ביטול מכרז לאחר פתיחת הצעות

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטול מכרז לאחר פתיחת הצעות:

1. בעתירתה שהוגשה ביום 20.1.09, מבקשת העותרת, מטאור מערכות טכנולוגיה וארגון בע"מ, להורות על ביטול החלטת ועדת המכרזים הבינמשרדית (להלן – ועדת המכרזים) לבטל את מכרז 45/08 לאספקת שירותי ייעוץ בתחום מערכות המידע לתכנית "אורות לתעסוקה" (להלן – המכרז); להורות לוועדת המכרזים לבדוק את ההצעות שהוגשו למכרז ולהכריז על זוכה; להורות על ביטול החלטת החשב הכללי (להלן - החשכ"ל) לאשר את המשך ההתקשרות בפטור ממכרז עם המשיבה 3, חברת ארנסט & יאנג (להלן – ארנסט יאנג), לצורך קבלת שירותי ייעוץ מחשוב ולווי שוטף בנושא מערכות מידע ושירותי בקרה. לחלופין היא מבקשת להורות לחשכ"ל ולוועדה לשוב ולשקול את החלטותיהם לאחר שתטען בפניהם.

רקע
2. תכנית "אורות לתעסוקה", הידועה גם כ"תכנית ויסקונסין" (להלן – התכנית), הופעלה במסגרת פרק ז' לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), התשס"ד-2003, שנכנס לתוקף ביום 1.8.05. התכנית, הפועלת לצד שירות התעסוקה, מבקשת לשלב במעגל העבודה מקבלי גמלאות להבטחת הכנסה. לשם ניהול התכנית הוקמה במשרד התמ"ת מנהלה המפקחת על פעילות המרכזים (להלן - המנהלה). בשלב הניסיוני הופעלו 4 מרכזי תעסוקה על ידי תאגידים פרטיים.

3. המנהלה התקשרה בפטור ממכרז, מכוח תקנה 5(א)(2) לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993 (להלן – תקנות המכרזים), עם חברת שלמה קרמר ניהול וייעוץ כלכלי בע"מ (להלן – שלמה קרמר), שהעניקה לה שירותי יעוץ בכל הקשור לתכנון וביצוע הניסוי. בין היתר סייעה שלמה קרמר בהכנת מערך הנחיה, מעקב, הערכה ובקרה למרכזים ואפיון והתאמה של טכנולוגית מידע בסיסית אחידה למרכזים. שלמה קרמר מצידה התקשרה עם ארנסט יאנג למתן שירותי האפיון הטכנולוגי לצורך הכנת המכרז לבחירת החברות שתפעלנה את מרכזי התעסוקה, להערכת ההצעות ולהקמת המרכזים. ההתקשרות עם שלמה קרמר הסתיימה ביום 31.5.05.

4. לקראת סיום ההתקשרות עם שלמה קרמר, החליטה המנהלה לבקש אישור להתקשר עם ארנסט יאנג ללא מכרז. המנהלה נימקה את בקשתה בסיום ההתקשרות עם שלמה קרמר, בשלב בו מצוי הפרוייקט ובלוח הזמנים שלו. בישיבתה ביום 16.5.05 החליטה ועדת המכרזים להמליץ על אישור הפטור ממכרז על סמך תקנה 3(29) לתקנות המכרזים, וזאת לתקופה של 26 חודשים, החל מיום 1.6.05, עם אופציה להארכתה בעוד 12 חודשים (נספח מש/4 לתשובת המדינה). ביום 30.5.05 אישרה ועדת הפטור ממכרז (להלן – ועדת הפטור) את הבקשה לתקופה שמיום 1.6.05 ועד ליום 31.12.06 בהיקף של 4,155,980 ₪. הוועדה נימקה את אישורה בכך שבשלב זה לא ניתן לקבל את השירותים מספק אחר, משעה שהמידע הרב שהצטבר בידי ארנסט יאנג הכרחי להמשך הפעלת הפרוייקט והצלחתו, ועפ"י חווה"ד שניתנה להם, בפועל ארנסט יאנג היא הגורם היחיד שמסוגל לבצע את ההתקשרות, כלומר, היא בגדר ספק יחיד (שם, נספח מש/5).

5. ביום 23.4.06 החליטה ועדת המכרזים לאשר פניה לחשכ"ל לקבלת פטור להארכת תקופת ההתקשרות עם ארנסט יאנג, מכוח תקנה 3(4) לתקנות המכרזים, לתקופה שמיום 1.1.07 ועד ליום 31.7.08, ולהרחבתה בסכום של 3,900,000 ₪ (שם, נספח מש/6). ביום 28.5.06 החליטה ועדת הפטור להמליץ בפני החשכ"ל על מתן הפטור, בנימוק שכך מתחייב מטעמים של חיסכון ויעילות, מאחר שארנסט יאנג מלווה את הפרוייקט מראשיתו והחלפתה כרוכה בעלויות נוספות וגם תגרום לאובדן הידע המצוי בידיה (שם, נספח מש/7). ביום 29.5.06 אישר החשכ"ל את הפטור (שם, מש/8).

6. בישיבתה ביום 1.8.07 החליטה ועדת המכרזים שהמנהלה תביא לאישורה מכרז לקבלת שירותי ייעוץ מחשוב וליווי שוטף בנושא מערכות מידע למנהלה. במקביל אישרה הוועדה פנייה לחשכ"ל לקבלת פטור להרחבת היקף ההתקשרות עם ארנסט יאנג בסכום של 175,000 ₪ לחודש, עד לסיום החפיפה עם הספק החדש או עד לסיום ההתקשרות (31.7.08), וזאת מכוח תקנה 3(4) לתקנות המכרזים (שם, מש/9). ועדת הפטור החליטה ביום 11.10.07 לקבל את הבקשה ואישרה התקשרות בהיקף של 1,414,875 ₪ (שם, מש/10). החשכ"ל אישר את הפטור ביום 14.10.07 (שם, שם).

7. ביום 29.6.08 החליטה ועדת המכרזים לאשר פניה לחשכ"ל לקבלת פטור להמשך ההתקשרות עם ארנסט יאנג בסכום של 175,000 ₪ לחודש עד ליום 31.12.08 (וסה"כ – 1,010,625 ₪), וזאת עפ"י תקנה 3(4) לתקנות המכרזים. המנהלה נימקה את בקשתה להמשך ההתקשרות בפטור, בעיכוב שחל בהכנת המכרזים בנושאי ההתקשרות עם ארנסט יאנג – בקרה ומעקב, וייעוץ בנושא מערכות מידע - עקב עומס העבודה שהיה עליה. המנהלה הודיעה כי המכרז לאספקת שירותי בקרה יפורסם מיידית, והמכרז לאספקת שירותי ייעוץ בנושא מערכות מידע יפורסם באמצע יולי, וכי בחירת הזוכים בשני המכרזים צפוייה לארוך 4 חודשים (שם, מש/11). ביום 31.7.08 אישרה ועדת הפטור את הבקשה לנוכח נימוקיה (שם, מש/12), והחשכ"ל אישרה ביום 4.8.08 (שם, שם).

8. ביום 14.7.08 פורסם המכרז לאספקת שירותי בקרה על פעילות מרכזי התעסוקה. לטענת המדינה, בשל קשיים בבחינת העמידה בתנאי הסף התעכב הליך הבחירה בזוכה, ועל כן הוארכה ההתקשרות עם ארנסט יאנג עד לבחירתו. המדינה הוסיפה כי במכרז זכתה לבסוף חברת טלדור, ובסיום החפיפה צפוי שארנס יאנג יפסיקו ליתן שירותים אלה.

9. ביום 24.8.08 החליטה הממשלה על פריסה ארצית של התכנית (החלטה 3994; שם, מש/2). כבר בינואר 2008 הגישה הוועדה הציבורית האקדמית (ועדת יערי) את המלצותיה ליישום התכנית בפריסה ארצית. בעקבות הדיון בדו"ח ניתנה הנחייה לבחון פריסה ארצית של התכנית. הצוות שבחן זאת הגיש דו"ח, שבעקבותיו נתקבלה החלטת הממשלה על הפריסה הארצית. על פי ההחלטה, הפריסה תחל במהלך שנת 2010 ותסתיים בשנת 2012.

