קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אי יכולת מימוש ערבות במכרז: עניינן של העתירות שלפניי בפסילת הצעותיהן של העותרות למכרז שפרסם המשיב, המוסד לביטוח לאומי (להלן - המשיב), וזאת בגין פגמים בכתבי הערבות שצורפו להצעות. העותרות, נאות השרון שירותי סיעוד ורפואה (2009) בע"מ ונאות טבריה שירותי סיעוד בע"מ (להלן, בהתאמה - "העותרות", "נאות השרון" ו"נאות טבריה") מבקשות מבית המשפט להורות על ביטול החלטת ועדת המכרזים של המשיב לפסול את הצעותיהן למכרז להקמת מאגר של נותני שירותי סיעוד לטיפול בזקן בביתו לזכאים לגמלת סיעוד (להלן - המכרז). המכרז נועד להסדיר התקשרויות בהיקף כספי של כ- 2.8 מיליארד ₪ בשנה, שאותם משלם המשיב לנותני השירותים לצורך הענקת שירותי סיעוד לקשישים שנמצאו זכאים לגמלת סיעוד. השלמת הליכי המכרז התאפשרה בעקבות פסק דינו של בית משפט זה (כב' סגנית הנשיא השופטת יהודית צור) בעת"מ 1003/09 איגוד נותני שירותי סיעוד בישראל נ' המוסד לביטוח לאומי, . זאת, לאחר שמזה כעשרים שנה מתנהלות ההתקשרויות שבין המשיב לנותני השירותים ללא מכרז ומספר ניסיונות שנעשו לפרסם מכרז לאספקת השירותים הנ"ל כשלו, דבר שגרם לפגיעה הן בקשישים מקבלי השירותים והן בעובדים המועסקים אצל נותני השירותים. המכרז נבנה כך שבשלב הראשון (הוא השלב שבו עוסקות העתירות שלפניי) מצוות המשיב את המציעות שעמדו בתנאי המכרז ל- 314 ועדות מקצועיות הפועלות ברחבי הארץ (לפי תנאי המכרז רשאי כל מציע, במגבלות מסוימות, להגיש הצעה למספר ועדות), ואילו בהמשך צפויים נותני השירותים שיצוותו לועדות להתחרות ביניהם על אספקת השירותים לאותה ועדה או ועדות שאליהן צוותו. בהקשר זה יצוין כי אין חולק שמדובר במכרז רב חשיבות עבור חלק ניכר מנותני השירותים. זאת, הואיל והעבודה מול המשיב מהווה נתח עיקרי מעבודתם וחלקם אף עובדים באופן בלעדי מול המשיב, ואילו מציע שלא יזכה במכרז (קרי, לא יצוות לעבוד מול הועדות) לא יוכל לספק למשיב את השירותים נשוא המכרז. למכרז הוגשו 150 הצעות. לאחר בדיקת ההצעות פסלה ועדת המכרזים 49 הצעות בגין פגמים שונים שנפלו בהצעות, ביניהם פגמים בערבות ופגמים מסוגים נוספים, דוגמת מסירת פרטים לא נכונים למשיב. בנוסף נפסלו שתי הצעות הואיל ולא עמדו בציון הסף שנקבע במכרז. יצוין כי בנוסף לעתירות דנן הוגשו מספר עתירות נוספות (עת"מ 1457/09, עת"מ 1498/09, עת"מ 1504/09, עת"מ 1527/09, עת"מ 1539/09, עת"מ 1562/09, עת"מ 1564/09 ועת"מ 1601/09) , שעניינן פסילת הצעות למכרז בגין פגם בערבות. ביום 9.7.09, ביום 26.7.09 וביום 10.8.09, ניתנו פסקי דין שלפיהם נדחו העתירות. אשר לעתירות דנן, בתנאי סף של המכרז נקבע כי "על המציע לצרף לטופס ההצעה ערבות בנקאית/ביטוחית על שם המציע בסכום של 50,000 ₪, שתהיה בתוקף עד יום 10.2.09, וזאת בנוסח המצורף כנספח ג' למכרז, ובנוסח זה בלבד" (ההדגשות הופיעו במקור בחוברת המכרז). וזה נוסחו של נספח ג' הנ"ל: "1. עפ"י בקשת 2. אנו מתחייבים בזה לשלם לכם את סכום הערבות האמורה לעיל תוך עשרה ימים מעת שתגיע אלינו דרישתכם הראשונה בכתב, בלי תנאי כלשהו, מבלי להטיל עליכם חובה להוכיח את דרישתכם, ומבלי שתהיו חייבים לדרוש את התשלום תחילה מאת המבקש. ..." יש לציין כי משנדחה המועד האחרון להגשת הצעות למכרז הודיע המשיב למתמודדים במכרז כי עליהם לצרף להצעתם ערבות שתהיה בתוקף עד יום 14.4.09. העותרות צירפו להצעותיהן כתבי ערבות בנוסח הנ"ל. זאת, למעט העובדה שהוספו לנוסח המחייב האמור, לאחר ציון סכום הערבות, המילים "אשר יהיה צמוד בהתאם לתנאי ההצמדה המפורטים בסעיף 2 להלן". יצוין כבר כעת כי סעיף 2 לכתבי הערבות שצירפו העותרות להצעותיהן הוא בנוסח שנדרש במסמכי המכרז ואינו כולל תנאי הצמדה כלשהו. בנוסף להוספת התיבה האמורה, החייב על פי כתב הערבות שצירפה נאות השרון להצעתה הוא "נאות השרון שירותי סיעוד בע"מ", שם השונה משמה של העותרת שהגישה הצעתה למכרז ("נאות השרון שירותי סיעוד ורפואה (2009) בע"מ"). נוכח האמור לעיל החליטה ועדת המכרזים של המשיב לפסול את הצעותיהן של העותרות בגין פגמים בכתבי הערבות שצורפו להן. לעניין זה יש לציין כי הצעתה של נאות השרון נפסלה בתחילה רק בגין הוספת המילים האמורות אחרי סכום הערבות ואילו הפגם בהצעה שעניינו קיומו של שוני בין שם המציע לשם החייב על פי כתב הערבות התגלה לועדת המכרזים של המשיב רק במהלך בחינת פניותיהן של העותרות שקדמו להגשת העתירה. בעקבות הגילוי האמור החליטה הועדה כי דין הצעת נאות השרון להיפסל גם בגין פגם זה. לאחר שנפסלו הצעותיהן פנו העותרות למשיב בדרישה כי יבטל את ההחלטה הפוסלת את הצעותיהן. משסירב המשיב לעשות כן הוגשה העתירה שלפניי. בעתירתן לא חלקו העותרות על ההלכה שלפיה פגם בערבות הוא ברגיל פגם המביא לפסילת הצעה למכרז. עם זאת טענו העותרות כי המקרה הנוכחי נכנס בגדר החריג המצומצם שנקבע לכלל האמור וכי לא היה מקום לפסול את הצעותיהן בגין הוספת התיבה "אשר יהיה צמוד בהתאם לתנאי ההצמדה המפורטים בסעיף 2 להלן" לנוסח כתב הערבות שנדרש. זאת, הואיל ובהעדר הוראת הצמדה בסעיף 2 הנ"ל, ברור כי מדובר בפליטת קולמוס, ובמילים חסרות משמעות, שאינן מוסיפות או גורעות דבר מכתב הערבות, אינן משפיעות על יכולתו של המשיב לחלט את הערבות ואינן מקנות למציע כל יתרון. המשיב, בתגובתו לעתירות, טען כי הכללת הוראת הצמדה חסרת פשר בכתב הערבות גורמת לכך שמדובר בכתב ערבות שנוסחו עמום ועלולה להקשות על חילוט הערבות, ולכן, המקרה הנוכחי אינו נופל בגדר החריג לכלל שלפיו תוצאתו של פגם בערבות היא פסילת ההצעה. המשיב הוסיף כי דין הצעת נאות השרון להיפסל גם נוכח הפגם הנוסף שנפל בכתב הערבות שצורף להצעתה. לטענת המשיב, על פי נוסח כתב הערבות שצירפה נאות השרון להצעתה, "כלל לא ניתן לדעת האם קיימת זהות בין החייב, או מבקש הערבות, לבין המציע, כפי שנדרש בתנאי המכרז" וקיים, לפיכך, ספק בדבר יכולתו לגבות מהמציע את סכום הערבות. ביום 30.8.09 התקיים דיון בעתירה, שבמהלכו חזרו הצדדים על עקרי טענותיהם שפורטו לעיל. בדיון התייחסה נאות השרון לטענת המשיב בדבר העדר זהות בין המציע לבין החייב לפי כתב הערבות. לטענתה, במקרה הנדון אין ספק באשר לזהות החייב לפי כתב הערבות, ולכן אין בטעות שנפלה בשמה כפי שנכתב בכתב הערבות כדי לפסול את הצעתה. נאות השרון הוסיפה כי בכך שונות נסיבות המקרה הנוכחי מהנסיבות שנדונו בפסק הדין בעת"מ 1564/09 , שאף הוא ניתן בעתירות שהוגשו בקשר למכרז דנן. זאת, מכיוון שלא קיימת חברה בשם "נאות השרון שירותי סיעוד בע"מ", ולכן לא יכול להיווצר ספק כי העותרת היא החייבת לפי כתב הערבות. לתמיכה בטענותיה הפנתה נאות השרון להחלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב בבש"א 57311/99 א. ארנסון בע"מ נ. מפעל הפיס (להלן - ההחלטה בעניין א. ארנסון), לפסק הדין בעת"מ (נצרת) 108/03 אי.פי.אי (תנועה וחניה)(ישראל) בע"מ נ. החברה הכלכלית לפיתוח עפולה בע"מ (להלן - פסק דין אי.פי.אי), ולפסק הדין בעת"מ (נצרת) 61/08 דלן השקעות ופיתוח בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל-מחוז צפון (להלן - פסק דין דלן). כמו כן טענה נאות השרון כי המשיב נמנע מלפסול הצעה של מתמודד אחר במכרז, וזאת למרות טעות שנפלה בהצעתו לעניין ציון שם החייב על פי כתב הערבות. מדובר במציע בשם "העמותה למען הקשיש דימונה", שציין בכתב הערבות שצירף להצעתו כי הערבות היא לבקשת "העמותה האגודה למען הקשיש דימונה". המשיב השיב לטענת העותרת וטען כי מכתב הערבות לא ניתן ללמוד שמדובר בטעות בשם החייב לפי כתב הערבות ואין זה ברור כי הכוונה היא לעותרת ולא לחייב אחר שאינו המציע. לטענתו, האפשרות שמדובר בשתי חברות שונות אינה בלתי סבירה נוכח הנוהג הקיים בשוק חברות כוח האדם, השמירה והסיעוד לפעול לצרכים שונים, שלעיתים אינה לגיטימיים, באמצעות אשכול חברות. המשיב הוסיף כי ועדת המכרזים אינה חייבת לברר נקודה זו. די בכך שקיימת אי בהירות ביחס לזהות החייב לפי כתב הערבות וקיים ספק באשר להיותו המציע במכרז על מנת להביא לפסילת ההצעה. לבסוף טען המשיב כי גם אם היינו מניחים כי במקרה כזה או אחר שגתה הועדה והכשירה הצעתה שמן הראוי היה לפסול, נאות השרון אינה יכולה להתלות בכך על מנת להכשיר את הצעתה. לאחר שעיינתי בחומר הרלוונטי ושקלתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי דין עתירת נאות טבריה להתקבל ודין עתירת נאות השרון להידחות. כפי שצוין לעיל, שתי העותרות צירפו להצעתן כתבי ערבות שנוסחו בהתאם לנדרש בתנאי המכרז. זאת, למעט העובדה שנכללו בהם, לאחר ציון סכום הערבות, המילים "אשר יהיה צמוד בהתאם לתנאי ההצמדה המפורטים בסעיף 2 להלן". כפי שצוין לעיל, סעיף 2 לכתבי הערבות שצורפו להצעותיהן של העותרות אינם כוללים תנאי הצמדה כלשהו. כידוע, על פי פסיקת בית המשפט העליון, פגם שנפל בכתב הערבות שצירף מציע להצעתו הוא, ככלל, בגדר פגם מהותי בהצעה המחייב את פסילתה (ר' עע"מ 10064/04 מרגלית ש.א רכב בע"מ נ' מדינת ישראל (להלן - פסק דין מרגלית)). עוד נקבע בפסיקת בית המשפט העליון כי רק ב"מקרים נדירים" המהווים "חריג שבחריג", שבהם "האופי הטכני של הפגם ברור וגלוי", ניתן יהיה לראות בפגם בערבות פגם טכני ולהכשיר את ההצעה (ר' עע"מ 6090/05 מ.ג.ע.ר מרכז גבייה ממוחשבת בע"מ נ' מי נתניה (2003) בע"מ (להלן - פסק דין מ.ג.ע.ר); עע"מ 10785/02 חברת י.ת.ב. בע"מ נ' מדינת ישראל; פסק דין מרגלית, לעיל, עמ' 502-503). בית המשפט העליון אף הוסיף וקבע לעניין זה, בפסק דינו הנ"ל בעניין מ.ג.ע.ר, כי מדובר בחריג שהרחבתו אינה רצויה. בהתאם להלכה זו, במספר עתירות שהוגשו בקשר למכרז הנדון נמנע בית משפט זה מלהתערב בהחלטות ועדת המכרזים לפסול הצעות בגין פגמים בערבות. ואולם, המקרה הנוכחי בא בגדר "המקרים הנדירים" המהווים "חריג שבחריג" שבהם ניתן לראות בפגם שנפל בערבות, פגם טכני שאין בו כדי להביא לפסילת ההצעה. במקרה הנוכחי התוספת שהוספה לנוסח הנדרש של כתב הערבות היא למעשה תוספת חסרת כל משמעות, שאינה מוסיפה לערבות ואינה גורעת ממנה, אינה מקנה למציע כל יתרון, ואין בה כדי להשפיע, ולו לכאורה, על יכולתו של בעל המכרז לממש את הערבות. זאת, בשים לב לכך שסעיף 2 לכתב הערבות שצורף להצעה אינו כולל הוראת הצמדה כלשהי ובמכרז לא נדרש כי סכום הערבות יוצמד לערך כלשהו. כמו כן, בנסיבות האמורות גם אין להניח כי יימצא בנק כלשהו שיסרב לממש את הערבות על פי הסכום הנקוב בה. נוכח האמור לעיל, אין מקום לפסילת ההצעות העותרות בגין הסטייה האמורה מנוסח הערבות הנדרש, דין עתירת נאות טבריה להתקבל, ועל ועדת המכרזים לבחון את הצעתה לגופה. אשר לעתירת נאות השרון, בכתב הערבות שצירפה נאות השרון להצעתה נפל, כאמור, פגם נוסף, שכן שם החייב שצוין בכתב הערבות הוא "נאות השרון שירותי סיעוד בע"מ", ואילו שם העותרת המציעה הוא "נאות השרון שירותי סיעוד ורפואה (2009) בע"מ". ועדת המכרזים של המשיב מצאה לנכון לפסול את הצעת נאות השרון (גם) בגין פגם זה. ועדת המכרזים, בפסלה את הצעת נאות השרון, ביקשה, כאמור, להימנע מקושי אפשרי במימוש הערבות הנובע מכך ששמו של החייב שצוין על גבי כתב הערבות אינו זהה לשם המציע. המשיב הסביר כי החשש לקיומו של הקושי הנ"ל נובע, בין השאר, מכך שמדובר בשוק שבו נפוץ הנוהג לפעול במסגרת של אשכול חברות בעלות שמות דומים, כך שאין לשלול כי שם החייב לפי כתב הערבות הוא למעשה שמה של חברה אחרת שאינה העותרת, דבר שועדת המכרזים אינה חייבת לברר. לעניין זה יש לציין כי עלול להיווצר קושי במימוש הערבות בגין העדר זהות בין שם החייב לשם המציע הן כאשר מדובר חברה אחרת, והן - גם אם במידה פחותה - כאשר מדובר בטעות שבגינה שם החייב שצוין בכתב הערבות כלל אינו אישיות משפטית. על פי הפסיקה די בספק באשר ליכולתו של בעל המכרז לממש את הערבות על מנת להביא לפסילת ההצעה. "המזמין אינו חייב לקבל הצעה אם הערבות אינה מנוסחת כדבעי. אפילו תאמר שיש למזמין סיכוי סביר לזכות בתביעה נגד הערב, אין הוא חייב להשלים עם מסמך שיסבך אותו במשפטים עם נותן הערבות. מן הצורך, שכתב הערבות יהא חד וחלק, כך שניתן לאכוף את התשלום של ערב ללא בעיות" (בג"צ 134/72 "רמיר" חברה קבלנית בע"מ נ' עיריית פתח תקווה). לפיכך, בנסיבות הנדונות, ובהינתן סימן השאלה האמור באשר לזהות החייב לפי כתב הערבות ולקושי האפשרי במימוש הערבות הנגרם בשל כך, לא ראיתי מקום להתערב בהחלטת ועדת המכרזים לפסול את הצעת נאות השרון. אשר לפסיקה שאליה הפנתה נאות השרון לתמיכה בטענותיה, מדובר בפסקי דין שבהם נמנע בית המשפט מלהתערב בהחלטות של ועדת המכרזים שלא לפסול הצעות של מציעים שצירפו להצעותיהם כתבי הערבות שכללו טעויות בנוגע לשם החייב על פי כתב הערבות. עם זאת, כפי שציין בית המשפט בפסק דין אי.פי.אי האמור (ר' פסקאות 10-11 לפסק הדין), בתי המשפט נמנעו מלהתערב גם בהחלטות של ועדת המכרזים לפסול הצעות בגין טעויות מעין אלו, ולכן אין בפסיקה האמורה כדי להועיל לעותרת, המבקשת את התערבות בית המשפט בהחלטת ועדת המכרזים ולא את אישורה. גם העובדה כי ועדת המכרזים של המשיב נמנעה מלפסול הצעה אחרת למכרז, שכללה טעות לעניין שם החייב על פי כתב הערבות, אין בה כדי להועיל לעותרת. זאת, הן מכיוון שלגבי אותו מציע דובר בטעות שהסבירות שיהיה בה כדי להקשות על מימוש הערבות היא קטנה יותר מאשר במקרה הנוכחי והן מכיוון שגם אם שגתה ועדת המכרזים בהחלטתה לגבי אותו מציע, אין בכך כדי לחייבה להכשיר את הצעת נאות השרון. סיכומו של דבר, עתירת נאות טבריה מתקבלת ועתירת נאות השרון נדחית. המשיב ישא בהוצאות עתירת נאות טבריה בסכום של 10,000 ₪. נאות השרון תישא בהוצאות המשיב בסכום של 10,000 ₪. מכרזערבות