חוץ

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מחיקת סעיפים בתגובה לבקשה לאכיפת פסק חוץ: לפני בקשה למחיקת סעיפים 12 - 17 מתגובת המשיבה לבקשה לאכיפת פסק חוץ (ובהתאם את סעיפי התצהיר התומך בתגובה זו) (להלן:"הבקשה"). ביום 23/10/08 הגישה המבקשת בקשה לאכיפת פסק חוץ כנגד המשיבה (להלן: "הבקשה לאכיפת פסק חוץ"). ביום 14/1/09 הגישה המשיבה תגובתה לבקשת האכיפה (להלן: "התגובה לבקשה לאכיפת פסק חוץ"). רקע וטענות הצדדים . לטענת המבקשת יש להורות על מחיקת הסעיפים האמורים מתגובת המשיבה לאכיפת פסק חוץ ובהתאמה למחוק את הסעיפים המקבילים בתצהיר התומך, מאחר והם כוללים טענות עובדתיות רבות הנוגעות לסכסוך המסחרי שבין הצדדים - היינו לעסקאות היסוד נשוא פסקי הדין. לטענתה, הלכה היא כי בית המשפט הישראלי אינו משמש ערכאת ערעור על פסק הדין הזר במסגרת הליך אכיפתו, ומשכך דין הטענות הנוגעות לסכסוך להימחק על אתר מתגובת המשיבה. פסק הדין ניתן באוסטריה והוא נהנה מהחלת הוראות "האמנה בין מדינת ישראל ובין רפובליקת אוסטריה בדבר הכרתן ואכיפתן ההדדיות של החלטות משפטיות בעניינים אזרחיים ומסחריים", בתוקף מיום 25/10/06 - כתבי אמנה 701, כרך 21, 55, אשר עליה חתומות ישראל ואוסטריה. לטענת המבקשת העובדה שהמשיבה מכנה את טענות ההגנה שהיא מעלה "טענות מרמה" אינה משנה את מהותן שאינה עולה כדי מרמה. טענת המרמה בתגובת המשיבה מתייחסת לשני אדנים: המבקשת לא חשפה בפני בית המשפט האוסטרי את טענות המשיבה בדבר הסיבה לאי התשלום בעד הסחורה אי צירוף החשבוניות לכתב התביעה שהומצא למשיבה. לטענת המבקשת, הניסיון לשלב בתוך טענת המרמה טענות הגנה לגופו של הסכסוך נעשות כדי להתגבר על המחסום בפני העלאת טענות הגנה בדרך ישירה. באשר לטענה הראשונה לפיה לא פירטה המבקשת את טענות המשיבה בפני בית המשפט האוסטרי - מדובר, לטענת המבקשת, בטענה משוללת הגיון. המבקשת לא היתה אמורה לפרט עבור המשיבה את טענות הגנתה, אלא המשיבה היתה צריכה להיכבד, להגיש כתב הגנה ובמסגרתו להעלות את טענותיה. נטילת פסק דין בהיעדר הגנה אינו בגדר פעולה במרמה. באשר לטענה השניה לפיה לא צורפו החשבוניות לכתב התביעה שהומצא למשיבה - לא היתה מוטלת על המבקשת החובה לצרף מסמכים. בית המשפט האוסטרי לא היה נותן פסק דין אילו סבר כי היה על המבקשת לצרף מסמכים כלשהם שחסרו. מכל מקום, אין מדובר ב"מרמה". כל מטרתה של העלאת טענה זו על ידי המשיבה היתה לאפשר לה להתייחס לסיפור העובדתי, היינו לגוף הסכסוך. מכל מקום בית המשפט בישראל אינו אמור לשמש ערכאת ערעור על בית המשפט באוסטריה. ממילא טענות "מרמה" באשר לאכיפת פסק דין זר הינה טענה הנוגעת לאירוע מאוחר לפסק הדין או מידע שהתגלה בדיעבד לגבי אופן השגתו. טענות באשר לגוף הסכסוך אינן יכולות להוות טענות על פיהן ניתן לבסס טענת מרמה ביחס לאופן השגת פסק הדין הזר. המשיבה טוענת כי בתגובתה לבקשה לאכיפת פסק חוץ כי אין להכריז על פסק החוץ כאכיף, בין היתר, מחמת שהושג במרמה. המבקשת לא טענה כי העובדות המועלות בתגובה אינן רלבנטיות, אינן קבילות או כי קיים מעשה בית דין ביחס אליהן. משכך, אין כל עילה להורות על מחיקת עובדות אלה מכתב הטענות. גם לגופו של עניין אין יסוד לבקשה מאחר והעובדות פורטו לא על מנת שבית המשפט יעבירן תחת שבט ביקורתו ויבחן את תוכנו של פסק החוץ, אלא על מנת להוכיח כי פסק החוץ הושג בתרמית. מכאן שאין מדובר בעובדות לגופו של הסכסוך. טענת המרמה אינה מוגבלת לאירוע מאוחר לפסק הדין הזר. טענה זו אינה מתיישבת עם לשון סעיף החוק הדן בעניין, סעיף 6(א)(1) לחוק אכיפת פסקי חוץ, התשי"ח - 1958 (להלן: "החוק לאכיפת פסקי חוץ"). כמו כן טיבה והיקפה של טענת המרמה שבחוק אינה מתיישבת עם עמדת המבקשת בדבר מחיקת הסעיפים מהתגובה, והיא מצריכה פירוט העובדות הרלבנטיות לשם הוכחתה. לטענת המשיבה, העלימה המבקשת מבית המשפט באוסטריה עובדות רלבנטיות לצורך בירור ההליך המשפטי ומנעה מהמשיבה האפשרות לפרוש בפני בית המשפט את אותן עובדות. משכך ניתן הפסק על יסוד עובדות מטעות והושג במרמה. בתשובה לתגובה טענה המבקשת כי טענת המשיבה כי טענות אלו אינן "טענות הגנה" אלא "טענות להוכחה כי פסק הדין הושג במרמה" אינן נכונות מאחר ולמעשה מה שטוענת המשיבה הוא שלו היו טענותיה מוצגות בפני בית המשפט האוסטרי - לא היה ניתן פסק הדין, היינו מדובר בטענות הגנה. טענות מסוג זה לא ניתן להעלות כעת. העובדה שפסקי הדין ניתנו בהיעדר הגנה, אינה פוגעת בכשירותם ובהיותם ניתנים לאכיפה. דיון . סעיף 6 (א) לחוק לאכיפת פסקי חוץ קובע באילו מקרים לא יוכרז פסק חוץ כאכיף: "(א) פסק-חוץ לא יוכרז אכיף אם הוכח לבית המשפט אחד מאלה: (1) הפסק הושג במרמה; (2) האפשרות שניתנה לנתבע לטעון טענותיו ולהביא ראיותיו לפני מתן הפסק לא היתה, לדעת בית המשפט, סבירה; (3) הפסק ניתן על ידי בית משפט שלא היה מוסמך לתתו על-פי כללי המשפט הבין-לאומי הפרטי החלים בישראל; (4) הפסק נוגד פסק דין אחר שניתן באותו ענין בין אותם בעלי דין ושעודנו בר-תוקף; (5) בעת הגשת התביעה בבית המשפט במדינה הזרה היה משפט תלוי ועומד, באותו ענין ובין אותם בעלי דין, בפני בית משפט או בית דין בישראל. " טענת המבקשת, בתמצית, היא כי סעיפים 12 - 17 מעלים טענות עובדתיות לגוף הסכסוך, שאין מקומן בתגובה לאכיפת פסק חוץ וכי הם אינם מעלים טענות שהן בבחינת טענות "מרמה" אלא טענות שהן בבחינת "טענות הגנה". התביעה שהוגשה על ידי המבקשת, היתה תביעה לתשלום חוב של המשיבה כלפיה, בגין אספקת סחורה, ובגין כך ניתנו לה פסקי החוץ. בסעיפים 12- 17 לתגובה לאכיפת פסק חוץ טוענת המשיבה, בתמצית, כי, ככלל, היא שילמה חובותיה למבקשת במועד, אלא שלגבי החובות נשוא התביעה נתגלעה בין הצדדים מחלוקת כנה ואמיתית באשר לזכות המבקשת לגבותם, מאחר ולטענת המשיבה, חלק מהכרטיסים שסופקו על ידי המבקשת, נשוא התביעה, היו פגומים, חלקם סופקו באופן שלא תאם את הסכמות הצדדים ובגין חלקם חייבה המבקשת את המשיבה במחיר שונה מהמוסכם בין הצדדים. בעקבות זאת נגרמו למשיבה, לטענתה, נזקים. המבקשת שלחה דרישות תשלום, המשיבה, בתגובה העלתה את טענותיה בכתב, והצדדים הגיעו, לשיטתה להבנות. לטענת המשיבה, הסתרת עובדות אלה מבית המשפט האוסטרי ואי צרוף עותק החשבוניות בגינן הוגשה התביעה הינן בגדר מרמה. סעיפים 12 - 17 לתגובה לבקשה לאכיפת פסק חוץ מפרטים את הטענות העובדתיות המתייחסות לגוף המחלוקת הבסיסית שהיתה בין הצדדים בפני בית המשפט האוסטרי והן בגדר "טענות הגנה" שהיה על המשיבה להעלות בפני בית המשפט האוסטרי. ככלל, הבחינה שמקיים בית המשפט בבקשה לאכיפת פסק חוץ היא בחינת "קליפת הפסק" ולא תוכנו. ממילא טענות שבמהותן הן טענות הגנה, גוררות בדיקה של הסכסוך גופו, ואין זה המקום לכך. ראה: ה"פ (מחוזי י-ם) 246/96 נס שובל נ' מוטי פרטוק; ה"פ (מחוזי י-ם) 4052/05 WELLS FARGO BANK OF MINNESOTA NATIONAL ASSOCIATION נ' אברהם צימרינג. טענות אלה, לגופו של עניין, אינן עולות כדי "מרמה". ואדגיש - מסקנתי זו היא הן לפי הגישה המחמירה והן לפי הגישה הליברלית. הגישה המחמירה מאפשרת העלאת טענות מרמה מקום שהטענה מבססת עצמה על טענות וראיות חדשות וחיצוניות לפסק הדין נגדו היא נטענת, בעוד שהגישה הליבראלית מאפשרת העלאת טענה כזו גם לגבי ראיות שעמדו בפני בית המשפט הזר. ראה: פס"ד WELLS FARGO BANKהנ"ל, עמודים 38 - 39. למרות דעות שונות שהושמעו בפסיקה, עדיין לא הוכרע אם יש ללכת אחרי הגישה המחמירה או הליברלית, וכלשון בית המשפט העליון בע"א 3441/01 פלוני נ' פלונית, פ"ד נח (3) 1, 18: "שאלת ההחלה של כללי המשפט המקובל ועקרונותיו בסוגיה שלפנינו אינה נקייה מספקות. בית-משפט זה הביע עמדתו כי גישתו של המשפט המקובל היא רחבה יתר על המידה, ואין לקבלה (פרשת המוטראן הקופטי [18], בעמ' 409-406). גם המחוקק חיווה דעתו כי אין הכללים החלים בישראל לעניין זה זהים לאלה של המשפט המקובל (ראו את דברי ההסבר להצעת חוק הכרה בפסקים זרים ואכיפתם, תשי"ז-1956,בעמ' 106). עם זאת לא הותוו הקווים המדויקים של הטיפול בסוגיה. גם בנסיבות המקרה שלפנינו לא יהיה מקום לדון בגבולות המדויקים האמורים, משום שכפי שנראה בהמשך, גם על-פי הגישה המחמירה יחסית, מבוססת, בנסיבות העניין, הטענה כי פסק-הדין הזר הושג בתרמית." [הדגשות אינן במקור]. כן ראה: ה"פ (מחוזי י-ם) 4318/05 ישי אונגר (קטין) נ' הרשות הפלשתינית. מה לי גישה ליבראלית ומה לי גישה מחמירה, שעה שבמהותן טענות אלה אינן עולות כדי טענות מרמה. עצם אי העלאת גרסת המשיבה וצרוף ראיותיה, כפי שפורטו על ידי המשיבה בתגובתה לבקשה לאכיפת פסקי חוץ ופורטו לעיל, בוודאי שאינן בגדר "מרמה חיצונית" דוגמת השגת פסק הדין בשוחד. זאת ועוד, אין בכך גם משום "מרמה פנימית". למעשה טענת המשיבה היא כי לו היתה המבקשת שוטחת את גרסת המשיבה וראיותיה - לא היה ניתן פסק הדין. אלא שטענה זו גם לו הייתי מקבלת אותה לגופה - עדיין איננה מוכיחה מרמה. עצם אי העלאת גרסת המשיבה בכתב התביעה וצירוף ראיותיה - אינן בגדר מרמה. על המבקשת לא מוטלת חובה כזו. העלאת טענות המשיבה היו צריכות להיעשות בכתבי הגנה מטעמה ולא בתגובה לאכיפת פסק חוץ. לאור כל האמור לעיל אני מורה על מחיקת סעיפים 12 - 17 לתגובת המשיבה לבקשה לאכיפת פסק חוץ ובהתאם מחיקת סעיפים 6 - 11 מהתצהיר התומך בתגובה. המשיבה תשלם למבקשת הוצאות בקשה זו בסך 3,000 ₪ בתוספת מע"מ ובצרוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל. משפט בינלאומימחיקת סעיפיםמסמכיםאכיפת פסק חוץ