10. ביום 25.9.08 פורסם המכרז לאספקת שירותי ייעוץ בתחום מערכות מידע לתכנית, הוא המכרז נשוא עתירה זו. למרכיב האיכות ניתן משקל של 60% ולמרכיב המחיר – 40%. מתוך 60% שניתנו לאיכות, 40% ייקבעו לאחר בחינת איכות ההצעה, ו- 20% בעקבות ריאיון עם המציע. בבחינת איכות ההצעה ניתנו 85% לניסיון המציע - 25% בגין ניסיון הגוף המציע, 35% בגין ניסיונו של מנהל הפרוייקט המוצע והשכלתו, ו-25% בגין ניסיון שלושת חברי הצוות המוצעים והשכלתם; 15% הנותרים ייקבעו על פי תכנית העבודה והמתודולוגיה (סעיף 22 למכרז, נספח ב1 לעתירה).

המועד האחרון להגשת ההצעות נקבע ליום 10.11.08. הוגשו 6 הצעות, וביניהן הצעתה של ארנסט יאנג. לדברי המדינה, מציע אחד נפסל בגין פגם בערבות, וההצעות האחרות, כולל אלה של העותרת ושל ארנסט יאנג, עוררו שאלות ביחס לעמידת המציעים בתנאי הסף, ולפיכך, נשלחו אליהם שאלות הבהרה ונתקבלו תשובותיהם. ברם, לדבריה, לנוכח החלטתה לבטל את המכרז, לא הושלמה הבדיקה של העמידה בתנאי הסף ולא ברור מי מהמציעים עומד בהם. משכך, לדבריה, גם לא נבחנו ההצעות לגופן.
11. ביום 2.12.08 החליטה ועדת מכרזים לאשר פניה לחשכ"ל לקבלת פטור ממכרז להמשך ההתקשרות עם ארנסט יאנג לקבלת שירותי ייעוץ מחשוב וליווי שוטף בנושא מערכות מידע, ושירותי בקרה על פעילות מרכזי התעסוקה, כולל ייעוץ בנושא הפריסה הארצית (וזאת מכוח תקנה 3(4) לתקנות המכרזים). המנהלה נימקה את הבקשה בכך, שתוך כדי הכנת המכרז הנוסף (השלישי) לפיתוח מערכת המידע של המנהלה בפריסה ארצית התברר כי ארנסט יאנג הם בעלי ידע שלא ניתן להחליפו או לוותר עליו בליווי האפיון של מערכת המידע, בליווי המכרז לקבלת שירותי הפיתוח של המערכת, בליווי בחירת הזוכים ובליווי יישומה הראשוני של המערכת. כך, לדבריה, משום שלצורך אפיון המערכת נדרשת הכרה של סוגי המידע ואופן העברתם כיום, ושל הממשקים עם המוסד לביטוח לאומי ובעיותיהם; משום שנדרשת הפקת לקחים מכל שנעשה עד כה גם כדי שלא לחזור על הטעויות; משום שקיים כבר ידע רב בנושא הטיפול במשתתפי התכנית ויישומו המחשובי. לדברי המנהלה, התברר שהחלפתה בשלב זה של ארנסט יאנג, שליוותה מראשיתה את התכנית הניסיונית, שחלק ממטרותיה הן הפקת הלקחים לקראת הפריסה הארצית, הינה לא יעילה ותפגע בעבודה השוטפת ובלוח הזמנים שהציבה הממשלה. בנוסף, אמרה המנהלה, כי הפרדת שירותי הליווי השוטף מייעוץ בפריסה הארצית עלולה להיות בעייתית מפני שהם קשורים זה בזה. לפיכך, לדבריה, יש ליתן פטור עד ליישום ראשוני של מערכת המידע בפריסה ארצית, שבשלב זה על פי ההערכה צפוי להיות ביום 31.12.09, אך גם לשמור אופציה להארכת ההסכם בשנה נוספת למקרה שיחול עיכוב בלוח הזמנים האמור. היקף הפטור המבוקש היה 3,465,000 ₪ (שם, מש/13). ביום 28.12.08 אישרה ועדת הפטור את הבקשה, בציינה כי במהלך הכנת המכרז לפיתוח מערכת המידע בפריסה ארצית התברר שהניסיון והידע שיש לארנסט יאנג הכרחיים ללווי המכרז האמור וליישומה הראשוני של מערכת המידע, ולפיכך, מטעמי חיסכון ויעילות מבקשת המנהלה את הפטור (שם, מש/17). ההחלטה אושרה ע"י החשכ"ל ביום 4.1.09 (שם, שם).

12. לאור ההחלטה להמשך ההתקשרות בפטור ממכרז עם ארנסט יאנג, החליטה ועדת המכרזים ביום 11.12.09 (במהלך שיחות טלפוניות) לבטל את המכרז, וביום 21.1.09 הודע על כך לעותרת. העותרת פנתה לוועדה כבר ביום 2.12.08 (שבו נועדה ועדת המכרזים לדיון בפטור) כדי לברר את מצבו של הליך המכרז (שם, מש/14). במכתבה לוועדה מיום 17.12.08 מציינת העותרת כי נאמר לה על ידי נציגי שירות התעסוקה בוועדה כי בכוונת הוועדה לבקש מהחשכ"ל פטור להמשך ההתקשרות עם ארנסט יאנג, והיא טוענת כנגד כוונה זו (שם, מש/15). העותרת חזרה על הדברים במכתבה מיום 21.12.08 (שם, שם). במכתבו לועדת הפטור מיום 24.12.08, אליו צורף מכתבה האחרון של העותרת, מציין יו"ר ועדת המכרזים כי הפנייה לועדת הפטור אמורה היתה שלא להתפרסם בשלב זה, כי ועדת המכרזים תדון בכך, וכי אין במידע שמסר כדי לשנות את הבקשה לפטור (שם, מש/16).

תמצית עיקרי טענות הצדדים
13. העותרת טוענת כי בנסיבות המקרה לא היה ניתן להאריך את הפטור ולא היה מקום לבטל את המכרז בשלבו זה. לטענתה, לאחר שהתברר לה, בעקבות תשובת המדינה, כי ארנסט יאנג גם השתתפה במכרז, ההחלטות שלביטולן היא טוענת הופכות להיות חמורות שבעתיים. זאת, לדבריה, משום שכעת ברור שכוונת המדינה היתה שארנסט יאנג תזכה במכרז. לעומת זאת, לטענתה, משהתברר לאחר פתיחת ההצעות שקיים סיכון שארנס יאנג לא תזכה, בוטל המכרז. לדבריה יש להמשיך במכרז שבו ממילא יבוא לידי ביטוי ניסיונה של ארנסט יאנג.

המדינה טוענת מנגד כי היכרותה של ארנסט יאנג עם התכנית, עם מערכות המידע והממשקים שביניהן ועם תהליכי העבודה, התבררה כחיונית לאפיון מערכת המחשוב לפריסה ארצית ולהצלחת המהלך. זאת הן מבחינה מקצועית מהותית כדי שלא יאבד הידע הייחודי הרב שנצבר, והן לצורך העמידה בלוח הזמנים שקבעה הממשלה. לטענתה, התברר כי לצורך הכנת המכרז לפריסה ארצית באופן ראוי יש צורך בהפקת לקחים מהמערכת הקיימת ויישום המסקנות, באופן שרק ארנסט יאנג יכולה לעשותו. עוד טענה המדינה כי יש להפריד בין השאלה האם מוצדק היה ליתן את הפטור במקרה זה, לבין השאלות הנוגעות לעיתויו, כאשר לטענתה, מתן הפטור היה מוצדק והוא שמכריע.

ארנסט יאנג הצטרפה לעמדת המדינה.
דיון
14. העתירה שבפנינו עניינה כאמור בביטול מכרז לאחר פתיחת ההצעות, בעקבות קבלת פטור ממכרז לצורך התקשרות עם אחת המציעות, שעימה התקשרה המנהלה בנושא המכרז במשך 4 השנים האחרונות בפטור ממכרז.

15. ההחלטה על ביטול מכרז נבחנית לאורם של שני פרמטרים עיקריים: מועד הביטול ועילת הביטול, השלובים זה בזה.

16. הכלל הינו כי ככל שההחלטה על ביטול המכרז מוקדמת יותר, כך היא מעוררת פחות קשיים, ולפיכך, "ככל שההחלטה בדבר ביטול המכרז מתקבלת בשלב מאוחר יותר, הנטל המוטל על כתפי הרשות להצדיקה כבד יותר" (ע' דקל, מכרזים (תשס"ו-2006), כרך שני, בעמ' 177). על כן, ביטול המכרז בשלב שבו טרם הוגשו ההצעות, או אפילו הוגשו אך טרם נפתחו, פוגע אמנם בציפיותיהם של המשתתפים הפוטנציאלים (בראשון) ובאלה של המציעים (בשני), אך הוא איננו מעורר ככלל חשש לקיומם של שיקולים זרים. לא כך, במקרה כמו זה שבפנינו, בו בוטל המכרז לאחר שנפתחו ההצעות. החלטה על ביטול המכרז בשלב זה, לא רק שהיא פוגעת בציפייתם של המשתתפים, אלא, חמור מכך, "היא פותחת פתח לשחיתות ולהעדפה אסורה" (שם, בעמ' 178). ביטול בשלב זה יכול, למשל, לנבוע מן הכוונה למנוע ממציע מסויים מלזכות במכרז, מתוך רצון להתקשר עם מציע אחר, או עם מי שכלל לא השתתף במכרז.

17. המדינה טוענת כי כל שנבדק לאחר פתיחת ההצעות היה עמידה בתנאי הסף, וההחלטה בנושא אף לא נתקבלה נוכח ההחלטה על הפטור ממכרז ועל ביטולו, ולא נבחנו ההצעות לגופן. אלא שמשעה שחמש ההצעות (שנותרו) נפתחו ותוכנן היה לנגד עיניה של ועדת המכרזים, הרי שגם אם לא דנו בהם סביר להניח שתוכנן נחשף בפניה. גם טענת המדינה כי מאחר שאין כוונה לפרסם עתה מכרז חדש, הרי ששינוי הנסיבות בחלוף הזמן יביא לשינוי במכרז החדש ובהצעות, איננה פותרת את הבעייה. בסיטואציה של ביטול מכרז ופרסום מכרז חדש בעקבותיו נפגע שיוויון התחרות עקב הפגיעה בסודיות ועקב פתיחת פתח להתקשרות עם מציע שלא היה זכאי לזכות במכרז המקורי (ע"א 6283/94 מנורה נ' מדינת ישראל, פ"ד נא(1) 21, 26). ואולם, גם אם לא מתוכנן עתה מכרז חדש, ואין לפיכך פגיעה בסודיות, הענקת "הזכייה" באמצעות פטור ממכרז מותירה את החשש, שזכה בהתקשרות מי שלא היה יכול לזכות בה אילולא הפטור ממכרז, ולפיכך, נותרה הפגיעה בשוויון.

18. אין בידי לקבל את עמדת המדינה לפיה יש להפריד בין השאלה האם מתן הפטור מוצדק כשלעצמו, לבין השאלות הכרוכות בעיתוי מתן הפטור, באופן ששאלת ההצדקה ליתן את הפטור היא השאלה המכריעה. במקרה שלפנינו, שאלת העיתוי היא שמכריעה. זאת, משום שלדעתי לא ניתן להעניק פטור ממכרז מכוחן של תקנות 4,3 ו-5 לתקנות המכרזים במהלך חיי המכרז. פטור ממכרז אפשר ליתן עד לפרסום המכרז. גם לאחר ביטול מכרז, ניתן להתקשר בפטור ממכרז מכוח תקנה 23(ב) לתקנות המכרזים, וזאת באישורה של ועדת הפטור, "אם נוכחה לדעת שעריכת מכרז נוסף לא תביא תועלת". זהו, אם כן, פטור שסיבותיו שונות מאלה של הפטורים לאי עריכתו של מכרז מלכתחילה, שבתקנות 3, 4 ו-5 לתקנות המכרזים.

הבקשה לפטור ממכרז נבחנית רק אל מול הדרישות השונות שבתקנות הפטור. וכך, באמצעות הפטור ממכרז, שבעקבותיו יבוטל אוטומטית המכרז, ניתן יהיה לעקוף את דיני המכרזים בכלל ואת אלה הנוגעים לביטולו של מכרז בפרט. באמצעות תיווכו של הפטור ניתן יהיה לבטל מכרז בסיטואציה שבה אילו היה על אותה עילה ששימשה לצורך הפטור להתמודד ישירות עם הדרישות לביטול המכרז המביאות בחשבון את שלבו של המכרז על כל המשתמע מכך, היא לא היתה עומדת בכך. פטור ממכרז במהלך חיי המכרז יפתח אפוא פתח רחב למניפולציות.

19. נניח שהעילות ששימשו במקרה זה לצורך קבלת הפטור היו מתמודדות ישירות עם הדרישות לביטול המכרז. האם היו מביאות לביטולו של המכרז? התשובה לכך, אקדים ואומר שלילית (ואפשר שזו הסיבה לכך, שביטול המכרז נעשה במקרה זה באמצעות תיווכו של הפטור ממכרז).

20. שניים הם העקרונות שביסוד המכרז הציבורי: "הראשון, הגשמת המטרה הציבורית של שמירה על עקרון השוויון וטוהר המידות על ידי מתן הזדמנות שווה לכל המציעים"; והשני' "השאיפה לנהוג ביעילות ובחיסכון בכספי הציבור על ידי השגת מרב היתרונות למזמין באמצעות מנגנון התחרות" (עע"ם 1966/02 המועצה המקומית מג'אר נ' אבראהים, פ"ד נז(3) 505, בפיסקה 6). העיקרון הראשון שבהם הוא "נשמת אפו" של המכרז הציבורי (שם, שם), ולו מעמד הבכורה ומשקל מכריע על פני השני, הכלכלי. הקפדה על העיקרון הראשון תביא בעקבותיה גם להגשמת המטרה הכלכלית, משום שהקפדה על ההגינות והשוויון תגביר את אמון הציבור בשיטת המכרז, ועימו את ההשתתפות במכרזים (עע"מ 10785/02 חברת י.ת.ב. בע"מ נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 27.11.03, בפיסקה 5).

21. השיקול הכלכלי כפי שבא לידי ביטוי בסיבות ששימשו בבסיס עילת הפטור שבתקנה 3(4) לתקנות, איננו גובר במקרה זה על השיקולים של שוויון והגינות וזאת, לא רק לנוכח השלב שבו מצוי המכרז – לאחר פתיחת ההצעות – על כל המשתמע מכך, אלא גם לאור השתלשלות העניינים כפי שתוארה בפרק הרקע לפסק הדין (ותפורט שוב להלן), שיש בה לכשעצמה, כטענת העותרת, כדי לפגוע במראית פני הצדק.

22. המידע בדבר החלטת הממשלה מיום 24.8.08 על פריסה ארצית של מרכזי התעסוקה במסגרת התכנית היה בפני ועדת המכרזים בעת שפירסמה את המכרז חודש לאחר מכן, ביום 25.9.08. חלפו עוד חודש וחצי עד למועד האחרון להגשת ההצעות, ביום 10.11.08. כלומר, לרשות המנהלה עמדו חודשיים וחצי כדי לגלות, כטענתה, את הצורך החיוני בהמשך ההתקשרות עם ארנסט יאנג. משכך, אפילו הייתי מקבל כי ניתן לפטור ממכרז גם בשלב זה (ואינני גורס כך), הרי שלא נעשה דבר אפילו עד המועד האחרון. רק ביום 2.12.08, לאחר שההצעות הוגשו ונפתחו (וביניהן הצעת ארנסט יאנג), נבדקו תנאי הסף, נפסל מציע אחד, נשלחו שאלות הבהרה בעניין העמידה בתנאי הסף (כולל לארנסט יאנג) ונתקבלו תשובות, החליטה ועדת המכרזים על הצורך בהמשך ההתקשרות בפטור עם ארנסט יאנג.

23. גם לא שוכנעתי כי צריך היה ליתן פטור במקרה זה. ניסיונה של העותרת, כניסיונו של כל ספק המספק כבר את השירות הוא ללא ספק יתרון, אלא ששיטת המכרז מעצם טבעה נכונה לוותר במידה זו או אחרת על יתרון זה כדי לזכות ביתרונות אחרים. ברור כי הניסיון מקצר הליכים, אך לא נובע מכך אוטומטית מסקנה בדבר אי עמידה בלוח הזמנים שקבעה הממשלה, טענה המוכחשת ע"י העותרת ולא הוכחה ע"י המדינה. גם עצם הטענה לקיומו של "סד זמנים" מוקשית, לנוכח העובדה שהמנהלה הביאה בחשבון עיכוב של שנה בבקשה במסגרת הפטור - נוסף להארכת ההתקשרות עם ארנסט יאנג עד ליום 31.12.09 - אישור לאופציה להארכה בשנה נוספת.

24. סיכומם של הדברים דלעיל, דוחק למסקנה כי יש לבטל את ההחלטות על מתן פטור ממכרז ועל ביטולו של המכרז.

25. בשולי הדברים ראיתי להתייחס לטענת המדינה בדבר שימוש במידע פנים על ידי העותרת. ראשית, מסופקני אם מידע בדבר כוונה לבקש פטור ממכרז שאין לו השפעה על תוצאות המכרז הוא בגדר מידע פנים. שנית, בכל מקרה אין לטענה רלוונטיות לעתירה שבפניי.

סוף דבר
26. העתירה מתקבלת. ההחלטות על מתן פטור ועל ביטול המכרז מבוטלות. ועדת המכרזים הבינמשרדית תמשיך לבדוק את ההצעות מהנקודה בה הפסיקה.

המשיבים 1 ו-2 יישאו בהוצאות האגרה וכן ישלמו לעותרת שכ"ט עו"ד בסך 25,000 ₪.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מהו מכרז ?

  2. מכרז תפור

  3. הקפאת מכרז

  4. מסמכי המכרז

  5. פסילת מכרזים

  6. אומדן מכרזים

  7. פגם טכני במכרז

  8. תנאי סף במכרז

  9. מכרז מכון רישוי

  10. מכרז לביצוע נקז

  11. פגם מהותי במכרז

  12. מכרז כריתת עצים

  13. ביטול מכרז פומבי

  14. הארכת פטור ממכרז

  15. עתירה לאכיפת מכרז

  16. זכות הטיעון במכרז

  17. פיצויי קיום במכרז

  18. המלצה לפסול מכרז

  19. מכרז ערוץ המוסיקה

  20. תיאום הצעות במכרז

  21. תנאים במכרז ציבורי

  22. פתיחת מעטפות מכרז

  23. הצעה גירעונית במכרז

  24. מכרז של חברת החדשות

  25. מכרז שיפוץ בית ספר

  26. פירוש תנאי סף במכרז

  27. היעלמות מעטפה במכרז

  28. תנאים מקפחים במכרז

  29. הערכת מועמדים במכרז

  30. אי פרסום מכרז חיצוני

  31. ביטול מכרז ללא הסבר

  32. אי מימוש זכייה במכרז

  33. ניגוד עניינים במכרז

  34. הצעה אחת בלבד במכרז

  35. טיאוט רחובות - מכרז

  36. אורכה להגשת מסמכי מכרז

  37. הצעה תכסיסנית ‏במכרז

  38. ביטול מעשה עשוי במכרז

  39. הצעה נמוכה מדי במכרז

  40. פגם בתנאי הסף של מכרז

  41. ביטול החלטה לבטל מכרז

  42. נוסח לא ברור של מכרז

  43. מכרז של משרד החקלאות

  44. מכרז לבניית בריכת מים

  45. חוסר ודאות הצעה במכרז

  46. פגם בכל ההצעות במכרז

  47. זכות עיון במסמכי מכרז

  48. מקבילית הכוחות מכרזים

  49. בקשה לפסילת זוכה במכרז

  50. בקשה לעיון במסמכי מכרז

  51. ביטול מכרז למינוי מנהל

  52. תנאי סף להשתתפות במכרז

  53. מכרז תעודות זהות חכמות

  54. אי עמידה בתנאי סף במכרז

  55. מכרז לביצוע סקר מקרקעין

  56. פסילת מועמד במכרז פנימי

  57. הגבלת מספר הזוכים במכרז

  58. מכרז לרכישת מכונת צילום

  59. עריכת מכרז עירייה סלולר

  60. מכרז הסעות במשרדי הממשלה

  61. ניסיון קודם כתנאי במכרז

  62. פגמים במכרז מועצה מקומית

  63. מכרז ביטוח מועצה מקומית

  64. דרישת ניסיון כתנאי במכרז

  65. פגם במכרז של משרד הפנים

  66. דרישת ותק כתנאי סף במכרז

  67. ביטול מכרז של הקרן הקיימת

  68. ערעור על פסילת הצעה במכרז

  69. החזר הוצאות השתתפות במכרז

  70. מכרז מינויים בחברת החשמל

  71. העדפת תוצרת הארץ במכרזים

  72. פרסום מכרז ע''י מפרק חברה

  73. הפרת צו שיפוטי בהליכי מכרז

  74. דחיית ''הצעה יחידה'' במכרז

  75. תביעה נגד המכרז של המדינה

  76. ניסיון קודם של משתתף במכרז

  77. ביטול מינוי שנעשה ללא מכרז

  78. פסילת ההצעה הכי זולה במכרז

  79. בקשת ארכה לתשלום לפי מכרז

  80. השפעת עדכון מחירים על מכרז

  81. סיום תקפות רשיון במהלך מכרז

  82. בקשה לפסילת מכרז לאיוש משרה

  83. ביטול מכרז לאחר פתיחת הצעות

  84. ביטול קבלת הצעות מחיר במכרז

  85. גביית דמי היתר מזוכה במכרז

  86. בקשה למתן צו זמני בהליך מכרז

  87. החזר כספי בעקבות זכיה במכרז

  88. היכרות מוקדמת עם מועמד במכרז

  89. ביטול הודעה על ביטול מכרזים

  90. פסילת הצעה במכרז בשל פגם טכני

  91. מכרז זכויות שידורי רדיו בצפון

  92. דחיית ההצעה הזולה ביותר במכרז

  93. ביטול מכרז לאחר צו התחלת עבודה

  94. תקופת התקשרות בלתי סבירה במכרז

  95. מכרז להנחת צנרת השקיה בקולחין

  96. עתירה לבטל את החלטת ועדת המכרזים

  97. פסילת הצעה במכרז בגלל סוג המטבע

  98. תשלום בחסר על עבודה במסגרת מכרז

  99. רשות שדות התעופה מכרזים פנימיים

  100. אי קבלת הזמנה לשלב השני של מכרז

  101. דוגמא לתביעה לביטול מכרז שהתקבלה

  102. הורדת מחיר הצעה במכרז לאחר זכיה

  103. בחינת כדאיות כלכלית של מציע במכרז

  104. שלילת מעמד משתתף בעל כשירות במכרז

  105. אי ביטול מכרז פגום מחמת מעשה עשוי

  106. אי עמידה בלוח זמנים - הצעה במכרז

  107. פניה לבית המשפט בעניין זכיה במכרז

  108. שינוי תנאים במכרז לאחר פתיחת הצעות

  109. פיצויים על פגמים בהצעה מתחרה במכרז

  110. ביטול מכרז לאחר פתיחת תיבת ההצעות

  111. דיון בהצעות שלא הוגשו לתיבת המכרזים

  112. ביטול זכיה במכרז עקב איחור בתשלומים

  113. מסירת פרטים לא נכונים של מועמד במכרז

  114. הגבלת הזמן על זכות העיון במסמכי מכרז

  115. טענה להפסדי רווחים בעקבות ביטול מכרז

  116. הפסד במכרז למרות הצעת ההצעה הכי זולה

  117. עמידה בתנאי מכרז - דיני תכנון ובנייה

  118. פגיעה באינטרס הציבורי בגלל עיכוב מכרז

  119. האם בית המשפט יכול לשנות תוצאות מכרז ?

  120. טופס הזמנת הצעות למכרז - תנאים מקדמיים

  121. בקשה למניעת עיכוב בכניסה לתפקיד נבחר במכרז

  122. האם אפשר לעכב מינוי לתפקיד באמצעות מכרז ?

  123. בקשה לבית המשפט העליון להפסקת הליכי מכרז

  124. ערעור על תוצאות מכרז בשווי מיליארדי שקלים

  125. תביעה לביטול זכיה במכרז בגלל שיקולים זרים

  126. הכרזת בית משפט על ההצעה הזולה ביותר במכרז

  127. פרסום מכרז חדש באותם תנאים לאחר ביטול מכרז

  128. מכרז למתן זיכיון לשידורי רדיו אזורי בירושלים

  129. פסילת הצעה במכרז בשל פגם בהתנהגות במכרז קודם

  130. פטור מחובת המכרז: תקנה 3(23) לתקנות חובת המכרזים

  131. האם מותר לשנות את תנאי הניקוד ותנאי הסף במכרז ללא הודעה ?

  132. אי מילוי תנאי בחוזה למכירת נכס קדם מכרז מקרקעין ו/או גרימה להפרתו

  133. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון