תיקון כתב תביעה בנזיקין

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תיקון כתב תביעה בנזיקין: בקשה לתיקון כתב התביעה. מבוא המבקשים הגישו תביעה נזיקית כנגד המשיבה שעניינה רשלנות רפואית שהביאה למקרה מצער של הולדת עובר מת. מדובר בהריונה השני של המבקשת. במסגרת ביקורת ביחידה לסיכון גבוהה עקב עברה המילדותי של המבקשת, נקבע כי יש לטפל בה באמצעות תרופת IVIG. בין הצדדים יש מחלוקת עובדתית בשאלה מדוע לא טופלה המבקשת מיד לאחר שנקבע הצורך בטיפול בתרופת IVIG. המבקשים טוענים שעשו הכול בכדי להשיג את התרופה ואילו המשיבה טוענת הפוך, שאנשיה ניסו בכל דרך להביא את המבקשת לשימוש בתרופה תוך שבין היתר המבקשת עזבה את בית החולים בניגוד להמלצות הצוות הרפואי. חלק בלתי נפרד מעילת התביעה הינה חוות הדעת הרפואית הנדרשת כתמיכה בה ואשר ממנה היא נגזרת. לתביעה צורפה חוות דעתו הרפואית של פרופ' יהודה שיינפלד. בהתאם לחוות הדעת הרפואית ובין היתר קבע פרופ' שיינפלד בסוף חוות דעתו (בעמ' 3), בהתייחס לשאלה "האם מות העובר הוא תוצאה של הטיפול ב IVIG" בזו הלשון: "לכן מן האמור לעיל, למרות סמיכות הזמנים, נראה שאין קשר בין עירוי ה - IVIG ומות העובר. יתר על כן מתוך סיפור הלידה הראשונה מתקבל הרושם שכנראה הגורם ל IUGR בעובר הוא לא כתוצאה ממחלת התרומבוציטופניה ביולדת כי אם מגורם מיילדותי (APS) (גנטי)אחר". כלומר, המומחה הרפואי מטעם המבקשים קבע לכאורה כי אין קשר בין עירוי ה-IVIG לבין מותו של העובר. לא זו אף זו, כאשר שואל פרופ' שיינפלד האם היה איחור בטיפול ומדוע, משיב הוא שאין זה מתפקידו לענות אולם כלשונו: "הבין שהבעיה נבעה מדרישות החולה להשתחרר מבית החולים בטרם הושלם הטיפול המיועד". המשיבה הגישה חוו"ד רפואיות מטעמה (פרופ' דוד ורון וכן פרופ' יצחק בליקשטיין) אשר התייחסו לעילת התביעה כפי שהיא ובהתייחס לחוות דעתו של פרופ' שיינפלד. בפתח ישיבת קדם המשפט מיום 12.3.09 (בעמ' 1 ש' 21), ולאור הערת ביהמ"ש ולפיה יש קשיים בתביעה, הוזכרה עילת תביעה שלא נזכרה בחוות דעתו של פרופ' שיינפלד ולפיה ישנו קשר בין העדר הטיפול בתרופת ה IVIG למות העובר ואף ב"כ המבקשים הצהיר כי בחוות דעת משלימה פרופ' שיינפלד יתמוך בטענה זו. בתום הישיבה קבעתי בין היתר כי: "ב"כ התובעים ביקש לשקול אפשרות של השלמת חוות דעת המומחה מטעם התובעים. ב"כ התובעים יוכל להגיש בקשה מתאימה בתוך 30 יום". ביום 2.4.09 התקבלה בבית המשפט: "הודעה מטעם התובעים על הגשת חוות דעת משלימה..". הדגשתי בפני המבקשים במסגרת החלטת ביניים מיום 22.5.09 כי עליהם להגיש בקשה כפי שהוריתי בישיבת קדם המשפט. במסגרת הבקשה הנוכחית, המבקשים טוענים טענה מפותלת. לטענתם, נטען כי למרות שפרופ' שיינפלד לא הזכיר את טענת הקשר בין העדר תרופתIVIG למות העובר, הטענה נזכרה בכתבי הטענות ואילו המומחים מטעם המשיבות לא סתרו הטענה. לפיכך ולמען הסר ספק הבקשה הינה להשלים את חוות הדעת של פרופ' שיינפלד כתגובה לחוות דעת מומחי המשיבות. במסגרת הבקשה לתיקון התביעה צורפה חוות דעת נוספת של פרופ' שיינפלד ולפיה לשאלה, "אם היה ניתן טיפול ב IVIG האם היה סיכוי או סבירות שהעובר ינצל", התשובה הינה ש"ככול שהיה מוקדם הטיפול ב IVIG היה מוטב מצבם של היולדת ועוברה וכי מתן הטיפול בהקדם יכול היה להציל את חיי העובר". המשיבה טענה כי יש לדחות הבקשה על הסף בהעדר תצהיר, בשל ההתעלמות מהחלטת בית המשפט מיום 22.5.09 ובהעדר תום לב מצד המבקשים. נטען כי חוות הדעת החדשה של פרופ' שיינפלד הפוכה לחוות דעתו המקורית וכי אין כל הסבר מדוע השאלה לא נכללה במקור וזאת למרות שהדבר נדרש על ידי בית המשפט בהחלטה מיום 22.5.09. נטען כי אין מדובר בעובדות חדשות שלא היו בידיעת המבקשים וכי המבקשים לא תמכו בתצהיר את בקשתם לתיקון כתב התביעה בניגוד לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984 (להלן: "התקנות"). המבקשים הגישו תשובה לתגובת המשיבה ובין היתר נטען שיש לשים דגש על הטענה ולפיה הדין הינו היעתרות לבקשת תיקון כתב תביעה על מנת שבית המשפט יכריע בשאלות שבאמת שנויות במחלוקת. דיון קובעת הוראת תקנה 92 לתקנות שלעיל זו לשונה: "בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות". כאמור, תקנה 92 קובעת, כי בית המשפט רשאי בכל שלב של הדיון להתיר לבעל דין לשנות או לתקן כתב טענות כדי לאפשר לבית המשפט "להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין". גישת בתי המשפט בעניין תיקון כתב טענות היא גישה ליבראלית, ובית המשפט יתיר תיקון כתב טענות כל עוד אין בכך כדי לגרום לבעל הדין שכנגד נזק שאינו ניתן לתיקון ע"י פסיקת הוצאות (" 702/86 " " (1), 160). ההתנהלות הדיונית בתיק אינה מניחה את הדעת. תוך כדי הדיון בתיק, צפה ועלתה עילת תביעה שלא נזכרה בחוות הדעת הרפואית אשר צורפה לתביעה וביססה אותה בהתאם לתקנה 127 לתקנות שלעיל. עילת התביעה שעלתה שונה מהעילה המקורית המוזכרת בחוות הדעת הראשונה. כאשר יש שינוי בעילת התביעה כנגזר מחוות הדעת שהוגשו, יש צורך בהגשת בקשה ומתן הסברים לשינויי. איני מכוון לדרישה הפורמלית להגשת תצהיר תומך לבקשה אלא מעבר לכך, להסבר אשר יחסוך זמן הן במסגרת חוות הדעת המתוקנות מטעם ההגנה שיש להניח שיוגשו והן בשלב חקירות המומחה. פרטתי את השתלשלות העניינים שכן לא ברור מדוע היה צורך ב"משלוח" חוות הדעת הנוספת לבית המשפט "ללא מילים" וכ"הודעה על הגשת חוות דעת" בניגוד לכללי הפרוצדורה ולהחלטת בית המשפט ולמה לא הוגשה באופן ישיר בקשה מתאימה. לגוף העניין, תיקון כתב התביעה יביא לבירור של השאלות אשר באמת שנויות במחלוקת בין הצדדים. מתעלם אני לעת הזו מטענות העדר תום הלב, להעדר תצהיר ולהעדר הסבר מדוע העילה האמורה לא נכללה במקור על ידי המומחה ומדוע אין לכך הסבר במסגרת הבקשה. איני סבור כי בשלב הזה של הדיון הנזק שיגרם למשיבה אינו ניתן לפיצוי כספי. יש להביא בחשבון את ההוצאות הנוספות שיגרמו למשיבה, לפחות חוות דעת רפואית אחת משלימה אשר תתייחס לעילה החדשה שעולה מחוות הדעת השנייה של פרופ' שיינפלד. אני מביא בחשבון גם את מצבם של התובעים כפי שתיארו. לאחר ששקלתי את עמדות הצדדים ונסיבות העניין, אני מורה כמבוקש בבקשה, היינו: אני מתיר הגשת כתב תביעה מתוקן אשר יוגש תוך 30 יום ולא יאוחר מיום 1.10.09. המשיבה תוכל להגיש כתב הגנה מתוקן וחוות דעת רפואיות תוך 60 יום לאחר מכן ולא יאוחר מיום 1.12.09. בתום המועדים יועלה התיק אלי להמשך הטיפול. המבקשים ישלמו למשיבה הוצאות בסכום כולל של 2,000 ₪ בתוספת מע"מ. כתב תביעהתיקון כתב תביעהמסמכיםנזיקין