קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא עיון בתיק בית המשפט למי שאינו צד להליך: 1. בין המשיבים התנהל הליך משפטי במסגרתו הוגשה תובענה שעילת התביעה בה נסבה סביב סוגיית הבעלות על יצירת אמנות הידועה בשם Auca (להלן: היצירה), פרי מכחולו של הצייר הנודע סלוואדור דאלי, ושל מכתב שנכתב ונחתם על ידו. הצדדים הסכימו ביניהם על העברת המחלוקת לגישור בסיומו הושג הסכם פשרה, אשר קיבל תוקף של פסק דין. בהליך הגישור הרחיבו המשיבים את היריעה וכללו בו גם מחלוקות נוספות שנתגלעו ביניהם בהן עניינים הקשורים ליחסי עבודה בגינם הוגשה תובענה לבית הדין האזורי לעבודה. 2. זו בקשה של מי שלא היה צד להליך להתיר לו עיון בתיק בית המשפט וצילום כל כתבי בי-דין וכל חומר אשר הוגש על ידי מי מהצדדים. על פי הנטען בבקשה, המבקשת 1 הנה עמותה ספרדית אשר הוקמה על ידי הצייר דאלי ושמה לה למטרה, בין היתר, להגן על יצירותיו ועל זכויותיו ביצירותיו. המבקשת 2 הנה חברה בבעלות הראשונה מאוגדת בהולנד, בעלת הסימנים הרשומים המכילים את שמו של הצייר, בשלמותו או בחלקו, בישראל ובמדינות נוספות בעולם. 3. בין המבקשות לבין המשיבות 2 ו-5 (להלן: המשיבות) נטושה מחלוקת בנוגע לאופן השימוש שעושים האחרונים ביצירה. לדעתן, הן עושות שימוש פסול ביצירה תוך חריגה מההרשאה שניתנה להם ועל ידי כך מבצעים שורה של עוולות מסחריות וכן עוולות לפי חוק הגנת הפרטיות תשמ"א-1981 ומעשיהם אף מהווים עשיית עושר ולא במשפט. על כן, הגישו נגדן תובענה לבית המשפט המחוזי במחוז המרכז בה תבעו פיצוי כספי, מתן חשבונות, צו מניעה קבוע אשר יאסור עליהן את השימוש ביצירה וכן סעד הצהרתי בדבר בטלות ההרשאה להשתמש ביצירה (להלן: התובענה בבית המשפט המחוזי). 4. לטענת המבקשות, למסמכים המצויים בתיק בית משפט זה רלוונטיות ישירה למחלוקת נשוא התובענה בבית המשפט המחוזי, שעניינה הזכויות ביצירה, ומכאן הטעם לבקשתן זו. 371   המשיבים תמימי דעים, כי אין להתיר למבקשות עיון בתיק בית המשפט, ומעלים טענות מטענות שונות לתמיכה בעמדתם. האחת, אין לבית משפט זה סמכות לדון בבקשה דנן, שהוגשה אך כדי לעקוף החלטת בית המשפט המחוזי אשר דחה את בקשתן לגילוי מסמכים הקשורים להליך בבית משפט זה; השנייה, בקשתן מהווה מסע דיג אסור, שכל מטרתו לנסות ולהשיג מידע בלתי רלוונטי להליך שמתנהל בבית המשפט המחוזי; השלישית, המחלוקת הועברה לגישור בסיומו הסכימו על מחיקת התובענה דנן. מכאן, אין עוד הליך בבית המשפט שניתן לעיין בו, ופסק הדין ניתן למעשה לפי הוראות סעיף 79ג(ח) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט).   5. סוגיית עיון בתיק בית משפט מוסדרת בתקנות בתי משפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003 (להלן: התקנות). לפי תקנה 4(א) לתקנות "כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית משפט (להלן - בקשת עיון) ובלבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין". 