שעבוד היתר פיתוח

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא שעבוד היתר פיתוח: 1. בפני אבעיה שהגיש עו"ד רמי מנוח בתפקידו ככונס נכסים (להלן: "הכונס") שמונה על ידי בית המשפט למכירת זכויותיו של אמיר יחזקאל (להלן: "החייב") בנכס הידוע כחלק 27 בגוש 6872 (להלן: "המקרקעין"). הכונס התקשר בהסכם מכר (להלן: "ההסכם") עם יוסף לוינסקי ושות' בע"מ (להלן: "לוינסקי"). בסעיף 9.4 להסכם התחייב הכונס לשלם את: "מיסי הארנונה וכל האגרות ו/או ההיטלים ו/או כל תשלומי החובה החלים על הממכר ו/או על בעליו עד למועד אישור בית המשפט" 2. בין היתר נטען על ידי הכונס כי קרן החוב לעיריית חולון בגין היטלי הפיתוח החלים על המקרקעין מסתכם לסכום של 29,768 ₪ (להלן: "קרן חוב היטלי הפיתוח"). 3. להלן נטען על ידי הכונס כי לחייב נושים רבים וכי סכום חובו במסגרת תיק האיחוד בהוצאה לפועל מסתכם לסך של כ-720,000 ₪. הכונס טען בכתב האבעיה כי עליו לשלם לעיריית חולון (להלן: "העירייה") את הסכום המשוערך של היטלי הפיתוח בסך של 73,840 ₪ קודם לתשלום חובותיו של החייב לנושיו האחרים. 4. עמדה זו לא התקבלה על דעת מקצת הנושים האחרים אשר טענו כי התשלום לעירייה מהווה העדפת נושה פסולה. אטעים כי אין חולק בפני כי נושיו האחרים של החייב שפורטו כמשיבים באבעיה - הינם נושים רגילים. עו"ד גרשוני המייצג את בנק למסחר בע"מ (בפירוק) טען כי חובו של החייב הינו חוב אישי שהתגבש קודם למינוי הכונס ואינו צמוד לקרקע ומשכך, זכאי הכונס לקבל את אישור העירייה להעברה ללוינסקי גם ללא העדפתה של העירייה בתשלום. 5. ב"כ העירייה אשר לא התייצב לדיון, הגיש על פי החלטתי מיום 18.2.09, תגובה בכתב; ליבת טענתו הינה כי דין החובות שחייב הכונס בתוקף אחריותו הינה כדין הוצאות כינוס הנכסים וניהולם ובתור שכאלה הם נפרעים אף בטרם יזכו הנושים המובטחים בתשלום. טענה זו גובתה בהלכה שנפסקה ב-ע"א 56/68 סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ נ' מוסכי בריסטול בע"מ (פ"ד כ"ב (1) 598 (להלן: "הלכת סוכנות מכוניות"). 6. חוששני כי אין בידי להסכים עם טענת ב"כ העירייה. כוחה של הילכת סוכנות מכוניות יפה לגבי כונס נכסים שמונה מכוח איגרת חוב; הכונס דכאן לא מונה מכח איגרת חוב והחייב אינו פושט רגל (ולבטח שאינו חברה בפירוק). טענתו האחרת של ב"כ העירייה היתה כי בהתאם "להלכה הקיימת" על הכונס להשלים את הליכי המכירה משמע לשלם לעירייה כל חוב המגיע לה בגין ארנונה והיטלי פיתוח. 7. לאחר שנתתי דעתי לטענות בעלי הדין אני פוסק כדלקמן: 7.1 הלכה פסוקה היא כי בפירוק שיתוף במקרקעין כונס הנכסים בא בנעליהם של בעלי המקרקעין (ראו: ע"א 522/72 מדינת ישראל נ. כונסי הנכסים של וולטקס צימרון בע"מ (פד"י כ"ז (2) 393 (בעמ' 398) הנובע מכאן הוא שמס המוטל על החייב - חל באותה מידה גם על הכונס. 7.2 שונים הם פני הדברים באשר להיטלי פיתוח. אלו מוטלים מכוחה של חקיקת משנה עירונית השואבת סמכותה מסעיף 251(1) לפקודת העיריות (נוסח חדש). היטלי פיתוח אינם בבחינת מס שכן מטרתם היא מקור מימון ייעודי להתקנת מערכות תשתית בתחום הרשות המקומית (השוו ע. שפיר אגרות והיטלי פיתוח ברשויות המקומיות (בעמ' 443) (להלן: "שפיר"). 7.3 מעמד הנשייה של היטלי פיתוח הוסדר ב-"אכרזת המיסים (גבייה) (ארנונה כללית ותשלומי חובה לרשויות המקומיות) (הוראת שעה) תש"ס-2000" (להלן: "האכרזה") אשר לכשעצמה מתבססת על סמכותו של שר האוצר מכח פקודת המיסים (גביה). האכרזה האמורה תקפה עד ליום 31.12.08 ומכאן שבמועד הטלת היטלי הפיתוח עמדה האכרזה בתוקפה. 7.4 האכרזה מחילה את הוראות פקודת המיסים "על גביית ארנונה כללית...ועל תשלומי חובה המגיעים לרשות המקומית על פי דין" (סעיף 1 לאכרזה) עם זאת נקבע באכרזה כי מנוסח סעיף 11 (א) (1) לפקודת המיסים תימחק המילה "ראשון" באופן שלעניין האכרזה יש לראות את חוב היטלי הפיתוח כשעבוד על מקרקעי החייב (להבדיל משעבוד ראשון). 7.5 שעבוד כזה גובר על נושה בלתי מובטח אך נדחה מפני בטוחה עדיפה (ראו שפיר הנ"ל בספרו עמ' 444-443) וכן בר"ע (ת"א) 1192/05 בנק דיסקונט למשכנתאות נ. עיריית ראשון לציון, . 7.6 עם זאת סבורני כי אין להעניק לסכומי הריבית הפרשי ההצמדה ההוצאות ושכר טרחה שנתווספו לקרן סכום היטלי הפיתוח - מעמד זהה לזה שניתן לסכום הקרן שכן בסעיף 11 לפקודת המיסים מדובר על "מס המגיע" להבדיל מסכומי השערוך וההוצאות בגין אותו מס. נמצא איפוא כי רק קרן חוב היטלי הפיתוח (בסכום של 29,768 ₪) הינה בבחינת חוב הקודם לזכות הנשייה של נושי החייב האחרים, בעוד שסכום השערוך של היטלי הפיתוח הינו בגדר חוב רגיל. 7.7 התוצאה היא שעל הכונס לשלם לעירייה קודם לחלוקת תמורת המכירה בין הנושים את הסך של 29,768 ₪. יתרת כספי התמורה תתחלק בין יתר נושי החייב (ובכלל זה העירייה) לפי שיעורם היחסי בהשוואה לתמורת המכירה בניכוי הסך של 29,768 ₪. 7.8 למען הסר ספק אבהיר כי עם ביצוע התשלום לעירייה כמפורט לעיל, על העירייה להמציא לכונס את התעודה המעידה על סילוק חובות לעירייה על פי סעיף 324 (א) לפקודת העיריות (נוסח חדש). (השוו: רע"א 7037/00 עיריית ראשון לציון נ. עו"ד ישראל וינבוים ולוי (פ"ד נו (4) 856 בעמ' 863 פסקה 9) שעבוד