קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערבות בתביעה של תושבי חוץ: מבוא בפני שתי בקשות: בקשה למחיקת תצהיר העדות הראשית מטעם התובעים (בש"א 2660/09) ובקשה לחיוב התובעים בהפקדת ערובה להוצאות (בש"א 2661/09). התובעים הגישו לבית המשפט כתב תביעה ובו עתרו למתן צו מניעה קבוע ואיסור שימוש במקרקעין. לפי המתואר בכתב התביעה התובעים, שני אזרחי ארצות הברית המיוצגים בהליך זה על ידי דודם, שגם נתן תצהיר בשמם וזאת מכח יפוי כוח נוטריוני שנתנו לו. לטענת התובעים הם הבעלים ובעלי הזכות להחזיק במרבית שטח חלקה הרשומה בבעלות משותפת בהתאם ללוח זכויות ותשריט של החלקה שצירפו. הנתבע, כך טוענים התובעים, מתגורר בבניין הממוקם בסמוך לחלקה, אין לו כל זכות בה, והוא החל להשתמש בה לחנייה, אחסון כלים, רכבים וציוד כבד בהם הוא משתמש. עוד נטען כי לאחרונה התקין הנתבע במקום מיכל סולר לתדלוק רכביו וכליו המשמש לו תחנת דלק פרטית. הנתבע חולק על זכויות התובעים הנשענות על יפויי כוח בלתי חוזרים והסכמי מכר שלא אושרו על ידי פקיד ההסדר. עוד טוען הנתבע כי הוא עצמו בעל 6/288 מהחלקה ולכן הוא זכאי להחזיק בה ולעשות בה שימוש סביר. הבקשה לעניין מחיקת התצהיר התובעים הגישו תצהיר עדות ראשית שנערך על ידי מיופה כוחם. בתצהיר זה מסביר העד כיצד רכשו התובעים זכויות שונות בחלקה ומצרף מסמכים שונים. הנתבע מבקש למחוק את המסמך שהוגש, המתיימר לטענתם להיות תצהיר, ולהורות על הוצאתו מתיק בית המשפט. עוד הוא מבקש לקבוע כי התובעים לא הגישו תצהירים ולכן הם מנועים מהוכחת הטענות שבכתב התביעה. עתירתו החילופית של הנתבע היא להאריך את המועד להגשת התצהיר מטעמו. טענת הנתבע היא כי מדובר בעדויות בלתי קבילות שבהן מעיד העד על מסמכים שונים שלא היה עד לעריכתם או לחתימתם; הוא אינו צד להסכמים אותם הוא מבקש להגיש וברור כי מדובר בעדויות מפי השמועה. עשרות המסמכים שצורפו לתצהיר הן ראיות חפציות והן אינן מוגשות על ידי עד מגיש ולכן לא ניתן לקבלן באופן בו הוגשו. התובעים משיבים לבקשה ומבהירים כי המצהיר הוא מיופה כוחם ובן דודם והעובדות ידועות לו באופן אישי. עוד הם טוענים כי המסמכים נוגעים לעסקאות מכר או רכישה של מקרקעין ואושרו על ידי נוטריונים. לשיטתם נוכח האמור בסעיף 19 לחוק הנוטריונים תשל"ו-1976 די באישור זה. בעניין זה, אין בדעתי לעסוק בשלב הנוכחי. כל אחד מהצדדים יכלכל את צעדיו כפי הבנתו. ככל שהתובעים סבורים כי די בראיות שהגישו, יסתפקו בכך והנתבע יביא את ראיותיו, כפי שימצא לנכון. אם תתקבל עמדתו לאחר שמיעת הראיות כי העדויות אינן קבילות ממילא תוסקנה המסקנות המתבקשות ולא יהיה בהבאת הראיות מטעמו של הנתבע כדי להכשיר את שלא ניתן להכשיר. עוד יוכל הנתבע לברר את שטעון בירור במהלך חקירתו הנגדית של העד. עריכת הליך נפרד שבו תיבחן קבילותו של כל אחד מהחלקים בתצהיר אינה מתקבלת על הדעת: "יש ומוגשים לבית המשפט תצהירים במקום עדות ובהם עדות שמיעה ועדות סברה שאינן קבילות ובית המשפט מתעלם מאותם דברים המהווים עדות בלתי קבילה אם מתבקש הוא לעשות כן. אין צורך לנהל לשם כך מאבק משפטי טרומי. די בהעלאת הטענה בפני בית המשפט וברישום ההתנגדות בפרטיכל. צדק בית המשפט בקבעו כי ההשגות בדבר שינוי חזית ובדבר עדות בלתי קבילה, תישקלנה ותוכרענה בפסק-הדין בסוף הדיון, אם יהיה צורך בכך." רע"א 7569/98 שאולי נ' שאולי ואח' (30.11.98) מכל מקום, ככל שהתובעים מבקשים להגיש תצהירי עדות נוספים או להגיש ראיות משלימות ניתנת להם שהות של 30 יום לעשות כן. בתוך מועד זה יודיעו התובעים אם בדעתם לזמן עדים נוספים וככל שלא יוגשו תצהירים של אותם עדים, מדוע אין מוגשים התצהירים ומהי תמצית עדותם הצפויה. לאחר חלוף המועד יגיש הנתבע את ראיותיו בתוך 30 יום. הבקשה להפקדת ערובה התובעים הם תושבי חוץ המתגוררים דרך קבע בארצות הברית. הנתבע מבקש כי יחוייבו בהפקדת ערובה להוצאותיו. הוא נסמך גם על עמדתו כי סיכויי התביעה הינם קלושים נוכח הגשת תצהיר בלתי קביל. התובעים טוענים כי התובע מס' 1 מתגורר בישראל; סיכויי התביעה להתקבל הם גבוהים ובבעלותם המקרקעין נשוא ההליך. תקנה 519 קובעת כי: "(א) בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע. (ב) לא ניתנה ערובה תוך המועד שנקבע, תידחה התובענה, אלא אם כן הורשה התובע להפסיקה. נדחתה תובענה לפי תקנה זו, רשאי התובע לבקש ביטול הדחייה, ואם נוכח בית המשפט או הרשם שסיבה מספקת מנעה את התובע מלתן את הערובה תוך המועד שנקבע, יבטל את הדחייה בתנאים שיראו לו, לרבות לעניין ערובה והוצאות". הכלל שנקבע לעניין הפקדת ערובה להוצאות במסגרת הסמכות הקבועה בתקנה 519 לתקנות פורט בפסק דינו של כב' השופט א' גרוניס ברע"א 2146/04 מדינת ישראל נ' עזבון המנוח באסל נעים איברהים , פ"ד נח (5) 865, 868 (2004):   "הכלל הוא שאין בית המשפט מחייב תובע במתן ערובה להוצאות מחמת עוניו בלבד. גם כאן, לא תיחסם גישתו לערכאות של תובע דל אמצעים רק בשל חוסר יכולתו הכלכלית. ואולם, במסגרת המקרים אשר נקבעו בפסיקה להטלת חיוב להפקדת ערובה, מקובל כי בית המשפט ישתמש בסמכותו האמורה כאשר מתגורר התובע מחוץ לתחום השיפוט, ואין בידו להצביע על נכסים הנמצאים בארץ באופן אשר יקשה על הנתבע לגבות את הוצאותיו, אם ייפסקו לטובתו... בהמשך ההחלטה נקבעים קריטריונים להטלת הערובה ונקבע כי 'עובדת היות התובע תושב חוץ אינה הטעם היחיד להטלת חיוב להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבע'. עוד נקבע כי 'בית המשפט ישקול שיקולים רלבנטיים נוספים וידון בכל מקרה לגופו על פי נסיבותיו'. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים מצאתי כי במקרה זה יש מקום להטלת ערובה להוצאות הנתבע. מתוך כתב התביעה עולה כי התובעים מתגוררים דרך קבע בארצות הברית. הנכס היחיד עליו הם נסמכים כנכס בנמצא בישראל הוא החלקה נשוא התובענה ששאלת בעלותם בה עומדת לדיון. שאלת זכאותם להחזיק במקרקעין שנויה במחלוקת והיא נשענת על הסכמים ומסמכים שונים שאת תוקפם יש לברר בהליך זה. זאת ועוד, אף אם התובעים הם בעלי זכויות השאלה האם השימוש שנעשה על ידי הנתבע, כבעלים של חלק אחר במקרקעין, ככל שהוא אכן בעלים, חורג משימוש סביר של אחד השותפים באותו נכס. בנסיבות אלה התשתית הראייתית שהונחה מקיימת את ההנחה כי הנתבע יתקשה לגבות את הוצאותיו ככל שיפסקו לטובתו וכי מדובר בתביעה שסיכויי קבלתה אינם כה ברורים מאליהם. למרות זאת, בהתחשב בנסיבות שתוארו לעיל, איני סבור כי יש מקום להכבדה על התובעים בדרך של חיובם להפקדת סכום גבוה במזומן וניתן לחלק את סכום הערובה לשני חלקים: חלק אחד יופקד ובנוסף תינתן ערבות צד ג' של תושב ישראל. לאור האמור לעיל, אני מקבל את הבקשה בבש"א 2661/09 באופן חלקי ומורה לתובעים להפקיד סכום של 7,500 ₪ במזומן או בערבות בנקאית אוטונומית ללא הגבלת זמן וכן להעמיד כתב ערבות עליו יחתמו שני ערבים תושבי ישראל, בעלי הכנסה להנחת דעתו של הרשם, בסכום של 10,000 ₪ כל אחד. ההפקדה והעמדת הערבויות ייעשו בתוך 30 יום. סיכום הבקשה בבש"א 2660/09 - נדחית. הבקשה בבש"א 2661/09 מתקבלת באופן חלקי כמפורט לעיל. הצדדים יעדכנו כאשר יוגשו התצהירים ויהיה מקום לקביעת מועד לדיון. בשלב זה נקבע התיק לעיון פנימי ליום 1.10.09. הוצאות הליך זה תובאנה בחשבון בעת מתן פסק הדין ככל שאתבקש לכך. תושב חוץערבות