6. תקנה 4(ב) לתקנות מורה כי "בקשת עיון תוגש לשופט או רשם שהתיק נדון לפניו , ובאין שופט כאמור, לשופט או רשם שיקבע נשיא בית המשפט". עינינו הרואות, הסמכות לדון בבקשה מסורה לשופט או רשם של בית המשפט בו מתנהל (או התנהל, כמו במקרה דנן) התיק נושא העיון. הטעם לכך ברור. רק לאותו בית משפט הכלים לבחון נכוחה שאלות כגון קיומו של איסור על פי דין בעטיו אין להתיר עיון או מידת הרלוונטיות של העיון. טענת המשיבים כי בית משפט זה נעדר סמכות לדון בבקשה אין לה אפוא על מה שתסמוך. 7. תקנה 4 על תת-סעיפיה מתווה את הכללים המנחים ואת ההסדרים הדרושים לשם איזון בין עניינו של מבקש העיון לבין עניינם של בעלי הדין או של מי שעלול להיפגע מהעיון. כך למשל נקבע כי במסגרת ההחלטה המתירה עיון בתיק בית משפט ניתן להורות על השמטת פרטים או מניעת זיהוי בעלי הדין, הגבלת מספר המעיינים בתיק, הגבלת היקף העיון, ועוד (ראה תקנה 4(ו) לתקנות). 8. התקנות נבחנו לא אחת על ידי בתי המשפט ופורשו בצורה מרחיבה. ככלל, באין איסור בדין תהא זכות העיון עדיפה על פני זכותם של בעלי הדין המתנגדים שלא להתירו. נקבעה דרך תלת-שלבית בסיומה ייקבע אם להתיר את העיון אם לאו. וכה נאמר: "על יסוד האמור לעיל ניתן לסכם את המתווה הנורמטיבי העולה מן התקנות באופן הזה: כי תוגש בקשת עיון, יש לבחון אם אין איסור בדין על העיון. זהו שלב הבחינה הראשון. בשלב השני, ובהנחה שאין איסור בדין לעיון, יבחן בית-המשפט אם העיון מוצדק הוא. בהקשר זה נקודת המוצא תהא כי יש לאפשר את העיון, והנטל על הטוען למניעת העיון. ההכרעה בהקשר זה מבוססת על איזון בין האינטרסים והזכויות המעורבים בעיון עצמו ובין האינטרסים והזכויות הקשורים במניעת העיון. בשלב השלישי - בהנחה שיש הצדקה לאפשר את העיון - יש לבחון אם ניתן להגשים את מטרת העיון תוך פגיעה מידתית ככל האפשר בזכויות ובאינטרסים של בעלי-הדין שהתנגדו לעיון בשים לב, בין היתר, לסבירות הקצאת המשאבים של בית-המשפט". ע"א 8849/01 פקיד השומה למפעלים גדולים נ' פז-גז חברה לשיווק בע"מ. כן ראה בג"ץ 8777/03 ברדנוב טופז מכינה קדם צבאית ע"ש ירמי נ' מדינת ישראל משרד הביטחון וכן בג"ץ 1/49 בזרנו נ' שר המשטרה. ולאחרונה, ההחלטה בבג"ץ 2633/08 חדשות 10 בע"מ נ' דובר צה"ל. 9. השלב הראשון הנו אפוא האם איסור בדין מונע עיון בתיק בית משפט. המשיבים סבורים כי ההליך חסוי ומכאן יש איסור בדין בעטיו אין להיענות לבקשת העיון. במה הדברים אמורים? המשיבים הסכימו כאמור להעברת הסכסוך לגישור ובסיומו הושג הסכם פשרה, אשר קיבל תוקף של פסק דין, בו הוסכם לטענתם על מחיקת התובענות ההדדיות. לדעתם, היות שהגישור התפרס גם על נושאים נוספים, פרטיים ואישיים שלא היו נושא לדיון בהליך שהתנהל בבית משפט זה, "במהלך ההליך ומתוך ידיעה כי העניינים האמורים בהליך הגישור חסויים, פרטו הצדדים הכנסות כספיות אישיות, הוצאות החברה ופרטים חסויים אחרים" (סעיף 12 לתגובה). חשיפת עניינים אלה תפגע "..בעקרון וברצון הצדדים להגיע לפשרות רחבות בכל העניינים ובכל הסכסוכים בין הצדדים.." (סעיף 13 לתגובה). עוד הם מוסיפים כאמור, כי נוכח הסכמתם למחיקת התובענות, הרי יש להתייחס להליך כלא היה ומכיוון שכך, אין תיק הניתן לעיון. 10. המשיבים פירשו שלא כהלכה את הוראות הדין הרלוונטיות, התעלמו מאותן הוראות מאזנות המקנות לבית המשפט סמכות להגביל את העיון בדרכים שונות ואף לא דייקו בעובדות. אמנם נכון, בניגוד להליך בבית המשפט, רשאי מגשר לקיים מפגשים עם צד לסכסוך ללא נוכחות יריבו. דברים הנאמרים בפניו חסויים כלפי הצד שכנגד וכלפי בית המשפט, ואסור לו לגלותם כלל, לא כל שכן אם הגישור מסתיים בכשלון. על ידי כך מתאפשר למגשר לזהות את ליבת המחלוקת, שהרי בעלי הדין יתבטאו בחופשיות ויציגו בפניו רצונות או מניעים כמוסים בלא חשש פן יגיעו דבריהם לאוזני הצד שכנגד. העניין מוסדר בחוק בתי המשפט ובתקנות בתי משפט (גישור) תשנ"ג-1993 ואין צורך להוסיף. חסיון זה אינו חולש על ההליכים בבית המשפט ואין בו כדי לבטל תיק בית משפט בבחינת "נמצא ולא נראה". הליך אשר החל בבית המשפט נותר על כנו, גם אם במהלכו עוכבו ההליכים על מנת לאפשר מיצוי הגישור. אם מסתיים הגישור בהסכם, אזי על הצדדים או המגשר להודיע לבית המשפט, הרשאי ליתן לו תוקף של פסק דין. במצב עניינים זה, הדומה למקרה בו מסתיים הליך בפשרה בלא שהצדדים הסתייעו במגשר, קיים תיק בית משפט ובו כתבי טענות ופרוטוקולים והחלטות ביניים עד לסיומו בפסק דין. ראוי לזכור, כי מתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה מהווה אקט שיפוטי, ואם נפל בו פגם, רשאי בעל דין לערער עליו. 11. למותר לציין, כי במקרה דנן פנו הצדדים לגישור ביוזמתם ולבית המשפט נודע עליו רק שעה שהמגשרת הגישה את הסכם הגישור לבית המשפט בבקשה ליתן לו תוקף של פסק דין, כך שאף עיכוב הליכים לא היה. יתרה מכך, בניגוד לנטען על ידי המשיבים בתגובתם, התובענה לא נמחקה. להסכם הגישור, על כל סעיפיו ותת-סעיפיו, ניתן תוקף של פסק דין. אחת התניות החוזיות שבהסכם הגישור מתייחסת להסכמה לפיה תוגש בקשה לטריבונל המוסמך למחיקת הליכים אחרים בין בעלי הדין. מכאן, גם טענתם כי בעטיו של הגישור נמחקה התובענה אין לה, עובדתית, על מה שתסמוך. גם ההסתמכות על הוראות סעיף 79ג(ח) לחוק בתי המשפט אין לה על מה שתסמוך. הוראה זו מסמיכה את בית המשפט ליתן תוקף של פסק דין להסכם אשר הושג שעה שצדדים לסכסוך הסכימו על יישובו בגישור טרם הגשת תובענה לבית המשפט. במקרה דנן הסכמת בעלי הדין ליישוב הסכסוך בגישור הושגה לאחר הגשת תובענה לבית המשפט, ועל כן חלה הוראת סעיף 79ג(ז) לחוק בתי המשפט. 12. הטענה כי הסכם הגישור הרחיב את היריעה ונכללו בו פרטים אישים שיאה הותרתם חסויים בפני צדדים שלישיים, אינה מהווה נימוק אף היא למניעת עיון בתיק. כפי שצוין לעיל, תכליתן של התקנות הנה לאזן בין זכות העיון בתיקי בית משפט לבין הגנה על ערכים אחרים העלולים להיפגע מהעיון ובהם הזכות לפרטיות או לשמירה על סודות מסחריים. לאיזון בין אינטרסים מנוגדים אלה נקבעו בתקנות הוראות המסמיכות את בית המשפט להגביל את העיון בדרכים שונות, כמצוין לעיל. 13. ככלל, על הליך בבית המשפט חל עקרון פומביות הדיון (ראה סעיף 68(א) לחוק בתי המשפט). רק מקרים יוצאי דופן, המנויים בסעיף 68(ב) לחוק, יצדיקו דיון בדלתיים סגורות כשההחלטה מסורה לשיקול דעת בית המשפט הדן בהליך. במקרה דנן לא נטען בשום שלב שהוא, וגם עתה אין טענה, כי המחלוקת אשר נדונה בהליך בבית משפט זה נמנית על אותם מקרים יוצאי דופן המצדיקים בירור בדלתיים סגורות. נקודת המוצא הנה אפוא כי אין איסור בדין המונע במקרה דנן עיון בתיק בית המשפט, ומכאן, כי יש לאפשר עיון. 14. הנטל להוכיח כי יש למנוע עיון מוטל אפוא על המשיבים. טענתם, כי הבקשה לעיון נועדה למסע דיג אסור אין בה ממש. כבר נאמר לעיל, כי המחלוקת בין המבקשות לבין המשיבות נסבה סביב הזכויות ביצירה של הצייר סלוואדור דאלי, ומחלוקת דומה היוותה לב עילת התובענה בהליך שהתנהל בבית משפט זה. מכאן הרלוונטיות של העיון. 15. כמו-כן, טענתם, כי בתובענה בבית המשפט המחוזי לא ניתן למבקשות מבוקשן שעה שבקשתן לגילוי מסמכים נדחתה, אינה נכונה עובדתית, שכן מסתבר כי בהליך שם ניתן צו גילוי מסמכים, אלא שלטענת המבקשות לא קוים ועל כן נולד הצורך בהגשת הבקשה דנן. מעבר לכך, הכללים המנחים לעניין גילוי מסמכים ולעניין עיון בתיק בית משפט שונים, כך שגם אם נכונה טענתם, אין לעניין זה נפקות. המבקשות התגברו אפוא גם על השלב השני. 16. בנוגע לשלב השלישי - טענת המשיבים מתייחסת אך ורק לתוכן הסכם הגישור, לגביו נטען כי מכיל פרטים אישיים הנוגעים להם או לחברות בשליטתם, ועל כן אין להתיר עיון. אין בטענה זו כדי למנוע עיון בכל מה שקדם להסכם הגישור, כך שהמחלוקת מתעוררת אך בנוגע להסכם הגישור. גם בכך לא צלחה דרכם של המשיבים. זולת טענה סתמית כאמור לא פירטו בתגובתם מהם אותם עובדות ונתונים שגילויים עלול לפגוע בדרך כלשהי בהם או בעסקיהם בכלל ואלה שאינם קשורים ליצירה בפרט. על כן אין מניעה להתיר עיון בתיק בית משפט. מה גם, שעיון בו אינו כרוך בהתארגנות מיוחדת או בהקצאת משאבים מיוחדים אשר יכבידו על בית המשפט. 17. אשר על כן, אני מקבלת את הבקשה. המבקשות רשאיות לעיין בתיק בית המשפט ולהעתיק מסמכים מתוכו. העיון ייעשה בתיאום בין בא כח המבקשות לבין העוזרת המשפטית, עו"ד ענת בשיסט. עיון בתיק בית משפטמסמכים