איסור על שביתה חלקית

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא איסור על שביתה חלקית: 1. לבית הדין הוגשה בקשת המבקשת ליתן צווים זמניים דחופים האוסרים על המשיב ועל העובדים המועסקים במבקשת לנקוט בצעדים ארגוניים ו/או שיבושי עבודה כלשהם ולקיים את העבודה כסדרה עד ליום 1.9.09. כן התבקש בית הדין לחייב את המשיב להפעיל את זכותו הארגונית ולהביא לקיומו של שקט תעשייתי במבקשת. 2. המשיב מתנגד לבקשה וטוען כי משהוכרז סכסוך עבודה כדין המשיב השתמש בזכותו לביצוע הפסקת עבודה ושיבושי העבודה באופן מידתי ובאקט של חוסר ברירה וזאת בשל העדר נכונות למשא ומתן בפועל. עוד הוסיף המשיב וטען כי מאחר והמו"מ בין הצדדים לא התקדם בקצב הראוי ומאחר והמבקשת הציגה עמדה כי אינה מוכנה להתחייב מראש כי ההסכמות שיושגו יעוגנו בהסכם קיבוצי, שהוא תכלית קיומו של המשיב, אזי בדין נוקט המשיב ועובדי המבקשת בעיצומים והשבתה עד כדי השבתה מלאה בתקופת הפסטיבל. 3. הבקשה לצווים הארעיים במעמד צד אחד הוגשה לבית הדין פעמיים במהלך יום 4.6.09 ובית הדין דחה את הבקשות ליתן צווים ארעיים במעמד צד אחד וקבע את התיק לדיון במעמד הצדדים ליום 7.6.09. עלה מכתבי הטענות ואף מטענות הצדדים בפנינו כי החל מ-1.6.09 נקטו עובדי המבקשת בהנחיית המשיב שיבושי עבודה, לטענתם מידתיים, ובכוונתם להמשיך בשיבושים ככל שלא יתקדם המו"מ. 4. במועד הדיון התנהל בסיוע בית הדין ניסיון הידברות בין הצדדים במטרה לקרב בין עמדות הצדדים ולנסות להביאם להסכמה על מיתווה עקרונות למו"מ ביניהם, אולם המו"מ לא צלח, בית הדין שמע חלק מעדי הצדדים ואף נשמעו סיכומים בעל פה. בתום הדיון לאחר ששקל בית הדין את כל טיעוני הצדדים בפניו ניתן צו ארעי האוסר על המשיב והעובדים לשבש את העבודה עד למתן החלטה בבקשה לצווים הזמניים. 5. ברצוננו להדגיש כי בשים לב לכך כי הדיון בבקשה התקיים לסעדים הזמניים בלבד ומאחר ועיקר החלטתנו מתבססת על העובדות לכאורה שנחשפו בפנינו במסמכי המבקש ותצהיריו ותשובת המשיב בתצהיריו, תוך חקירות נגדיות קצרות של הצדדים, בשל אופיו של ההליך, לפיכך החלטתנו ניתנת כעת בסעדים הזמניים וכל הקביעות העובדתיות המפורטות להלן בהחלטה זו הינן קביעות לכאוריות בלבד. 6. ואלו הן העובדות לכאורה הרלוונטיות להכרעתנו זו בסעד הזמני כפי שהן עולות מכתבי בית הדין, המסמכים וחקירות המצהירים: א. ביום 2.2.09 התקבל בסינמטק מכתבו הראשון של המשיב בו הודיע כי רוב העובדים הצטרף למשיב כחברי הארגון ובשל כך הינו ארגון העובדים היציג בסינמטק. כן יצא בקריאה לפתוח משא ומתן על תנאי העובדים בשל הפחתת השכר. במכתב זה ביקש המשיב כי הסינמטק ימסור מועדים לפגישות למהלך חודש פברואר. כבר במכתב זה התריע המשיב ש"אם לא תשיב המבקשת יאלצו העובדים לנקוט באמצעים העומדים לרשותם על פי חוק". ב. ביום 9.2.09 השיב הסינמטק למכתב המשיב פירט את הסיבות לשינויים בשכר והקשיים עימם מתמודד הסינמטק אך הודיע באותו מכתב כי "אין התנגדות לניהול משא ומתן עמכם לצורך דיון ובחינת האפשרות להתקשר עמכם בהסכם קיבוצי". כן ביקש הסינמטק הוכחות בדבר היות המשיב ארגון יציג בסינמטק. ג. ביום 19.2.09 השיב המשיב למכתב הסינמטק וצרף הראיות להיות ארגון העובדים היציג. ד. ביום 25.2.09 שלחה ב"כ הסינמטק רשימת מועדים נוחים לניהול משא ומתן לסוף חודש מרץ. ב"כ המשיב השיב למכתב זה ויצא כנגד התאריכים המוצעים הרחוקים לטעמו והמצביעים על חוסר רצינות ואף קושי לאור העובדה כי החגים והפסטיבל בפתח. ה. ביום 29.3.09 התקיימה ישיבת הכרות ראשונה של הנהלת הסינמטק וב"כ עם נציגי המשיב ונציגי העובדים. פרוטוקול הישיבה צורף כנספח ז'. עולה מהפרוטוקול כי כל צד הציג את עמדתו, כאשר המשיב והעובדים דרשו התקדמות מהירה במו"מ שאם לא כן ינקטו צעדים ואמצעים כנגד הסינמטק לרבות שביתה. למרות שמנהלי הסינמטק טענו כי הם רואים במפגש פגישת הכרות וכי עליהם לקבל אישור הועדה המנהל של הסינמטק לניהול המו"מ, נשמעו כל בקשות המשיב והעובדים והסינמטק התחייב ליתן תשובתו האם הוא נאות לקיים מו"מ בהקדם האפשרי. ו. בערב ה-5.4.09 התקבל מכתב המשיבה שכותרתו "מועדים למשא ומתן קיבוצי" ובו פירט את רשימת הנושאים למשא ומתן וכן דרש כי תינתן תשובה עד ליום 6.4.09 בענין הדרישה לנהל מו"מ ענייני שאם לא כן ישקלו צעדיהם. ז. ביום 7.4.09, השיב הסינמטק על מכתב ה-5.4.09, קבל על גישתו וסגנונו המאיים של המכתב והמועדים הקצובים הקצרים אותם קצב, לרבות התעלמות מיחסי העבודה הטובים ששררו בסינמטק בין העובדים להנהלה עד לאחרונה. כן ביקש הסינמטק כי המשיב ישנה את גישתו הלוחמנית והמאיימת. לגופו של ענין הודיע הסינמטק כי ההנהלה מוכנה לקיים עם המשיב ונציגי העובדים היוועצות בנפש חפצה בכל הנושאים שהועלו מיד לאחר חג הפסח. ח. בערבו של 7.4.09 (יום לפני ערב פסח), נשלחה בפקס' הודעה לסינמטק בדבר סכסוך עבודה ושביתה, כאשר העניינים נשוא הסכסוך הם בין היתר: אי נכונות של המעסיק לקיים משא ומתן אינטנסיבי בתואנות שונות, דרישות העובדים למנוע פגיעה חד צדדית בשכר, דרישות לשיעור השכר, לפנסיה בטחון תעסוקתי ועוד. כן נרשם בהודעה כי נערכה פגישה ב29.3.09 אולם המעסיק סרב לקבוע מועדים קרובים לפגישות נוספות. בהודעה נקבע כי השביתה תפרוץ החל מיום 22.4.09. ט. ביום 19.4.09, מיד לאחר חופשת הפסח, נשלח מכתב ב"כ המבקשת לב"כ המשיב בו הובהר כי הודעת השביתה נשלחה בטרם עת בערב הפסח תוך איון תכלית תקופת הצינון בחוק. כן הוצע שוב להיפגש להידברות בניסיון לקבוע מיתווה למשא ומתן בהתחשב בלוח הזמנים הצפוי בשל הפסטיבל. למרות זאת, הוצע לתאם פגישה ליום 27.4.09. י. בחקירת מר טובול עלה כי העובדים כונסו על מנת ליתן החלטתם באם להכריז על סכסוך עבודה והתראה בפני שביתה ביום 5.4.09. יא. ביום 27.4.09 התקיימה ישיבת מו"מ והתנהל דיון ארוך באשר למתווה המשא ומתן. פרוטוקול הישיבה צורף לבקשה נספח יב' מדובר בפרוטוקול שנערך על ידי המבקשת. ישיבה זו הוקלטה על ידי המשיב ולא הוצג בפני בית הדין פרוטוקול אחר ועל כן פרוטוקול זה משקף את שנאמר בישיבה. יב. בישיבה זו ניסו הצדדים להגיע למתווה של משא ומתן והסינמטק הציע כי תאריך יעד לסיום המו"מ יהיה 1.9.09. כי במהלך חודש מאי יתקיימו 3-2 פגישות מו"מ. לאחר תום הפסטיבל יתקיים משא ומתן אינטנסיבי במטרה למצות את המו"מ עד תאריך היעד. לתקופת המו"מ הוסכם כמחווה של רצון טוב כי קיצוץ התשלום בגין עבודה בשבת יבוטל. בתמורה ביקש הסינמטק כי המשיב לא ינקוט באמצעים ארגוניים ולא ישבש את מהלך העבודה לרבות קיום הפסטיבל. יג. בסיום הישיבה ביקשו העובדים בנוסף להצעת ההנהלה אף כי תוספת הפסטיבל תחושב על בסיס השכר בשיעורו טרם ההפחתה. הסינמטק אמר שישיב מאוחר יותר לאחר היוועצות וכך הסתיימה הישיבה. יד. ב"כ המשיב קיבל חלקית את תשובת הסינמטק והעלה במכתבו מיום 6.5.09 דרישות נוספות. לכך השיב הסינמטק במכתב ביום 7.5.09 אולם הציע להיפגש שוב ב-13.5.09. משלא התקבלה תשובה ביקש הסינמטק הבהרה מהמשיב כי לא יינקטו אמצעים ארגוניים עד תאריך היעד תוך כדי ניהול המו"מ, וכן הוצע מועד נוסף של 17.5.09. טו. ביום 14.5.09 השיב נציג העובדים כי מסכימים הם לפגישה ב-17.5.09, בה אף ידונו הנושאים לרבות השקט התעשייתי אולם נקט בלשון איום בסעיף 3 למכתבו כדלקמן: "ברצוננו להביא לתשומת לבכם כי כל התחייבות או התקשרות שההנהלה לוקחת על עצמה בשלב זה עומדת בצל סכסוך עבודה. כמו כן, ברצוני להזכירכם כי גרם הפרת חוזה אינו חל על סכסוך עבודה והאחריות לקיומן של התקשרויות עם גופים חיצוניים שיחתמו ללא פתרון סכסוך העבודה הנה על ההנהלה בלבד ודורשת שיקול דעת וכובד ראש במצב הנוכחי" טז. ביום 17.5.09 התקיים מפגש בין נציגי ההנהלה לנציגי העובדים. הפרוטוקול הוגש כנספח יח' לבקשה ורוח הדברים שעלתה מפורטוקול זה כי המשיב דוחה את הצעת המיתווה של הסינמטק, מבקש תנאים חדשים למיתווה של המו"מ לרבות מעורבות בתקציב הפסטיבל, התחייבות לאי פיטורים וחתימת הסכם עד 10.6.09 ורק עד אז יהיה שקט תעשייתי. באם לא ייחתם הסכם הם עלולים לטרפד את הפסטיבל. בסיכום הישיבה עמדו שתי דרישות זו מול זו, דרישת המשיב להסכם חלקי עד 10.6.09 וכן התחייבות לחתימה על הסכם קיבוצי ואילו דרישת הסינמטק ניהול מו"מ עד 1.9.09 תוך שקט תעשייתי ובפרט אי פגיעה בפסטיבל. יז. ביום 20.5.09 הוציאו העובדים והמשיב הודעה לעיתונות על הסכסוך ממנו עולה כי בכוונתם לנקוט בעיצומים. בפועל ביום 31.5.09 החלו לנקוט העובדים בעיצומים ונטשו את העבודה בשעה 14:00 והפגינו במשך שלוש שעות. כן נעשתה פנייה לועד המנהל בה טענו כי ההנהלה מסרבת לנהל איתם מו"מ. יח. ביום 1.6.09 נפגש מר רון ון -חנט חבר דירקטוריון עם כלל העובדים ובעקבותיה נוהל מו"מ נוסף במטרה להגיע להסדר זמני. לא נרשם פרוטוקול. יט. ביום 3.6.09 התקיימה ישיבת מו"מ נוספת בין הצדדים שארכה שש שעות ובה הושג הסדר זמני, כאשר התניות המשיב להסדר זמני זה התחייבות של הסינמטק לעגן את ההסכמות שיושגו בהסכם קיבוצי. בעקבות הישיבה העלה הסינמטק את ההסכמות על הכתב ואלו הן: "1.1 עד ליום 1.9.09 (להלן:תאריך היעד) יתנהל משא ומתן בין הצדדים שיעסוק בדרישות העובדים וההנהלה. 1.2 מתום פסטיבל הקולנוע שייערך בחודש יולי 2009 יתקיים בין הצדדים משא ומתן אינטנסיבי ככל הנדרש על מנת למצות את הליך המשא ומתן עד לתאריך היעד. 1.3 כמחווה של רצון טוב, החל ממשכורת חודש יוני, בתוקף מיום 1.5.09 ועד לתאריך היעד יחול האמור להלן: 1.3.1 יוקפא הקיצוץ בתמורה בגין עבודה בשבת של העובדים השעתיים. 1.3.2 תוספת הפסטיבל לעובדים החודשיים תחושב על בסיס השכר, כפי שהיה לפני הפחתת השכר. עד לתאריך היעד, ארגון כוח לעובדים ו/או נציגות העובדים ו/או מי מהעובדים לא ינקטו באמצעים ארגוניים כלשהם, ולא ישבשו באופן כלשהו את מהלך העבודה התקין בסינמטק, וכן את קיומו וניהולו של פסטיבל הקולנוע. בהמשך לפגישתנו מהיום וכפי שהבהרנו, אנו נשקול, בין היתר, את עיגון ההסכמות שיושגו בינינו במסגרת המשא ומתן, ככל שיושגו, במסגרתו של הסכם קיבוצי (ההדגשה שלי א.א.) בנוסף ובמטרה להשרות אווירה נוחה במהלך תקופת המשא ומתן, אנו מתחייבים בזאת להימנע מפיטורי צמצום ו/או מקיצוץ נוסף בשכר העובדים, וזאת עד ליום 31.10.09". כ. נציגות העובדים והמשיב לא השיבו למכתב הסינמטק ובחרו להודיע כי אין באמור משום התחייבות לחתימה על הסכם קיבוצי ולכן המשיכו בעיצומים ואף נקטו בהשבתה של הקרנות סרטים ביום 4.6.09. כא. מהו הפסטיבל בו עסקינן בחלק ניכר מהעובדות דלעיל? - מדי שנה מזה 25 שנה מאורגן ומתקיים פסטיבל בינלאומי לסרטים והוא נערך בתאריכים 18-9 ליולי. מדובר בפסטיבל הנחשב לאירוע קולנוע חשוב וגדול בישראל המארח אלפי אורחים מהארץ ומחו"ל. הוא מתקיים בעת ובעונה אחת בשבעה אתרים שונים ברחבי ירושלים. לשם קיום הפסטיבל מקבל הסינמטק תרומות רבות מיוחדות ומימון מגופי מדינה ועירייה כאשר תקציב הפסטיבל הינו תקציב סגור לניהולו, המגיע כדי 5-4 מליון ₪. לשם קיום הפסטיבל מוזמנים אלפי אורחים המגיעים במיוחד מחו"ל לפסטיבל וכן מתקשר הסינמטק עם מאות נותני שירותים שונים לשם ביצוע והפעלת הפסטיבל וכן עם גופים זרים של האחוד האירופי וחברות הפצה בינלאומיות. מספר המבקרים הצפוי באירוע הפסטיבל מוערך כ-60,000 בהסתמך על נתוני השנה הקודמת. ההלכה 7. זכות השביתה הינה זכות יסוד אשר לה משקל חוקתי ואין לפגוע בה אלא בנסיבות כבדות משקל, אולם ככל חופש אחר, חופש השביתה אינו מוחלט ולענין השימוש בו יש להגבילו ביחס לזכויות אחרות. על כן, יחסיות הזכות מחייבת יצירת איזון בינה לבין הזכויות האחרות כפי שנעשה במקרים דומים כאשר מאבחנים בין סוגים שונים של זכויות. "גם בענין חופש השביתה, ניתן לאמץ בשינויים המחוייבים את פסיקתו של בית משפט העליון על פיה "בדומה לחרויות אחרות, אף כאן יש לאזן בין רצונו של היחיד - ורצונם של יחידים להביע את השקפותיהם בדרך של השפה ותהלוכה לבין רצונו של היחיד לשמור על שלומו ורכושו ורצונו של הציבור לשמור על הסדר והבטחון הציבורי" (בג"צ 148/79 סער נ' שר הפנים פד"י לד (2) 169; בג"צ 411/89 תנועת נאמני הר הבית נ' מפקד מרחב משטרת ירושלים פד"י מג (2) 17, 20)" (דב"ע נג/4-4 הסתדרות כללית של העובדים נ' בזק, עבודה ארצי כרך כה (1) 379). בפסק דין זה, אף קבע בית הדין כי כאשר באים אנו להגביל את חופש השביתה בשירות הציבורי, יש לבדוק האם קיימת "וודאות קרובה" כי אותה שביתה תשבש בצורה החורגת מהסביר את השירות החיוני שעובדי אותו שירות ציבורי נותנים. אכן שביתה היא פעולה חד צדדית של עובדים כנגד המעביד שהינו שותפם ליחסי העבודה, תמיד היא גורמת נזק ומטרתה להכאיב ולעיתים אף הנזק אינו מצטמצם בנזק למעביד הישיר אלא משפיע הוא גם על צדדים שלישיים. 8. כפי שנקבע בפסיקה וכפי שהזכרנו קודם, למרות שזכות השביתה הינה זכות יסוד המופיעה בחוקות רבות ואף בפסיקת בית המשפט העליון ובית הדין הארצי לעבודה, ואנו רואים בה זכות יסוד, הרי שיש להפעיל אמות מידה בשעה ששוקלים מתן צו מניעה נגד שביתה ומאזנים כפי שקבענו קודם, בין חירויות השביתה לזכויות אחרות, הכוללות בין היתר את שאלת הנזק שעלול להיגרם לציבור הרחב כתוצאה מהשביתה, בעניינו הנזק העלול להיגרם לפסטיבל או לצדדים שלישיים אם תתקיים שביתה בעת הפסטיבל. 9. יתרה מכך, כלל ראשון הוא על פי סעיף 5א' לחוק ישוב סכסוכי עבודה ליתן הודעה מוקדמת על שביתה על ידי הגוף המוסמך, הן לממונה על יחסי העבודה והן למעביד, אלא אם נקבע הסדר קיבוצי שונה. אין להרבות מילים אודות חשיבות מתן ההודעה על השביתה ועל המטרה העומדת בבסיסה מבחינת הגדרת נושא הסכסוך ומתן אפשרות להידברות בין הצדדים במטרה להגיע לפתרון בנושא הסכסוך, טרם פרוץ השביתה והעיצומים וכן ליתן למעביד אפשרות לכלכל את צעדיו ולהקטין את נזקו. בענין מהות ההודעה נקבע בהלכה הפסוקה כי על ההודעה לפרט בצורה ברורה את הענינים שבסכסוך והשביתה, אם תתקיים, לא תחרוג מהתחום שאושר על ידי ארגון העובדים היציג (ראה לענין זה פס"ד תרכובות ברום ופס"ד צים). הפסיקה הרחיקה לכת וקבעה כי אי מתן הודעה כמתחייב בחוק פוגעת בחובת תום הלב, וכי לגבי עובדים בשירות ציבורי עצם אי מסירת ההודעה הופכת את השביתה לבלתי מוגנת. יש לציין כי בבג"צ 188/79 ועד עובדי המל"ל נ' שר העבודה והרווחה, פ"ד לג(2) 449, נקבע כי מקום שלא ניתנה הודעה או השביתה שפרצה טרם נתינתה, לא ייתן הבג"צ סעד לשובתים. מכאן שאי מתן הודעה על השביתה או נתינתה שלא כדין, מהווה עילה למתן צו מניעה על ידי בית הדין. 10. עת בא לבחון בית הדין את בקשת המבקשת למתן צו מניעה כנגד השבתה, עליו לבחון אף את חובת תום הלב ואת האופן בו התנהל מו"מ בין הצדדים ובפרט את תום הלב של נציגות העובדים בטרם הכרזתה על הסכסוך. על כך כתבה סגנית הנשיאה של בית הדין הארצי דאז, כב' הש' ברק בענין אי.סי.איי טלקום כדלקמן: "על בית הדין בדיון העיקרי לבחון את העובדות, לבחון האם המו"מ נוהל בתום לב, האם נציגות העובדים לא הכשילה במכוון ובחוסר תום לב את המו"מ. האם המעביד מתחשב בתום לב בנציגות העובדים, באינטרסים האישיים של העובדים. עליו לבחון שהצדדים מנסים להגיע לאיזון ראוי בין הפגיעה בעובדים לאינטרס של המעבידה לשינוי מבנה המפעל. על המעביד להיוועץ עם הנציגות לגבי התנאים האישיים של כל עובד". 11. בנוסף על כל אלו, הלכה פסוקה ומושרשת היא כי נקיטה בצעדי שביתה מבלי לאפשר הידברות בנפש חפצה ובתום לב מהווה שימוש כאמצעי לחץ בלתי לגיטימי ויש לנקוט במכשור השביתה במאבק ככלי נשק אחרון ולא כאמצעי ראשון. בענין זה כתבה פרופ' רות בן ישראל בספרה: "העקרון שאין לעשות שימוש לרעה בזכות השביתה מלמד שהשימוש בנשק השביתה צריך להיות האמצעי האחרון במאבק ולא האמצעי הראשון... שימוש מוקדם מדי בשביתה עשוי להצביע על העדר תום לב". 12. ומן הכלל אל הפרט נקדים ונאמר כי לאחר שבחנו את מכלול העובדות לכאורה, כפי שפורטו באריכות בסעיף 8 להחלטה זו, כמו גם מכלול טענות הצדדים שנטענו בפנינו, ועל אף טענת המשיב כי העיצומים ו/או ההשבתה הם הכלי היחיד בו יכולים הם לנקוט, סבורים אנו כי ההכרזה על הסכסוך כמו גם העיצומים ו/או ההשבתות החלקיות שננקטו על ידי העובדים והדרך בה בחר המשיב לנהל סכסוך זה, אינה ראויה. על בית הדין לאזן בין זכות השביתה אל מול הבקשה ליתן צו מניעה והנזק העלול להיגרם כתוצאה מהשבתה דווקא בתקופת הפסטיבל. על כן החלטנו ליתן צווים זמניים חלקיים כנגד השביתה, והנחיות באשר לניהול המו"מ, כפי שנפרט להלן. 13. טוען המשיב כי המבקשת נקטה בהליך של דשדוש רגליים בניהול המו"מ מיום ה-2.2.09 ועד לתחילתו ב-29.3.09 ועל כן משהחל המו"מ הועמדו תנאים לניהול אינטנסיבי של המו"מ, כראיית המשיב ובשל כך הוכרז הסכסוך כבר ב- 7.4.09. כעולה מעדותו של מר טובול, נציג העובדים, התברר כי נציגות העובדים והמשיב דרשו מהמבקשת ליתן תשובות חיוביות לכל דרישותיהם שהועלו לראשונה ב-29.3.09, תוך שבוע ימים ובאם לא יענו יפעלו מיד בדרך של סכסוך תוך התראה על השבתה כאמור בהודעה מיום 7.4.09. נקיטה זו של הליכים כה קיצוניים נראים לכאורה על ידינו כחוסר תום לב במו"מ, כדבריה של סגנית הנשיא ברק בפסק דין אי.סי.אי. גם אם המבקש לא נאות מיד לדרישה של נציגות העובדים והמשיב לנהל מו"מ, הרי שעולה מהעובדות כי המבקשת לא רק שהשיבה מידית למשיב על מכתבו מיום 2.2.09 וניסתה לנהל איתו דיאלוג על מנת להגיע למפגש. גם במפגש נקטה הנהלת הסינמטק בדרך של פתיחות והסכמה לנהל מו"מ וכך אף נקטה גם בהמשך למרות איום השביתה שעמד מעל ראשה מאז ה-7.4.09 (ראו הפרטיכלים של דיוני המו"מ). 14. לא זו אף זו, הסתבר מעדות מר טובול כי נציגות העובדים התכנסה עוד ב-5.4.09 וקיבלה החלטה על משלוח הודעה על סכסוך עבודה ועל שביתה, כאשר הנציגות עדיין ממתינה לתשובת המבקשת, פחות משבוע מישיבת המו"מ הראשונה שהתכנסה בין הצדדים. החלטת הנציגות כפי שהתקבלה הינה נמהרת, נוגדת את העקרונות של ניהול מו"מ בין צדדים בפרט שהמבקשת הינה מעסיק פרטי שלא הייתה קשורה עם ארגון עובדים עד התארגנות העובדים בפברואר 2009. עוד יואר על ידינו, כי אף ההתכתבות שהתנהלה בין הצדדים בין ה-5.4.09 ועד ה-7.4.09, מצביעה על חוסר תום לב של המשיב אל מול תום הלב של המבקשת בניהול המו"מ. על כן, יאמר על ידינו כי ההודעה על סכסוך שנשלחה על ידי המשיב הייתה מוקדמת ולא במקומה. עוד יואר כי המועד בו נשלחה ההודעה ערב חג הפסח כאשר המועד הראשון בו ניתן היה להיפגש למו"מ הוא לאחר הפסח ה-19.4.09 והמועד האחרון על פי ההודעה הוא 22.4.09 מצביעה אף היא על חוסר תום לב במשלוח ההודעה. 15. למרות קביעותינו דלעיל, הוכיחה המבקשת את תום ליבה בניהול מו"מ. גם לאחר קבלת הודעה על סכסוך עבודה המשיכה לנהל מו"מ עם המשיב ונציגות העובדים לגופו של ענין, למרות חרב השביתה. המשיב אף טען בפני בית הדין כי זוהי חובתו להתנות את קיומו של המו"מ והסרת איום השביתה בהתחייבות המבקשת לחתימה על הסכם קיבוצי והסתמך על החלטת השופטת גליקסמן בענין כוח לעובדים כנגד מכון דוידסון לחינוך מדעי. במאובחן מהסכסוך הקיבוצי בענין מכון דוידסון, שם סרב המכון לדבר עם המשיב וסרב אף לנהל מו"מ. המבקשת במקרה זה הסכימה לנהל מו"מ מיד לאחר המכתב הראשון שנשלח על ידי המשיב והתנהלות המבקשת וקיומו של מו"מ לרבות פגישות ארוכות מצביע על כך כי המבקשת מוכנה לנהל מו"מ ואף הצהירה על כך כי בסיומו תשקול חתימה על הסכם קיבוצי, כך שההלכות שנקבעו על ידי השופטת גליקסמן בענין מכון דוידסון, אין בהם כדי להשפיע על החלטתנו זו. 16. המשיב ונציגות העובדים מודעים מאוד לכוחם ולנזק שהם עלולים לגרום במידה וישביתו את פעילות הסינמטק בזמן הפסטיבל ולמרות שלא השתמשו בביטויים ישירים של איום על השבתת הפסטיבל, באם לא ייחתם הסכם עד ה-10.6.09 הם עשו זאת בדבריהם במו"מ וכן במכתביהם, באופן מרומז מאוד, אפילו תוך הזהרת המבקשת כי אם ייגרמו נזקים הדברים יהיו באחריותה. לא כך יש לנהל מו"מ ראשוני בין נציגות עובדים למעסיק כאשר מערכת יחסי העבודה עד לתחילתו של המו"מ לכאורה הייתה תקינה. יתרה מכך, הצעות המבקשת והמתווה שהוצע על ידי המבקשת ביום 3.6.09 במכתבה, מעלה מתווה של ניהול מו"מ ואף ניתנה התחייבות, אמנם לא כנדרש על ידי המשיב, אך ברורה דיה, כי ככל שיושגו הסכמות במסגרת המו"מ יישקל עיגונו במסגרת הסכם קיבוצי. התחייבויות אלה של המבקשת בנסיבות הזמן כפי שתוארו לעיל, נראות בעינינו סבירות ועל כן הדרישה לשקט תעשייתי אף היא נראית לכאורה סבירה בעינינו. 17. מנגד סבורים אנו כי לוח הזמנים שקבעה המבקשת לניהול המו"מ ודילול המפגשים עד גמר הפסטיבל שגוי. אנו סבורים כי המו"מ בין הצדדים צריך להתנהל באופן אינטנסיבי, למרות ההכנות לפסטיבל, תחת אותו מתווה שהוצע על ידי המבקשת ואשר ברובו הוסכם על ידי המשיב כבר במהלך החודשים יוני ויולי, הכל כדי להגיע לכדי הסכמה עד ליום 1.9.09, או אפילו קודם לכן. 18. על כן, לאחר ששקלנו את כל העובדות ובבואנו לאזן בין האינטרסים של המבקשת אל מול אלו של המשיב, אנו סבורים כי על מנת לנהל מו"מ בתום לב ובנפש חפצה, כפי שעל הצדדים לעשות, לא צריכה לעמוד מעל ראש מי מהצדדים חרב שביתה או השבתה, מחד והפסקת ניהול מו"מ עד גמר הפסטיבל מאידך. המשיב למרות אמירותיו, כן הרים את חרב השביתה מעל ראש הסינמטק ובפרט הפסטיבל, תוך כדי ניהול מו"מ, מבלי נכונות להתחייב לשקט תעשייתי ובית הדין סבור כי לא זו הדרך לנהל מו"מ. בנוסף על כך, ככל שאיום השביתה לפתיחת הפסטיבל הינו ממשי, סבור בית הדין כי אין להתיר השבתת עבודת העובדים בסינמטק עד לסיומו של הפסטיבל לרבות ההכנות שיש לבצע לפני הפסטיבל וכן בכל תקופת הפסטיבל. 20. על כן, לאור כל האמור אנו הגענו לידי החלטה כי יש לתת את הסעדים הזמניים וכן להנחות את הצדדים לפעול בענין המו"מ, כדלקמן: א. הצדדים יפעלו על פי המתווה העקרוני לניהול המו"מ ביניהם כמפורט במכתב המבקשת מיום 3.6.09 בכל הנושאים שהעלה המשיב במכתביו השונים ובפגישות, כאשר תתקיימנה על ידי הצדדים פגישות מו"מ, מדי שבוע וזאת עד ליום ה-20.7.09. ב. במהלך תקופת המו"מ עד ה-20.7.09 אנו אוסרים על המשיב ועל נציגי העובדים ו/או העובדים להשבית את פעילות הסינמטק לרבות כל הפעילויות בהכנת הפסטיבל ובביצועו. ג. לאור קביעותינו דלעיל בדבר סעדים זמניים עד ה-20.7.09, מחד והנחיית בית הדין לצדדים לחזור לשולחן המו"מ ולנהל מו"מ אינטנסיבי בתום לב בנושאים שהעלה המשיב, נקבע התיק לדיון מוקדם לדיווח על המו"מ המתקיים בין הצדדים ליום 5.7.09 בשעה 12:00. במועד זה ידווחו הצדדים על התקדמות המו"מ ויקבעו מועדים נוספים לדיווח של הצדדים לבית הדין על ניהול המו"מ. שביתה