סמכות עניינית לבית משפט לענייני משפחה: סעיף 1 לחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק") מגדיר מה הם "ענייני משפחה" בהם ידון בית המשפט לענייני משפחה, ובין היתר - "...(2) תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא" הסעיף ממשיך ומגדיר בן משפחה כ - "(א) בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאישתו, בן זוגו לשעבר, בן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג..." (הדגשה שלי - נ.ג.). יוצא אם כן כי סעיף 1 לחוק קובע שני תנאים לתחולתו - האחד, שהתביעה היא בין "בני משפחה" והשני, שעילת התובענה הינה סכסוך בתוך המשפחה. מדובר בשני תנאים נפרדים ומצטברים (ראה רע"א 6558/99 נחום חבס נ' דין חבס, פ"ד נד(4) 337 - להלן: "פסק דין חבס"). בפס"ד חבס דן בית המשפט העליון באריכות בקשר הנדרש בין התובענה האזרחית לבין הסכסוך המשפחתי ואמת-המידה לקביעת קשר זה וקבע, כי נדרש: "שהסכסוך המשפחתי תרם משמעותית לגיבושה של עילת התביעה" (עמ' 344). הנשיא ברק (כתוארו אז) התווה בפסק הדין את הדרך לקביעה מתי תרם הסכסוך המשפחתי תרומה משמעותית לגיבוש עילת התביעה: "יש לאתר את גורמי הסכסוך השונים תוך בחינת השאלה אם לגורמים המשפחתיים היתה השפעה נכבדה וחשובה להיווצרותה של עילת התביעה. בעניין זה ניתן לסמוך על כמה הנחות (עובדתיות), המשקפות את מציאות החיים. כך, למשל, ניתן להניח כי ככל שיחסי המשפחה הם קרובים יותר (כגון בני-זוג), כך השפעתם על גיבושה של התובענה היא גדולה יותר. בדומה, ככל שמספרם של גורמים לבר-משפחתיים (כגון זרים ליחסי המשפחה) הוא רב יותר, כך קטנה תרומתם של יחסי המשפחה על עיצובה של עילת התביעה...הנחות (עובדתיות) אלה עשויות להוביל כולן יחד למסקנה אחת ויחידה... אך לעיתים ההנחות מובילות לכיוונים שונים. במצב דברים זה נדרש איזון בין השיקולים המתנגשים... ההכרעות בנתונים העובדתיים של הסמכות נעשות על פי כתבי הטענות של הצדדים. ראש וראשון בהם הוא כתב-התביעה. על התובע לפרט בכתב התביעה את העובדות המראות שבית המשפט מוסמך לדון בתובענה". (עמ' 344-345). נפנה עוד בעניין זה, לדבריה הבאים של השופטת פרוקצ'יה בע"א 1662/99 חיים נ' חיים ואח', פ"ד נו(6), 295, 308: "במסגרת בחינה זו יישקל אופיו של הסכסוך המשפחתי, בין היתר מבחינת הצורך כי ערכאה מיוחדת המצוידת במנגנון מקצועי מיוחד תדון בו, או כעניין שעיקרו אזרחי, שערכאה בעלת סמכות רגילה ערוכה לפסוק בו. מלאכת הסיווג האמורה מצריכה, על-פי טיבה, בירור נתונים עובדתיים בעלי אופי אובייקטיבי וסובייקטיבי. יש לבחון נתונים אובייקטיביים העומדים ברקע הסכסוך המשפחתי כמו, למשל, משך הזמן שבו מתקיים הסכסוך, אם שותפים לו רק בני משפחה או גם זרים... בצד הנתונים האובייקטיביים ישנה חשיבות גם לפן הסובייקטיבי הבוחן את התייחסות הצדדים עצמם לסכסוך שביניהם. רוצה לומר, איך הם עצמם משקיפים על המחלוקת ביניהם - אם כסכסוך בעל אופי משפחתי או כמחלוקת שעיקרה אזרחי אשר פתרונה אמור להימצא במסגרת הכרעה אזרחית רגילה. הדגשים שהצדדים עצמם מניחים על אופי היריבות ביניהם חשובים במלאכת איתור היסוד הדומיננטי במחלוקת לצורך סיווגו של הנושא לסמכות העניינית של הערכאה המתאימה". המלומדים ד' ארבל וי' גייפמן, במאמרם "חוק ביהמ"ש לענייני משפחה, תשנ"ה-1995" הפרקליט מג (תשנ"ז) 431, עמ' 433-435 דנים בתכליתו של החוק וכותבים: תכלית החוק הינה ליצור מצב בו ערכאה אחת תדון בכל ענייניו של הסכסוך במשפחה מתוך הנחה ש"ראיה כוללת של השבר המשפחתי מאפשרת הכרעה יעילה ואיכותית בסכסוכי המשפחה, תוך מעבר לקונספציה של פתרון או הכרעה בסכסוך כולו, להבדיל מהכרעה בתביעה בודדת. […] תחומי הסמכות של ביהמ"ש למשפחה נקבעו עפ"י גישה מרחיבה מתוך מגמה, על פיה ביהמ"ש לענייני משפחה צריך להכריע בכל סוגי הסכסוכים שהמשפחה מעורבת בהם, בין אם מדובר בסכסוכים שבתוך המשפחה, ובין אם המדובר בסכסוכים שבין יחידי המשפחה לציבור, או שיש למשפחה קשר אליהם." קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא סמכות עניינית לבית משפט לענייני משפחה: רקע: בפני תביעה כספית אשר הוגשה ביום 23.3.09. הרקע לתביעה הוא זכויות באיגוד מקרקעין, שנמכרו ע"י התובע ורעייתו ביום 26.1.06. התובע הינו תושב חוץ. הנתבע, הנשוי לאחות התובע, שימש בכל הזמנים הרלוונטיים כמיופה כוחו של התובע בישראל. לטענת התובע, הנתבע אשר קיבל את תמורת המכירה, מכוח מעמדו כמיופה כוח, מסרב להעביר לידיו את תמורת המכירה. מכאן התביעה. הבקשה הצריכה הכרעה: בכתב הגנתו, הכחיש הנתבע את התביעה לגופה, אולם העלה טענת סף לפיה עסקינן בסכסוך משפחתי. אין המדובר בעניין עיסקי טהור אלא במסכת יחסים נרחבת וארוכת שנים בין התובע לבין הנתבע, שרקעה קירבת המשפחה ביניהם. משכך, עתר הנתבע בבש"א שבכותרת, להעברת הסכסוך נשוא התובענה לדיון בבית המשפט הנכבד לענייני משפחה. עמדת התובע/משיב: התובע הודיע בתגובתו, כי הוא מסכים להעברת הדיון לבית המשפט לענייני משפחה. המשיב ציין כי אילו היתה נעשית אליו פניה טלפונית, היתה נחסכת הגשת הבקשה. המשיב הסביר, כי מלכתחילה בחר להגיש את התובענה לבית המשפט האזרחי ולא לבית המשפט לענייני משפחה, הואיל ומדובר במצב ביניים הקשה לסיווג לצורך חלוקת הסמכויות. מביא הוא מדברי בית המשפט העליון בתקדימים שונים, על הבעייתיות הרבה בסיווג סכסוכים שלהם פן אזרחי ומשפחתי גם יחד. האם סכסוך כזה יסווג כסכסוך של דיני משפחה או כסכסוך אזרחי. הכרעה: אכן, בסכסוך נשוא התביעה, פנים אזרחיות כמו גם פנים משפחתיות. בנסיבות אלו, יש לפנות בראש ובראשונה, אל לשון החוק. לאור כל האמור לעיל, ולאחר בדיקת הנתונים האובייקטיביים העומדים ברקע הסכסוך שבין הצדדים, ואף ומהפן הסובייקטיבי העולה מכתבי הטענות של הצדדים, עולה, כי המחלוקת היא בעלת גוון משפחתי מובהק. אופיו האזרחי של הסכסוך הספציפי של עיסקת המקרקעין נשוא התביעה, מיטשטש נוכח הזיקה המשפחתית החזקה בין הצדדים והשלכתה על הסכסוך הספציפי. לפיכך, מן הראוי להעדיף את בית המשפט לענייני משפחה כמותב מתאים וראוי. בדין, נעתר התובע/משיב לבקשה זו. סיכום: מן המקובץ לעיל, ובהסכמת הצדדים, אני קובעת, כי הסמכות העניינית לדון בתובענה זו, מוקנית לבית המשפט הנכבד לענייני משפחה. התיק יועבר אל בית המשפט לענייני משפחה ברמת-גן אשר לו הסמכות המקומית להידרש לתובענה. ישיבת יום 1.10.09 בפני בטלה בזה. אין צו להוצאות הדיון בבקשה זו.סמכות שיפוטבית המשפט לענייני משפחה