קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא סילוק תביעה כספית על הסף מחמת התיישנות: 1. בפני בקשה מטעם הנתבע להורות על סילוק התובענה שהוגשה כנגדו על ידי התובעת על הסף מחמת התיישנות, העדר עילה והעדר יריבות. (להלן:"המבקש"; "המשיבה"). 2. עסקינן בתביעה כספית על סך 1,000,000 ₪ שהוגשה בגין טענה לנזקים שנגרמו למשיבה עקב התנהגות המבקש בעוולות של הפרת הסכם, חוסר תום לב, הפרת חובה חקוקה, הפרת חובת נאמנות, הפרת חובת גילוי, רשלנות, הטעיה ותרמית. תמצית טענות המבקש: 3. כתב התביעה הוגש ביום 2.3.09 ולפיכך כל עילת תביעה אשר נולדה לפני 2.3.02 התיישנה ודינה להידחות על הסף. 4. המבקש מציין מועדים הרלבנטיים לעילת התביעה, שלגביהם, לטעמו, חלפה תקופת ההתיישנות: טענה בדבר "שינוי המדיניות" של הבנק בדצמבר 2001 (סעיף 18 לכתב התביעה), טענות תחת הכותרת "הפוזיציה מיום 14.8.01" (סעיף 19 ואילך לכתב התביעה), טענות לעניין פירעון פיקדון צמוד יורו בנובמבר 2001, אי חידוש הלוואה בנובמבר 2001, העמדת הלוואה בדצמבר 2001, הפרש ימי ערך בתקופה שבין נובמבר 2001 עד ינואר 2002 (סעיפים 22-29 לכתב התביעה, הנטען בסעיף 30 לכתב התביעה, אירועים שאירעו לאחר "אירוע הטרור ב-11 בספטמבר 2001", טענות בעניין פיקדון שקלי שנפרע ביום 29 בדצמבר 2001, הצמדת סכום הפיקדון שהועמד ביום 1 בינואר 2002 לשער שגוי, אובדן יום ערך של 28 בנובמבר 2001, הטענה כי שווי הביטחונות פחת בכ- 200,000 ₪ "עקב מעשי הנתבע השונים, כאמור לעיל, עד ליום 2.1.02 (סעיף 39 לכתב התביעה), הגבלת חשבונה בשנת 2000 (סעיף 63 ואילך לכתב התביעה). 5. המשיבה אינה מציינת את המועד בו בוצעה, לטענתה, מכירת מטבע החוץ (1,300,000 יורו) שכנגדה היא מלינה (סעיפים 45-46 לכתב התביעה) וכן את המועד שבו, לטענתה, "הנתבע השתלט על חשבון התובעת" (סעיפים 47-51 לכתב התביעה). אם וככל שהפעולות בוצעו לפני יום 2.3.02, עילת התביעה התיישנה. 6. התובענה נסמכת על אירועים נוספים, מבלי לציין את מועדם, וכל עילה שנולדה במועד לגביו חלפה תקופת ההתיישנות, דינה להידחות על הסף. 7. זאת ועוד, אין בכתב התביעה כל טענה, ודאי שאין בו פירוט עובדתי, בדבר נסיבות המצדיקות דחיית מרוץ ההתיישנות. 8. עוד גורס הוא כי כתב התביעה אינו מפרט את העובדות המהוות את עילת התובענה, ועל כן, דינה של התובענה להימחק על הסף בהיעדר עילה וכן בהיעדר יריבות. 9. לדבריו, התובענה נסמכת על טענות כלליות וסתמיות ועל מסקנות משפטיות גרידא, החסרות תשתית עובדתית מינימאלית. תמצית טענות המשיבה: 10. המבקש בבקשתו "גזר" את התאריכים המפורטים בסעיפים 39- 50 לכתב התביעה, שמתארים בפירוט את מהלך העניינים עד למועד האירוע המרכזי בכתב התביעה שחל ביום 4.3.02, תאריך בו ביצע הבנק על דעת עצמו פעולת מכירה של 1,300,000 יורו כנגד שקל בעסקת פורווארד לתאריך 2.4.02, תוך שהוא משתלט על חשבון המשיב וגורם לה נזקי עתק, שהחל ממנו ואילך, כתב התביעה מפרט את פעולותיו של המבקש, המהווה את לב ליבה של התביעה. 11. גם אם נקבל את שיטת המבקש כי האירועים תוארו באופן כרונולוגי בתקופת ההתיישנות, הרי שתיאורן ופירוטן של אותן פעולות שבוצעו לפני 1.3.02 חשובות ביותר להבנת רוח הדברים ומניעיו של המבקש לפעילותו החריגה כפי שתואר בפירוט לאורך כתב התביעה, עד לאירוע ביום 4.3.02, ולסיומם של האירועים שבאו לאחריו, אשר קל וחומר, עוצרים את מרוץ ההתיישנות. 12. המשיבה טוענת כי האירוע מיום 4.3.02 מהווה הפרת חוזה והוא לב התביעה, ומעבר לנדרש ולמען הסדר הטוב מפרטת את כלל העסקאות שמועדי פרעונן החל מיום 2.4.02 ועד 1.5.02, המהוות את לב ליבה של התביעה והינן עסקאות רלבנטיות ואין לגביהן מקום לטענת התיישנות. 13. מחמת היות התביעה אף נזיקית, הרי שהנזקים שהתגבשו טרם התיישנו. 14. לחילופין, קמה למשיבה עילת דחיית תקופת ההתיישנות מכוח סעיף 8 לחוק ההתיישנות, התשי"ח- 1958. 