קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אמנת האג גביית ראיות: 1. לפני בקשת הנתבעת לגביית ראיות על ידי מדינה זרה מכח הוראות סעיף 47 לחוק העזרה המשפטית בין מדינות, התשנ"ח- 1998, ותקנה 12(א) לתקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות) תשל"ז- 1977. הנתבעת מבקשת כי בית הדין יורה לרשות המוסמכת להגיש בקשה לעזרה משפטית ממדינה זרה לשם המצאת דוחו"ת מס הכנסה של התובע בחו"ל משנת 1996 ועד שנת 2003. 2. ואלה נימוקי הבקשה: א. במסמך שצרף התובע לתצהירו (נספח ל"ח) ציין כי לאחר סיום עבודתו בהדסה עבד במספר חברות ובמרכזים רפואיים בתפקידי ניהול, ייעוץ רפואי וכנושא משרה. כמו כן, חיפוש שנערך באינטרנט העלה כי התובע פעיל במספר נוסף של חברות. ב. לאחר בקשות חוזרות מטעם הנתבעת להורות לתובע למסור דוחו"ת הכנסה לגבי השתכרותו, לרבות משכר ומרווחי הון מאז סיום עבודתו בהדסה, הן בישראל והן מחוץ לישראל, לרבות בארצות הברית, התקבלה תגובתו כי אין בידיו מסמכים חשבונאיים לאחר שנים כה רבות. ג. במהלך דיון ביום 9.3.08 הורה בית הדין לתובע לגלות את דוחו"ת מס הכנסה של הכנסותיו בארץ ובחו"ל מ-1996 ועד 2003. הנתבעת הגישה בקשות להורות לתובע לקיים את צו גילוי המסמכים, אך עד עתה לא קיים התובע את החלטת בית הדין, ולא נותרה בידי הנתבעת הברירה אלא לפנות לבית הדין בבקשה זו. ד. הסמכות להיעתר לבקשה זו מעוגנת בסעיף 47 לחוק עזרה משפטית, אשר אין מניעה להפעילו בתביעה זו, מאחר שהראיות דרושות לצורך ניהול הליך משפטי בישראל, והן חיוניות ומועילות לצורך בירור שאלות הנוגעות ללב ההליך, בעניין טענת הפסד השתכרות של התובע, וחובתו להקטין את ה נזק. ה. סעיף 13 לחוק עזרה משפטית מסדיר אפשרות להסתייע במדינה זרה לצורך אותו עניין, כאשר קיים הסכם בינלאומי שמדינת ישראל צד לו. ההסכם הרלבנטי הינו האמנה בדבר גביית ראיות בחוץ לארץ בעניינים אזרחיים או מסחריים שנחתמה בהאג ביום 18.3.1970. תקנה 12 לתקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות) תשל"ז 1977 מדריכה את בתי המשפט כיצד להעביר את הבקשות לגביית ראיות למדינה אחרת. הן ארצות הברית והן מדינת ישראל הן צד לאמנת האג. על כן ניתן להפעיל ביתר קלות את הליך קבלת עזרה משפטית ממדינה זרה שכן המדינות הסכימו ביניהן על עזרה הדדית. ו. החלטת בית הדין מיום 10.7.08 היא הנותנת כי הראיות נשוא הבקשה הינן רלבנטיות ונחוצות להליך. התובע לא ערער על החלטה זו, והינו מושתק מלטעון טענה כלשהי לעניין הרלבנטיות של המסמכים להליך. התובע, אשר במשך כשנה וחצי, מאז שהגיש את תצהירו, מסרב פעם אחר פעם להמציא את הראיות חרף החלטות בית הדין, מנוע מלטעון כי המבקשת לא פעלה במועד להשגתן. 3. התובע מתנגד לבקשה מטעמים אלה: א. ההליך שמכוחו עותרת הנתבעת הינו הליך ממושך במיוחד, העלול להימשך חודשים רבים. לו חפצה הנתבעת לברר ראיות אלו, יכלה לעשות כן במשך שנים רבות, ולכל הפחות להגיש בקשה לאחר הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם התובע. ב. אין שום מידע חדש שהגיע לנתבעת עתה, ובשלו יש מקום להגיש בקשה זו כיום, ודומה כי המניע האמיתי היחיד הינו עיכוב ברור התיק לתומו. ג. אין לרשויות החוק בישראל סמכות לצוות מאומה על רשויות החוק בארצות הברית. ד. הנתבעת לא צרפה לבקשתה שום אסמכתא המעידה על ראשית ראייה להימצאות הראיות, וכל בקשתה אינה אלא נסיון דייג בלבד. 4. לאחר בחינת הטענות אשר הועלו בבקשה, בתגובה לבקשה ובתגובה לתגובה, אני סבורה כי דין הבקשה להידחות. חוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח- 1998 (להלן- "החוק"), מסדיר את יחסי העזרה המשפטית בין מדינת ישראל לבין מדינות אחרות. החוק מסדיר את העזרה המשפטית הן בתחום הפלילי והן בתחום האזרחי. סעיף ההגדרות לחוק קובע: ”הגדרות 1. בחוק זה - ... "גביית ראיות" - גביית עדות או הצגת חפץ בבית משפט; ... "חפץ" - לרבות מסמך, כספים, חומר מחשב כהגדרתו בחוק המחשבים, תשנ"ה-1995, ובעל חיים;" תקנה 1 לתקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות) תשל"ז 1977 מגדירה "בקשה/בקשה לגביית ראיות" וקובעת כדלקמן: ”1. בתקנות אלה — "בקשה לגביית ראיות" או "בקשה" — לרבות בקשה לפעולה שיפוטית אחרת בענין אזרחי או מסחרי אך למעט בקשה להמצאת מסמכים משפטיים, לאכיפת פסק דין או למתן צו זמני לעקול או לאמצעי מנע אחרים; פרק ד לחוק וסעיף 47 בכללו מסדיר את סוגיית הבקשה לעזרה משפטית מטעם מדינת ישראל ומורה: ”גביית ראיות מטעם מדינת ישראל הרשות רשאית להגיש למדינה אחרת בקשה לגביית ראיות, לרבות העברת חפץ לצורך הצגתו בישראל, אם בית המשפט אישר שהראיות דרושות לצורך הליך משפטי בישראל; לענין סעיף זה, ואם הבקשה היא בשל הליך תלוי ועומד, "בית משפט" - בית המשפט הדן בהליך הקשור לבקשה. 5. הליך קבלת ראיות ממדינה זרה, בעקבות קביעה של בית המשפט כי הראיות דרושות לצורך הליך משפטי בישראל, הינה הליך דו שלבי. תחילה על בית המשפט לקבוע כי הראיות דרושות בהליך המשפטי שיתנהל או מתנהל בישראל, ולאחר שבית המשפט מצא שהראיות דרושות בהליך המשפטי, עוברת הבקשה ליועץ המשפטי לממשלה או לגוף שאליו האציל האחרון את סמכותו, והוא רשאי להגיש את הבקשה למדינה הזרה . 6. בענייננו לא ניתנה החלטה פוזיטיבית לגבי נחיצותן של הראיות, והדבר נעשה כפועל יוצא של הבקשה לגילוי מסמכים. יתר על כן, בקשת עזרה משפטית ממדינה זרה אינה נעשית כדבר שבשגרה, ואף אם היו הראיות או המסמכים דרושים באורח רגיל לבירור מחלוקת הנטושה בין הצדדים, יש להעמיד נימוקים וטעמים ראויים וכבדי משקל מדוע ייעתר בית המשפט לבקשה מסוג זה. על בית המשפט להשתכנע כי הפנייה בהליך זה נעשית כאמצעי אחרון ולאחר שמוצו כל האלטרנטיבות קיימות, ואין די לעניין זה בסירובו של התובע לפניית הנתבעת. לא שוכנעתי כי כך אמנם היה בענייננו. הראיות שהביאה הנתבעת לכך שהתובע עבד בעבודות שונות בחו"ל אינן אלא בגדר ראשית ראיה בלבד, ומקובלות עלינו טענות התובע כי הבקשה אינה אלא בגדר דייג של ראיות. יש לציין כי ההליך כולו מחייב התגייסות של רשויות המדינה כאן ובחו"ל לצורך הגשת הראיות המבוקשות, ולא שוכנעתי כי הנסיבות בענייננו מצדיקות זאת. עצם העובדה שלא עלה בידי הנתבעת להשיג את הראיות המבוקשות, אינה מצדיקה הפעלת מגנון כה מורכב, על מנת לסייע בידה להשיג את הראיות המבוקשות. לכל אלה יש להוסיף כי מדובר בתביעה שהוגשה לפני למעלה מ- 6 שנים. על כן, היה על הנתבעת להגיש בקשה זו, כמו גם בקשות שונות לגילוי מסמכים, עוד בשלבים המקדמיים של ההליך. הגשת הבקשה במהלך שלב הראיות, ולאחר שנים כה רבות, מעלה את החשש כי הדבר אכן נעשה כדי לעכב את ההליכים בתיק. סוף דבר - הבקשה נדחית. הנתבעת תשלם הוצאות התובע בגין בקשה זו בסך של 1,500 ₪.אמנה בינלאומיתחטיפת ילדים (אמנת האג)ראיות