קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא נזק לצד שלישי עקב גילוי מסמכים במסגרת תביעה משפטית: הקדמה 1. זוהי בקשה שהגיש המבקש להורות למשיב לענות על שאלון ולגלות מסמכים ספציפיים. 2. תביעת המבקש הינה למתן צו מניעה קבוע וצו עשה בגין שימוש חורג במקרקעין, כאשר לפי הנטען, מבצע המשיב שימוש חורג בכך שהסב מבנה לול ליחידת מגורים המושכרת לצד ג' וכן הקים שני מבנים נוספים על המקרקעין ללא היתר והשכירם לצד ג'. במסגרת התביעה התבקש בית המשפט ליתן צו המונע שימושים חורגים במקרקעין כאמור וצו המורה למשיב להשיב את מבנה הלול שהוסב ליחידת מגורים למצבו הקודם. טענות הצדדים טענות המבקש 3. ביום 26.4.09 נשלחו למשיב שאלון ודרישה לגילוי מסמכים ספציפיים הנוגעים לנושאים השנויים במחלוקת, אולם המשיב לא נענה לפנייה. טענות המשיב 4. השאלות הכלולות בשאלון מתייחסות לנושאים אשר לפי הנטען בכתב התביעה מצויים בידיעת התובע, ולכן יש לפוסלן. כן טוען הוא כי בשאלון נעשה ניסיון אסור "לדוג" ראיות. 5. המבקש מנסה באמצעות השאלות להשיג הודאה בעובדות הנטענות על ידו במקום להוכיח תביעתו בדרך המקובלת. 6. מבוקש בשאלון ליתן תשובות בנוגע לפעולות שבוצעו לכאורה ע"י צדדי ג' שאינם בעלי דין בתובענה זו (חתימה על חוזי שכירות, תשלום דמי שכירות וכיוב'), כאשר אין כל חובה להמציא תשובות של מי שאינו בעל דין. 7. המשיב מתבקש לגלות מסמכים הקשורים לשימוש הנטען כי נעשה במבנים ע"י צד ג'. המשיב מכחיש את השימוש הנטען ואת קיומם של המסמכים המבוקשים. לטענתו, משלא הוצהר בתצהיר גילוי המסמכים הכללי מטעמו שמסמכים כאמור קיימים, הרי שממילא לא יוכל להשתמש בהם במסגרת ההליך ועל כן אין מקום להתיר הדרישה לגלותם. ככל שקיימים הסכמים כגון אלו שגילויים מבוקש, הרי שמאחר ומדובר בהסכמים בין המשיב לצדדי ג' שאינם בעלי דין, הרי שקיים חשש לפגיעה באינטרסים שלהם ומן הראוי היה לזמנם ולבקשם להמציא המסמכים ולא לנסות להשיגם בדרך של הגשת בקשה לגילוי מסמכים. 8. המשיב נדרש לגלות "כל מסמך שמכוחו ניתנה למשיב רשות ע"י הנתבעת 2 להחזיק ולהשתמש במקרקעין". לטענת המשיב אין מקום להתיר גילויו של מסמך זה מקום בו המשיב בכתב הגנתו (סעיף 9 לכתב ההגנה) נקב במסמך מכוחו הועברו אליו זכויות אלה. תשובת המבקש לטענות המשיב 9. המשיב מבקש להתחמק ממתן גרסה עובדתית. טענותיו עומדות בניגוד לדין ולהלכה. 10. אין מניעה לשאול שאלות המובילות להודאה בעובדות שכן זוהי אחת המטרות של הצגת שאלון. 11. יש לדחות טענת המשיב לעניין השאלות הנוגעות לטענתו לצדדי ג' שכן השאלות מופנות למשיב ומתייחסות לטענה לפיה הוא שמשכיר את המבנים ואין כל צורך בקבלת תשובות מאותם צדדי ג'. דיון גילוי מסמכים 12. צו לגילוי מסמכים ספציפי מוסדר בתקנה 113 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן:"תקנות סד"א") וזו לשונה: "בית המשפט או הרשם רשאי בכל עת, בין שניתן צו גילוי מסמכים או הוגש תצהיר על מסמכים ובין אם לאו, ליתן, לפי בקשת בעל דין, צו לפי טופס 12, המורה לבעל דין אחר לגלות בתצהיר אם מסמך פלוני המפורש באותה בקשה מצוי, או היה מצוי, ברשותו או בשליטתו, ואם אינו מצוי בה- מתי יצא ממנה ומה היה עליו". 13. הליכי הגילוי והעיון במסמכים מבוססים על העיקרון לפיו החתירה לגילוי האמת היא העומדת בבסיס ההליך המשפטי וכי הליך זה ראוי שיתקיים "בקלפים גלויים" [רע"א 7114/05 מדינת ישראל נ' חיזי ( 11.12.07)]. נקודת המוצא היא גילוי מרבי, שכן ביסוד ההליך השיפוטי עומדת חשיפת האמת [אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה תשיעית), 194 (2007)] .לפיכך, לכל צד קמה הזכות לעיין בכל המסמכים המצויים באמתחת הצד שכנגד. יש בכך גם כדי לייעל את ההליך השיפוטי [ראה: ע"א 2271/90 ג'מבו חברה למסחר ובנין (קרני שומרון) נ' מרדכי, פ"ד מו(3) 793 (1992)]. חובת הגילוי הינה חובה רחבה ביותר והגילוי משתרע על כל המסמכים הנוגעים לעניין הנדון [רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי, פ"ד מט(4) 54 (1995)]. "הכלל הוא, שרשאי בעל דין לקבל מידע על מסמכי היריב, בין שהם 'מועילים' ובין שהם 'מזיקים'. 'מסמכים מועילים' - הם מסמכים היכולים לתמוך במבקש ו'מסמכים מזיקים' הם מסמכים התומכים בעמדת המשיב, ואפשר שאם יגיעו מראש לידיעת המבקש, יוכל ליטול את עוקצם בראיות אחרות. משחק 'בקלפים גלויים' עשוי, בדרך כלל, למנוע קיומן של טקטיקות פסולות של הפתעת היריב ודחיית המשפט, לפי בקשת בעל הדין המופתע, כדי להביא חומר ראיות לסתור. הוא גם עשוי לשמש כגורם משמעותי להבאתם של בעלי הדין לכלל פשרה" [רע"א 4249/98 סוויסה נ' הכשרת היישוב-חברה לביטוח, פ"ד נה(1) 515, 522 (1999)]. כמו כן, תקנה 120(ב) לתקנות סד"א קובעת כי לא יינתן צו לגילוי מסמכים או עיון בהם אלא אם כן בית המשפט "היה סבור שיש בכך צורך כדי לאפשר דיון הוגן". גם מכאן עולה כי בית המשפט לא ייעתר לבקשה לגלות מסמכים שאינם נוגעים לשאלה הנדונה ועל מבקש הגילוי לשכנע את בית המשפט כי לכאורה קיימת זיקה ישירה בין המסמכים לבין העניין שבפניו [רע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"ד נו(5) 196 (2002)]. לפיכך, התנאי הראשוני שיש לבחון את התקיימותו הוא חיוניות המסמכים המבוקשים לבירור התביעה, ומידת הרלוונטיות שלהם לעובדות הנטענות בה. מנגד, יש לבחון גם האם הבקשה היא בלתי סבירה ועלולה להכביד על בעלי הדין יתר על המידה [רע"א 9322/07 Gerber Products Company נ' חברת רנדי בע"מ, ( 15.10.08)], או אז תהא הנטיה שלא להיעתר למבוקש. יחד עם זאת, הליכי גילוי מסמכים אינם יכולים להפוך ל"מסע דיג". על כן, לא יינתן צו גילוי אם ברור כי הגילוי לא יועיל למבקש [ע"א 41/49 כיאט נ' כיאט, פ"ד ג(1) 113 (1950)]. 14. באשר לטענות המשיב כאילו אי גילוי מסמך פלוני בתצהיר גילוי המסמכים הכללי מביא לכך שלא ניתן יהא לבקש גילוי אותו מסמך במסגרת גילוי מסמכים ספציפי, הרי מוטב היה לטענה זו שלא להיטען כלל. אם היינו יכולים לסמוך על כך כי כל המסמכים הצריכים לנושא המחלוקת יגולו בתצהיר גילוי המסמכים הכללי, לא היה צורך כלל בהליך של גילוי מסמכים ספציפי. הליך זה נדרש דווקא למקרים בהם מסמכים שונים חיוניים ורלבנטיים אינם מגולים במסגרת גילוי המסמכים הכללי. לטענה כי עלולות להיפגע זכויותיו של צד ג' אם יגולו מסמכים שונים, ולכן אין להורות על הגילוי, אכן יש לעשות איזון בין אינטרסים שונים טרם מתן החלטה על גילוי מסמכים. ערך גילוי האמת הינו רחב, אך לא מוחלט וייתכנו מצבים בהם יידרש בית המשפט לבצע איזון בין עקרון זה לבין שיקולים והיבטים שונים שהחברה נדרשת להגן עליהם, לרבות מניעת פגיעה בפרטיות ובאינטרסים של הצד המגלה ושל צדדים שלישיים, כשהאיזון ההולם בין העקרונות השונים נגזר מנסיבות כל מקרה ומקרה (רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי, פ"ד מט(4) 54, 61 (1995)]; רע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"ד נו(5) 196 (2002)]. הקפדה מיוחדת קיימת במקרה של גילוי מסמכים בנקאיים של חשבונות של מי שאינו צד להתדיינות, כאשר למעט מקרים חריגים אין להתיר גילוי כאמור, וכן, יש לאפשר להעלות את השגותיו נגד הגילוי [רע"א 1917/02 סקולר נ' ג'רבי, פ"ד מז(5) 764 (1993)]. עם זאת, יש להוכיח את הפגיעה הצפויה בצד שלישי, ולבד מכך, לערכאה הדיונית מוקנה שיקול דעת רחב בסוגיית גילוי המסמכים (רע"א 10454/08 דוברונסקי נ' י.ד עורקים והפצה בע"מ ( 22.1.09). שאלון 15. נושא השאלון מוסדר בתקנה 105 לתקנות סד"א הקובעת כך: " בית המשפט או הרשם רשאי, לפי בקשת בעל דין, ליתן צו לפי טופס 7, המרשה לו למסור לבעלי הדין האחרים, כולם או מקצתם, שאלון ערוך לפי טופס 8, ובלבד שיפרש בשולי השאלון מי מבעלי הדין האחרים נדרש להשיב עליו ועל איזו מן השאלות". 16. מטרתו של שאלון הינה לסייע בגילוי האמת ולחדד את השאלות השנויות במחלוקת, לקבל מידע שיסייע למבקש בהוכחת טענותיו או בסתירת עמדת יריבו, להשיג הודאות מהיריב וכתוצאה מן האמור להביא לחסכון ההוצאות והטרחה הכרוכים בהבאת עדים [אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה תשיעית), 184 (2007)]. לעניין זה יפים דברי בית המשפט בת.א. (מחוזי ת"א) 1865/07 דיסק אין בע"מ נ' טיוויז בע"מ, ( 23.11.08): "הלכה היא כי על צד להשיב לשאלות ככל שהן רלבנטיות לתביעה ואינן בגדר "דיג". המענה על השאלון נועד להשיג מטרות דיוניות נוספות, שחלקן נוגע לחסכון בזמן שיפוטי וחלקן נוגע לקבלת נתונים באמצעותם שיאפשרו להוכיח את התביעה או לדחותה, כמו גם העברת נושאים לגביהם ניתן לאסוף מידע לצדדים לשם הכנת תצהירים מטעמם, לחידוד השאלות שבמחלוקת והשגת הודיות". לפיכך טענת המשיב כאילו שאלות בשאלון המנסות להשיג הודיה בעובדות הנטענות בכתב התביעה הן שאלות פסולות שאין להתירן נדחית מכל וכל, שכן אחת ממטרותיו של הליך הצגת השאלון הינה השגת הודאות מהיריב. ר' לעניין זה משה קשת הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי הלכה למעשה כרך א 766 (מהדורה חמש עשרה, 2007): "כוחו של בית המשפט לחייב בעל דין להשיב בתצהיר על שאלות מאפשר לבעל הדין השואל לנסות ולהציל מפי יריבו הודאה בעובדה, שכפר בה כשלא נדרש להישבע (כמו למשל, כפירה במסגרת כתב הגנה) ולהקל על הוכחת עניינו". ועוד בעניין היות השאלון כלי להשגת הודאה מהיריב מובאים להלן דברי בית המשפט ברע"א 1629/08 טונדבסקי נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ ( 7.8.08): "בית המשפט (כב' השופט מ' סובל) קבע כי תכליתו של השאלון היא, בין היתר, הצלת הודאות מהיריב וקבלת מידע העשוי להועיל לצד השואל להוכחת טענותיו... לא מצאתי פגם בשיקול דעתן של הערכאות דלמטה ...ראשית, כפי שמציינים המבקשים עצמם, לשאלון יש מטרות נוספות כגון קבלת מידע שיסייע בהוכחת טענות היריב והשגת הודאות מהיריב". בהכרעה בעניין מענה לשאלון יש לביהמ"ש שיקול דעת רחב ביותר, אך נדרש כי מחד השאלות תהיינה רלבנטיות לשאלות שבמחלוקת, ומאידך, לא תכבדנה על הצד שכנגד [אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה תשיעית), 184 (2007)]. הכרעה גילוי מסמכים 17. המשיב נדרש לגלות "כל מסמך שמכוחו ניתנה למשיב רשות ע"י הנתבעת 2 להחזיק ולהשתמש במקרקעין". בכתב ההגנה טוען המשיב כי הוא מחזיק במקרקעין מכח הסכם המשבצת (שצורף לכתב התביעה), אך בד בבד טוען הוא כי הנתבעת 2 (חקלאי כפר בילו אגודה שיתופית חקלאית להתיישבות בע"מ עימה נחתם הסכם פשרה) נתנה הסכמתה לשימוש הנטען בכתב התביעה המוכחש על ידו. ברי, אפוא, כי נוכח טענה זו יש רלבנטיות למסמכים הספציפיים שהמשיב נדרש לגלותם, ואין גם מקום להפנות את המבקש לנתבעת 2, שכן מדובר במסמכים, אשר כלל שקיימים, המשיב הינו צד להם. 18. המשיב נדרש גם לגלות הסכמי שכירות בינו לבין צדדי ג' או כל מסמך אחר שמכוחו משתמש צד שלישי במבנים הנזכרים בכתב התביעה. אף כאן יש רלבנטיות רבה למסמכים המבוקשים, שכן המשיב מכחיש שהוא עושה שימוש אסור במקרקעין. טענת המשיב כי צדדי ג' ייפגעו אם יגולו חוזי השכירות היא טענה כללית ובלתי מפורטת שנטענה בעלמא, ולא ניתן לראות כל טעם בשלו לא תיענה בקשת המבקש לגילוי כאמור. שאלון 19. עיון בשאלון מגלה כי אין מדובר בשאלות רבות, כולן רלבנטיות ואינן מכבידות. השאלות מתייחסות לשימוש שנעשה במבנים נשוא התביעה, על ידי מי נעשה השימוש, שאלת השכרת המבנים, קיום הסכמים לגבי השימוש, שאלת תשלום דמי שכירות וקיומו או אי קיומו של היתר בניה לגבי חלק מהמבנים. אין מדובר בשאלות המהוות "דיג" ואין הן מופנות לי שאיננו בעל דין. נכון כי אחת ממטרות השאלות היא להשיג הודאה בעובדות (כגון בקיומו של צד ג' שהמשיב בתגובתו טוען "ככל שאכן קיים צד ג' כזה...."), אך זוהי מטרה לגיטימית ומותרת כאמור לעיל. גם אם מדובר בעובדות שיש ביכולת המבקש להוכיחן (ואין לקבוע מסמרות בעניין זה, שכן גם אם נטענו טענות שונות בכתב התביעה, עדיין יש להוכיחן), אין כל פסול בקבלת תשובות מהמשיב לעניין עובדות אלה. כל טענות המשיב נגד השאלון מלמדות על רצון להתחמק ממתן תשובות על ידי מי שהתשובות נמצאות בידיעתו. מובן כי אם אין המשיב איננו יודע להשיב על שאלה או על שאלות בשאלון, ידאג לציין זאת בתצהיר התשובות לשאלון. סוף דבר 20. הבקשה מתקבלת במלואה. 21. בהתחשב במועד הדיון הקרוב ובכך שאינני רואה כל קושי בהמצאת המבוקש תוך פרק זמן קצר, ידאג המשיב להעביר למבקש עד 13.9.09 תצהיר גילוי מסמכים ספציפי בצירוף המסמכים הנזכרים בו, וכן תצהיר תשובות לשאלון. 22. המשיב ישלם למבקש הוצאות הבקשה בסך 2,000 ₪ ובתוספת מע"מ. גילוי מסמכיםמסמכים