קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטול העברת תפקיד בעבודה: 1. בפנינו בקשת המבקשת, כנגד מדינת ישראל - משרד החינוך (להלן - "המשיב") במסגרתה מתבקש בית הדין להורות למשיב שימנע מהעברתה מתפקידה כמרכזת רישוי גני ילדים באגף לחינוך מוכר שאינו רישמי במשרד החינוך (להלן - "אגף מוכש"ר"). 2. לטענת המבקשת, בהחלטת המשיב על העברתה מתפקידה, שהתבססה על הנימוק של חשש מפני מראית עין לקיומו של ניגוד עניינים בין עיסוקה כמרכזת רישוי גני ילדים באגף מוכש"ר לבין עיסוקו של בעלה כיועץ בטיחות של מוסדות חינוך, נפלו פגמים היורדים לשורשו של ההליך, יש לבטל את ההחלטה ולמנוע את הוצאתה לפועל. לטענת המשיב לא נפל כל פגם בהחלטה להעביר את המבקשת מתפקידה ואין מקום להתערבות בית הדין בהחלטה, שהינה נכונה וצודקת נוכח החשש לניגוד עניינים בין תפקידה לבין תפקידו של בעלה. בנוסף, לטענת המשיב, יש לדחות את בקשת המבקשת מאחר והיא נגועה בשיהוי וחוסר תום לב. 3. בתמיכה לבקשה, הגישה המבקשת את תצהירה, עליו נחקרה בדיון שהתקיים בפנינו בבקשתה, ביום 19.1.09. המשיבה הגישה את תצהירו של מר יהודה פינסקי (מנהל אגף מוכש"ר מיום 1.11.08) עליו נחקר בדיון שהתקיים ביום 21.1.09. 4. בסיום הדיון מיום 21.1.09 ומשהצדדים ביקשו לסכם טענותיהם בכתב וב"כ המבקשות ביקש ליתן צו ארעי וכן נוכח כתבי הטענות, התצהירים על צרופותיהם וחקירת המבקשת ומר פינסקי, החלטנו ליתן צו ארעי המונע מהמשיבה להעביר את המבקשת מתפקידה עד מתן החלטה בצו הזמני. הצדדים סיימו להגיש סיכומיהם רק ביום 21.5.09 ונוכח השתהותם וכן עומס עבודה רב ניתנה ההחלטה רק כעת. 5. בשים לב לכך כי הדיונים בבקשה התקיימו בבקשה לסעדים זמניים בלבד ומאחר ועיקר החלטתנו מתבססת על העובדות שנפרסו בפנינו במסמכי הבקשה והתשובה ותצהירי הצדדים, כמו גם חקירות נגדיות קצרות, החלטתנו ניתנת בגין הסעדים הזמניים בלבד וכל הקביעות העובדתיות המצוינות בהחלטה זו, הן קביעות לכאוריות. 6. להלן פירוט העובדות לכאורה הרלוונטיות להכרעתנו זו בסעד הזמני, כפי שהן עולות מכתבי בית הדין, המסמכים וחקירת המצהירים: א. המבקשת מועסקת במשרד החינוך כמרכזת רישוי גני ילדים באגף מוכש"ר. ב. בעלה של המבקשת, מר רחמים כהן (להלן גם - "מר כהן"), משמש כיועץ בטיחות של מוסדות חינוך, לרבות גני ילדים. במסגרת תפקידו על מר כהן לבחון מבני מוסדות חינוך ולבדוק האם הם כשירים לשמש כמוסד חינוך ולאכלס תלמידים. בסיום בדיקתו על מר כהן לערוך חוות דעת, המועברת למשרד החינוך לצורך רישוי מוסדות חינוך או הארכת רישיון קיים. ג. המשיב, משרד החינוך, הוא מעסיקה של המבקשת (להלן גם - "משרד החינוך"). ד. אגף מוכש"ר במשרד החינוך אחראי, בין היתר, על רישוי מוסדות חינוך מוכרים שאינם רישמיים. ה. חוק הפיקוח על בתי הספר, תשכ"ט - 1969 (להלן - "חוק הפיקוח"), קובע, בין היתר, כי הפעלת מוסד חינוך מוכש"ר (גנים ובתי ספר) מותנית בקבלת רישיון מאת מנכ"לית משרד החינוך. ו. מדי שנה מופנות אל אגף מוכש"ר בקשות להענקת רישיון להפעלת מוסדות חינוך או לחידושו לשנת הלימודים הבאה. אגף מוכש"ר בוחן את עמידת מוסדות החינוך בתנאים הקבועים בחוק הפיקוח, וביניהם את מצב הבטיחות. לשם הוכחת עמידת המוסד החינוכי בדרישות הבטיחות על הבעלות להגיש אישור של יועץ בטיחות. ז. הבקשה לרישיון מנותבת ע"י משרד החינוך לגורמים שונים ובכלל זאת רשות החינוך המקומית, הוועדה המקומית לתכנון ובניה, רשות הבריאות המקומית ועוד, על מנת שאלו ימסרו את חוות דעתן ביחס לבקשה. עובר למאי 2007 נותבה הבקשה באמצעות אגף מוכש"ר וממועד זה ואילך ע"י חברת מרמנת. ח. לאחר בחינת חוות הדעת שהתקבלו ויתר המסמכים המצורפים לבקשת הרישוי, לרבות אישור יועץ הבטיחות, מחליט אגף מוכש"ר האם להמליץ למנכ"לית משרד החינוך לאשר את הבקשה לרישיון וקוצב את הרישיון בזמן. ט. המבקשת ושתי עובדות נוספות באגף מוכש"ר מרכזות את הטיפול בבקשות המוגשות על ידי בעלויות לקבלת רישיון להפעלת גני ילדים. מחודש מאי 2007, מועד בו זכתה חברת "מרמנת" במכרז לטיפול בבקשות לרישוי מוסדות חינוך, תהליכי העבודה באגף בכל הקשור לטיפול בבקשות של הבעלויות השתנו. י. בשנת 2004 פנתה המבקשת אל הלשכה המשפטית של משרד החינוך וביקשה לברר האם עיסוקו של בעלה במקביל לעיסוקה יוצר בעיה של ניגוד עניינים. יא. במכתב מיום 22.7.04 השיבה עו"ד מיכל סגל (חורין) מהלשכה המשפטית של משרד החינוך למבקשת כי אין מניעה שבעלה, מר כהן, יעבוד כיועץ בטיחות של מוסדות חינוך במקביל להמשך עבודתה באגף אך הבהירה כי חל עליה איסור להפנות לקוחות בעלי גנים לבעלה כיועץ בטיחות. יב. מר כהן החל לתת אישורים כיועץ בטיחות עת פנו אליו מוסדות חינוך שונים למתן שירותיו. יג. בשנת 2005, בעקבות תלונה של מר יחיאל הרוש, בקר בטיחות מטעם משרד החינוך בהתייחס לחוסר מקצועיותו של מר כהן ולאחר התערבותם של גורמים שונים וביניהם עו"ד מורג, היועצת המשפטית של משרד החינוך, בוצע הליך חקירה נרחב, תוך הקפאת עבודתו של מר כהן למשך כשנה. במקביל נפתחה חקירה באגף החקירות בנציבות שירות המדינה לבדיקת חשש לניגוד עניינים. יד. נוכח העובדה כי פניותיו של מר כהן לאפשר לו להמשיך בעיסוקו לא נענו, הוא פנה בחודש מאי 2006 לבית המשפט המחוזי בירושלים בעתירה במסגרתה ביקש שבימ"ש יורה למשיב שיתיר לו להמשיך בעבודתו. בעקבות הגשת העתירה פנתה עו"ד סגל אל מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים וביקשה חוות דעת בנושא עיסוקה של המבקשת במקביל לעיסוקו של בעלה (פנייה זו נעשתה כשנתיים לאחר כתיבת חוות דעתה בענין זה). טו. בחוות דעתה של עו"ד לימור ברוכים ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים (מיום 10.8.06), סברה הנ"ל כי יש לערוך למבקשת הסדר למניעת ניגוד עניינים לפיו היא תמנע מלטפל בבקשות של מוסדות חינוך שלוו בחוות דעתו של בעלה. בנוסף המליצה עו"ד ברוכים כי המבקשת תמלא שאלון לניגוד עניינים וההסדר למניעת ניגוד עניינים ייערך בהתאם לקווים המנחים שנקבעו בהנחיה מס' 1.1555 להנחיות היועמ"ש לממשלה, זאת על מנת שההסדר האמור יהיה מקיף וממצה. טז. מספר שבועות לאחר חוות הדעת של עו"ד ברוכים ניתן ע"י בימ"ש המחוזי בירושלים תוקף של פסק דין, להסכמת הצדדים, לפיה החלטת משרד החינוך בהתייחס להשעיית עבודתו של מר כהן מבוטלת. כמו כן נפסק כי באשר לשאלת החשש לניגוד עניינים יפעלו הצדדים עפ"י חוות הדעת המשפטית מיום 10.8.06 שהוצגה בפני בימ"ש לפיה תימנע המבקשת לטפל בבקשות של מוסדות חינוך שלוו בחוות דעת של בעלה ותפעל בהתאם להנחיית היועמ"ש של משרד החינוך. יז. המבקשת מילאה שאלון לאיתור חשש לניגוד עניינים בהתאם להחלטת בית המשפט המחוזי וחוות הדעת המשפטית של עו"ד ברוכים. יח. בהיעדר הנחיה באשר לעריכת הסדר למניעת ניגוד עניינים קבעה גב' אברמוביץ', הממונה על המבקשת, נוהל עבודה למניעת ניגוד עניינים בהתאם, שעפ"י הבנתה היה ברוח החלטת בית המשפט וחוות הדעת המשפטית. בנוהל האמור נקבע כי תיקי הרישוי, הכוללים אישור יועץ בטיחות מטעם בעלה של המבקשת, יועברו לבדיקתו ואישורו של הממונה עליה, מר זאב בן דוד, אשר יחווה דעתו בכתב באשר למתן הרישיון. הנוהל האמור הועלה על הכתב במהלך חודש ינואר 2007. יט. רק ביום 29.4.07, כשבעה חודשים לאחר פסק דינו של בימ"ש המחוזי בעתירתו של מר כהן, במכתב של עו"ד מורג לגב' אברמוביץ', העלתה הנ"ל על הכתב את חוות דעתה באשר לשאלת ניגוד העניינים בין תפקידה של המבקשת לתפקיד בעלה והעבירה לחתימת המבקשת, הסדר למניעת ניגוד העניינים לפיו על המבקשת להימנע לאלתר מלעסוק ברישוי גני ילדים. כ. לאחר קבלת מכתבה של עו"ד מורג בצירוף ההסדר לניגוד עניינים כאמור, השיבה גב' אברמוביץ' לעו"ד מורג במכתב בו ציינה, בין היתר, כי ההסדר נכתב בהתבסס על מערך עובדות שגוי ועלול להביא לפגיעה משמעותית בפעילות האגף, כי ההסדר נוסח מבלי להתחשב בכניסתה ומעורבותה של חברה חיצונית (מרמנת) לתהליך הרישוי וכי יש לפעול בשיתוף פעולה בניסוח ההסדר. המבקשת אף היא הגיבה למכתבה של עו"ד מורג, במכתב תמציתי, במסגרתו תמכה בטענותיה של הגב' אברמוביץ'. המבקשת סרבה לחתום על ההסדר תוך שמירת זכויותיה. כא. עו"ד מורג לא הגיבה למכתביהן של הגב' אברמוביץ' ושל המבקשת. רק כשנה ממועד משלוח מכתבה של גב' מורג ובעקבות דו"ח של משרד מבקר המדינה שמתח ביקורת על העובדה שלא נערך למבקשת הסדר למניעת ניגוד עניינים משך תקופה ארוכה, פנה אל המבקשת מר גד אביקסיס, סמנכ"ל בכיר למינהל ולמשאבי אנוש במשרד החינוך במכתב מיום 30.3.08. במכתב זה ציין מר אביקסיס כי הגיע למסקנה שהמבקשת לא תוכל להמשיך ולעבוד באגף מוכש"ר בכל תפקיד שהוא, זאת בהסתמך על ייעוץ משפטי לפיו לא ניתן לנטרל את החשש לניגוד עניינים בדרך של עריכת הסדר למניעת ניגוד עניינים. במסגרת מכתב זה ניתנה למבקשת אפשרות להעביר התייחסותה בכתב לנאמר במכתב תוך כשבועיים. כב. המבקשת הגיבה למכתבו של מר אביקסיס במכתב מיום 13.4.08 והבהירה כי הבסיס העובדתי עליו מתבססת המסקנה כי עליה לעזוב את אגף מוכש"ר מוטעה. המבקשת העלתה טענות נגד הליך העברתה, כי אינה רואה הצדקה או בסיס לשינוי מצבה. מר אביקסיס השיב למכתבה של המבקשת במכתב נוסף (מיום 16.7.08) בו הודיע לה כי אין בטענות שהועלו על ידה כדי לשנות את מסקנתו לפיה יש להעבירה מתפקידה באגף מוכש"ר בגין חשש לניגוד עניינים שלא ניתן לנטרלו בדרך של עריכת הסדר למניעת ניגוד עניינים. כג. בעקבות ההחלטה להעבירה מתפקידה, פנה ב"כ המבקשת במכתב מיום 18.8.08 אל עו"ד מלכיאל בלס, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (ייעוץ) וביקש לערוך למבקשת שימוע והסדר למניעת ניגוד עניינים. כד. עו"ד לימור תוסיה-כהן, ממחלקתו של עו"ד בלס השיבה לב"כ המבקשת במכתב מיום 5.10.08 בו דחתה את בקשת ב"כ התובעת היות ולא מצאה מקום להתערבות בשיקולי הגורמים המוסמכים במשרד החינוך. כה. במכתב מיום 7.12.08, זומנה המבקשת לפגישה בעניינה ליום 29.12.08 במטרה לסכם את פרטי העברתה לאחד משני תפקידים אפשריים: מרכזת (תקציב ורכישות) במינהל מדע וטכנולוגיה ומרכזת כח אדם בהוראה במחוז ירושלים. כו. ביום 29.12.08 הגישה המבקשת את בקשתה נשואת החלטתנו זו. דיון והכרעה 7. השאלה העיקרית העומדת במרכז המחלוקת בין הצדדים, להן נדרשת הכרעתנו הינה, האם נפל פגם בהליך החלטת המשיב בדבר העברתה של המבקשת מתפקידה מהנימוק של חשש לניגוד עניינים בין עיסוקה לבין עיסוקו של בעלה, המצדיק מתן הסעד הזמני המבוקש בטרם התבררה המחלוקת בין הצדדים בתיק העיקרי. 8. עת מצויים אנו בהליך של סעד זמני בו נדרשים אנו להכריע בטענות הצדדים על סמך ראיות לכאורה שהובאו בפנינו, הכרעתנו היא במישור הלכאורי בלבד כאשר במסגרת זו אנו בוחנים את סיכויי התביעה מחד ואת מאזן הנוחות מאידך. 9. נקדים ונאמר כי לאור טענות הצדדים, המסמכים, כמו גם העדויות אשר הובאו בפנינו, מצאנו כי יש לקבל את בקשתה של המבקשת, שכן לכאורה נפלו פגמים היורדים לשורשו של עניין בהליך קבלת ההחלטה ומכללא בהחלטה על העברת המבקשת מתפקידה. 10. המבקשת העלתה בפנינו מספר טענות המצדיקות לשיטתה את מתן הסעד הזמני והן בתמצית אלו: ההחלטה על העברתה מתפקידה נעשתה ללא עריכת שימוע כדין ותוך התבססות על תשתית עובדתית מוטעית. ההחלטה על העברתה מתפקידה נגועה בחוסר תום לב ובשיקולים זרים. החלטת המשיב על העברתה מתפקידה אינה תואמת את הנחייה מס' 1.555 להנחיות היועמ"ש לממשלה ולא את הוראות התקשי"ר. ההחלטה להעבירה מתפקידה פוגעת בחופש העיסוק שלא כדין. ההחלטה להעבירה מתפקידה נתקבלה תוך התפרקות מסמכות הממונה. 11. המשיב מצידו טען כי לא נפל כל פגם בהליך ההחלטה להעביר את המבקשת מתפקידה, כי ההחלטה להעבירה מתפקידה מוצדקת וסבירה וכי אין מקום להתערבותו של בית הדין בהחלטה האמורה. נדון להלן בטענות הצדדים. האם ההחלטה על העברת המבקשת מתפקידה היתה כדין 12. לטענת המבקשת ההחלטה על העברתה מתפקידה נעשתה ללא עריכת שימוע כדין ותוך התבססות על תשתית עובדתית מוטעית. לטענת המבקשת היא ומנהלת אגף מוכש"ר לא שותפו בהליך קבלת ההחלטה, והן לא הוזמנו לבירור העובדות טרם קבלת ההחלטה בעניינה. לטענת המבקשת החלטת המשיב באמצעות מכתביו של מר אביקסיס, הסתמכה על חוות דעתה של עו"ד מורג והתעלמה מהפערים הקיימים בין העובדות עליהן מבוססת חוות דעתו ובין המצב בפועל בהתייחס לתפקידה וסמכויותיה באגף מוכש"ר. 13. לטענת המשיב חוות הדעת של עו"ד מורג מתייחסת למהות תפקידה של המבקשת כפי שהוא בא לידי ביטוי בתיאור תפקידה והעובדות בו נכונות. בנוסף, לטענת המשיב, למבקשת ניתנה הזדמנות להעלות את טענותיה בהמשך למכתבו של מר אביקסיס מיום 30.3.08 ורק לאחר שניתנה להן התייחסות והן נשקלו התקבלה ההחלטה בעניינה. לחלופין, לטענת המשיב, המבקשת העלתה את טענותיה באמצעות מכתב ב"כ בחודש אוגוסט 2008 ובחוות דעתה של עו"ד לימור תוסיה כהן מיום 5.10.08 ניתנה להן התייחסות וניתן לראות בכך שימוע מאוחר. 14. לאחר שבחנו את העדויות והראיות שבפנינו, אנו קובעים כי נפלו פגמים בהליך קבלת ההחלטה להעביר את המבקשת מתפקידה. למבקשת לא נערך שימוע כדין, מה שגרם, בין היתר, לכך שההחלטה התבססה על תשתית עובדתית מוטעית משלא התבררה עם המבקשת. למבקשת לא ניתנה הזדמנות אמיתית להעלות את טענותיה ולשכנע שאין בסיס לחשש לניגוד עניינים בין תפקידה לעיסוקו של בעלה ולכן אין כל סיבה וצורך להעבירה מתפקידה. 15. נבחן להלן את התשתית העובדתית בהתייחס לתפקידה של המבקשת, סמכויותיה במסגרת התפקיד ושיקול דעתה, עליה התבסס המשיב בהחלטתו בדבר העברתה מתפקידה מחד, אל מול טענות המבקשת בנושא והתשתית העובדתית שהוכחה בפנינו מאידך. 16. אין חולק כי חוות הדעת הראשונה בעניין החשש לניגוד עניינים בין תפקידה של המבקשת לעיסוקו של בעלה, ניתנה ביום 22.7.04 ע"י עו"ד מיכל סגל (חורין), במסגרתה נקבע, בתמצית, כי אין מניעה שמר כהן יעבוד כיועץ בטיחות של מוסדות חינוך במקביל להמשך עבודתה באגף מוכש"ר. אין חולק גם כי בחוות דעתה של עו"ד לימור ברוכים (מיום 10.8.06), שהוגשה לבימ"ש המחוזי בהמשך לעתירתו של מר כהן נקבע, בין היתר, כי יש לערוך למבקשת הסדר למניעת ניגוד עניינים לפיו היא תמנע מלטפל בבקשות של מוסדות חינוך שלוו בחוות דעתו של בעלה. יוער כי לדעתנו ההסדר שהכתיבה גב' אברמוביץ' לפיו המבקשת לא תטפל בבקשות לרישיון אליהן צורפה חוות דעתו של מר כהן הינו ברוח פסק דינו של בית המשפט המחוזי וחוות דעתה של עו"ד ברוכים ולפיכך, צודק וסביר בנסיבות העניין. המחלוקות בין הצדדים שהביאו להגשת הבקשה דכאן נטועות, בעיקר, בחוות דעתה של עו"ד מורג מיום 29.4.07 ובמכתביו של מר אביקסיס מיום 30.3.08 ומיום 16.7.08, עליהם מבוססת ההחלטה בדבר העברתה של המבקשת מתפקידה. את אלה נבחן להלן. חוות דעתה של עו"ד דורית מורג 17. מהראיות והעדויות שהובאו בפנינו עולה כי התשתית העובדתית בהתייחס להיקף עבודתה וסמכויותיה של המבקשת במסגרת תפקידה כפי שבאו לידי ביטוי בחוות דעתה של עו"ד מורג (ולאחר מכן בחוות דעתו של מר אביקסיס) שונה מהאופן בו התנהלו הדברים בפועל, הלכה למעשה. 18. עפ"י חוות דעתה של עו"ד מורג (סעיפים 4 ו 5) במסגרת תפקידה המבקשת מקבלת את הבקשות לרישיון המוגשות ע"י בעלויות פרטיות, מנתבת את הבקשות לגורמים שונים, מקבלת את חוות הדעת מהגורמים השונים ובסופו של התהליך, לאחר שנאספו האישורים הנדרשים, ממליצה למנכ"ל משרד החינוך האם ליתן למוסד רישיון, אם לאו. באשר ליועץ הבטיחות - עפ"י חוות הדעת המבקשת מעבירה את חוות הדעת של היועץ לבקר הבטיחות מטעם משרד החינוך, אשר הוא זה שמחליט על תוקף אישור הבטיחות. ככל שישנם ליקויים, המבקשת היא שמודיעה לבעלות כי עליה לתקנם, ולאחר ההחלטה על תיקון הליקויים, היא רשאית להמליץ האם ליתן רישיון אם לאו. 19. מהראיות והעדויות שהוצגו בפנינו עלה כי תפקידה של המבקשת אינו כולל את כל המיוחס לה בחוות דעתה של עו"ד מורג, הן עובר לתחילת פעילותה ובמיוחד לאחר זכייתה של חברת מרמנת במכרז לטיפול בבקשות לרישוי מוסדות חינוך. 20. כך, התובעת העידה בתצהירה כי עובר לתחילת פעילותה של חברת מרמנת אישור יועץ הבטיחות נמסר בד"כ ע"י הבעלויות ישירות לבקר הבטיחות מטעם משרד החינוך, מר דני ירמיהו, מספר חודשים לאחר הגשת הבקשה וללא מעורבות כלשהי מצד צוות הרישוי. מר ירמיהו מחליט האם לאשר את אישור הבטיחות או האם להציב תנאים לאישורו וקוצב את תוקף האישור. בנוסף העידה התובעת בתצהירה כי כאשר נמצאים ליקויים באישור יועץ הבטיחות שמגישה הבעלות, מר ירמיהו פונה בעצמו לבעלות ו/או ליועץ הבטיחות, זאת היות והוא בעל ההבנה המקצועית בנושא בטיחות ורק ביכולתו או בסמכותו לדרוש את תיקון הליקויים. בהתאם, הודעה מטעם הבעלות על תיקון הליקויים מגיעה ישירות לבקר הבטיחות ואינה עוברת דרך צוות הרישוי. ויודגש: עדותה זו של התובעת לא נסתרה. עו"ד מורג לא הגישה תצהיר ולא העידה בפני בית הדין והטענות בחוות דעתה בהתייחס לתפקידה של המבקשת, היקפו וסמכויותיה, לא הוכחו ואף נסתרו הן בעדות התובעת והן בעדותו של עד המשיב, מר פינסקי. על ההשלכות הראייתיות בהתייחס לאי הגשת תצהיר מטעם עו"ד מורג ו/או מר אביקסיס ו/או עדותם בפני בית הדין נעמוד בהמשך. 21. חוות דעתה של עו"ד מורג הושלמה ב 29.4.07, זמן קצר לפני כניסתה ותחילת פעילותה של חברת מרמנת בכל הקשור לטיפול בבקשות לרישיון מוסדות באגף מוכש"ר. תמוה בעייננו כי בהיותה היועצת המשפטית של המשיב, נמנעה עו"ד מורג להתייחס בחוות דעתה להשלכות המקצועיות הקרובות שהיו צפויות להשפיע על תפקידה וסמכויותיה של המבקשת, על בסיסן הגיעה הנ"ל למסקנה כי קיים חשש למראית עין לכך שבקשות לרישוי תטופלנה בצורה שונה ע"י המבקשת באם צורף אליהן דו"ח מטעם בעלה. 22. הוכח בפנינו לכאורה כי מאז תחילת פעילותה של חברת מרמנת באגף מוכש"ר, חלו שינויים בדרכי העבודה באגף שהקטינו את מעורבותה של המבקשת בהליך מתן הרישיון למוסדות. גם בענין זה עדותה של המבקשת לא נסתרה ואף קיבלה חיזוק בעדותו של מר פינסקי, העד מטעם המשיב. הוכח בפנינו לכאורה כי בעוד עובר לתחילת פעילותה של חב' מרמנת צוות הרישוי, ביניהם המבקשת, היה מקבל את הבקשות, מאז תחילת פעילותה של החברה, בקשות לרישוי מגיעות ישירות לחברת מרמנת ומוקלדות על ידה במערכת. מרמנת היא זו שבוחנת האם הבקשה ומסמכיה מלאים ותקפים ומנתבת אותה אל הגורמים הרלבנטיים לקבלת חוות דעתם (סעיף 27 לתצהיר המבקשת; עדותו של מר פינסקי בעמ' 10 לפרוטוקול הדיון מיום 21.1.09 ש' 16-21). לענין אישורי יועץ הבטיחות הוכח כי אלה מגיעים הישר אל בקר הבטיחות ו/או למרמנת, המעבירה אותם ישירות לבקר הבטיחות. הבקשות המעטות המגיעות בטעות ליחידת הרישוי, מועברות ישירות לבקר הבטיחות ללא פעולה כלשהי מצד צוות הרישוי. הבקר בודק את אישור הבטיחות, מחליט האם לאשרו ואת תוקפו. חוות הדעת מטעם הרשויות השונות מגיעות ישירות למרמנת, אשר מרכזת את כל החומר ומעבירה אותו לצוות הרישוי. בשלב זה מרמנת מעבירה את התיק לצוות הרישוי שמעיין בתיק ומוודא כי נמצאים בו כל האישורים הנדרשים, ובהתאם להמלצות מוקלד הרישיון למוסד החינוך (סעיף 28-29 לתצהיר המבקשת ועדותו של מר פינסקי בעמ' 11 לפרוטוקול הדיון מיום 21.1.09 ש' 11-12, עמ' 12 ש' 15-24, עמ' 13 ש' 1-2 , 6-9, 12-18 ועמ' 14 ש' 2-4). 23. על כן, לכאורה הוכח בפנינו (סעיפים 31 ו 32 לתצהיר המבקשת) כי המבקשת אינה נדרשת לבחון את תוכנו של אישור הבטיחות או תוקפו, אלא ממליצה על הנפקת רישיונות בהתאם לסיכום התיק אותו היא מקבלת מחברת מרמנת. המבקשת מוגבלת בסמכותה ובשיקול דעתה. כך, במידה וכל המסמכים והאישורים הדרושים עפ"י חוק הפיקוח נמצאים בתיק - אין המבקשת יכולה לפסול בקשה לרישיון והיא מכינה טופס רישיון לחתימת המנכ"לית. באם חוות הדעת שליליות או חסרים מסמכים-מנועה המבקשת מלהנפיק רישיונות. עדותה זו של המבקשת בתצהירה, גובתה גם בעדותו של מר פינסקי בעמ' 9 לפרוטוקול הדיון מיום 21.1.09 ש' 2-23, עמ' 10 ש' 22-27. 24. המסקנה לכאורה מהעדויות שהובאו בפנינו הינה כי התשתית העובדתית עליה ביססה עו"ד מורג את חוות דעתה לפיה קיים חשש ממראית עין לכך שבקשות לרישוי תטופלנה בצורה שונה ע"י המבקשת באם צורף להן דו"ח מטעם בעלה וכי על המבקשת לחתום על הסדר למניעת ניגוד עניינים אשר לפיו עליה להימנע מלעסוק ברישוי גני ילדים באופן גורף - שגויה ולמצער אינה תואמת את תפקידה וסמכויותיה בפועל, הן עובר לתחילת פעילותה של חברת מרמנת והן לאחריה. חוות דעתו של מר אביקסיס 25. על אף מכתביהן של גב' אברמוביץ' והמבקשת לעו"ד מורג בעקבות חוות דעתה, במסגרתם הבהירו כי ההסדר שהוצע על ידה בנוי על מערך עובדות שגוי מיסודו ועלול להביא לפגיעה משמעותית בפעילות האגף, התשתית העובדתית, עליה מבוססת חוות דעתו של מר אביקסיס, במכתבו מיום 30.3.08, דומה ביותר לתשתית העובדתית שנכתבה בחוות דעתה של עו"ד מורג, במיוחד לענין אישורי יועץ הבטיחות וההליכים הקשורים בכך. היות ועמדנו על הפער בין חוות דעתה של עו"ד מורג לבין תפקידה של המבקשת בפועל לא נחזור על הדברים ועל משמעותם. נוסיף רק שלאור העובדה כי במועד הוצאת מכתבו של מר אביקסיס, אין חולק שחברת מרמנת פעלה כבר כשנה, היה מצופה כי יתייחס למצב העובדתי הנובע מכך בכל הקשור לתפקידה וסמכויותיה של המבקשת מעבר לאמירה הלאקונית (שהתבררה כלא נכונה) לפיה ההתקשרות עם החברה האמורה אינה מעלה או מורידה מאחריותה של המבקשת. 26. בסעיף 16 למכתבו תיאר מר אביקסיס התדיינות בין עו"ד מורג לבין גב' אברמוביץ' בהתייחס לעבודתה של המבקשת. המבקשת העידה בתצהירה (סעיף 87) כי לא התקיימו דיונים בין עו"ד מורג לגב' אברמוביץ' על עבודתה מלבד פגישה אחת במסגרתה הודיעה גב' אברמוביץ' לעו"ד מורג על ההסדר שקבעה בעקבות פסק דינו בבימ"ש המחוזי ולפיו המבקשת אינה מטפלת בתיקים להם מצורף אישור יועץ בטיחות מטעם בעלה. בעדותה, בחקירתה הנגדית, העידה המבקשת כי אינפורמציה זו נמסרה לה ע"י גב' אברמוביץ' (עמ' 9 לפרוטוקול שורות 6-7). המשיב לא סתר עדות זו של המבקשת שכן עו"ד מורג לא העידה בפנינו. יתירה מכך, אף אם היינו מקבלים את האמור בחוות דעתו של מר אביקסיס לפיו התקיימו פגישות בין עו"ד מורג לגב' אברמוביץ' בהתייחס לעבודתה של המבקשת, ככל שהגב' אברמוביץ' הבהירה במסגרתן מהם תפקידה וסמכויותיה של המבקשת, הרי שהם לא מצאו כל ביטוי בחוות דעתו של מר אביקסיס, בדומה להערותיה של גב' אברמוביץ' במכתבה לעו"ד מורג. 27. מר אביקסיס קבע בחוות דעתו כי בחינת הגבלת עבודת המבקשת מבלי לפגוע בפעילות השוטפת והתקינה של משרד החינוך, הביא אותו למסקנה כי לא ניתן להעסיק את המבקשת בתפקיד כלשהו באגף מוכש"ר. 28. מכתבו של מר אביקסיס מיום 16.7.08 בתגובה למכתב המבקשת מדגיש כי על אף חשיבות התשתית העובדתית בהתייחס לתפקידה וסמכויותיה של המבקשת, על בסיסה אותר החשש לניגוד עניינים, היא לא עמדה, משום מה, נר לרגלי המשיב. מר אביקסיס במכתבו האמור לא שקל בכובד ראש את טענות המבקשת ולא נתן להן כל משקל. על כך ניתן ללמוד מסעיפים 5 ו 7 למכתבו, שם נקבע על ידו כי פעילותה של חברת מרמנת לא הביאה לכל שינוי בסידרי העבודה באגף, כי היא אינה מעלה או מורידה מאחריותה וסמכויותיה של המבקשת וכי מעורבותו של בקר הבטיחות בתהליך אינה מפחיתה מסמכויותיה של המבקשת- טענות שאינן נכונות כאמור לעיל. גם האמור בסעיף 9 למכתבו של מר אביקסיס לפיו, בין היתר, טענת המבקשת בדבר אי נכונות העובדות ודיוקם בהן אינה מבוססת כביכול, מלמד כי טענות המבקשת לא נשמעו ולא נבדקו אלא נפלו על אזניים ערלות. 29. נוכח קביעתנו לכאורה כי חוות דעתה של עו"ד מורג מושתתת על בסיס עובדתי החוטא לאמת ונוכח העובדה לכאורה כי חוות דעתו של מר אביקסיס מושתתת על מערך עובדתי דומה, לאחר שבחנו את התצהירים על נספחיהם, שמענו את העדויות ושקלנו את הראיות בתיק ולאור העדרות עו"ד מורג ומר אבוקסיס מעדות בפנינו אנו קובעים לכאורה כי התשתית העובדתית עליה מבוססת ההחלטה להעביר את המבקשת מתפקידה אינה תואמת לעובדות בפועל בכל הקשור לתפקידה של המבקשת, היקפו וסמכויותיה. חשיבותה של התשתית העובדתית בהתייחס לתפקידה של המבקשת והעובדה כי היא אינה תואמת לתפקידה בפועל, יורדת לשורשו של ההליך שכן על בסיסה (השגוי) אותר החשש לניגוד עניינים (ר' סעיף 7 לחוו'ד עו"ד מורג וסעיף 2 לחוו'ד מר אביקסיס מיום 30.3.08). 30. יוער כי תגובת המשיב לבקשת המבקשת ותצהירו של מר פינסקי כוללים את תיאור הגדרת תפקידה הכתוב והפורמאלי של המבקשת, אשר הוכח כי אינם תואמים את תפקידה בפועל. המשיב טוען בסיכומיו (ס' 95) כי חוות דעתה של עו"ד מורג מתייחסת למהות תפקידה של המבקשת כפי שהיא באה לידי ביטוי בתיאור תפקידה. ואולם, באותה חוות דעת וכן במכתביו של מר אביקסיס נכתב מפורשות כי איתור החשש לניגוד עניינים נעשה בדרך של השוואה בין מערכת התפקידים המוטלים עליה לבין מערכת ענייניה האחרים. לפיכך, האופן בו אמור היה להתבצע הליך איתור החשש לניגוד עניינים לבין האופן בו הוא התבצע בפועל מלמד כי ההליך פגום. למעלה מן הצורך ייאמר כי אם החשש ו/או החשש למראית עין לניגוד עניינים אותר על סמך תיאור תפקידה של המבקשת, והוא אינו תואם את תפקידה בפועל, הרי שבנקל ניתן היה להסיר את החשש באמצעות שינוי תיאור התפקיד, כפי שגם המליצה עו"ד מורג לעשות בחוות דעתה (ס' 16), כאשר העלתה על הכתב את המלצתה בדבר הסדר למניעת ניגוד עניינים. תחת זאת המשיב בחר להחליט על העברתה של המבקשת מתפקידה, לדעתנו בחוסר סבירות. חובת השימוע וזכות הטיעון 31. הכלל בדבר קיומו של שימוע דורש כי רשות מינהלית לא תיפגע באדם אלא אם נתנה לו קודם לכן הזדמנות נאותה להשמיע טענותיו בפניה. המטרה העיקרית של השימוע היא לאפשר לעובד להזים את הטענות כלפיו, ולנסות לשכנע את העומד להכריע בגורלו שלטענות אין בסיס (ע"ע 355/99 לורה לינדר נ' ארגון נכי תאונות עבודה, פד"ע לז', 846). 32. על המשיב היה לקיים למבקשת שימוע כדין וליתן לה את זכות הטיעון. 33. בית הדין הארצי קבע לעניין חובת השימוע וזכות הטיעון כדלקמן: "זכות הטיעון איננה מטבע לשון, אין לראות בה 'טקס' גרידא שיש לקיימו, מצוות אנשים מלומדה, כדי לצאת ידי חובה. זכות הטיעון נמנית על זכויות היסוד של שיטתנו המשפטית ומטרתה להביא לידי כך שתתקבל החלטה עניינית, מושכלת ומבורכת, תוך מתן תשומת לב מלאה ומשקל ראוי לעמדתו לעניינו של מי שעלול להיפגע מן ההחלטה. זוהי זכותו הראשונית של העובד לדעת מה הן הטענות המועלות נגדו או בעניינו ובהתאם ליתן תגובתו להן, להציג את האידך גיסא, מנקודת ראותו, ולנסות לשכנע את בעל הסמכות לשנות מדעתו ככל שיש בה לפגוע בזכויותיו... עד כאן הזכות וממנה נובעת החובה המוטלת על המעביד להציג בפני העובד את הטענות המופנות כלפיו, ואת השאלות שעלו בעניינו אשר יש בהן כדי להשפיע על מקבל ההחלטה. כל שאת בפתיחות, בהגינות ובתום לב מבלי לכחד דבר מן העובד..." (ע"ע 1027/01 ד"ר יוסי גוטרמן נ' המכללה האקדמית עמק יזרעאל, עבודה ארצי, כרך לג (68) 35. 34. לאחר שבחנו את העדויות והראיות שבפנינו, עולה לכאורה כי לתובעת לא נערך שימוע כדין ונשללה ממנה זכות הטיעון. 35. במכתבו של מר אביקסיס מיום 30.3.08 הוא הודיע למבקשת כי הגיע למסקנה שלא ניתן להעסיקה בתפקיד כלשהו באגף. בשל חשיבות הדברים נצטט את האמור בסעיף 19 למכתבו של מר אבקסיס כלשונו: "המסקנה 19. לאחר שניסינו לבחון האם ניתן להגבילך, בתפקידך הציבורי, במידה הנדרשת כדי למנוע את החשש לניגוד העניינים, מבלי לפגוע בפעילות השוטפת והתקינה של המשרד - הגענו למסקנה כי אין מנוס אלא לקבוע כי לא ניתן להעסיקך בכל תפקיד שהוא באגף הבכיר (מוסדות חינוך מוכר שאינו רשמי). החשש לניגוד עניינים אצלך הוא מתמיד ובתחום נרחב ומרכזי בתפקידך הנוכחי. כל פתרון או הסדר למניעת ניגוד עניינים, עלולים להותיר בידיך סמכויות מעטות, אם בכלל." (ההדגשה לא במקור, הח"מ). 36. מהאמור לעיל עולה כי מר אביקסיס קודם הודיע למבקשת שלא ניתן להעסיקה באגף מוכש"ר ורק לאחר מכן נתן למבקשת אפשרות להגיב בכתב בלבד, להעלות טענותיה ולנסות לשכנעו שלא להעבירה מתפקידה (סעיף 21 למכתב). עולה כי המשיב גיבש את החלטתו עוד טרם קבלת תגובתה של המבקשת במכתבה מיום 13.4.08, ולא ניתנה לה זכות טיעון אמיתית בטרם התגבשה החלטתו. 37. עובדה זו נלמדת גם ממכתבו של מר אביקסיס מיום 16.7.08 כמפורט בסעיף 29 לעיל. היות והחלטת המשיב נתקבלה עוד טרם קבלת תגובתה של המבקשת, טיעוניה המוצדקים, לא נשקלו בלב פתוח ובנפש חפצה, שלא לומר, לא נשקלו כלל. התרשמותנו הינה כי האפשרות שניתנה למבקשת להגיב בכתב נעשתה אך כדי לצאת ידי חובה ולא באופן כן, אמיתי ובתום לב. 38. יתירה מכך, בנסיבות העניין לאור ההליכים הפנימיים הרבים בעניינה של המבקשת, ראוי היה לערוך למבקשת שימוע בע"פ, לאפשר לה להיות מיוצגת במהלכו ולאפשר לה להגיב לטענות קודם קבלת ההחלטה בעניינה. המשיב לא מצא לעשות כן וחבל. 39. לדברים האמורים מצטרפת העובדה כי עו"ד מורג ומר אביקסיס לא הגישו תצהיר ולא העידו בפני בית הדין. ראשית, כלל נקוט הוא שמעמידים בעל דין בחזקתו, שלא ימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלבנטית שהיא בהישג ידו, ואין לכך הסבר סביר, ניתן להסיק שאילו הובאה הראיה היתה פועלת נגדו. המשיב בחר שלא להעיד את עו"ד מורג ואת מר אביקסיס, אשר גיבשו את חוות הדעת ואת ההחלטה בעניינה של המבקשת ולא יכול להיות חולק שהדבר פועל כנגדו. לו היו נחקרים הנ"ל, היה באפשרותם להתייחס לטענות המבקשת לרבות הפער בין התשתית העובדתית עליה התבססה החלטת המשיב לבין זו שנטענה ע"י המבקשת והוכחה בפני בית הדין. לו עו"ד מורג ו/או מר אביקסיס היו מעידים בפני בית הדין היה באפשרותם להסביר כיצד ומדוע גיבשו את החלטתם באופן בו היא גובשה. הדבר לא נעשה, גרסת המבקשת, ולו בפן הלכאורי הוכחה ולא נסתרה ואין למשיב אלא להלין על עצמו. יוער בענין זה כי טענת המשיב לפיה נערכו פגישות והתייעצויות שונות בעניינה של המבקשת (עם נש"מ, משרד המשפטים ועוד) לא גובתה בתצהיר ואפילו לא במסמכים מתאימים - ולפיכך לא הוכחה בפנינו. 40. אנו דוחים אף את טענת המשיב לפיה ניתן לראות במכתבו של ב"כ המבקשת 18.8.08 ובתשובה שקיבל מאת עו"ד לימור תוסיה-כהן מיום 5.10.08, שימוע מאוחר. קריאת מכתבה של עו"ד תוסיה - כהן מעלה כי טענות המבקשת, במיוחד בהתייחס לתשתית העובדתית קרי, תפקידיה וסמכויותיה בפועל לא נשקלו בכובד ראש. מכתבה של עו"ד תוסיה - כהן, נסמך ברובו על קביעותיהם של עו"ד מורג ומר אביקסיס בחוות דעתם, ואין בו כל חידוש. עו"ד תוסיה - כהן, אף היא לא העידה בפנינו ולא סתרה את הרושם שהתקבל ממכתבה כאמור לעיל. 41. לאור קביעתנו כי נפלו פגמים בהליך קבלת ההחלטה בדבר העברת המבקשת מתפקידה ובכלל זאת, ביסוסה על תשתית עובדתית מוטעה, וקבלתה ללא זכות טיעון וללא שימוע כדין, למעשה אין בית הדין נזקק לדון ביתר טענות המבקשת ודי בכך כדי לקבוע כי המבקשת עמדה בתנאי הראשון קרי, בדבר הוכחת סיכויי תביעתה. 42. למרות זאת, נדון בקצרה להלן בשאלה האם ההחלטה על העברת המבקשת מתפקידה נגועה בחוסר תום לב ובשיקולים זרים, שאלה החובקת גם את שאר טענות המבקשת בגינן עתרה לסעד זמני. 43. לטענת המבקשת ההחלטה להעבירה מתפקידה נגועה בחוסר תום לב ומקורה בשיקולים זרים. לטענת המשיב ההחלטה בעניינה של המבקשת נכונה, סבירה וצודקת וזאת נוכח החשש לניגוד עניינים או למצער חשש למראית עין לניגוד עניינים בין תפקידה של המבקשת לבין תפקידו של בעלה. 44. המשיב כפוף לכללי המשפט המינהלי וכללי הצדק הטיבעי. משכך, עליו לפעול בהגינות וביושר ואסור לו לפעול מתוך שרירות, הפליה, משוא פנים, ניגוד עניינים וחוסר תום לב. 45. שקילת שיקולים זרים נמדדת, בין היתר בשאלה האם המעסיק נהג בתום לב ובענייננו האם ההחלטה בדבר העברתה של המבקשת מתפקידה התקבלה בתום לב ובהגינות אם לאו. 46. לקביעתנו כי בהליך ההחלטה בדבר העברתה של המבקשת מתפקידה נפלו פגמים היורדים לשורשו של ההליך השלכות גם על תום ליבו של המשיב במסגרת קבלת ההחלטה האמורה. לאור הפגמים בהליך קבלת ההחלטה בעניינה של המבקשת וביניהם הסתמכות על בסיס עובדתי שגוי, התעלמות מפניות של המבקשת וגב' אברמוביץ' בענין זה, אי קיום שימוע כדין ושלילת זכות הטיעון, אנו קובעים כי לכאורה התנהלות המשיב היתה נגועה בחוסר תום לב וחוסר הגינות. 47. בנוסף, בית הדין התרשם שגירסת המבקשת לפיה ההחלטה בדבר העברתה מתפקידה נובעת, בין היתר, מסיכסוך בין אגף מוכש"ר ובפרט בין מנהלת האגף בזמנים הרלבנטיים, גב' לבנה אברמוביץ' לבין עו"ד דורית מורג, הינה נכונה, לפחות לכאורה. המשיב לא העיד את עו"ד מורג, על ההשלכות הכרוכות בכך, עליהן כבר עמדנו לעיל. לכן, גם מטעם זה ובהיעדר ראייה לסתור אנו מקבלים את גרסתה של המבקשת. 48. כמו כן לדעתנו, המשיב בהחלטותיו, הן בהחלטתה של עו"ד מורג בחוות דעתה מיום 29.4.07 והן במכתביו של מר אביקסיס איין את פסק הדין של בימ"ש המחוזי בכל הקשור להמשך עבודתה של המבקשת באגף מוכש"ר במקביל לתפקידו של בעלה. לאור העובדה שפסק הדין נסמך, בין היתר, על חוות דעתה של עו"ד ברוכים, מטעם המשיב עצמו, התנהלות המשיב מעלה חשש כי הוא פעל מתוך שיקולים זרים ובחוסר סבירות. 49. בדומה, נוכח קביעותינו הלכאוריות כי למבקשת לא נערך שימוע כדין, לא הוענקה לה זכות טיעון וההחלטה בעניינה התקבלה על סמך תשתית עובדתית שגויה, לכאורה המשיב גם לא פעל בהתאם להנחיות היועמ"ש בהתייחס לאופן איתור ניגוד העניינים. הפררוגטיבה הניהולית 50. כאמור, לטענת המשיב לא נפל כל פגם בהחלטה להעביר את המבקשת מתפקידה ואין מקום להתערבות בית הדין בהחלטה על העברתה של המבקשת מתפקידה, החלטה שהינה במסגרת הפרורוגטיבה הניהולית שלה והיא נכונה וצודקת נוכח החשש לניגוד עניינים בין תפקידה לבין תפקידו של בעלה. 51. הלכה היא כי במסגרת הפררוגטיבה המוקנית למעביד לנהל את מפעלו, שמורה לו, בין היתר, הזכות להעביר עובד מתפקידו, בכפוף למגבלות מכח חוק, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה אינדיבידואלי. בנוסף, הזכות להעביר עובד מתפקיד לתפקיד כפופה לחובת השימוע ולחובה לנהוג בתום לב ובהגינות. 52. הלכה למעשה, המשיב רשאי מכח הפררוגטיבה הניהולית שלו להחליט החלטות הנוגעות לניהול השוטף שלו ושל עובדיו, ובין היתר, להחליט להעביר עובד מתפקידו. אולם, ההחלטה על העברת עובד מתפקידו צריכה להתבסס על שיקולים עניינים, מקצועיים וסבירים ולאחר שנערך לעובד שימוע וניתנה לו הזדמנות ראויה לטעון את טענותיו. 53. ומן הכלל אל הפרט: בענייננו, הוכח לכאורה כי למבקשת לא נערך שימוע כדין ולא ניתנה לה הזדמנות ראויה לטעון את טענותיה. כמו כן הוכח כי לכאורה ההחלטה על העברת המבקשת מתפקידה התבססה על תשתית עובדתית שגויה ועל שיקולים זרים והיא נגועה בחוסר תום לב וחוסר הגינות. לאור האמור, המשיב הפעיל את הפררוגטיבה הניהולית שלו שלא כדין וההחלטה להעביר את המבקשת מתפקידה אינה יכולה לחסות תחת נימוק זה. מאזן הנוחות 54. בנוסף על קביעותינו הלכאורית דלעיל, בבואנו לבחון ולשקול את מידת הנזק שעשוי להיגרם לכל אחד מבעלי הדין אם יינתן הסעד אם לאו, והשוואתם של הנזקים אלה מול אלה, סבורים אנו כי הנזק שעשוי להיגרם למשיב יהיה נמוך מהנזק שעלול להגרם למבקשת אם יעבירו אותה מתפקידה. הדברים אמורים במיוחד נוכח העובדה כי אף לשיטת המשיב טרם הוחלט איזה תפקיד תאייש המבקשת, נוכח הנזקים האפשריים הצפויים לפעילות אגף מוכש"ר באם המבקשת תועבר לאלתר מתפקידה ונוכח הפגיעה במבקשת שלא כדין וללא טעם מוצדק. שיהוי 55. לא נוכל לחתום החלטתנו מבלי להתייחס לטענת המשיב לפיה יש לסלק את בקשת המבקשת בשל השיהוי בו הוגשה. 56. על מנת להכריע בטענת שיהוי על בית הדין לבחון מחד האם מגיש התובענה פעל בזריזות המתחייבת בנסיבות העניין והאם חלוף הזמן מרמז כי הוא ויתר על זכויותיו (היסוד הסובייקטיבי) ומאידך האם מועד הגשת התובענה יביא לשינוי המצב באופן שקבלת התובענה תגרום נזק לרשות או לצדדים שלישיים בעקבות האיחור בהגשתה (היסוד האובייקטיבי) (בג"צ 2632/94 דגניה א' אגודה חקלאית שיתופית בע"מ ואח' נ' שר החקלאות ואח', פד"י נ(2), 715). 57. בענייננו, גם אם על המבקשת היה להגיש את בקשתה בזריזות רבה יותר (ולדעתנו מכל מקום לא ניתן לומר שהיא ויתרה על זכויותיה), המשיב לא הצביע על נזק ממשי שנגרם לו כתוצאה מהגשת הבקשה בעיתוי בו הוגשה. ויודגש: לטענת המשיב עצמו טרם הוחלט איזה תפקיד עתידה למלא המבקשת ולא מונה לה מחליף. ברי כי לא ניתן לומר שארעה פגיעה באינטרסים של המשיב בגין הסתמכותו על ההחלטה להעביר את המבקשת מתפקידה באגף מוכש"ר וגם לצד שלישי כלשהו לא נגרם כל נזק. 58. יוער כי בית הדין לא התרשם כי המבקשת נהגה בחוסר תום לב בהליך שהתנהל בפנינו ואנו דוחים טענה זו של המשיב. סוף דבר 59. מקבלים אנו את בקשת המבקשת לסעד זמני המורה למשיב להימנע מהעברתה מתפקידה כמרכזת רישוי גני ילדים באגף מוכש"ר, וזאת עד למתן פסק דין בתביעה העיקרית. 60. המשיב יישא בשכ"ט ב"כ המבקשת בסך של 6,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק. סכום זה ישולם בתוך 30 יום מיום המצאת החלטה זו. 61. המשיב יגיש כתב הגנה בתיק העיקרי תוך 30 ימים מיום המצאת החלטה זו לידו.העברת תפקיד בעבודה