בחינת כדאיות כלכלית של מציע במכרז

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בחינת כדאיות כלכלית של מציע במכרז:

המדובר בעתירה מנהלית שהוגשה ביום 28/5/2009 ע"י קבוצת ש. ניר בע"מ (להלן - העותרת).

1. במסגרת העתירה התבקשו, בין היתר, הסעדים הבאים:

א. ליתן צו המצהיר כי נפל פגם מהותי בהתנהלותו של המרכז הארצי לפיתוח מקומות הקדושים (להלן – המשיב) בהכרזתו על הזוכות במכרז פומבי 1/2009.

ב. ליתן צו המורה על פסילת זכייתן של הזוכות במכרז 1/2009, ולהכריז על העותרת כזוכה במכרז נשוא העתירה.

ג. ליתן כל צו כפי שייראה לבית המשפט בנסיבות העניין.

2. רקע עובדתי בתמצית:
א. העותרת הינה חברה פרטית העוסקת באספקת שירותי שמירה וניקיון.

ב. המשיבות 2-5 עוסקות אף הן במתן שירותי שמירה וניקיון.

ג. המשיב פרסם "מכרז פומבי מס' 1/2009 למתן שירותי תפעול, ניקיון, סדרנות, תחזוקה, שמירה ואבטחה של מתחם קבר הרשב"י במירון" (להלן - המכרז). בהמשך, הוחלט על פיצול המכרז לשניים, נושא השמירה הופרד מהניקיון, וכן ניתנה אורכה להגשת הצעות מפוצלות עד לתאריך שנקבע.

ד. העותרת, המשיבות 2-5, ומספר חברות נוספות התמודדו והגישו הצעות במסגרת המכרז הנ"ל.

ה. על-פי תנאי המכרז נקבע, כי עלות העסקת אחראי משמרת, מאבטח וסדרן תהא לפחות פי 1.2 משכר המינימום, ועלות העסקת עובד ניקיון תהא לפחות שכר המינימום (ראו עמ' 19 למכרז). כמו כן, במכרז נקבעו עלויות נוספות, המוטלות על כתפי הקבלן, עליהן ארחיב בהמשך פסק הדין.

ו. לאחר פתיחת תיבת המכרזים וקיום הישיבה בנדון, החליט המשיב להכריז על חב' כחול לבן כזוכה במכרז השמירה, ועל חב' מיקוד כזוכה במכרז הניקיון והאחזקה (ראו נספח 5 לתגובת חב' השמירה לעתירה).

3. העותרת לא השלימה עם תוצאות המכרז והגישה את העתירה דנן. בד בבד עם הגשת העתירה, הוגשה מטעם העותרת גם בקשה לצו מניעה זמני. בדיון שהתקיים בפניי ביום 31/5/2009 בעניין מתן הצו כאמור, הוחלט כי החברות שזכו לכאורה במכרז יוכלו להתחיל בעבודות נשוא המכרז, וזאת בכפוף לכך שלא יהיה בתחילת העבודות משום מעשה של כניסת המכרז לתוקפו, וכי אין לראות בתחילת העבודות משום מעשה עשוי, ואין בו כדי להשפיע על הפסקת עבודתן במידה והעתירה העיקרית תתקבל.

4. העותרת טענה בעתירתה, כי לבית המשפט הסמכות העניינית לדון בעתירה. לגופן של הטענות, נטען כי הצעתה של חב' כחול לבן אינה ממלא אחר הוראות החשב הכללי של משרד האוצר (להלן – החשכ"ל) באשר לשכר המינימום וזכויות קוגנטיות נוספות שיש לשלם לעובדים. ואילו הצעתה של חב' מיקוד איננה כוללת את העלויות הנוספות שנדרשו במכרז ובכדי לקיימן לא יהיה לה מנוס אלא לשקללן בשכר העובדים ולפגוע בו. נוכח האמור, סבורה העותרת כי הותרת המכרז על כנו, תחייב פגיעה בעובדים, ובתי המשפט כבר קבעו כי לא יותירו את זכויות העובדים לשיקולי קבלני כ"א, וכי אם אין ודאות כי ביכולת הקבלן לשלם לעובדים את מלוא השכר והזכויות, דינו שלא יוכל לזכות במכרז.

5. המשיב טען, כי בית המשפט לעניינים מנהליים מחוסר סמכות לדון בעתירה, וכי חוק חובת המכרזים לא חל על המשיב. עוד לטענתו, במכרז נקבע מפורשות כי הזוכה חייב לעמוד בתנאי שכר מינימום. הזוכה אכן התחייב לכך וחזקה היא כי מי שהתחייב, יעמוד בהתחייבותו. כמו כן, המשיב אמור לקיים מעקב תמידי אחר מילוי כל הוראות המכרז, ובהן מילוי המחויבות לתשלום שכר המינימום.