14. עוד גורסת היא כי לתביעה בסיס איתן ומבוסס ועיון בכתב התביעה מעלה כי הטענות בדבר העדר עילה, העדר יריבות, העדר פרטים או העדר מסמכים, חסרות כל ביסוס. 15. בתשובה לתגובה מוסיף המבקש וטוען כי בתגובה ציינה המשיבה כי האירוע של מכירת מטבע החוץ ארע ביום 4.3.02 וכי אירוע זה עצר את מרוץ ההתיישנות של כל האירועים שקדמו לו. 16. המבקש טוען כי אין לקבל את הדרך של השלמת פרטים החסרים בכתב התביעה, בתגובה לבקשה לסילוק על הסף, וכי אין כל ממש גם בטענה שאירוע מכירת מטבע החוץ עצר את מירוץ ההתיישנות של האירועים שקדמו לו. 17. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דינה של הבקשה להידחות, והכל מהטעמים שיפורטו להלן. 18. במקרה דנן עומדות לתובעת עילה חוזית ולצידה עוולות נזיקיות. 19. סעיף 5 לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958 קובע, כי תביעה, שאינה במקרקעין, מתיישנת לאחר שבע שנים.   (להלן: "החוק). 20. סעיף 6 לחוק קובע, כי תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדת עילת התובענה. 21. המונח "עילת התובענה" נבחן בהקשר לדיני ההתיישנות, והנטיה הרווחת הינה לפרש הסדר התיישנות בצמצום, בדרך שלא תמנע, מעבר לסביר, סגירת שערי בתי המשפט בפני בעל דין התובע את זכויותיו. ראה: ע"א 244/81 פתאל נ' קופת חולים, פ"ד לח 673, 678 ; ע"א 242/66 יעקובסון נ' גז, פ"ד כא (1) 85. 22. בתחום החוזים, מקובל העיקרון כי המועד לגיבושה של עילת התביעה לצורך תחילת מרוץ ההתיישנות בקשר להפרת חוזה הוא בדרך כלל מועד ההפרה הנטענת. ראה: ע"א 508/64 עבדאללה נ' אפוטרופוס לנכסי נפקדים, פ"ד יט (4) 427; ע"א 161/73 ארדה בע"מ נ' סמסונוב, פ"ד כח (2) 228. 23. סעיף 8 לחוק רואה את נקודת הזמן לתחילת מניין התקופה, כמועד בו התגלו העובדות המהוות את עילת התביעה: "נעלמו מן המשיב העובדות המהוות את עילת התביעה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו למשיב עובדות אלו". 24. באשר להסדר ההתיישנות בנזיקין, קובעת הפסיקה כי הוא מורכב משתי מערכות דינים המשלימות זו את זו, דהיינו, ההסדר הכללי המצוי בחוק ההתיישנות ואשר אליו מצטרף ההסדר הספציפי הקבוע בדיני הנזיקין כפי שהוא מוצא את ביטויו בסעיף 89 לפקודת הנזיקין, [נוסח חדש]. לעניין זה נקבע בע"א 148/89 שיכון עובדים בע"מ נ. עזבון יוסף בליבאום ז"ל, פ"ד מט (5) 485, 501, כדלקמן: "לעניין מועד תחילת ההתיישנות של עילות נזיקיות הבחין המחוקק, בסעיף 89 לפקודת הנזיקין בין עילות שעניינן מעשה או מחדל לבין עילות שעניינן נזק שנגרם על ידי מעשה או מחדל". 25. סעיף 89 לפקודת הנזיקין קובע כדלקמן: " לעניין תקופת ההתיישנות בתובענה על עוולות- היום שבו נולדה עילת התובענה הוא אחד מאלה: מקום שעילת התובענה היא מעשה או מחדל-היום שבו אירע אותו מעשה או מחדל, היה המעשה או המחדל נמשך והולך-היום שבו חדל. (2) מקום שעילת התובענה היא נזק שנגרם על ידי מעשה או מחדל - היום שבו אירע אותו נזק. לא נתגלה הנזק ביום שאירע - היום שבו נתגלה הנזק, אלא שבמקרה אחרון זה תתיישן התובענה אם לא הוגשה תוך עשר שנים מיום אירוע הנזק". 26. כאשר דן בית המשפט בטענת התיישנות בשלב המקדמי כטענת סף, ניזון הוא, לצורך עניין זה, מפי כתבי הטענות ועל פיהם יקום וייפול דבר. 27. בית המשפט ימחק תביעה על הסף רק אם יגיע למסקנה כי גם אם יוכח הנטען בכתב התביעה ועל אף האמור בו לא יהיה זכאי התובע לסעד המבוקש. 28. על כן, כל שצריך לעשות הוא לבחון אם בהנחה שהאמור בכתב התביעה אמנם יוכח, עדיין יוכל התובע לזכות בסעד המבוקש, לאור גורם הזמן, או בחלקו. 29. לאחר שעיינתי בכתב התביעה ובטענות הצדדים, בנסיבות העניין המונח בפני ובהתחשב בכך שטרם הוגש כתב תשובה מטעם המשיבה, אין מקום לקבוע עתה כי יש להורות על סילוק התובענה מחמת התיישנות. 30. באם המבקש יעמוד על טענותיו בנוגע להתיישנות יהא רשאי להגיש בקשה בעניין תוך 20 יום מהגשת כתב תשובה. כתב הגנה יוגש תוך 30 יום מהיום. סילוק על הסףהתיישנות