קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אפליה בתקצוב בתי ספר תיכונים: עתירה להורות למשיבים- עיריית הוד השרון והעומד בראשה (להלן יחדיו: "העירייה") שלא להפלות את העותר 1 - כפר הנוער ע"ש ב.צ. מוסינזון (להלן:"כפר הנוער") ביחס לתיכון הנוסף בעיר - "תיכון הדרים" לעניין התקציב המועבר על-ידי העירייה לכל אחד ממוסדות הלימוד עבור כל תלמיד הלומד במסגרתם והמתגורר בהוד השרון וכן מתבקש ביהמ"ש להורות לעירייה לסייע באחזקת מבני כפר הנוער, בדומה לסיוע באחזקת מבני תיכון הדרים. רקע 2. כפר הנוער הינו בית ספר תיכון הכולל פנימייה, הראשון שהוקם בהוד השרון עוד בשנת 1941 טרם הוכרזה כעיר. רוב התלמידים הלומדים בבית הספר מתגוררים בהוד השרון ומופנים אליו ע"י העירייה כאזור רישום נפרד. קרי, זהו תיכון הקולט תלמידים מחטיבות הביניים ("ראשונים" ו"תל"י") המזינות את בית הספר. בנוסף לומדים בכפר הנוער תלמידים שאינם חלק מאזור הרישום אך ביקשו ללמוד במגמות הייחודיות שכפר הנוער מציע. עקב גידולה והתפתחותה של הוד השרון, הוקם בה בשנת 1988 תיכון נוסף- "תיכון הדרים" ובהמשך בשנת 2006 הוקם בצפון העיר גם "תיכון רימון". 3. ככלל, בשל עובדת היות כפר הנוער עמותה רשומה, העברות תקציביות מהעירייה לבית הספר מתבצעות באמצעות ועדת התמיכות כחלק מתקציב תמיכה בעמותות ובהתאם לחוזר מנכ"ל משרד הפנים 4/2006 -נוהל תמיכות במוסדות ציבור על ידי הרשויות המקומיות (להלן:"הנוהל"). 4. במהלך שנת 2006 פנתה העירייה לחברת "נתיב-ייעוץ כלכלי למוסדות חינוך" (להלן:"נתיב") המתמחה בבדיקת תמחור/עלויות תלמידים במערכת החינוך, על מנת שתכין עבורה דו"ח על נתוני תיכון הדרים. הבדיקה בוצעה לגבי שנת הלימודים תשס"ה ומדו"ח זה עולה כי התקציב העירוני לתלמיד בחטיבה העליונה עמד ע"ס 1,800 ₪ (נספח ד' לעתירה). 5. לאור מסקנות הדו"ח, שלח מנהל אגף החינוך בעירייה מכתב ליו"ר ועדת התמיכות בעירייה בו המליץ לתקצב את כפר הנוער בשנת הלימודים תשס"ז בסכום של 957,600 ₪ לפי חישוב של 80% מסכום של 1,800 ₪ X 665 תלמידי הוד השרון הלומדים בכפר הנוער (נספח ו' לעתירה). טיעוני העותרים א. לטענת כפר הנוער והורי הילדים הלומדים בו, לא זו בלבד שסכום זה לא הועבר אלא שהעירייה מקפחת כבדרך קבע את כפר הנוער בחלוקת התקציבים העירוניים ביחס לבתי הספר התיכוניים אחרים שבתחום שיפוטה ובכך מפלה את כפר הנוער לרעה. עם זאת, לאור העובדה שתיכון רימון מצוי בשלבי הקמה ולפיכך נדרשת לו תמיכת הרשות, אין העותרים מבקשים להשוות תקציבים בינו לבין כפר הנוער וההשוואה הנדרשת בעתירה היא בין תיכון הדרים לבין כפר הנוער. ב. לטענת העותרים אין כל נפקות לעובדת היות כפר הנוער עמותה. כפר הנוער מהווה חלק אינטגראלי ממערכת החינוך בעיר , הוא מופיע בחוברות הרישום שמפיצה העירייה בקרב התלמידים העולים לתיכון ובפורטל הרשמי של עיריית הוד השרון כחלק מרשימת בתי הספר התיכוניים בעיר ואף מוקצה לו אזור רישום משל עצמו כאשר לפחות תלמידי שתי חטיבות ביניים המתגוררים באזור הרישום, מחויבים על-ידי העירייה להמשיך לימודיהם בו וכפר הנוער מחויב לקלוט אותם. כ-80% מכלל תלמידי כפר הנוער הם תושבי הוד השרון. ( נספחים א'1- ג'3, ט'-יב' לעתירה). לאור האמור מהווה בית הספר אחד מבתי הספר התיכוניים בעיר לכל דבר ועניין. כפר הנוער אינו בגדר "מוסד חינוך מוכר שאינו רשמי" אשר מתפקד באופן עצמאי ואינו כפוף להוראות. נהפוך הוא, העירייה מפקחת ומעורבת בכל המתרחש בבית הספר ולראיה- מנהל כפר הנוער משתתף באופן קבוע בפורום מנהלי בתי הספר, מאזני כפר הנוער מוגשים מדי שנה לעירייה בעת הגשת הבקשות למתן תמיכה, מנהל אגף החינוך בעירייה מבקר בכפר הנוער ומפקח על הנעשה בו ואף חבר בוועד המנהל שלו. לא ניתן לפתוח מגמה חדשה בכפר הנוער ללא אישור העירייה, העירייה מכתיבה לו, כמו ליתר בתי הספר בעיר, את תנאי קבלת תלמידים לבית הספר, תוכנית הלימודים לרבות התחומים שאינם חלק ממקצועות הליבה הינה בפיקוח משרד החינוך, וכדומה (נספחים א',ב', ג', ד',ו' לתשובת העותרים לתגובה לעתירה) . ג. כפר הנוער לא ניזון מתקציבים או תמיכות חיצוניים המבדילים בינו לבין יתר התיכונים בעיר, למעט תקצוב עבור תלמידי הפנימייה. כספי תגבור שמעבירה העירייה במסגרת הכנת התלמידים לבחינות הבגרות אינם בגדר תמיכה עקיפה והיא ניתנת לכלל התלמידים המתקשים באשר הם בכל בתי הספר התיכוניים. כספים אלה אינם חלק מתקציבו השוטף של בית הספר. גם "סל הספורט" שמקבל כפר הנוער אינו בגדר תמיכה עקיפה לאור העובדה שכפר הנוער הוא התיכון היחיד בעיר שלו קבוצות ספורט. עוד טוענים העותרים כי בשנת 2006 הכינה העירייה טיוטת הסכם בינה לבין כפר הנוער שנעשה כלשונו במטרה "להסדיר את מסגרת היחסים ביניהם בכל הקשור לביה"ס ניהולו ואחזקתו ולחובותיו וזכויותיו של כל צד בהקשר לביה"ס" (נספח ה' לתשובת העותרים לתגובה לעתירה). כפר הנוער הביע הסכמתו לתנאי ההסכם לפיו יעבור בית הספר לרשות העירייה אולם העירייה לא חתמה על ההסכם. ה. העותר 2- ראש עיריית הוד השרון (להלן:"ראש העיר") הבטיח לא אחת כי לא תהיה הפליה בין תלמידי כפר הנוער לתלמידי תיכונים אחרים בעיר והעירייה תדאג לאזן בין שלושת בתי הספר התיכוניים בהיות כפר הנוער חלק מהמערך החינוכי של העירייה (נספח ה' לעתירה). כמו כן, כפר הנוער מציע לתלמידיו מגמות ייחודיות כגון: ביוטכנולוגיה, תיאטרון ותקשורת, מגמות הדורשות השקעות תקציביות שהובטחו אף הן על-ידי ראש העיר (נספח יח' לעתירה). בניגוד לכל התחייבויותיהם המפורשות, נמנעו המשיבים מלהשוות בין התקציבים המועברים לתיכון הדרים לבין אלו המועברים לכפר הנוער ובכך הפרו הבטחה שלטונית. בבסיס חלוקת הכספים לבתי הספר ברשויות המקומיות עומד עקרון השוויון בין התלמידים. עיריית הוד השרון עשתה הבחנה לא רלוונטית בין התלמידים השייכים ל'קבוצת השוויון' ולפיכך מדובר באפליה פסולה של תלמידי כפר הנוער. אין כל נפקות לעובדת היות כפר הנוער עמותה ותקצובו בהתאם על-ידי ועדת התמיכות. כך או כך על התקציב להיות שוויוני. לאורך השנים תוקצב כפר הנוער בסכום הנמוך בהרבה מתיכון הדרים ומהתחשיב הריאלי. לדוגמה: בשנת תשס"ה תוקצב תלמיד כפר הנוער ב-702 ₪ לשנה. בשנת תשס"ו- 845 ₪ לתלמיד לשנה ובשנת תשס"ז- 486 ₪ לתלמיד לשנה. בשנת תשס"ח לא העבירה העירייה כל סכום לכפר הנוער (נספחים יג'-טו' לעתירה). ז. עוד טוענים העותרים כי פרסומי העירייה מעידים כי בשנים האחרונות השקיעה העירייה בין 6 ל 10 מיליון ₪ בכל שנה באחזקה ובשיפוץ מוסדות החינוך בעיר. (נספח טז' לעתירה). כפר הנוער לא זכה לקבל כל תקציב לצורך אחזקה או שיפוץ וזאת למרות הבטחה מפורשת של העירייה ליתן 300,000 ₪ לכפר הנוער לצורך שיפוץ גג אולם הספורט (נספח יז' לעתירה). גם במסגרת פרויקט מחשוב בתי ספר שערך מפעל הפיס בשנת 1998 , נדרשו העירייה ומשרד החינוך להשתתף בחלקם ואולם כפר הנוער לא הוכלל ברשימת בתי הספר שבפרויקט. העירייה נאותה לצרפו רק בתנאי שישא הוא בחלקה וכפר הנוער נאלץ להסכים לתנאי זה (נספח יט' לעתירה). סיכומו של דבר, בעת קבלת ההחלטות המפלות בדבר חלוקת התקציבים בין התיכונים, פעלה העירייה בחוסר סבירות, חוסר מידתית, בשרירות ובחוסר תום לב. טיעוני המשיבים א. העותרת הינה עמותה רשומה לפי סעיף 12 לחוק העמותות, התש"ס-1980 המנוהלת על-ידי ועד מנהל ומצויה בפיקוח המחלקה למינהל התיישבותי במשרד החינוך. לפיכך כפר הנוער אינו מצוי בשליטת עיריית הוד השרון והיא אינה מפקחת ואינה מעורבת בקביעת היקף שעות הלימוד השבועיות ותכני הלימוד המועברים בכפר הנוער מעבר לתוכנית הליבה שקבע משרד החינוך. כן היא אינה שולטת בכח האדם העובד בעמותה ומנהל אותה ובאופן התנהלותה ודוחותיה הכספיים. בכפר הנוער לומדים תלמידי מכל חלקי הארץ (נספחים א', א'1 לתגובה לעתירה). הנוהל קובע כי על העירייה חלה החובה להעביר כספים לעמותות הפועלות שלא למטרת רווח, המצויות בשטחה המוניציפאלי והפועלות בנושאי חינוך, תרבות, דת, מדע, אומנות, רווחה, בריאות ספורט וכיוצא באלה, אך ורק במסגרת תקציב תמיכות ובהתאם לנוהל . העירייה אינה רשאית להעביר לעמותות תקציבים במסגרת תקציבה הרגיל (נספח ב' לתגובה לעתירה). מטרת הנוהל היתה להסדיר חלוקת כספים שוויונית בין העמותות הפועלות בתחומה המוניציפאלי של העירייה בינן לבין עצמן, אך לא להשוות את מעמד העמותות העוסקות בחינוך למעמדם של בתי הספר העירוניים. לפיכך העירייה אינה מחויבת להשוות בין תקציב כפר הנוער שהינו עמותה שלא בפיקוחה לבין תקציבי בתי ספר עירוניים שבפיקוחה. למרות האמור בחרה העירייה לתקצב באופן דומה, אם כי לא שווה, את תלמידי כפר הנוער המתגוררים בהוד השרון ביחס לתלמידי יתר בתי הספר העירוניים. ג. בהתאם לנוהל, הקימה העירייה ועדת תמיכות מקצועית ובה חברים: מנכ"ל העירייה, גזבר העירייה והיועץ המשפטי שלה (להלן:"ועדת התמיכות"). ועדת התמיכות דנה, בין היתר, בהמלצות אגף החינוך בעירייה בעניין מתן תמיכות למוסדות חינוך. משנבדקות ההמלצות, מעבירה ועדת התמיכות את המלצתה לתבחינים לאישור מועצת העיר ועם אישורם, מחולקים כספי התמיכות בהתאם בין המוסדות השונים (נספחים ד',ה' לתגובה לעתירה). בקביעת הקריטריונים לתמיכות במוסדות החינוך נעזרה וועדת התמיכות בדו"ח "נתיב" שקבע כי גובה התקציב העירוני לתלמיד החטיבה הגבוהה עומד ע"ס 1,800 ₪ לתלמיד לשנה. מייד עם אישור התבחינים על-ידי מליאת מועצת העיר, פורסמה הודעה לציבור בדבר קביעת התבחינים ובדבר אפשרות הגופים הציבוריים להגיש בקשה לקבלת תמיכה (נספח ו' לעתירה) . משהוגשו הבקשות דנה בהן ועדת התמיכות. ביום 10.12.2007 התכנסה ועדת התמיכות במטרה לדון במתן התמיכות למוסדות חינוך לרבות כפר הנוער. מנהל אגף החינוך בעירייה הביא לידיעת הועדה מידע לפיו קיבל כפר הנוער בשנת 2007 תמיכה עקיפה בתחומי תגבור לימודים והכנה לבגרות (באמצעות חברת י.א. דעת בע"מ שהעירייה משלמת לה באופן ישיר) וכן סל ספורט ולפיכך הוחלט להפחית סכום זה מסך התמיכה בכפר הנוער. בנוסף אישרה ועדת התמיכות לממן לכפר הנוער אבטחה בהיקף 10 שעות ליום ושיפוץ גג אולם הספורט בסך 328,000 ₪. לעניין חובות העבר להם טען כפר הנוער קבעה ועדת התמיכות כי לא הונחו בפניה הנתונים הנדרשים (נספחים ז',ח',ח'1 לתגובה לעתירה). בישיבת מועצת העיר מיום 27.12.2007 שדנה, בין היתר, בהמלצות ועדת התמיכות הוחלט שלא להפחית את סכום התגבור מסך התקציב המועבר לבתי הספר לרבות כפר הנוער. לפיכך תקצבה העירייה בשנת 2007 את תלמידי כפר הנוער המתגוררים בהוד השרון בסך של 894,240 ₪ (לפי 80% מ-1,800 ₪ לתלמיד כפר הנוער תושב הוד השרון) ובנוסף תגבור, מימון עלות שומר ושיפוץ גג אולם הספורט כך שלפי תחשיב כולל שערכה, כל תלמיד בכפר הנוער מתוקצב על ידה ב-2,496 ש"ח . ד. לאור האמור טענות העותרים בדבר קיפוח ואי שוויון של תלמידי כפר הנוער ביחס לתלמידי בתי הספר התיכוניים האחרים בעיר, אינה נכונה. דיון עקרון השוויון בחלוקת תמיכות העותרים טוענים כנגד הקצאת משאבים בלתי שוויונית של העירייה לבתי הספר התיכוניים בעיר והפלייתם לרעה של תלמידי כפר הנוער ביחס ליתר תלמידי התיכונים . לא אחת נקבע כי הזכות לשוויון ואיסור על הפליה חל גם על חלוקת משאבים ציבוריים וכספי תמיכות (בג"צ 5325/01 עמותת ל.כ.ן לקידום כדורסל נשים נ' המועצה המקומית רמת השרון פ"ד נח (5) 79, 85 (2004); בג"צ 3792/95 תיאטרון ארצי לנוער נ' שר האוצר פ"ד נא(4) 259, 262 (1997); בג"צ 7458/95 במות מרכז ללימודי תרבות וחברה נ' משרד החינוך ואח' פ"ד נא (4) 186, 189 (1997)) החובה לפעול בחלוקת תמיכות על-פי קריטריונים שוויוניים מעוגנת גם בסעיף 3א לחוק יסודות התקציב, תשמ"ה-1985. (לתחולתו לא רק על מוסדות המדינה אלא גם על רשויות מקומיות ראה עמותת ל.כ.ן בעמ' 79). מכאן שהעירייה מחויבת לנהוג בשוויון כלפי מוסדות החינוך שבתחום שיפוטה. "קריטריונים לחלוקת תקציבים מן העוגה הציבורית צריכים להיות שוויוניים באופיים, אולם מעבר לכך, הקריטריונים חייבים לקיים גם את הכללים האחרים החלים על החלטות מינהליות , קרי: עליהם להתבסס על שיקולים ענייניים, על תשתית עובדתית המשקפת את היחס בין התכלית שלשמה נועדה ההקצאה הכספית לבין העובדות הרלוונטיות, וכן עליהם לעמוד במבחני הסבירות. כמו הקריטריונים צריכים להיות קונקרטיים מספיק כדי לאפשר יישומם על-פי אמות מידה אובייקטיביות במידת האפשר" (בג"צ עמותת ל.כ.ן., שם עמוד 90 והאסמכתאות המופיעות שם). "עקרון השוויון, לצורך חלוקת תמיכות כמו לצורך אחר, מטיל חובה בשני שלבים: בשלב הראשון חובה היא לקבוע באופן שוויוני מהי קבוצת השוויון; בשלב השני, חובה היא להתנהג באופן שוויוני בתוך קבוצת השוויון" (בג"צ 1438/98 התנועה המסורתית נ' השר לענייני דתות פ"ד נג (5)337, 362 (1999)). כבר עתה אציין כי המשיבים הוציאו את כפר הנוער מקבוצת השוויון ובהתאם לא נהגו בו באופן שוויוני ביחס ליתר בתי הספר התיכונים בעיר. טענת המשיבים בסיכומיהם לפיה "עמותת מוסינזון מנוהלת על-ידי הנהלת העמותה, אינה נמצאת בשליטת העירייה ואינה מהווה אחד ממוסדותיה...ואין מעמדה של עמותת מוסינזון כמעמדם של בתי הספר העירוניים" אינה מקובלת עלי לאור הנסיבות כפי שנפרסו והראיות שהוגשו. מעמדו של כפר הנוער בפרסומיה הרשמיים בחוברות המיועדות לרישום תלמידים לחטיבה העליונה בבתי הספר העל-יסודיים בהוד השרון, מתייחסת העירייה לאורך השנים לכפר הנוער כאל אחד מבתי הספר התיכוניים בעיר . כפר הנוער מהווה אזור רישום הקולט את בוגרי חטיבת-ביניים "הראשונים" ובי"ס "תל"י" וילדי אותם בתי ספר מחויבים להירשם לאזור השיבוץ שקבעה העירייה. לפיכך כפר הנוער הוא חלק מקבוצת השוויון. היות כפר הנוער עמותה רשומה אינו מעלה ואינו מוריד לעניין מעמדו והיותו אחד מבתי הספר התיכוניים בהוד השרון. אין תלמיד כפר הנוער שהוא תושב הוד השרון המופנה לשם על ידי-העירייה, שונה במשהו מתלמיד אחד התיכונים האחרים בעיר המופנה לשם אף הוא על-ידי העירייה. לפיכך אין מקום להבחין בין תלמידי כפר הנוער לבין תלמידי תיכון הדרים ועל העירייה להתייחס אליהם בשוויון . במקרה שלפנינו מהווה כפר הנוער יצור כלאיים- מחד בית ספר תיכון רגיל , הראשון שהוקם בהוד השרון, שמסיבות היסטוריות שאינן רלוונטיות לעתירה יוסד כעמותה רשומה ומאידך מוסד חינוכי המתוקצב באופן שונה מיתר התיכונים בעיר בהיותו עמותה הכפופה לנוהל ולהקצבות ועדת התמיכות להבדיל מתקציבה "הרגיל" של העירייה. סעיף 8.1 לנוהל קובע כי:"לא תיתן הרשות המקומית תמיכה אלא על פי תבחינים שנקבעו לפי נוהל זה". סעיף 8.6 לנוהל קובע כי :"בתנאי הסף שייקבעו בתבחינים תכלל בין השאר, הוראה בדבר הגבלת התמיכה של הרשות המקומית שלא יעלה על 90 אחוז או שיעור נמוך מכך כפי שייקבע.." בעקבות הנוהל נקבע בתבחינים למתן תמיכות בשנת 2007 בסעיף 4.3 בנושא התמיכה בבתי ספר :" התמיכה הנ"ל תינתן בהתייחס לתלמידים המתגוררים בהוד השרון בלבד...גוף שזכאי לקבל תמיכה לפי התבחינים במסמך זה ובהתאם לאמור לעיל, יקבל את התמיכה בשיעורים הבאים: אם ממלא אחר לימודי הליבה שנקבעו על ידי משרד החינוך-80%...". בהתאם לכך חושבה התמיכה בכפר הנוער. העירייה מודעת למורכבות ולבעייתיות ביחס למעמדו של כפר הנוער ועל כך ניתן ללמוד, בין היתר, מפרוטוקול ישיבת מועצת העיר מספר 22/07 מיום 27.12.2007 שהתרתי לעותרים לצרפו (להלן:" פרוטוקול מועצת העיר"). כבר בפתח הדיון מציינת חברת המועצה הגב' ברכת קלימשטיין:"... למעשה בית ספר מוסינזון זה בית ספר שבו העירייה מכריחה למעשה ילדים מסוימים להירשם לשם וזה לא בחירתם...בדיעבד, אני חושבת שלא היינו צריכים לאשר תבחין שאומר שמגיע להם פחות מהסכום הכללי שניתן לילד בבית ספר הדרים לדוגמא...השאלה למה לא 100% אם אתה מכריח ילד ללכת לבית הספר..." חבר המועצה משה ארז השיב:"כל ילד בהדרים יקבל שווה למוסינזון, בלי וועדות ובלי כלום. שוויוניות , בלי מספרים". עו"ד ירון סולברג-היועץ המשפטי של העירייה:"…לפנינו איזה שהוא יצור שהוא יצור כלאיים. זו לא עמותה קלאסית מצד אחד שפועלת ללא שום מעורבות של העירייה, ומצד שני זה גם לא בית ספר ממלכתי. זה איזה שהוא שעטנז מיוחד שמורכב כנראה מסיטואציה מסוימת". חברת המועצה הגב' לאה פישר הגיבה:"... הילדים הם אותם ילדים חלק הולך למוסינזון וחלק הולך להדרים… לא יכול להיות שהילד שלי ילך למוסינזון והוא יקבל פחות בגלל שמוסינזון שייך לעוד ענף אחד, לענף ההתיישבותי ומשם יגיע כסף. לא יכול להיות כי אז הוא הופך לסוג ב'...אני אומרת שאם אני כרשות יש לי שלושה תיכונים, שניים ארבעה לא משנה, אם ילד בתיכון עולה לי 1,800 שקל כל ילד, תלמיד בהוד השרון יקבל 1,800 שקל בבית ספר שהוא לומד". מהאמור לעיל ומהחומר המצוי לפני עולה כי אין כל סיבה להבחין בין כפר הנוער לבין שאר בתי הספר התיכוניים בעיר ולתקצב את תלמידי הוד השרון הלומדים בכפר הנוער בתבחין המעניק רק 80% משיעור ההקצבה. ההבחנה היא הבחנה מלאכותית שמקורה בהגדרתו הראשונית של כפר הנוער כעמותה שהנוהל חל לגביה. מבחינה מהותית אין כל הבדל בין כפר הנוער לבין תיכון הדרים ולא מדובר במסגרת חינוך ייחודית או וולונטרית כי אם בבית ספר תיכון ממלכתי רגיל לכל דבר ועניין. "הפליה פסולה משמעותה יחס שונה אל שווים ויחס בלתי שווה ובלתי הוגן למי שראויים לאותו יחס . אולם, לא כל הבחנה בין אדם לאדם או בין הסדר להסדר מהווה הפלייה. לעיתים הבחנה בין השניים מוצדקת לאור השוני ביניהם.עקרון השוויון מבוסס על תפישת הרלוונטיות במובן זה שאין להבחין בין אנשים או עניינים מטעמים לא ענייניים.אך בה בעת ניתן להבחין בין אדם לאדם או בין עניין לעניין מטעמים" בג"צ 8186/03 קרן החינוך למען בתי ספר תל"י נ' משרד החינוך פ"ד נט (3) 873, 897-898 (2004) ומהאסמכתאות המופיעות שם). נראה כי העירייה הבחינה בין כפר הנוער לבין תיכון הדרים מטעמים לא ענייניים והתייחסה באופן שונה אל שווים מקום שבפועל אין שוני רלוונטי ביניהם ויש להחיל על שניהם את אותה יחידת תקציב לתלמיד. ביקורת שיפוטית על החלטת רשות מתמצה בבדיקת חוקיות ותקינות המעשה המנהלי קרי האם החלטת הרשות נתקבלה ללא משוא פנים, בלא הפלייה, בלא ניגוד עניינים או חוסר תום לב, כשהיא מושתתת על טעמים ענייניים וללא שיקולים זרים ובעיקר אם היא מצויה בתחום הסבירות. אין נפקא מינה אם בית המשפט היה מגיע להחלטה שונה (בג"צ 4769/95 רון נ' שר התחבורה, פ"ד נז(1) 235, 268-269 (2002); בג"צ 2324/91 התנועה לאיכות השלטון נ' המועצה הארצית לתכנון ובנייה, פ"ד מה(3)678 ,688 (1991); בג"צ 1/81 שירן נ' רשות השידור, פ"ד לה(3) 365, 378 (1981) ; בג"צ 389/80 דפי זהב בע"מ נ' רשות השידור,פ"ד לה(1)422,421 (1980); בג"צ 127/80 משה אודם נ' ראש עיריית תל-אביב יפו ואח', פ"ד לה(2)118, 118 (1980); בג"צ 376/81 לוגסי נ' שר התקשורת,פ"ד לו(2) 449, 453-454 (1980); יצחק זמיר הסמכות המינהלית 763-771(כרך ב',תשנ"ו)). במקרה הנדון מצאתי כי החלטת העירייה לתקצב באופן שונה תלמיד כפר הנוער ביחס לתלמיד תיכון הדרים או תלמיד בית ספר תיכון אחר אליו מפנה העירייה במסגרת אזורי הרישום, היא החלטה הפוגעת בשוויון. אכן, כל עוד כפר הנוער רשום כעמותה הפועלת בנושא חינוך, חל עליו הנוהל ועל העירייה לתקצבו במסגרת ועדת התמיכות בתבחין המחייב תמיכה שלא תעלה על 90% וממילא לא יהא מעמדו שווה ליתר התיכונים. העותרים צירפו לעתירתם טיוטת הסכם שהכינה העירייה בשנת 2006 לפיו אמור כפר הנוער לעבור לרשות העירייה. לטענת כפר הנוער הוא הביע הסכמתו לתנאי ההסכם ואולם העירייה מצידה לא חתמה עליו. לא מצאתי את התייחסות העירייה לנושא. עניינו של היות בית הספר -עמותה-כאמור-אינו , בנסיבות העניין, רלבנטי לתמיכה הספציפית בילדי הוד השרון הלומדים בו במסגרת התיכון - מסגרת לימודים ממלכתית. ביחס לסעד שביקשו העותרים בעניין אחזקת המבנים, לא התייחסו העותרים בעתירתם למבנים מפורשים למעט גג אולם הספורט הדורש תיקון. ממילא המשיבים התחייבו להשתתף בעלות שיפוץ הגג בסכום של 328,000 ₪ ולפיכך אין מקום להתערבות בית המשפט. סוף דבר לאור האמור העתירה מתקבלת במובן שעל העירייה להשוות מעתה ואילך את יחידת התקציב לתלמיד המתגורר בהוד השרון, בין אם לומד הוא בתיכון הדרים ובין אם לומד הוא בכפר הנוער. (השוו בג"צ 10285/04 עמותת מועדון הכדורסל נשים עירוני חיפה מוצקין נ' עיריית חיפה ואח' (, 19.7.2005)). הדברים אמורים ביחס לתקציב השנתי השוטף של בית הספר. בנושאים ובתחומים הייחודיים לכל בית ספר ולתקציבים המיוחדים המופנים לשם מעבר לתקציב השוטף, על העירייה לשקול כל עניין לגופו. בנסיבות העניין, תשא המשיבה 1 בלבד בהוצאות העותרים ובשכר טרחת עורך דין בסכום של 20,000 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מיום מתן פסק הדין ועד יום התשלום בפועל.דיני חינוךהפליה / אפליהבית ספר