6. חב' כחול לבן, אשר זכתה במכרז השמירה, כאמור לעיל, הצטרפה לטיעוני המשיב, וגם טענה לחוסר סמכות עניינית של בית משפט זה לדון בעתירה. באשר לגוף העתירה, טענה כי היא הגישה את הצעתה בהתאם לכללים אשר פורטו במכרז. חישוביה נערכו בהתאם לחוק ובכפוף לנוהגים, אשר מתקיימים בעבודות נשוא המכרז. לטענת החברה, הצעתה אינה סוטה מהוראות החשכ"ל בצורה חמורה, ובהיקף אשר מחייב את התערבות בית המשפט.

7. חב' מיקוד, אשר זכתה במכרז הניקיון והאחזקה, טענה אף היא כי לבית משפט זה אין סמכות עניינית לדון בעתירה דנן. כמו כן, לטענתה הצעתה שהוגשה הינה גבוהה משכר המינימום בצירוף התוספות הקוגנטיות עפ"י הטבלה המעודכנת של החשכ"ל. מכל מקום, החברה מתחייבת למלא אחר כל דרישות הדין, מוכנה לפיקוח צמוד מצד המשיב, ומצהירה כי היא מוכנה כי ערבות הביצוע מטעמה תשמש גם להבטחת מילוי התחייבותה זו. עוד טענה החברה, כי במידה והעתירה כנגד זכיית חב' כחול לבן במכרז השמירה תתקבל, פועל יוצא מכך יהיה הצורך לקבוע כי חב' מיקוד היא הזוכה גם במכרז השמירה, הואיל והצעתה היא הבאה בתור ועומדת בדרישות המכרז והדין.

8. חב' השמירה, אשר השתתפה במכרז, אך לא זכתה בו, הסכימה עם העותרת כי לבית משפט זה יש סמכות עניינית לדון בעתירה, ולטענתה חוק חובת המכרזים חל על המשיב. טענה עוד, כי הצעותיהן של החברות הזוכות במכרז הן הצעות גירעוניות, אשר יובילו בהכרח לפגיעה בזכויות העובדים. המשיב גם פעל בניגוד לחובתו עפ"י דין, ולא בדק את הסבירות הכלכלית של ההצעות הזוכות. לטענת החברה, מדובר בפגם מהותי בעבודת המשיב, אשר יורד לשורש הליכי המכרז, דבר אשר מחייב את ביטול המכרז.




9. דיון והכרעה:

א. השאלה הראשונה אשר דורשת התייחסות והכרעה במסגרת העתירה דנן הינה שאלת הסמכות העניינית של בית משפט זה לדון בעתירה? במסגרת שאלה זו, אנו נדרשים גם לבחון את השאלה אם חוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992, (להלן – חוק חובת המכרזים), חל על המשיב אם לאו? נשאלת השאלה, מהי צורת התאגדותו של המשיב, שהינו כאמור המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים. מעיון במסמכי ההתאגדות של המשיב עולה, כי המדובר בעמותה ממשלתית הפועלת למעשה, כזרועו של המשרד לשירותי דת. מטרותיו המוצהרות של המשיב הן כדלהלן: א. אחזקה ופיתוח של אתרי המקומות הקדושים בישראל; ב. הקמת ארגון גג של כל הגורמים הממשלתיים והציבוריים הקשורים באתרי המקומות הקדושים בישראל; ג. ייזום פעולות חנוך והסברה, וחיזוק המקומות הקדושים בישראל; ד. ריכוז וביצוע פעולות באתרי המקומות הקדושים; ה. איסוף כספים ותרומות מהציבור, למימון הפעולות האמורות לעיל.

בנוסף, אנו למדים מתקנון המשיב, כי חברי המשיב הם מדינת ישראל אשר מיוצגת ע"י 15 נציגים ובעלת 15 קולות באסיפה הכללית, לעניין המניין החוקי ולעניין מניין הקולות בהצבעה, כמפורט בתקנון. בנוסף, מרכז השלטון המקומי, אשר מיוצג ע"י נציג אחד ובעל קול אחד באסיפה הכללית, כמפורט בתקנון. בסעיף 2 לתקנון המשיב נקבע כיצד ממנה המדינה את נציגיה, כאשר משרדי הממשלה השונים הם אלו שממנים את הנציגים. המסקנה העולה מכל האמור לעיל הינה, כי לפנינו משיב המאוגד בתור עמותה ממשלתית, כאמור לעיל.

ב. כעת נעבור לדון בסמכות של חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000, (להלן – חוק בתי משפט לעניינים מינהליים). הסמכות העניינית של בית המשפט לעניינים מינהליים נקבעה בסעיף 5 לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, כאשר לעניינינו נקבע בסעיף 5(1):

"5. בית משפט לענינים מינהליים ידון באלה -
(1) עתירה נגד החלטה של רשות או של גוף המנוי בתוספת הראשונה בענין המנוי בתוספת הראשונה ולמעט עתירה שהסעד העיקרי המבוקש בה ענינו התקנת תקנות, לרבות ביטול תקנות, הכרזה על בטלותן או מתן צו להתקין תקנות (להלן - עתירה מינהלית)".

בפריט 5 לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, פורטו המכרזים אשר יידונו בבית משפט זה והם:

"עניני מכרזים של גוף או רשות המנויים בסעיף 2 לחוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992, ועניני מכרזים של רשות מקומית, שענינם התקשרות בחוזה לביצוע עסקה בטובין או במקרקעין, לביצוע עבודה או לרכישת שירותים, וכן מכרזים שענינם מתן רישיון או זיכיון לפי דין".

בנסיבות המקרה שלפנינו, אין חולק כי, המשיב אינו "רשות מקומית", ואין עניינו של המכרז נשוא העתירה ב"מתן רישיון או זיכיון לפי דין", לפיכך סמכותו של בית המשפט לעניינים מינהליים מתקיימת אך ורק אם המשיב הינו "גוף או רשות המנויים בסעיף 2 לחוק חובת המכרזים", וכפועל יוצא מכך חוק חובת המכרזים חל עליו.
מעיון בסעיף 2(א) לחוק חובת המכרזים עולה כי:

"המדינה, כל תאגיד ממשלתי, מועצה דתית, קופת חולים ומוסד להשכלה גבוהה לא יתקשרו בחוזה לביצוע עיסקה בטובין או במקרקעין, או לביצוע עבודה, או לרכישת שירותים, אלא על-פי מכרז פומבי הנותן לכל אדם הזדמנות שווה להשתתף בו".

השאלה הינה אם כן, אם המשיב שלפנינו נכנס לחלופה של "תאגיד ממשלתי", המוזכר בסעיף 2(א) הנ"ל. לצורך כך נפנה לסעיף 1 לחוק חובת המכרזים המגדיר תאגיד ממשלתי כדלהלן: "חברה ממשלתית, חברת-בת ממשלתית, או תאגיד שהוקם בחוק".
לכאורה המשיב בהיותו עמותה ממשלתית אינו עונה להגדרת תאגיד ממשלתי, הואיל והוא אינו חברה ממשלתית, ולא חברת-בת ממשלתית, ולא תאגיד שהוקם בחוק. אך נראה לי, כי הדברים אינם כה פשוטים כפי שנראים ממבט ראשון. הרי אם נעיין בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975, (להלן – חוק החברות הממשלתיות), נגלה כי בסעיף 60 לחוק הנ"ל נקבע כי :

"הוראות חוק זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם על חברות שאין להן הון מניות ועל תאגידים שאינם חברות, אם המדינה, חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית שולטת או משתתפת בהם במידה האמורה בסעיף 1(א) לגבי חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית לפי הענין, למעט גופים שהוקמו בחוק".

יוצא, אפוא, כי חוק החברות הממשלתיות חל בשינויים המחוייבים גם על עמותה ממשלתית. כלומר, עמותה שבה למדינה, לחברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית שליטה, כאשר "שליטה" לעניין זה מוגדרת באופן שיותר ממחצית כוח ההצבעה באספותיה הכלליות של העמותה או הזכות למנות יותר ממחצית מספר הדירקטורים שלה, הם בידי המדינה או בידי המדינה יחד עם חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית (ראו סעיף 1(א) לחוק החברות הממשלתיות). בנסיבות המקרה שלפנינו, כפי שציינתי לעיל, למדינה שליטה כמעט מוחלטת במשיב (15 נציגים ובעלת 15 קולות מתוך 16 באסיפותיו הכלליות של המשיב). על כן, חוק החברות הממשלתיות חל בשינויים המחויבים על המשיב, ולמעשה דינו של המשיב, בהיותו עמותה ממשלתית כדין חברה ממשלתית.

לאור המסקנה לעיל, ניתן לקבוע כי אומנם בסעיף 1 לחוק חובת המכרזים, המגדיר תאגיד ממשלתי, לא מוזכרת עמותה ממשלתית, אלא חברה ממשלתית, אך הואיל וקבעתי כי דינה של עמותה ממשלתית לצורך חוק החברות הממשלתיות כדין חברה ממשלתית, אזי ניתן לומר כי פרשנות מרחיבה ותכליתית של המושג "חברה ממשלתית" לצורך חוק חובת המכרזים, טומנת בחובה אף עמותה ממשלתית. מכאן גם המסקנה המתבקשת, כי המושג "תאגיד ממשלתי" המופיע בסעיף 2(א) לחוק חובת המכרזים כולל גם "עמותה ממשלתית", ולכן חוק חובת המכרזים חל על המשיב. משכך הם פני הדברים, משמעות הדבר הינה כי לבית המשפט לעניינים מינהליים, סמכות עניינית לדון בענייני מכרזים של המשיב. פרשנות מרחיבה זו, מתיישבת עם מבנה המשיבה ומטרותיו, הרי על פי המסמכים המאגדים את המשיב עולה, כי מדובר בעמותה אשר מרבית חבריה מגופים ממשלתיים, ומטרותיה הן ציבוריות וממומנת בעיקר על ידי המדינה, ולא יעלה על הדעת, והדבר אף מנוגד להגיון הפשוט שתאגיד כזה יפעל לפי ראות עיניו שלא בהתאם לחוק חובת מכרזים וללא כל פיקוח של בית המשפט לעניינים מנהליים.

פרשנות תכליתית זו לפיה קבעתי, כי לבית המשפט לעניינים מינהליים סמכות עניינית לדון בענייני מכרזים של עמותה ממשלתית מתיישבת אף עם התיקון מס' 15 לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים משנת 2005, לפיו תוקן פריט 5 שבתוספת הראשונה לחוק, והתווספה בו שם הפנייה לגופים המנויים בסעיף 2 לחוק חובת המכרזים כאמור לעיל, כל זאת במגמה להביא לריכוז כל ענייני המכרזים בבית משפט לעניינים מינהליים (ראו דברי ההסבר להצעת חוק בתי המשפט לעניינים מינהליים (תיקון מס' 8), התשס"ד-2004, אשר מצורפת להשלמת הטיעון מטעם חברת השמירה בע"מ).

וכעת לגוף העתירה.

ג. השאלה העיקרית שמתעוררת בנסיבות המקרה שלפנינו, ואשר דורשת הכרעה הינה אם הצעותיהן של החברות הזוכות במכרז, חב' כחול לבן וחב' מיקוד, הן הצעות גירעוניות, שיובילו לפגיעה בזכויות העובדים ואם לאו?

בהתאם להוראות המכרז, המחירים המוצעים ע"י הקבלן לשעת עבודה היו אמורים לכלול בתוכם את כל העלויות בגין כל דרישות המכרז. מחיר זה מבטא את מרכיב עלות העסקת העובדים לקבלן, עלויות נוספות לקבלן כגון עלות מפקח כללי על חשבון הקבלן בכל שעות העבודה (ראו עמ' 18 למכרז), הכשרת העובדים, כל ציוד האבטחה הנדרש (כולל נשק), שירותים שונים שעל הקבלן לספק למזמין, הוצאות הביטוחים לעובדים, וכד', ואת רווח הקבלן (ראו עמ' 20 למכרז). עוד מעיון במכרז עולה, כי באשר לעלות העסקת העובדים בתחום השמירה והאבטחה נקבע במכרז, כי עלות העסקת אחראי משמרת, מאבטח וסדרן תהא לפחות פי 1.2 משכר המינימום (ראו עמ' 19 למכרז).

בעניין זה חשוב להדגיש, כי בהתאם להוראות החשכ"ל מיום 8/9/2008 באשר לשכר המינימום וזכויות קוגנטיות נוספות שיש לשלם לעובדים בהתבסס על שכר המינימום לשעה, העלות למעסיק בענף השמירה והאבטחה הינה לשנה הראשונה 27.814 ₪ לשעה, והעלות לשנה השנייה הינה 29.038 ₪ לשעה (ראו הוראות החשכ"ל כנספח 1 לתשובת חב' השמירה לעתירה). כפי שכבר אוזכר לעיל, דרישת המכרז הייתה כי עלות העסקת עובדים בתחום השמירה תהא לפחות פי 1.2 משכר המינימום. לפיכך, עפ"י תנאי המכרז עלות העסקת העובדים בתחום השמירה בשנה הראשונה הייתה אמורה להיות 33.376 ₪ לשעה. אולם, ההצעה הזוכה במכרז השמירה של חב' כחול לבן עמדה על סכום של 33 ₪ בלבד (ראו נספח 6 לתשובת חב' השמירה לעתירה). כלומר, בסכום הנמוך מעלות העסקת העובדים בהתאם לדרישות המכרז, וזאת מבלי שהובאו העלויות הנוספות המוטלות על כתפי הקבלן, כאמור לעיל.

ד. נוכח האמור, נראה כי הצעתה הזוכה של חב' כחול לבן על פניה הייתה הצעה גירעונית, אשר פוגעת בזכויות העובדים. לפיכך, ראוי היה על המשיב להימנע מלבחור בהצעה כזאת, והייתי אומר שזו אף מחובת המשיב לפקח על כך, כי ההצעה תכלול בתוכה את כל המרכיבים שיבטיחו תשלום שכר עבודה מינימאלי הנדרש בהתאם לתנאי המכרז עצמו, כולל את כל הזכויות הסוציאליות הנלוות לעובדים שעתידים להיות מועסקים במסגרת החוזה. בעניין זה יפים דברי כב' השופט (כתוארו אז) נ' ממן בעת"מ (נצ') 127/01 גשש ז.א. בע"מ נ' עיריית נצרת עילית, פ"מ, מינהליים, כרך תשס"ב-2002, 769, בעמ' 785-786:

"אין לי אלא להסיק כי הזוכה אינה מקיימת ואינה יכולה לקיים את התנאי בדבר תשלום שכר מינימום על כל הכרוך בכך. אישור הצעת הזוכה בלי לבחון שאלות אלה מהווה פגם בהחלטה המינהלית שיש בו כדי להביא לבטלותה. באין כל הסבר, מתבקשת מסקנה כי לא היה מקום להכיר בזוכה למרות שהייתה המציעה הזולה ביותר, משום שהמחירים שנקבה בהצעה אינם מאפשרים לה לקיים את חובתה לשלם שכר מינימום בלי להפסיד כסף. מחירים כאלה יש בהם כדי לסכן את החוזה כולו".
לאור כל האמור לעיל, נראה כי החלטת המשיב לבחור בהצעת חב' כחול לבן כהצעה הזוכה במכרז השמירה, הינה החלטה שגויה ואף בלתי סבירה, ויש לבטלה. פועל יוצא מכך הינו, כי זכייתה של חב' כחול לבן במכרז השמירה מבוטלת גם היא.

ה. באשר למכרז הניקיון והאחזקה, במסמכי המכרז צוין, כאמור לעיל, כי עלות העסקת עובד ניקיון תהא לפחות שכר המינימום. בהתאם להוראות החשכ"ל הנ"ל, העלות המינימאלית למעסיק בענף הניקיון הינה לשנה הראשונה 27.65 ₪ לשעה, והעלות לשנה השנייה הינה 28.938 ₪ לשעה. ההצעה הזוכה במכרז הניקיון של חב' מיקוד עמדה על סכום של 29.24 ₪ (ראו נספח 2 להשלמת הטיעון מטעם חב' מיקוד). יוצא, אפוא, כי הסכום שנרשם ע"י חב' מיקוד בהצעתה עולה על העלות המינימאלית הנדרשת לפי הוראות החשכ"ל. עם זאת, ראוי להדגיש כי הסכום הזה עולה רק בכ-2 ₪ ו-40 אגורות יותר מאשר העלות המינימאלית, וזאת גם מבלי שהובאו העלויות הנוספות המוטלות על כתפי הקבלן לפי תנאי המכרז, כאמור לעיל. לפיכך, נשאלת השאלה האם גם כאן לא מדובר בהצעה גירעונית, והאם יכולה החברה הזוכה לעמוד בהתחייבויותיה לפי המכרז?
בית המשפט העליון לא אחת נדרש לבחון את תפקידה של וועדת המכרזים, בהקשר זה קבע:

"ביסודו של דבר, אין ועדת המכרזים נדרשת לבחון את שיקולי הרווח וההפסד של המציע ואת כדאיותה הכלכלית של הצעתו. עליה לבחון את רצינותו של המציע ואת יכולתו לעמוד בהתחייבויותיו על רקע דרישות המכרז, אם כי מחיר נמוך ובלתי סביר יכול בהחלט לשמש אינדיקציה לחוסר הרצינות של המציע ושל הצעתו" (ראו עע"מ 5933/05 אוליצקי עבודות עפר, כבישים ופיתוח בע"מ נ' רכבת ישראל בע"מ, אגף רכש והתקשרויות ואח', ).

בנסיבות המקרה שלפנינו, נראה כי התנהלות המשיב בכל הקשור לבדיקת ההצעות הייתה לקויה. ראשית, המשיב כלל לא ערך אומדן ראשוני לצורך בחינת סבירות ההצעות. כמו כן, המשיב לא הזמין חוות דעת חשבונאית לצורך בחינת סבירות ההצעות שהוגשו. בהקשר זה אציין, כי אמנם המשיב פנה לחב' "רוני ולטמן מהנדסים-יועצי תפעול ואחזקת מערכות ומבנים", אשר המליצה למשיב למסור את מכרז השמירה לחב' כחול לבן, ואת מכרז הניקיון לחב' המיקוד (ראו נספח 4 לתשובת חב' השמירה לעתירה). עם זאת, עיון בהמלצה הנ"ל עולה, כי המדובר בהמלצה בלבד שלא נעשה בה כל ניתוח כלכלי של העלויות הצפויות ושל ההצעות שהוגשו, ועל כן אין לראות בה כחוות דעת חשבונאית. נוכח האמור, לא עמדו בפני המשיב כל הכלים המתאימים כדי לבחון האם ההצעה הזולה ביותר של חב' מיקוד מבוססת מבחינה כלכלית והינה סבירה? זאת ועוד, מפרוטוקול הדיון שקיים המשיב עולה, כי הנושא של עלות הערכת העבודה הנדרשת לעומת הסבירות הכלכלית של ההצעות שהוגשו לא עמד לדיון. מכאן גם ברור, כי המשיב גם לא פנה לחב' מיקוד על מנת לבחון כיצד בכוונתה לעמוד מבחינה כלכלית בהצעתה, מבלי לפגוע בזכויות העובדים בהתאם לחובות המוטלות עליה עפ"י דין (ראו פרוטוקול הדיון שערך המשיב ביום 24/3/2009, נספח 5 לתשובת חב' השמירה לעתירה). לטעמי, כאשר הוגשה למשיב הצעה החשודה כגירעונית, עליו היה לבצע בדיקה יסודית ומעמיקה על מנת לוודא כי לא מדובר בהצעה הנגועה בחוסר סבירות וחוסר הגינות. כפי שנאמר לעניין זה ע"י בית המשפט העליון:

"כאשר מוגשת הצעה גירעונית על-ידי משתתף במכרז ציבורי אל לה לוועדת המכרזים להכריז עליה כזוכה, גם אם היא ההצעה הזולה מבין ההצעות שנתקבלו, טרם שחקרה ודרשה בה ובחנה אותה בציציותיה על מנת לוודא כי אין מדובר בהצעה הנגועה בחוסר סבירות ובחוסר הגינות מנקודת ראותו של המזמין במובן זה שהמציע, אף שהוא להוט לזכות במכרז, אין לו את הכושר, הניסיון או היכולת לבצע את החוזה המוצע או לעמוד בתנאיו במחיר שהציע (ראו תקנות 22(ב) ו-(ה) לתקנות העיריות והשוו לתקנה 21(ב) לתקנות חובת המכרזים. אכן, במקרים כגון אלה על ועדת המכרזים להשתכנע כי ההצעה מבוססת ונשענת על אדנים כלכליים מוצקים וסבירים ולצורך כך עליה לברר עם המציע כיצד יעמוד בהצעתו חרף המחיר הבלתי כדאי לכאורה הנקוב בה" (ראו עע"מ 3499/08 רון עבודות עפר ייזום ופיתוח מ.א. בע"מ נ' ועדת המכרזים – עיריית עפולה, פורסם באתר נבו).

ו. כעת נשאלת השאלה האם לאור התנהלות המשיב כאמור, והפגמים שנמצאו בהליך קבלת ההחלטה בדבר ההצעות הזוכות במכרז, יש להורות על ביטול זכייתה של חב' מיקוד ועל ביטול המכרז כולו? באשר לזכיית חב' מיקוד במכרז נראה כי אכן יש מקום בשלב זה להורות על ביטול זכייתה במכרז, הואיל והצעתה לא נבחנה כראוי, כפי שהוסבר לעיל. ואילו ביחס לביטול המכרז כולו, יש לזכור כי ביטול המכרז הוא צעד קיצוני שיש לעשותו רק במקרים חריגים בלבד (ראו עת"מ (נצרת) 1083/05 חב' קרן כרפיס שירותי תברואה 1994 בע"מ נ' החבר הצפונית לאיסוף האשפה ופסולת בע"מ ואח', ), (להלן – פס"ד שירותי תברואה).

אין גם להתעלם מכך, כי בביטול המכרז גלומים חסרונות לא מעטים, וכפי שנאמר בעניין זה בפס"ד שירותי תברואה:

"עקרונות אלה באשר לביטול מכרז, נובעים ישירות ממטרותיו של המכרז. תחילה בשל כך שלאחר ביטול המכרז הראשון מתנהל המכרז השני בהעדר סודיות. הואיל ובאותו שלב כבר גלויים וברורים הנתונים שהוגשו על-ידי המשתתפים האחרים. על אף שאיש מבין המשתתפים, איננו יכול לדעת אם כל מציע אחר ידבק גם במכרז השני בהצעתו המקורית, הרי אין ספק כי מרווח השינויים האפשריים, אותם יכול כל משתתף להכניס להצעתו השניה, הוא קטן יחסית. יוצא איפוא, כי במכרז השני ייפגמו עקרון השוויון בתחרות והן הכנות בהצעות, שני יסודות אלה נשמרים על-ידי השמירה על כלל הסודיות. שנית, וכפועל יוצא, אם יורה בית המשפט, כדבר שבשגרה על ביטולו של המכרז ופרסום של חדש תחתיו, ייפתח פתח לפעולות פסולות, שמטרתן להביא להעדפתו של מציע, שהמועצה, או מישהו מחבריה חפצים ביקרו" (ראו סעיף ט' לפסק הדין).



בנסיבות אלה סבורני, כי אין המדובר במקרה קיצוני המצדיק את ביטול המכרז, אלא יש להחזיר את הדיון בתוצאות המכרז למשיב, אשר בטרם יחליט מחדש בדבר ההצעות הזוכות, יזמין חוות דעת חשבונאית שתבחן את ההצעות, וזאת על מנת שבפני המשיב יהיו הכלים המתאימים להחליט בדבר הסבירות הכלכלית של ההצעות שהוגשו.

סוף דבר:

10. לאור כל האמור לעיל אני מקבל את העתירה במובן זה, כי:

א. זכייתה של חב' כחול לבן במכרז השמירה מבוטלת בשל אי-עמידתה בדרישות המכרז.

ב. זכייתה של חב' מיקוד במכרז הניקיון מבוטלת בשלב זה, אך המשיב יהיה רשאי לבחון את הצעתה פעם נוספת.

ג. המשיב יזמין חוות דעת חשבונאית שתבחן את ההצעות שהוגשו במכרז השמירה ומכרז הניקיון, ויקיים תוך 60 יום מהיום דיון חוזר בתוצאות המכרז ויבחר את הזוכים במכרז השמירה ומכרז הניקיון מבין כל ההצעות שהוגשו, מלבד הצעתה של חב' כחול לבן במכרז השמירה שנפסלה, כאמור לעיל.

ד. מייד לאחר בחירת הזוכים במכרז השמירה ומכרז הניקיון, החברות אשר מבצעות כיום את העבודות בהתאם למכרז יפסיקו את עבודתן, והזוכים במכרז יחליפו אותם בתפקיד.

11. בנסיבות העניין ולאור התוצאה אליה הגעתי, אני מחייב את המשיב לשלם לעותרת, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום של 5,000 ₪ + מע"מ כחוק, נכון להיום.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מהו מכרז ?

