קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אין צורך לאשר תביעה ייצוגית נגד ביטוח לאומי: 1. לפני בקשה לאשר את התביעה שהגישה המבקשת נגד המשיב, כתובענה ייצוגית מכוח חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו - 2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות"). 2. הרקע לבקשה: המבקשת היא אם לשתי קטינות, שהיתה זכאית החל מיום 1.7.01 לתשלום מזונות מהמשיב, בהתאם לחוק המזונות (הבטחת תשלום) תשל"ב - 1972 (להלן: "חוק המזונות"). בחודש 1/07 הודיע המשיב למבקשת כי זכאותה למזונות מהמשיב הופסקה החל מיום 1.12.06, בהתאם להוראת סעיף 9א(ב) לחוק המזונות, לנוכח שהותה של התובעת בחו"ל במשך תקופות שונות במהלך השנים 2005 ו - 2006. בכתב התביעה המתוקן טענה המבקשת, כי יש לראות את "הקטין" כמי שפסק הדין למזונות ניתן עבורו ולזכותו, כשאמו משמשת כאפוטרופסית בלבד. לטענת המבקשת, העובדה שתשלומי המשיב מועברים לידי האם אינה הופכת אותה לבעלת הזכות והפרשנות לפיה האדם שבאמצעותו מועברים המזונות הוא בעל הזכות היא בלתי סבירה ומנוגדת למטרת חוק המזונות. לטענת המבקשת, העובדה כי טסה מדי פעם לחו"ל, בתקופה בה היתה זכאית לתשלום מזונות מהמשיב - אין בה כדי לפגוע בתשלומים המגיעים לקטינות עצמן. מעבר לכך טענה המבקשת, כי מעולם לא הודיע לה המשיב כי מזונות בנותיה הקטינות ייפגעו אם תטוס לחו"ל וכן טענה כי קיבלה את כרטיסי הטיסה במתנה וכי יש לבחון כל מקרה לגופו וכל נסיעה לחו"ל לגופה ולא לשלול את המזונות באופן גורף בכל מקרה של טיסה לחו"ל. כן טענה המבקשת, כי המשיב ממשיך, כבעבר, לנכות סכומים שונים מגמלת הנכות המגיעה לאבי הקטינות, למרות שהפסיק לשלם לקטינות מזונות. המבקשת מבססת תביעתה על מספר עילות: היעדר סמכות, עשיית עושר ולא במשפט, הפרת חובה חקוקה, עילות נזיקיות של תרמית, גזל ועיכוב נכס שלא כדין, עילות מכוח המשפט המנהלי - שיקולים זרים, חובת הגילוי ועילות מכוח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. עם הגשת התביעה, כאמור, הגישה המבקשת בקשתה דנן, להכיר בתביעה כתובענה ייצוגית בהתאם לחוק תובענות ייצוגיות. הקבוצה בשמה ביקשה המבקשת להפוך את התובענה לייצוגית הינה קבוצת הקטינים הזכאים לתשלומי מזונות מהמשיב, שהמשיב פגע בתשלומים המגיעים להם בשל יציאת ההורה אליו מועברים הכספים, לחו"ל. לטענת המבקשת, מדובר בקבוצה חלשה של אנשים התלויים בכספי המזונות כאוויר לנשימה, השאלות המשפטיות והעובדתיות משותפות לכל חברי הקבוצה ובירור העניין בדרך של תובענה ייצוגית מהווה את הדרך היעילה לבירור בנסיבות העניין. בתגובתו טען המשיב כי חוק הביטוח הלאומי אינו מופיע בתוספת השנייה בחוק התובענות הייצוגיות ולפיכך לא ניתן להגיש תביעה ייצוגית נגד המשיב. כן טען המשיב, כי בכל מקרה, חזקה עליו כי יפעל על פי פסק דין חלוט של בית הדין הארצי, גם לגבי יתר המבוטחים. לעניין הגדרת "זוכה" לפי חוק המזונות ותקנות המזונות - טען תחילה המשיב כי ערעור תלוי ועומד בבית הדין הארצי בעב"ל 592/07 בעניין גאיה עאסי , ולאחר שניתן פסק הדין של בית הדין הארצי בעב"ל 592/07 טען המשיב כי הנסיבות בענייננו שונות מנסיבות פסק דין עאסי. 3. לאחר שעיינתי בכל החומר שבפני, החלטתי לדחות את הבקשה מהטעמים כדלהלן: ביום 1.6.09 ניתן פסק דין בבית הדין הארצי בעב"ל 592/07 המוסד לביטוח לאומי נ' גאיה עאסי (קטינה) , בו נקבע כי כאשר פסק דין למזונות ניתן לזכות הילד והאם המקבלת לידיה מזונותיו כאפוטרופוס אינה תושבת ישראל - הקטין הוא ה"זוכה" וקמה זכאותו העצמאית של הילד להגיש את הבקשה לתשלום מתוקף היותו ה"זוכה" על פי דין. כן נקבע בפסק הדין בעניין גאיה עאסי, כי אין בעובדה כי הקטין הינו בהחזקת האם שאינה תושבת ישראל כדי לשלול את זכאותו לתשלום על פי חוק המזונות. בתביעה שלפני הנסיבות שונות - האֵם היא תושבת ישראל והשאלה שבמחלוקת היא מי "הזוכה" לענייין סעיף 9א לחוק המזונות (הבטחת תשלום) שעניינו שלילת הזכאות למזונות בשל שהייה בחו"ל. אחת ממטרות חוק תובענות ייצוגיות היא לממש את "זכות הגישה לבית המשפט, לרבות לסוגי אוכלוסיה המתקשים לפנות לבית המשפט כיחידים." (סעיף 1(1) לחוק). הפסיקה אשר קדמה לכניסתו לתוקף של חוק תובענות ייצוגיות עמדה על תכלית התובענה הייצוגית: "לתובענה הייצוגית משמעות כלכלית וחברתית גדולה ביותר. היא נועדה לאפשר לאדם אחד או לקבוצת אנשים, נזקו של כל אחד מהם קטן יחסית, לתבוע בשם כל הנפגעים האנונימיים שסכום תביעתם הכולל גבוה ביותר נוכח ריבוי מספרם. פסק-הדין בתובענה כזו מהווה מעשה-בית-דין לגבי הנמנים עם הקבוצה (שאינם מודיעים על אי-רצונם להיכלל בה). יש בה כדי להגן על אינטרס היחיד שנפגע ואינו טורח להגיש תביעה; יש בה אינטרס ציבורי לאכיפת הוראות החוק שבגדרו באה התובענה הייצוגית; יש לה ערך מרתיע מפני הפרת החוק; יש בה כדי לבלום שימוש לרעה בכוח הנתון בידי בעלי שליטה, שחלקם בהון אינו עומד לעתים בשום יחס לכוח שליטתם ולמנוע מניפולציות על חשבון "המשקיע הקטן"; יש בה חיסכון במשאבים ומניעת ריבוי תביעות. עם זאת, יש בה סכנה להתערבות-יתר מצד בעלי המניות בניהול החברה והכבדה על ניהולה התקין והיעיל; טמון בה פוטנציאל של פגיעה ביחידי הקבוצה, בנתבעים ובמשק כולו עקב ניצול לרעה של מכשיר זה על-ידי קנוניה, הגשת תביעות מנימוקי סחיטה והשתלטות ולחץ לפשרה גם כשאינה ראויה, כאשר הנתבע מוכן לה כדי להימנע מהתדיינות מתישה ויקרה גם אם חסרת סיכוי היא." (ע"א 2967/95 מגן וקשת בע"מ נ' טמפו תעשיות בירה בע"מ, פ"ד נא(2)312). בחוק, כמו בפסיקה אשר קדמה לו, קבועים חסמים אשר נועדו להבטיח כי התובענה הייצוגית לא תנוצל לרעה, בהיותה כלי רב עוצמה. סעיף 3(א) לחוק התובענות הייצוגיות קובע כי לא תוגש תובענה ייצוגית אלא בתביעה כמפורט בתוספת השניה לחוק. התוספת השנייה לחוק כוללת מגוון של עילות תביעה בהן ניתן להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית. המבקשת לא הפנתה לסעיף זה או אחר בתוספת השנייה לחוק התובענות הייצוגיות מכוחו מוגשת בקשה זו, אולם הסעיף הרלוונטי לסמכותו של בית הדין לעבודה הוא סעיף 10 לתוספת השנייה הקובע: " תביעה בעילה אשר לבית דין אזורי לעבודה הסמכות הייחודית לדון בה לפי סעיף 24(א)(1), (1א) או (3) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, ובלבד שלא נדרש במסגרתה סעד של פיצויי הלנת קצבה, פיצויי הלנת שכר או פיצויי הלנת פיצויי פיטורים לפי הוראות סעיפים 16, 17 ו-20 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958. תביעה של עובד בעילה לפי סעיף 6א לחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987, או לפי חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996. בפרט זה - "תביעה" - למעט תביעה של עובד שחל עליו הסכם קיבוצי המסדיר את תנאי עבודתו, והמעביד של אותו עובד או ארגון מעבידים שהוא חבר בו, צד להסכם הקיבוצי; "הסכם קיבוצי" - הסכם קיבוצי לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, או הסדר קיבוצי בכתב." סעיף 24(א) לחוק בית הדין לעבודה התשכ"ט - 1969 קובע כי לבית הדין לאזורי לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון - "(1) בתובענות בין עובד או חליפו למעביד או חליפו שעילתן ביחסי עובד ומעביד, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עובד ומעביד ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]; (1א) בתובענה שעילתה במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה ליצירת יחסי עובד ומעביד, בתובענה שעילתה בחוזה כאמור לפני שנוצרו יחסי עובד ומעביד או לאחר שנסתיימו יחסים כאמור, או בתובענה שעילתה בקבלת אדם לעבודה או באי-קבלתו; (1ב) תובענה שעילתה בסעיפים 29, 31, 62 או 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] בקשר לסכסוך עבודה; (1ג) תובענה שבין מעביד לעובדיו, בקשר לסכסוך עבודה, שעילתה בסעיפים 16 או 17 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969; בתובענה בין מי שיכולים להיות צדדים להסכם קיבוצי מיוחד כמשמעותו בחוק ההסכמים הקיבוציים, התשי"ז-1957 (להלן - חוק הסכמים קיבוציים), בענין קיומו, תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של הסכם קיבוצי או הסדר קיבוצי אחר או בכל ענין אחר הנובע מהם או בענין תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של כל דין; תובענות של חברים או חליפיהם או של מעבידים או חליפיהם נגד קופות-גמל, כמשמעותן בחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, או תובענות של קופות-הגמל נגד חבריהן או חליפיהם או נגד מעבידים או חליפיהם, הכל אם התובענות נובעות מהחברות בקופות או מחבותם של מעבידים לקופות, לפי הענין וכן כל תובענה לקצבה הנובעת מיחסי עובד ומעביד; תובענות שבין עובד לארגון-עובדים הקשורות בחברות או בתחום-פעילותו של הארגון בעניני עבודה; (5) בכל ענין שמוענקת לבית-הדין האזורי סמכות בו על פי התיקונים לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח-1968, ולחוקים אחרים, כמפורט בתוספת הראשונה או בכל חוק אחר. עולה איפוא, כי בסעיף 10(1) לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות לא נכללה סמכותו של בית הדין לפי סעיף 24א(5) לחוק בית הדין לעבודה שעניינו הסמכות הייחודית לדון בתביעות מכוח חוק הביטוח הלאומי. לא מצאתי בתוספת השנייה לחוק התובענות הייצוגיות כל סוג תביעה אחר אשר לפיו ניתן לסווג את התביעה שלפני. מעבר לכל האמור לעיל, עוד בטרם נחקק חוק תובענות ייצוגית קבע בית הדין הארצי כי אין צורך לאשר תביעה כתובענה ייצוגית, מהסיבה שכאשר ינתן פסק דין על ידי בית הדין, ממילא יפעל המשיב לפי האמור בפסק הדין לגבי כל המבוטחים בהם מדבר פסק הדין: "די בכך שמדובר בתביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי, שהוא מוסד ציבורי, שחזקה עליו שינהג כלפי אלה שכמותו של המבקש, באותו נסיבות ועובדות, בהתאם לפסיקה לגופו של עניין שתינתן בעניינו מבלי כל צורך להגיש תביעות נוספות." (בר"ע 1529/01 יונגר חגי נ' המוסד לביטוח לאומי, ). גם בדב"ע נז/359-9 הרמן נ' המוסד לביטוח לאומי, בו נדחתה בקשה להכיר בתביעה כתובענה ייצוגית, נקבע: "המשיב הודיע בבקשתו לפנינו כדלקמן: 'למעשה, כל הלכה הנקבעת בבית הדין הנכבד והנוגעת למשיב, מופעלת ע"י המשיב כלפי כלל האוכלוסיה (ולא רק כלפי התובע הספציפי). כך, בענינינו, אם יוחלט כי שומה על המשיב לשנות את נוסח הטופס השנוי במחלוקת הרי בוודאי שהטופס ישונה לכולי- עלמא, ולא רק לצרכיו של התובע בתיק זה'. בנסיבות הללו חזקה, כי המשיב ינהג בכל המקרים כפי שיפסק לגופו של עניין בתובענה דנן, כשם שחזקה שכל מי שלא היה צד להליך יוכל לשקול אם להגיש תביעה דומה באם התוצאה של ההליך לא תראה להם" למעלה מן הצורך יצויין סעיף 8(א) לחוק התובענות הייצוגיות הקובע כי על המבקש לאשר את תביעתו כתובענה ייצוגית, לשכנע את בית המשפט, כי נתקיימו בו כל התנאים המוקדמים המפורטים בסעיף 8(א) לחוק התובענות הייצוגיות: " התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה; תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין; קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת; הנתבע לא רשאי לערער או לבקש לערער על החלטה בענין זה; קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב. בכתב התביעה המקורי, שצורף כנספח ב' לכתב התביעה המתוקן טענה המבקשת כי קיבלה במתנה את כרטיסי הטיסה לחו"ל וכי יש לבחון כל תיק לגופו וכל נסיעה לחו"ל לגופה, לגבי המימון של כרטיסי הטיסה (סעיפים 15 ו - 24 לכתב התביעה המקורי). טענה זו של המבקשת - היא הנותנת כי קיים שוני מהותי בין חברי הקבוצה ומעבר לכך יש לבחון כל מקרה לגופו גם בנוגע למטרת הנסיעה ולתדירות הנסיעות. עוד יצויין כי לבית הדין אין סמכות לדון בתביעה המבוססת על העילות הנזיקיות שהוזכרו בכתב התביעה המתוקן. 4. סוף דבר - הבקשה נדחית. משנדחתה הבקשה- נדחית גם הבקשה לגילוי מסמכים בעניין הבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית (בש"א 4869/09).תביעה ייצוגיתביטוח לאומי