קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ארכה להסדרת מעמד בישראל: עתירה (מתוקנת) בה מתבקש בית המשפט להורות על ביטול צווי ההרחקה והמשמורת שהוצאו נגד עותר ועל הסדרת מעמדו בתאגיד "און הבונה - שירותי כח אדם לבניין בע"מ" או בכל תאגיד מורשה אחר המוכן להעסיקו. רקע 1. בתאריך 22.9.04 הגיע לישראל העותר, נתין סין, באשרת עבודה בתחום התעשייה. במהלך השנה הוחלפה אשרתו של העותר לאשרת עבודה בתחום הבניין. לדברי העותר התגלעו בשנת 2007 מחלוקות בינו לבין מעסיקו, תאגיד "בניין מהיר ע.מ.ה בע"מ", בקשר עם שכר עבודתו והוא ביקש להשתחרר מהתאגיד. משלא הצליח בניסיונותיו להסדיר מעמדו בישראל באמצעות תאגידים אחרים, הגיש בחודש דצמבר 2007 עתירה לבית משפט זה, היא עת"מ 2511/07 בה ביקש כי תינתן לו האפשרות להסדיר את מעמדו בענף הבניין (להלן: "העתירה הראשונה"). 2. בעקבות העתירה הראשונה, הגיעו העותר והמשיב 1 להסכם פשרה שניתן לו תוקף של פסק דין ביום 29.1.08 לפיו עד ליום 1.3.08 יסדיר העותר את מעמדו, ואילו העתירה תמחק ללא צו להוצאות (ראו הסכם פשרה מיום 27.1.08 ופסק דינה של כבוד השופטת רובינשטיין בעת"מ 2511/07 מיום 29.1.08, נספחים ב-ג לעתירה). 3. בתאריך 10.7.08 נעצר העותר, טרם שהסדיר מעמדו, והוצאו נגדו צווי הרחקה ומשמורת. 4. לדבריו של העותר הוא פנה למספר תאגידים באמצעות מנהלי עבודה סיניים שבשמותיהם נקב בעתירה, להם גם מסר את דרכונו והכל במטרה למלא אחר פסק הדין. כן, הגיע לדבריו למשרדיה של המשיבה 6 (להלן: "תאגיד גם"), מסר שם עותק מדרכונו, חתם על חוזה עבודה בשפה הסינית שעותק ממנו לא נמסר לו והתבקש להמתין בביתו עד שנציג התאגיד יודיע לו כי הוא יכול להתחיל בעבודתו. העותר טוען כי במסגרת מאמציו פנה גם לאחד, מר לין, הידוע בקרב אנשי הקהילה הסינית, מסר לו עותק מהדרכון וגם הפעם הוחתם על חוזה בשפה הסינית. העותר שטוען כי נפגש בתחילת שנת 2008 עם מר לין ועם אפי, נציג תאגיד א.פ.י, וניסה, אך לא הצליח, לקבל מהם אסמכתא לקיום הפגישה עימו. גם באת כוחו שפנתה לתאגיד א.פ.י. על מנת לברר מדוע לא הוסדר מעמדו של העותר לא זכתה לתשובה הולמת. מוסיף העותר וטוען כי השימוע שנערך לו לפני הממונה על ביקורת הגבולות היה בן ארבע דקות בלבד ונערך בשפה העברית, בה הוא שולט שליטה חלקית בלבד. לטענתו, לא זכה לשימוע הוגן וראוי, ולא זכה לפרוש במלואה את תמונת קורותיו ומאמציו הכנים להסדיר מעמדו וזאת אף כי ביום מעצרו מסר בידי נציגי המשיבים פתק הכתוב בשפה העברית ועליו פרטי תאגיד גם, ראיה ממנה התעלמו המשיבים (ראו פתק ובו פרטי תאגיד גם, נספח ד' לעתירה). גם לאחר שהובא הוא לפני בית הדין לביקורת משמורת של שוהים בלתי חוקיים ופרט כי פנה לשלוש חברות כוח אדם ואף לא אחת מהן נתנה לו ויזה - גם אז לא טרחו המשיבים לבדוק טענותיו טרם שיבקשו להרחיקו מישראל (ראו פרוטוקול שימוע שוהים בלתי חוקיים מיום 13.7.08, נספח ד1 לעתירה). זאת ועוד, בעתירה מפרטת ב"כ העותר פרטים המתייחסים למהגרי עבודה נוספים מסין אשר פנו אף הם לתאגיד גם, שהחתימם על חוזים בשפתם מבלי לקבל העתקם, ובניגוד למובטח לא הסדיר את מעמדם - מה שהצריך פניה לבית המשפט. לטענת העותר, המשיבים דבקים במטרתם להרחיקו מישראל, בעוד שנקלע למצב המתואר שלא באשמתו. לדידו, הסדרת מעמדו שוב הינה אינטרס משותף לכל הצדדים, חלף הבאת עובד חדש מחוץ לישראל. בפרט לאחר ששילם כ - 12,000$ במולדתו על מנת להגיע לישראל. כן מלין הוא על כך שלגבי עובדים זרים אחרים (שבשמותיהם נקבה באח כוחו) המשיבים מסכימים לשחרורם ממשמורת, חלקם אף לאחר יותר ממעצר אחד. לטענת העותר, נוהל שמים סגורים הינו בגדר הנחיה פנימית ואין הוא שולל, והמשיבים חייבים לשקול, כל מקרה לגופו על פי הנסיבות, ובמקרים המתאימים אף לסטות מהנוהל. בעניינו, מבקש העותר לשחררו וכן לניידו לתאגיד כוח אדם המוכן לקלוט אותו - תאגיד און הבונה שירותי כ"א לבניין בע"מ (ראו מכתב מיום 24.2.09). 5. בישיבת בית המשפט מיום 8.9.08 התרתי את צירופו של תאגיד גם על דרך הגשת עתירה מתוקנת. כן הוריתי על שחרורו של העותר ממשמורת. 6. לטענת המשיבים, מעת שהגיע העותר לישראל הוא עבד אצל מספר מעסיקים, כשאת מעסיקו האחרון עזב בתאריך 31.12.06. ממועד זה לא היה העותר רשום בכל תאגיד בניין. רק לאחר כשנה הגיש העותר את עתירתו הראשונה, במסגרתה הושגו ההסכמות כפי שהושגו כי יסדיר מעמדו עד לתאריך 1.3.08. זו לו העתירה השנייה אותה הוא מגיש לבית המשפט זה במטרה להסדיר מעמדו, לאחר שלא עמד בתנאי ההסכם ולא הסדיר מעמדו על למועד המוסכם, 1.3.08. העתירה הנוכחית מתעלמת ממחדלו זה של העותר ומהעובדה שהמשיבים כבר באו לקראתו פעם אחת. מדגישים המשיבים כי העתירה באה לעולם רק לאחר שהעותר נעצר, כשלא טרח עובר לכך לפנות לרשות ולהאריך תוקפן של ההסכמות, אף שהיה ועודנו מיוצג. העותר בחר לעשות דין לעצמו ולעבוד בישראל, שלא כדין, ועד למעצרו ארבעה חודשים לאחר שחלף המועד המוסכם להסדרת מעמד. די בחוסר ניקיון כפיים זה של העותר על מנת להביא לסילוק עתירתו על הסף. לגופם של דברים, הטרוניה אותה מעלה העותר בקשר עם השימוע שנערך לו לאחר מעצרו תמוהה נוכח הפרוט הרב המופיע בפרוטוקול השימוע. זאת ועוד, דבריו בשימוע ובפני בית הדין לביקורת משמורת אינם מתיישבים עם גרסתו בעתירה; בשימוע טען שהוא עובד בחודשים האחרונים בשיפוץ דירות. גם לפני בית הדין לביקורת משמורת טען כי אדם בשם יוסי חייב לו 6000 ₪ בגין שכר עבודתו בחודש מאי 2008. אין זכר לטענה אותה העלה רק בעתירה כי המתין בבית עד שיקרא לעבודה בתאגיד זו או אחר. כן, חזקה כי אם היה העותר נופל קורבן להתנהלות פסולה כזו או אחרת של תאגיד כוח אדם, באת כוחו היתה פונה מבעוד מועד למשיבים בבקשה מתאימה. וכך, משנעשה ניסיון פעם אחת להסדיר את מעמדו של העותר באמצעות נוהל שמים סגורים, ומשלא עשה כן העותר, אין הוא יכול לצפות כי יוכל להמשיך לשהות בישראל ולעבוד בה שלא כדין וכשייעצר, תחוייב הרשות להסדיר מעמדו שוב כאילו לא היתה הסכמה קודמת. ממילא, אין העותר עומד כעת בתנאי הנוהל, באשר הוא נעצר כאשר הוא עובד בשיפוצים - שלא בתחום במסגרתו נכנס לישראל ושלא אצל מעסיק חוקי (ראו סעיף 19 ב' לנוהל שמים סגורים, נספח ו' לתגובת המשיבים לעתירה המקורית). אשר לתצהירים של עובדים סיניים נוספים, תצהירים שצורפו לעתירה מהם מבקש העותר ללמוד כי "תאגיד גם" נוהג להחתים עובדים על חוזים מבלי לתת להם העתקם - מהימנותם של התצהירים מוטלת בספק ויש בהם סתירות לעומת תצהירים שהוגשו במסגרת העתירות הספציפיות של עובדים אלו. ככל שטענות העותר כלפי תאגיד גם נכונות, לכל היותר עשויה, אולי, להיות לו זכות לתביעה כספית כלפי התאגיד, ובכל מקרה אין בכך כדי לחייב את המשיבים להעניק לו אשרת שהייה ועבודה בישראל. המשיבים מדגישים כי העותר אינו מי ששוהה בישראל תקופה קצרה ולא הבין את הנהלים. מדובר במי שנמצא בישראל מזה ארבע שנים, למועד תגובתם, שיש לו ייצוג משפטי. בנסיבות המפורטות, מסכמים המשיבים, לא נפל פגם בצו ההרחקה וצו המשמורת ולא קיימת הצדקה להתערבותו של בית המשפט בהם. 7. תאגיד גם מבקר את צירופו לעתירה, שכן לא נדרש נגדו כל סעד, ואין לו כל זיקה לעותר. לגרסתו, שמו על העותר אינו מוכר לו ואין בידי התאגיד כל אסמכתא המעידה על התקשרות כלשהיא בינו לבין העותר או על כוונה לבצע עימו התקשורת. שמו של העותר אפילו אינו מוכר ברשימת ההמתנה אותה עורך התאגיד. לסברתו, הולדתה של העתירה באמתלות של העותר וחבר מרעיו למנוע גירושם מישראל. כן מפרט התאגיד בתצהיר נציגתו את תגובתו לטענות יתר העובדים העולות בעתירה ומצביע על אי דיוקים רבים בגרסאותיהם. דיון 8. עובדים זרים המגיעים לישראל לאחר ששילמו ממון במולדתם, מוצאים עצמם, לעיתים, במצבים בהם אין הם מתאימים לסוג העבודה לשמה הגיעו. אליהם מצטרפים גם עובדים אשר מסיבות כאלה ואחרות מבכרים לעזוב את מעבידיהם. על אלה כאלה, למצוא עבודה חלופית. אם עסקינן בתחום הבניין, כעותר שלפני, השמתו של העובד בעבודה חדשה נעשית באמצעות תאגיד, ועל מעבר עובדים מתאגיד אחד למשנהו חלשו לעת הגשת העתירה המתוקנת "נוהל העסקת עובדים זרים בענף הבניין על ידי קבלני כוח אדם" הידוע כ"נוהל תאגידים" וכן "נוהל שמים סגורים" המאפשר מילוי המכסות הפנויות באמצעות עובדי בניין זרים שכבר נמצאים בישראל, לרבות אלו שבמשמורת (החל מינואר 2009, לאחר הגשת העתירה, בוטל נוהל שמים סגורים ביחס לעובדי בניין, וחל עליהם נוהל תאגידים בלבד. כן בשל החלטת ממשלה 446 מחודש ספטמבר 2006 שעיקרה צמצום הדרגתי של מכסות העובדים הזרים בתחום הבניין עד לשנת 2010 בה לא יישארו עובדים זרים בתחום זה, למעט מומחים - עודכן נוהל תאגידים לקראת סוף שנת 2008 והוצאו חוזרים פנימיים שונים שמטרתם לעמוד בהחלטת הממשלה. ראו פרוט בפסק דין שניתן היום בעת"מ 1194/09 צאן גאנקסינג נ' משרד הפנים (, 23.8.09)). 9. המשותף לנהלים, חוזרים והוראות שונות הוא התלות של העובדים הזרים בתאגידים. על כך ועל המצב הבלתי אפשרי אליו נקלע עובד זר המבקש עבודה חדשה נכתב, כאמור, פסק הדין בעת"מ 1194/09 דלעיל. לא זו בלבד שאין לתאגיד כוח האדם שהביא את העובד כל מחויבות כלפיו, על אף הכספים הרבים ששילם העובד לשם הבאתו לישראל והסדרת מעמדו, אלא שיש לתאגיד אינטרס ברור שלא לרשום את העובד בקרב שורותיו. שיטת ההעסקה באמצעות התאגידים יוצרת העדפה ברורה למלא את מכסת ההיתרים הפנויים שבידי התאגיד בעובדים חדשים שישלמו אף הם ממיטב כספם או בעובדים זרים שנמצאים בישראל שידרשו לתשלום נוסף עבור השמתם מחדש. אפשרויות חיפוש עבודה בתחום הבניין הינן מצומצמות ביותר, וחדשות לבקרים בתי המשפט עדים למצבים המתוארים, בין היתר, גם בעתירה זו. 10. אני מקבלת את גרסתו של העותר כי לאחר הסכם הפשרה ופסק הדין בעתירה הראשונה ניסה להסדיר מעמדו. העותר פרט את מאמציו, לרבות שמות תאגידים, שמות אנשים אליהם פנה, מספרי טלפון ניידים ואף הציג כראיה פתק שנמסר לו, בעברית, ועליו פרטי תאגיד גם. פרטים אלו לא בדה העותר מליבו, וניכר כי נמסרו לו ממי שיש לו נגישות לעולם תאגידי כוח האדם. דבריו של העותר בשימוע ולפני בית הדין לביקורת משמורת אינם סותרים את גרסתו בעתירה. עוד לפני הגשת העתירה מסר בידי המשיבים את הפתק ועליו שמו של תאגיד גם, ולפני בית הדין לביקורת משמורת טען כי ניסה להסדיר מעמד באמצעות שלוש חברות כוח אדם - גרסה שפורטה בעתירה. העובדה כי עבד בשיפוצים של דירות וחייבים לו כסף, איננה סותרת את טענתו כי כל העת המתין לקריאתו של התאגיד שהחתימו על חוזה העבודה. לא ניתן לבוא חשבון עם עובד זר שמקור פרנסתו אבד והוא צריך לכלכל, לכל הפחות, את עצמו. במציאות הקיימת מוצא עובד זר פרנסה דחוקה בעבודות מזדמנות וזמניות כניקיון ושיפוצים שאין לו בצידן כל זכויות, וזאת עד שיוסדר מעמדו כדין. אם בכלל יוסדר, נוכח התמריץ השלילי שיש לתאגיד למצוא עבודה לעובד שנמצא בישראל. 11. עם זאת, אין להתעלם מכך שהעותר היה מיוצג בעתירתו הראשונה. את ההסכמות אליהן הגיע עם המשיבים, כשהוא מיוצג, ושקיבלו תוקף של פסק דין, יש לכבד. במקום בו נתקל עובד זר בקשיים של ממש בהשמתו מחדש לאחר עריכת הסדר כזה או אחר עם הרשות, היה עליו לפנות אליה פעם נוספת, לפרוס ולפרט את העובדות. שאז, היה על הרשות, המשיבים, להפעיל את שיקול דעתם וליתן החלטה בעניינו, אותה ניתן לתקוף, ככל שיהיה בכך צורך, בבית המשפט. אולם העותר, שהיה מיוצג וחזקה עליו שידע כי ניתן לו פרק זמן מוגבל להסדרת מעמדו, לא פעל כך גם כשראה כי ניסיונותיו אינם נושאים פרי. התעלמות מפסק הדין והמשך שהייה בישראל בניגוד לו אינם דרך הפעולה הראויה. בנסיבות אלו, ומשום שהעותר נכנס לישראל בתאריך 22.9.04 ונכון לפסק דין זה מיצה כמעט את מלוא תקופת עבודתו בישראל (ונתתי דעתי גם לכך כי היה במעצר כחודשיים ימים) אינני מוצאת מקום ליתן לו סעד. גם אם העותר לא עבד בתחום אליו הובא, הרי שלדבריו עבד בעת שהשלים את תקופת שהותו בישראל. סוף דבר 12. אשר על כן, דין העתירה להדחות. על העותר לצאת את ישראל בתוך 21 ימים מיום שיומצא לבאת כוחו פסק דין זה. בנסיבות העניין אין צו להוצאות. הארכת מועדהסדרת מעמדמשרד הפנים