  2. מכרז תפור

  3. הקפאת מכרז

  4. מסמכי המכרז

  5. פסילת מכרזים

  6. אומדן מכרזים

  7. פגם טכני במכרז

  8. תנאי סף במכרז

  9. מכרז מכון רישוי

  10. מכרז לביצוע נקז

  11. פגם מהותי במכרז

  12. מכרז כריתת עצים

  13. ביטול מכרז פומבי

  14. הארכת פטור ממכרז

  15. עתירה לאכיפת מכרז

  16. זכות הטיעון במכרז

  17. פיצויי קיום במכרז

  18. המלצה לפסול מכרז

  19. מכרז ערוץ המוסיקה

  20. תיאום הצעות במכרז

  21. תנאים במכרז ציבורי

  22. פתיחת מעטפות מכרז

  23. הצעה גירעונית במכרז

  24. מכרז של חברת החדשות

  25. מכרז שיפוץ בית ספר

  26. פירוש תנאי סף במכרז

  27. היעלמות מעטפה במכרז

  28. תנאים מקפחים במכרז

  29. הערכת מועמדים במכרז

  30. אי פרסום מכרז חיצוני

  31. ביטול מכרז ללא הסבר

  32. אי מימוש זכייה במכרז

  33. ניגוד עניינים במכרז

  34. הצעה אחת בלבד במכרז

  35. טיאוט רחובות - מכרז

  36. אורכה להגשת מסמכי מכרז

  37. הצעה תכסיסנית ‏במכרז

  38. ביטול מעשה עשוי במכרז

  39. הצעה נמוכה מדי במכרז

  40. פגם בתנאי הסף של מכרז

  41. ביטול החלטה לבטל מכרז

  42. נוסח לא ברור של מכרז

  43. מכרז של משרד החקלאות

  44. מכרז לבניית בריכת מים

  45. חוסר ודאות הצעה במכרז

  46. פגם בכל ההצעות במכרז

  47. זכות עיון במסמכי מכרז

  48. מקבילית הכוחות מכרזים

  49. בקשה לפסילת זוכה במכרז

  50. בקשה לעיון במסמכי מכרז

  51. ביטול מכרז למינוי מנהל

  52. תנאי סף להשתתפות במכרז

  53. מכרז תעודות זהות חכמות

  54. אי עמידה בתנאי סף במכרז

  55. מכרז לביצוע סקר מקרקעין

  56. פסילת מועמד במכרז פנימי

  57. הגבלת מספר הזוכים במכרז

  58. מכרז לרכישת מכונת צילום

  59. עריכת מכרז עירייה סלולר

  60. מכרז הסעות במשרדי הממשלה

  61. ניסיון קודם כתנאי במכרז

  62. פגמים במכרז מועצה מקומית

  63. מכרז ביטוח מועצה מקומית

  64. דרישת ניסיון כתנאי במכרז

  65. פגם במכרז של משרד הפנים

  66. דרישת ותק כתנאי סף במכרז

  67. ביטול מכרז של הקרן הקיימת

  68. ערעור על פסילת הצעה במכרז

  69. החזר הוצאות השתתפות במכרז

  70. מכרז מינויים בחברת החשמל

  71. העדפת תוצרת הארץ במכרזים

  72. פרסום מכרז ע''י מפרק חברה

  73. הפרת צו שיפוטי בהליכי מכרז

  74. דחיית ''הצעה יחידה'' במכרז

  75. תביעה נגד המכרז של המדינה

  76. ניסיון קודם של משתתף במכרז

  77. ביטול מינוי שנעשה ללא מכרז

  78. פסילת ההצעה הכי זולה במכרז

  79. בקשת ארכה לתשלום לפי מכרז

  80. השפעת עדכון מחירים על מכרז

  81. סיום תקפות רשיון במהלך מכרז

  82. בקשה לפסילת מכרז לאיוש משרה

  83. ביטול מכרז לאחר פתיחת הצעות

  84. ביטול קבלת הצעות מחיר במכרז

  85. גביית דמי היתר מזוכה במכרז

  86. בקשה למתן צו זמני בהליך מכרז

  87. החזר כספי בעקבות זכיה במכרז

  88. היכרות מוקדמת עם מועמד במכרז

  89. ביטול הודעה על ביטול מכרזים

  90. פסילת הצעה במכרז בשל פגם טכני

  91. מכרז זכויות שידורי רדיו בצפון

  92. דחיית ההצעה הזולה ביותר במכרז

  93. ביטול מכרז לאחר צו התחלת עבודה

  94. תקופת התקשרות בלתי סבירה במכרז

  95. מכרז להנחת צנרת השקיה בקולחין

  96. עתירה לבטל את החלטת ועדת המכרזים

  97. פסילת הצעה במכרז בגלל סוג המטבע

  98. תשלום בחסר על עבודה במסגרת מכרז

  99. רשות שדות התעופה מכרזים פנימיים

  100. אי קבלת הזמנה לשלב השני של מכרז

  101. דוגמא לתביעה לביטול מכרז שהתקבלה

  102. הורדת מחיר הצעה במכרז לאחר זכיה

  103. בחינת כדאיות כלכלית של מציע במכרז

  104. שלילת מעמד משתתף בעל כשירות במכרז

  105. אי ביטול מכרז פגום מחמת מעשה עשוי

  106. אי עמידה בלוח זמנים - הצעה במכרז

  107. פניה לבית המשפט בעניין זכיה במכרז

  108. שינוי תנאים במכרז לאחר פתיחת הצעות

  109. פיצויים על פגמים בהצעה מתחרה במכרז

  110. ביטול מכרז לאחר פתיחת תיבת ההצעות

  111. דיון בהצעות שלא הוגשו לתיבת המכרזים

  112. ביטול זכיה במכרז עקב איחור בתשלומים

  113. מסירת פרטים לא נכונים של מועמד במכרז

  114. הגבלת הזמן על זכות העיון במסמכי מכרז

  115. טענה להפסדי רווחים בעקבות ביטול מכרז

  116. הפסד במכרז למרות הצעת ההצעה הכי זולה

  117. עמידה בתנאי מכרז - דיני תכנון ובנייה

  118. פגיעה באינטרס הציבורי בגלל עיכוב מכרז

  119. האם בית המשפט יכול לשנות תוצאות מכרז ?

  120. טופס הזמנת הצעות למכרז - תנאים מקדמיים

  121. בקשה למניעת עיכוב בכניסה לתפקיד נבחר במכרז

  122. האם אפשר לעכב מינוי לתפקיד באמצעות מכרז ?

  123. בקשה לבית המשפט העליון להפסקת הליכי מכרז

  124. ערעור על תוצאות מכרז בשווי מיליארדי שקלים

  125. תביעה לביטול זכיה במכרז בגלל שיקולים זרים

  126. הכרזת בית משפט על ההצעה הזולה ביותר במכרז

  127. פרסום מכרז חדש באותם תנאים לאחר ביטול מכרז

  128. מכרז למתן זיכיון לשידורי רדיו אזורי בירושלים

  129. פסילת הצעה במכרז בשל פגם בהתנהגות במכרז קודם

  130. פטור מחובת המכרז: תקנה 3(23) לתקנות חובת המכרזים

  131. האם מותר לשנות את תנאי הניקוד ותנאי הסף במכרז ללא הודעה ?

  132. אי מילוי תנאי בחוזה למכירת נכס קדם מכרז מקרקעין ו/או גרימה להפרתו

  133. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון