ארנונה על מחסן בגובה מטר וחצי

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ארנונה על מחסן בגובה מטר וחצי:

1. ערעור מינהלי על החלטת ועדת הערר לענייני ארנונה שליד עיריית ירושלים (להלן – ועדת הערר) במסגרתה נדחו העררים שהגישה המערערת נגד חיובה בארנונה.

2. המערערת, חברת ידיעות אחרונות בע"מ, מחזיקה בנכס בשטח של 486 מ"ר באזור התעשיה גבעת שאול בירושלים ועושה בו שימוש כמרכז הפצה. הנכס מורכב משטח של 133 מ"ר המשתרע על פחות מ- 40% משטח הקומה ומתנשא לגובה של כ-1.3 מטר (להלן – השטח שבמחלוקת) ומעליו מצויה קומת משרדים. יצוין כי הצדדים חלוקים אשר לגובהו המדויק של השטח שבמחלוקת, אך אין מדובר בשאלה המחייבת הכרעה בפסק דין זה. השטח שבמחלוקת משמש את המערערת כמחסן של מרכז ההפצה. המערערת פנתה אל המשיב, מנהל הארנונה בעיריית ירושלים, בהשגה על חיובה בארנונה בגין השטח שבמחלוקת. משנדחתה השגתה, הגישה ערר לוועדת הערר. ועדת הערר קבעה כי לפי צו הארנונה של עיריית ירושלים לשנת הכספים 2008 (להלן – צו הארנונה) יש לחייב את השטח שבמחלוקת וכי טענותיה של המערערת נגד חיובו של השטח הן למעשה טענות נגד סבירותו של צו הארנונה, אשר הסמכות לדון בהן אינה נתונה למשיב ולוועדת הערר. המערערת הגישה ערעור זה נגד החלטת ועדת הערר והמשיב ביקש לדחות את הערעור על הסף בטענה של חוסר סמכות.

3. במעמד הדיון בערעור הבהירה באת כח המערערת כי טענתה נגד חיוב השטח שבמחלוקת בארנונה מופנית נגד האופן בו מפרש המשיב את צו הארנונה ולא נגד סבירותו של הצו. ראשית טוענת המערערת כי השטח נשוא הערעור אינו מהווה "קומה" ולכן אין הוא בר חיוב בארנונה. לתמיכת טענתה מפנה המערערת לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות),
התש"ל-1970, בהן מוגדרת קומה כחלל שגבהו אינו קטן מ-2.5 מטר. כן טוענת המערערת כי בהעדר התייחסות מפורשת בצו הארנונה לשאלה העולה בענייננו, יש לפרש את הצו לאור ההסדר הקבוע בו בנוגע לחיובו של "יציע" (גלריה). לפי הסדר זה, שטח המהווה "יציע" בהתאם להגדרה המופיעה בצו, לא יחויב בארנונה אם גובהו קטן משני מטרים. לטענת המערערת, הסדר זה מלמד על כוונתה של מועצת העיר ירושלים לפטור מארנונה שטחים הנמוכים משני מטרים ועל כן יש לפרש את צו הארנונה באופן שהשטח נשוא הערעור לא יחויב בארנונה. החלטת המשיב לחייב הן את השטח שבמחלוקת והן את קומת המשרדים אשר מעליו מביאה לטענת המערערת לתוצאה בלתי סבירה של חיוב כפול בארנונה בגין יחידת שטח אחת.

4. בתשובתו לטענות המערערת טען המשיב כי משאין בצו הארנונה כל התייחסות למונח "קומה", אין מונח זה רלוונטי לענייננו ואף אין לנסות ולפרשו בהתאם למשמעות שניתנה לו בדבר חקיקה מתחום שאינו נוגע לענייננו (תכנון ובניה). כן נטען כי בהתאם לצו הארנונה, אין כל נפקות לגובהו של שטח לצורך החיוב בארנונה, להוציא ההסדר שנקבע לעניין יציע. משלא מדובר בענייננו ביציע, גובהו של השטח נשוא הערעור אינו מעלה או מוריד לצורך חיובו בארנונה. עוד נטען כי אין מדובר בחיוב כפול בארנונה, היות שמדובר בשני שטחים שונים.

5. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי בחומר הרלוונטי, מסקנתי היא כי אין לקבל את הערעור, כפי שיבואר להלן.

סעיף 8(א) לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג-1992 קובע כי:

"מועצה תטיל בכל שנת כספים ארנונה כללית על הנכסים שבתחומה שאינם אדמת בניין..."

סעיף 269 לפקודת העיריות [נוסח חדש] (להלן – פקודת העיריות) מגדיר:

"נכסים – בנינים וקרקעות שבתחום העיריה..."
"בנין" – כל מבנה שבתחום העיריה, או חלק ממנו..."

המערערת הבהירה במהלך הדיון בערעור כי אין היא חולקת על כך שהשטח שבמחלוקת מהווה "בנין", אולם לשיטתה, אין מדובר בבנין בר חיוב, הואיל והשטח שבמחלוקת אינו מהווה "קומה". טענה זו דינה להידחות. צו הארנונה של עיריית ירושלים קובע חיוב לפי "יחידת שטח", כפי העולה מסעיף 3א לנספח ג/3 לצו:
"יחידת שטח פירושה כל מטר מרובע (להלן – מ"ר) חלק מ-מ"ר העולה על 0.5 יחושב כמטר מרובע שלם.
כל מחזיק ישלם ארנונה כללית עבור כל מ"ר."

עיון בסעיפים הרלוונטיים של פקודת העיריות וכן בצו הארנונה מלמד כי אין הם כוללים הוראה לפיה הארנונה תוטל רק על שטח המהווה "קומה" או הוראה אחרת המתייחסת לגובהו של השטח לחיוב (למעט ההסדר הקבוע בנוגע ליציע). מכאן שהשאלה, אם שטח מהווה קומה אם לאו, אינה רלוונטית לצורך חיוב בארנונה. כן אין מקום לפנות להגדרה שנקבעה לעניין דיני התכנון והבנייה שכן מדובר בנושא שונה שאינו נוגע לענייננו (ראו למשל בג"צ 162/69 פז חברת הנפט בע"מ נ' עירית הרצליה, פ"ד כג(2) 444 (1969).

6. אשר לטענה בעניין "יציע"-
סעיף 3י לנספח ג/3 לצו הארנונה קובע:

"יציע – חלל המשתרע בחלקה העליון של קומה, בין תקרתה לבין רצפת היציע ומוקף קירות בחלקו, ובהיקף רצפתו אינו עולה על 40% משטח אותה קומה, וכן קטן הוא מהיקף תקרות אותה קומה.

יציע שגובהו מתחת ל-2 מטר, לא יחויב.

יציע שגובהו עולה על – 2 מטר והגישה אליו היא באמצעות סולם ארעי יחויב ב-50% משטחו לפי חיוב הבניין לו הוא שייך.

יציע שגובהו עולה על – 2 מטר והגישה אליו היא קבועה יחויב במלוא שטחו לפי חיוב הבניין לו הוא שייך."

השטח נשוא הערעור אינו "חלל המשתרע בחלקה העליון של קומה, בין תקרתה לבין רצפת היציע" ואין הוא "מוקף קירות בחלקו" הואיל והוא מוקף קירות מכל צדדיו. לפיכך, אין הוא יציע.
המערערת מבקשת ללמוד מההוראה המתייחסת ליציע, כי כוונת מנסחי הצו להחילה גם על שטח דוגמת השטח שבמחלוקת. טענה זו היא מעניינת, אך הואיל ומדובר בצו אשר נועד לקבוע באופן ברור ואחיד את תעריפי הארנונה ואת המקרים החריגים בהם יינתן פטור מארנונה, ומשיוחדה ההוראה בצו הארנונה במפורש ל"יציע" כהגדרתו בצו, אין מקום להתערב בהחלטת המשיב שלא להרחיב את ההוראה ולהחילה גם על שטח שאינו עונה על הגדרת "יציע".

7. גם בטענה בדבר חיוב כפול בארנונה לא מצאתי ממש, הואיל ואין מדובר בשטח אחד המחויב פעמיים בארנונה, כי אם בשני שטחים שונים – השטח נשוא הערעור וקומת המשרדים אשר מעליו - המחויבים כל אחד בנפרד.



8. נוכח כל האמור לעיל לא מצאתי כל עילה להתערבותו של בית משפט זה בהחלטת ועדת הערר ולפיכך דין הערעור להידחות.
המערערת תשא בשכר טרחת עו"ד המשיב בסכום של 15,000 ₪.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ארנונה על פאב

  2. ארנונה על מכבסה

  3. ארנונה על רפתות

  4. ארנונה על מספרה

  5. ארנונה על מחסנים

  6. ארנונה על ממגורה

  7. ארנונה תחנות דלק

  8. ארנונה על בית ריק

  9. ארנונה על שטח פתוח

  10. תביעת השבה ארנונה

  11. מהי מטרת הארנונה ?

  12. הוצאות אכיפה ארנונה

  13. ארנונה על גן לאומי

  14. ארנונה שימוש מעורב

  15. חיוב אישי בארנונה

  16. הנחה בארנונה בטעות

  17. חוב ארנונה במטולה

  18. ארנונה על בית אבות

  19. ארנונה על אדמת מרעה

  20. ארנונה על בית מלאכה

  21. האם ארנונה היא מס ?

  22. תשלום ארנונה עודפת

  23. השגה למנהל הארנונה

  24. תעריף ארנונה מדורג

  25. ארנונה לפני טופס 4

  26. הבטחה שלטונית ארנונה

  27. ארנונה על מעון ילדים

  28. חוב ארנונה של השוכר

  29. ממתי משלמים ארנונה ?

  30. ארנונה על שטח חקלאי

  31. ארנונה על שטחי שירות

  32. ארנונה מספרות תל אביב

  33. ארנונה על שטחי ביטחון

  34. חוב דמי שילוט ארנונה

  35. תעריפי ארנונה השוואה

  36. ארנונה על אולם אירועים

  37. ארנונה על מבנה תעשייה

  38. ארנונה על שטחים טכניים

  39. הגדלת שטח לחיוב ארנונה

  40. התחייבות להפחתת ארנונה

  41. איך מערערים על ארנונה

  42. טעות במדידה החזר ארנונה

  43. תשלום ארנונה פתח תקווה

  44. חוב שנוי במחלוקת ארנונה

  45. השגה על ארנונה תחנת דלק

  46. חובות ארנונה של יורשים

  47. חוב ארנונה לעיריית חיפה

  48. אינטרס ההסתמכות - ארנונה

  49. קבלת תשלום ארנונה בחזרה

  50. החזר ארנונה אולם אירועים

  51. נטישת מושכר חיוב בארנונה

  52. תשלום תחת מחאה – ארנונה

  53. החזר הארנונה שנגבתה ביתר

  54. שינוי ארנונה רטרואקטיבי

  55. ארנונה על מחסן חלק מדירה

  56. חיוב רטרואקטיבי בארנונה

  57. שינוי ארנונה לאחר 10 שנים

  58. מכתב השגה על חיוב בארנונה

  59. שינויים בהגדרות צו ארנונה

  60. סיווג מרפאות לצורך ארנונה

  61. הקלה בארנונה למבנים חקלאים

  62. תשלום ארנונה בניה ללא היתר

  63. תשלום ארנונה על כניסה לעסק

  64. חובות ארנונה מלפני 20 שנה

  65. חוקיות הטבה בארנונה לחברות

  66. ארנונה למשפחה מעל 8 ילדים

  67. גביית ארנונה מחברה שהתפרקה

  68. הבטחה שלטונית לפטור מארנונה

  69. תשלום ארנונה באחוזת ראשונים

  70. ערעור על החלטת מנהל הארנונה

  71. חוב ארנונה לעיריית תל אביב

  72. אי קבלת תשובה להשגה בארנונה

  73. תביעה בגין ארנונה ומים - עיריית בת ים

  74. סיווג ''תעשיה'' לצרכי ארנונה

  75. גביית ארנונה מהבעלים של החברה

  76. שינוי סיווג ארנונה מחסן לעסק

  77. ארנונה על מחסן בגובה מטר וחצי

  78. חוב ארנונה לעיריית פתח תקווה

  79. מכתב הנחה בארנונה מראש המועצה

  80. אישור משרד הפנים לגביית ארנונה

  81. ארנונה על מפעלים במועצה אזורית

  82. איחור בתשובת מנהל הארנונה להשגה

  83. מחזיק מטעם הממשלה לצורך ארנונה

  84. תביעה לתשלום החזר תשלומי ארנונה

  85. תעריפי ארנונה שונים באותו אזור

  86. אי שימוש במחסנים - תשלום ארנונה

  87. השבת כספי ארנונה שנגבו שלא כדין

  88. ארנונה על חניון ציבורי ללא תשלום

  89. ארנונה על מרתף שאינו ראוי לשימוש

  90. גביית ארנונה בזמן הליכים משפטיים

  91. ארנונה על מבנה שאינו ראוי לשימוש

  92. תביעה כספית בגין חוב ארנונה בשכירות

  93. ארנונה על החלק היחסי בבניין משרדים

  94. אי שימוש במחסנים 6 חודשים - ארנונה

  95. מגורים עם ההורים במשק חקלאי - ארנונה

  96. הליכי גבייה בשל חובות ארנונה שקיומם הוכחש

  97. שינוי סיווג ארנונה מ"בית פרטי" ל"בית משותף"

  98. האם צריך לשלם חוב ארנונה בזמן שהייה בחו"ל ?

  99. טענת אי מגורים בנכס במסגרת תביעה לתשלום ארנונה

  100. האם אפשר להגיש השגה על ארנונה גם אחרי 90 יום ?

  101. סיווג ''מפעל תעשייתי'' כ''עסק אחר'' לצורכי ארנונה

  102. ארנונה: האם מספרה נחשבת "בית עסק" או "בית מלאכה" ?

  103. האם מותר לחייב אוטומאטית בריבית פיגורים על ארנונה ?

  104. השגה על הארנונה, בטענה כי שטחו בפועל קטן מהשטח המדווח

  105. סיווג מבנים לצורכי ארנונה - מבנה חקלאי - מבנה תעשייתי

  106. האם צריך לשלם ארנונה על "בריכה פתוחה" לא פעילה בחורף ?

  107. האם מכתבי דרישה לגביית ארנונה עוצרים את מרוץ ההתיישנות ?

  108. עתירה לביטול דרישת ארנונה בנכסים המשמשים בבניית מסילת ברזל

  109. חיובי ארנונה ששולמו ביתר עקב כך שכל חלק ממ"ר חויב כמ"ר שלם

  110. ביהמ"ש לעניינים מנהליים מוסמך לדון בענייני ארנונה בעתירה של אזרח כנגד החלטה של רשות

  111. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון