תצהיר בקשה לאכיפת פסק חוץ

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תצהיר בקשה לאכיפת פסק חוץ: בפני בקשה לסילוק על הסף של הבקשה לאכיפת פסק חוץ מטעם המשיבה. 1. לטענת המבקשת, המסמך המצורף לבקשה לאכיפת פסק חוץ הנחזה להיות תצהיר, אינו תצהיר על-פי הדין והנוהג ועל כן בקשת המשיבה חסרה תצהיר כנדרש בתקנה 354 (2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: "התקנות"). עוד טוענת המבקשת, כי תקנה 1 לתקנות קובעת את הפרוצדורה למתן תצהיר מחוץ לישראל, שלא על-פי סעיף 15 לפקודת הראיות, דהיינו מתן התצהיר ואישורו בפני נציג דיפלומטי או קונסולארי, או אישורו של תצהיר שנערך לפי הדין המקומי על-ידי נציג כאמור. לפיכך, כל תצהיר שלא נעשה על-פי הוראות סעיף 15 לפקודת הראיות או תקנה 1 לתקנות, איננו תצהיר כמשמעותו בתקנות. בנוסף טוענת המבקשת, כי נוכחותו או אישורו של נציג דיפלומטי או קונסולארי הינו תנאי מהותי, המכונן מנגנון לאפשר גביית תצהירים מחוץ לישראל. עוד נטען, כי אמנת האג לביטול אימות מסמכים ציבוריים אשר נקלטה בדין הישראלי באמצעות התקנות לביצוע אמנת האג (ביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים), תשל"ז-1977 וביטלה את הדרישה לאישור נציג דיפלומטי או קונסולארי כתנאי לתקפותו של תצהיר שניתן בחו"ל לא חלה במקרה דנן שכן תצהיר אינו מסמך ציבורי וממילא אין הוראות האמנה והתקנות לביצועה חלות עליו. 2. המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, התצהירים אשר צורפו לבקשה לאכיפת פסק חוץ עומדים בכל הדרישות על-פי כל דין. מבלי לגרוע מכך, הרי שאין המשיבה מתנגדת לערוך מחדש את התצהירים, ללא הסתמכות על "האמנה המבטלת את הדרישות לתעודות חוץ ציבוריות" ובכל מקרה אין כל הצדקה להיעתר לבקשה למחיקת בקשת האכיפה על הסף, שכן ניתן לתקן את הפגם הנטען. לטענתה, ככל שהדבר יידרש ובית-המשפט יסבור שיש צורך באישור קונסולרי ו/או אישור עו"ד ישראלי של התצהירים מבוקש להאריך המועד להגשת תצהירים לאחר עריכת אישור בפני קונסול ולחילופין לאשר כי ככל שיובאו המצהירים לישראל, לשם חקירה על תצהיריהם, ניתן יהיה אז לאשר את חתימתם באמצעות ב"כ המשיבה. עוד טוענת המשיבה, כי האמנה לביטול אימות חתימה חלה במקרה דנן וכי התצהירים אשר צורפו לבקשה לאכיפת פסק חוץ אושרו כדין. לטענתה, בסעיף 1 לאמנה המבטלת את הדרישות נקבע מהם Public Documents, אשר ביחס אליהם מוותרות מדינות האמנה על הדרישות לאישור קונסולארי. התצהירים אשר הוגשו הינם בגדר notarial acts, כמופיע בסימן c לאמנה ולחילופין הינם בבחינת official and notarial authentications of signatures . עוד טוענת המשיבה, כי התצהירים נערכו בהתאם לדרישות הדין הישראלי, המצהירים הוזהרו על-ידי עורך-דין אשר אישר את חתימתם, כן נוסף אישור עורך-הדין "המזהיר" וכן חתם גורם נוסף, הוא האפוסטיל, אשר אישר את חתימת עורך-הדין "המזהיר" וזהו בבחינת notarial acts ו/או official and notarial authentications of signature. עוד מוסיפה המשיבה וטוענת, כי האישור הנוטריוני - אפוסטיל - בא במקום הדרישה כאמור באמנה לאישור דיפלומטי או קונסולרי לפי האפשרות האחרונה בסיפא להגדרת תצהיר בתקנה 1. 3. בתשובת המבקשת לתגובת המשיבה מוסיפה המבקשת וטוענת כי מלבד העדר אישור בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי, הרי שעל-פי הפסיקה, מי שאינו עורך-דין מוסמך על-פי חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 אינו בגדר "עורך דין" על-פי סעיף 15(ב) לפקודת הראיות ומשכך במתן האזהרה הנזכרת במסמכים ואישורה על-ידי עורך-דין אין כדי להכשיר את המסמכים ולהפכם לתצהירים. אשר על כן מבוקש מחיקת הבקשה על הסף ולחילופין לקצוב למשיבה מועד להגשת תצהירים ערוכים כדין. דיון 4. התביעה שבפני עניינה בקשה לאכיפת פסקי חוץ. תקנה 354 לתקנות דנה באכיפת פסקי חוץ וקובעת כי לבקשה לאכיפת פסק חוץ יש לצרף את המסמכים כדלקמן: "לבקשה יצורפו- (1) העתק מפסק-החוץ שאישרה רשות מוסמכת של המדינה שבה ניתן; תצהיר לאישור העובדות המוכיחות את קיומם של כל אחד מהתנאים הנקובים בסעיף 3 לחוק." (ההדגשות שלי - ר.פ.-א.) סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971 קובע כדלקמן: "15. תצהיר שבכתב כראיה בדין (א) מקום שמותר לאדם על-פי דין, או שנדרש אדם, להוכיח דבר על-ידי תצהיר בכתב, בשבועה או בהן צדק, יהיה תצהירו בכתב ראיה כשרה, אם הוזהר המצהיר כי עליו להצהיר את האמת וכי יהא צפוי לעונשים הקבועים בחוק אם לא יעשה כן. (ב) האזהרה לפי סעיף קטן (א) תינתן, ונתינתה תאושר על פני התצהיר, על-ידי אחד מאלה : (1) שופט; (2) דיין בבית דין דתי; (3) היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה, פרקליטי מחוז, פרקליטי נפה, וסגני פרקליט המדינה ופרקליטי המחוז ועוזריהם; (4) עורך-דין; (5) ראש רשות מקומית; אדם אחר שהסמיכו לכך שר המשפטים. יחד עם זאת, בתקנה 1 לתקנות נקבעה ההגדרה של "תצהיר" לפיה: "תצהיר"- תצהיר לפי סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 , לרבות הצהרה בכתב שניתנה מחוץ לישראל בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל או שניתנה לפי דין המקום שבו ניתנה ואושרה בידי נציג כאמור." בסעיף 30 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971 נקבע לעניין הוכחת תעודות-חוץ כדלקמן: "יפוי-כוח או כל מסמך אחר שבכתב שנערכו או שהוצאו במקום שמחוץ לשטח שחל עליו משפט מדינת ישראל, מותר, בכל משפט או ענין אזרחיים, ובכפוף לכל סייג מוצדק, להוכיחם באישורם של הצדדים שהוציאום, או בהצהרה שבכתב של אחד מעדי האימות, שנמסרו כנחזה בפני אחד מאלה: (1) נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי, וקויימו בכתב חתום בידו ובחותמתו על גבי המסמך או בנספח אליו; נוטריון ציבורי, וקויימו בכתב חתום בידו ובחותמתו הנוטריונית ואומתו בכתב בידי נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי ובחותמתו הרשמית על גבי המסמך או בנספח אליו." בעניין זה נקבע בעב' (ירושלים) 2343/06 פקוררי ואסיל נ' שלמה כהן חברה לבנין בע"מ, (להלן: פס"ד פקוררי") כדלקמן: "ד. תצהיר שנערך בחו"ל חייב למלא אחר אמות מידה מפורטות: הצהרה שניתנת בכתב. בפני נציג קונסוליה או דיפלומטי של ישראל או שנעשתה לפי דינה המקום שבו ניתנה ואושרה בפני נציגת אמי"ר. האזהרה והאישור חייבים להיעשות בפני נציג קונסוליה או דיפלומטי שאם לא כן אין המסמך משום תצהיר." 5. מהאמור לעיל עולה כי תצהיר מחוץ לישראל דרוש אישורו של נציג דיפלומטי או קונסולארי, או אישורו של התצהיר על-פי דין המקום ושאושר על-ידי נציג כאמור. תקנה 1 לתקנות קובעת כי אף אם ניתנה הצהרה בכתב על-פי דין המקום, יש לאשרה בידי נציג קונסולרי או דיפלומטי. עיון בתצהיר, המצורף כנספח ד' לבקשה לאכיפת פסקי חוץ, מעלה כי זה אמנם מאומת על-ידי עורך דין מקומי וכן ניתן אישור אפוסטיל. אין באישור של האפוסטיל כדי "להכשיר" תצהיר אשר אינו ערוך כדין. כמו כן, אין מחלוקת בין הצדדים כי התצהיר האמור לא אושר על-ידי נציג דיפלומטי או קונסולארי, כנדרש בתקנה 1 לתקנות. 6. זאת ועוד, אין בידי לקבל את טענתה של המשיבה כי במקרה דנן התצהירים אושרו כדין שכן חלה האמנה לביטול אימות חתימה. עיון בתצהירים אשר הוגשו במסגרת הבקשה לאכיפת פסק חוץ מעלה כי אין המדובר ב notarial acts או ב- official and notarial authentications of signatures, הנכללים בגדר Public Documents, כנדרש בסעיף 1 לאמנה המבטלת את הדרישות לתעודות חוץ ציבוריות. בעניין זה נקבע בת.א. (ת"א) 44474/04 SPECIAL METALS WIGGIN LIMITED נגד נתנאל חיים בע"מ ואח' כדלקמן: "אין מחלוקת כי מסמכים ציבוריים ניתנים לאישור על ידי Apostil, שהוא "תעודה לפי האמנה", כאשר מדובר במדינת חוץ אשר חברה באמנה. המחלוקת היא האם יש לראות תצהיר אשר אומת על ידי נוטוריון ציבורי כ"מסמך ציבורי"... ... ... עיננו הרואות כי תצהיר אינו בגדר תעודה ציבורית כמשמעותה בפקודת הראיות. כמו-כן אין ספק כי תצהיר לכשעצמו אינו בגדר מסמך מסוג "תעודה נוטוריונית" שבהגדרת "מסמך ציבורי", כפי שמופיעה בתקנה 1 לתקנות האג. אישור נוטריוני על אימותו של תצהיר הינו בגדר תעודה נוטריונית, אך אין בכך כדי להפוך את התצהיר לתעודה נוטריונית. בעניין זה יצוין כי יש לאבחן בין "תעודות ציבוריות" כהגדרתן בסעיף 29 לפק' הראיות (כגון אישור תעודת נישואין), או מסמכים שבהם נדרש public notary ו- apostille לצרכי אימות חתימה בלבד כגון ייפוי כח, לבין תצהיר שהינו מסמך בעל משמעות משפטית אחרת, ואשר הדין הישראלי קבע כללים ברורים בנוגע לאופן עריכתו." (ההדגשות שלי - ר.פ.-א.) 7. משאין המדובר בתעודה ציבורית, כאמור לעיל, הרי שהתצהיר המצורף לבקשה לאכיפת פסק חוץ אינו ממלא אחר דרישות התקנות והאמנה. 8. יחד עם זאת נקבע עוד בפסק-דין פקוררי כדלקמן: "סעד של דחיה על הסף הינו סעד הניתן במשורה וכחריג. 1. בפסיקה נפסק לא אחת כי סעד זה של דחיה על הסף מופעל על ידי בית המשפט ביד קמוצה ובמשורה, ובבתי הדין קצרה המשורה עוד יותר כאשר פתרון המחלוקת לגופה הוא לעולם עדיף (ראה: ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין ת"א-יפו פ"ד מ (2) 668, 671 ז'; דב"ע מז/1- 3 הסתדרות מדיצינית הדסה נ'רון ורדי, פד"ע יט, 63; דב"ע מז/ 15-3 יצחק אפנר נ' מפעלי הדסה לנוער, עבודה ארצי, כרך כ (2), 242; דב"ע נא/195-3 תוכנה מכונות תרגום בע"מ נ' עמיחי סגל, פד"ע כג, 275; דב"ע נא/31-3 חיפה כימיקלים בע"מ נ' אברהם חלפון, פד"ע כב, 518). כך נקבע בע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין ת"א-יפו פ"ד מ (2) 668: "מחיקת תובענה או דחייתה על הסף הם בגדר אמצעים הננקטים בלית ברירה ופתרון עניני של כל מחלוקת, לגופה, הוא לעולם עדיף. רצוי על כן שבית המשפט יבכר תמיד דיון עניני בפלוגתא על פתרון דיוני-פורמליסטי אשר מהווה לפעמים סוף פסוק לתיק הקונקרטי, אולם אינו סוף הדרך מבחינת המשך ההתדיינות סביב אותו ענין"...". משהמשיבה אינה מתנגדת לערוך מחדש את תצהיריה, הרי שאין כל הצדקה להיעתר לבקשה לסילוק הבקשה לאכיפת פסק חוץ על הסף, שכן ניתן לתקן את הפגם. 9. אשר על כן, על המשיבה להגיש תצהיר מתוקן, העומד בדרישות התקנות ופקודת הראיות וזאת בתוך 45 יום מהיום. ימי הפגרה יבואו במניין הימים. משפט בינלאומימסמכיםאכיפת פסק חוץ